גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד המשפטים מטלטל את דיני החוזים: שוקל לבטל את הלכת אפרופים

השר יריב לוין מוביל מהלך לביטול "הלכת אפרופים" השנויה במחלוקת שעומדת במרכז דיני החוזים בישראל ● בהודעה של משרד המשפטים הקוראת לציבור להביע את עמדתו בנושא, נכתב כי תיקון החוק נועד להגביר את הוודאות בשוק העסקי

שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

משרד המשפטים, בהובלת השר יריב לוין, שוקל לתקן את חוק החוזים על-מנת לבטל את "הלכת אפרופים". מדובר בצעד יוצא דופן שעשוי להרעיד את אמות הספים של דיני החוזים בישראל.

קצת היסטוריה: "הלכת אפרופים" נתפסת על-ידי מבקריה כהתערבות דרמטית של בית המשפט ברצון הצדדים, וזכתה לביקורת במהלך השנים. "הלכת אפרופים" התקבלה לפני כמעט שני עשורים, בשנת 1995, והיא קובעת כי ניתן לבצע פרשנות לחוזים באמצעות בירור כוונת הצדדים לא רק לפי לשון החוזה. רק במקרים שאין אפשרות לאתר את התכלית הסובייקטיבית, בית המשפט יפרש באופן אובייקטיבי, משיקולי הגיון ויעילות עסקית.

במילים פשוטות, בית המשפט עשוי במקרים שהפרשנות הסובייקטיבית של כל צד שונה, לפרש לפי המטרות והאינטרסים שהחוזה נועד להגשים.

האם אפשר לשלם שעות נוספות באופן גלובלי? | שלושה פסקי דין בשבוע, מדור חדש
המחקר שבדק: איך ממנים נשיאי בתי משפט בעולם הדמוקרטי? | בלעדי

שר המשפטים לוין פעל כבר לפני עשור לתיקון החוק, בטענה כי הוא פוגע בוודאות בשוק. כעת משרד המשפטים הוציא קול קורא לציבור להביע את עמדתו בסוגיה בטרם גיבוש הצעת חוק בנושא. בהודעה נכתב בין היתר כי תיקון החוק נועד להגביר את הוודאות בשוק העסקי.

"תחום פרשנות חוזים מעסיק רבות בעשורים האחרונים את הגורמים העוסקים בתחום, את הפסיקה ואת האקדמיה הישראלית", נכתב בהודעה. "אחת הטענות המושמעות תדיר בעניין זה היא חוסר הוודאות הקיימת בקרב מתקשרים חוזיים בכל הנוגע לדרך שבה יפורש החוזה, ככל שתתגלה ביניהם מחלוקת, והשפעתה על ההתנהלות העסקית ועל העומס בבתי המשפט".

עוד נכתב כי "למרות שחלפו קרוב ל-30 שנים ממתן פסק הדין בעניין 'אפרופים', השיח והוויכוח סביבו ממשיך אף היום ומתעורר מחדש עם כל התפתחות או פסיקה משמעותית בתחום. שורת התפתחויות בשנים האחרונות, שביניהן תיקון מספר 2 לחוק החוזים (חלק כללי) ופסק הדין בעניין 'ביבי כבישים', עוררו שיח ער, בין השאר, לגבי גישות שונות לפרשנות חוזים, ויש הטוענים כי לא תרמו ליתר ודאות בסוגיה".

בפן המקצועי, מי שמקדם את המהלך היא המחלקה למשפט אזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס. הפנייה מכוונת לציבור הרחב ולבעלי ענייןף בהם מומחים אקדמיה, עורכי דין, ארגונים ועמותות העוסקים בתחום. המשרד מאפשר פרק זמן של שלושה שבועות, עד 6 ביוני.

עו''ד כרמית יוליס. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה / צילום: קובי שירביט

לוין מנסה שנית, הפעם מעמדת השר

ב-25 לינואר השנה, לאחר הסערה הציבורית עם הצגת המהפכה המשפטית, כינסו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסיבת עיתונאים. סמוטריץ' התייחס באותו מעמד ל"הלכת אפרופים" ואמר כי מדובר ב"אחד מניצני ההפיכה השיפוטית שחיסל את הוודאות העסקית בדיני חוזים", וכי ההלכה מאפשרת לשופטים עליונות על החוזה. "חוסר הוודאות הזה הוא סיכון שעולה כסף והרבה", הוסיף שר האוצר.

והוא לא היה הראשון. "הלכת אפרופים" זוכה לביקורת זה שנים ארוכות, כשאחד ממבקריה הבולטים הוא הוא שר המשפטים הנוכחי לוין, שכאמור כבר ניסה לבטל אותה ב-2011 כשהיה חבר כנסת.

באותה תקופה, הנוסח הראשוני של הצעת החוק ביקש לבטל את ההלכה, אך בסופו של דבר הנוסח שהתקבל היה עמום הרבה יותר. לפי עמדת משרד המשפטים, כפי שבאה לידי ביטוי בקול הקורא, חוסר הוודאות נותר בעינו.

בשורה התחתונה, הנוסח שעבר בכנסת מותיר שיקול-דעת רחב לשופטים להכריע בשאלה מתי לשון החוזה ברורה ואין מקום לפרשנות יצירתית, ומתי מוטל על השופט עצמו לקבוע את "אומד דעתם" של הצדדים לחוזה.

הנשיא לשעבר מאחורי ההלכה

מי שעומד מאחורי פסק הדין שמטלטל את דיני החוזים מאז 1995 הוא נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק. ברק קבע כי בעימות בין לשון החוזה לבין כוונת עושיו - יד האחרונה על העליונה. שורת פסקי דין שניתנו במהלך השנים חזרו על הלכה זו.

בשנת 2005 אושרה ההלכה בפרשת "מגדלי הירקות". בדיון נוסף, בהרכב של תשעה שופטים, הביעו רובם תמיכה ב"הלכת אפרופים". השופט בדימוס אליעזר ריבלין ציין בפסק דין זה כי "יש להימנע מליצור תחושה או אווירה שלפיה אף חוזה אינו ברור. הכול פתוח, וכל תוצאה ניתנת להשגה באמצעות פרשנות".

בסוף שנת 2019 שוב חזרה הסוגיה לשולחן העליון, והפעם עם פסק הדין בעניין "ביבי כבישים". השופטים קבעו כי רכבת ישראל תחויב בתשלום של עשרות מיליוני שקלים לחברת עבודות העפר "ביבי כבישים", והיו מי שסברו כי פסק הדין בישר על מותה של "הלכת אפרופים". הסיבה: השופטים העדיפו את לשון החוק, כל אחד מנימוק שונה, במקרה של רשות ציבורית שערכה חוזה במסגרת מכרז.

השופטים הדגישו בפסק הדין כי ההלכה עומדת בעיניה, אך בשל תוצאתו היו שפירשו את פסק הדין כביטול ההלכה. חברת "ביבי כבישים" הגישה בקשה לדיון נוסף, בנימוק כי הוא "הוביל לשינוי דרמטי של הכללים, העקרונות והנורמות בדיני החוזים בישראל".

אלא שנשיאת העליון אסתר חיות הבהירה את העניין ופסקה - "הלכת אפרופים" עדיין תקפה, ופסק הדין לא שינה את ההלכה הוותיקה. חיות דחתה בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינם של השופטים עוזי פוגלמן, עופר גרוסקפף ואלכס שטיין.

חיות הוסיפה כי העקרונות שנקבעו ב"הלכת אפרופים" מיושמים באופן שונה לפי סוג החוזה ונסיבות כריתתו. היא קבעה כי גם "'הלכת אפרופים' קבעה כי חוזה מתפרש על-פי כוונת של הצדדים, הנלמד מבחינה של לשון החוזה ושל הנסיבות החיצוניות לו", וכי "רק במקרים שבהם אין כל אפשרות לאתר את התכלית הסובייקטיבית, על בית המשפט המפרש את החוזה לפנות לתכלית האובייקטיבית שלו, המושפעת בין היתר מעיקרון תום-הלב ומשיקולי היגיון, יעילות עסקית ושכל ישר".

עוד פסקה חיות כי "לא ניתן לייחס לחוזה פרשנות שאינה מתיישבת עם לשונו, וקיימת חזקה שלפיה פרשנות החוזה תואמת את המשמעות הפשוטה העולה מקריאת לשון החוזה".

חרף הביקורת הרבה על "הלכת אפרופים", יש מי שקורא להימנע משינוי קיצוני. פרופ' שחר ליפשיץ, מומחה לדיני משפחה וירושה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, יועץ למשרד פישר (FBC), אומר כי בעבר הביקורת על חוסר הוודאות הייתה נכונה, "אבל בשנים האחרונות נכנסו לבית המשפט שופטים שמרנים יותר, שדחפו מהלך שמעדן את 'הלכת אפרופים'. נעשתה הבחנה בין הצדדים לחוזים. כאשר מדובר עם אנשים עם פערי כוחות - שם צריך להכניס שיקולי צדק".

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד