גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד המשפטים מטלטל את דיני החוזים: שוקל לבטל את הלכת אפרופים

השר יריב לוין מוביל מהלך לביטול "הלכת אפרופים" השנויה במחלוקת שעומדת במרכז דיני החוזים בישראל ● בהודעה של משרד המשפטים הקוראת לציבור להביע את עמדתו בנושא, נכתב כי תיקון החוק נועד להגביר את הוודאות בשוק העסקי

שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

משרד המשפטים, בהובלת השר יריב לוין, שוקל לתקן את חוק החוזים על-מנת לבטל את "הלכת אפרופים". מדובר בצעד יוצא דופן שעשוי להרעיד את אמות הספים של דיני החוזים בישראל.

 

קצת היסטוריה: "הלכת אפרופים" נתפסת על-ידי מבקריה כהתערבות דרמטית של בית המשפט ברצון הצדדים, וזכתה לביקורת במהלך השנים. "הלכת אפרופים" התקבלה לפני כמעט שני עשורים, בשנת 1995, והיא קובעת כי ניתן לבצע פרשנות לחוזים באמצעות בירור כוונת הצדדים לא רק לפי לשון החוזה. רק במקרים שאין אפשרות לאתר את התכלית הסובייקטיבית, בית המשפט יפרש באופן אובייקטיבי, משיקולי הגיון ויעילות עסקית.

במילים פשוטות, בית המשפט עשוי במקרים שהפרשנות הסובייקטיבית של כל צד שונה, לפרש לפי המטרות והאינטרסים שהחוזה נועד להגשים. 

האם אפשר לשלם שעות נוספות באופן גלובלי? | שלושה פסקי דין בשבוע, מדור חדש
המחקר שבדק: איך ממנים נשיאי בתי משפט בעולם הדמוקרטי? | בלעדי

שר המשפטים לוין פעל כבר לפני עשור לתיקון החוק, בטענה כי הוא פוגע בוודאות בשוק. כעת משרד המשפטים הוציא קול קורא לציבור להביע את עמדתו בסוגיה בטרם גיבוש הצעת חוק בנושא. בהודעה נכתב בין היתר כי תיקון החוק נועד להגביר את הוודאות בשוק העסקי.

"תחום פרשנות חוזים מעסיק רבות בעשורים האחרונים את הגורמים העוסקים בתחום, את הפסיקה ואת האקדמיה הישראלית", נכתב בהודעה. "אחת הטענות המושמעות תדיר בעניין זה היא חוסר הוודאות הקיימת בקרב מתקשרים חוזיים בכל הנוגע לדרך שבה יפורש החוזה, ככל שתתגלה ביניהם מחלוקת, והשפעתה על ההתנהלות העסקית ועל העומס בבתי המשפט".

 

עוד נכתב כי "למרות שחלפו קרוב ל-30 שנים ממתן פסק הדין בעניין 'אפרופים', השיח והוויכוח סביבו ממשיך אף היום ומתעורר מחדש עם כל התפתחות או פסיקה משמעותית בתחום. שורת התפתחויות בשנים האחרונות, שביניהן תיקון מספר 2 לחוק החוזים (חלק כללי) ופסק הדין בעניין 'ביבי כבישים', עוררו שיח ער, בין השאר, לגבי גישות שונות לפרשנות חוזים, ויש הטוענים כי לא תרמו ליתר ודאות בסוגיה".

בפן המקצועי, מי שמקדם את המהלך היא המחלקה למשפט אזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס. הפנייה מכוונת לציבור הרחב ולבעלי ענייןף בהם מומחים אקדמיה, עורכי דין, ארגונים ועמותות העוסקים בתחום. המשרד מאפשר פרק זמן של שלושה שבועות, עד 6 ביוני.

עו''ד כרמית יוליס. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה / צילום: קובי שירביט

לוין מנסה שנית, הפעם מעמדת השר

ב-25 לינואר השנה, לאחר הסערה הציבורית עם הצגת המהפכה המשפטית, כינסו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסיבת עיתונאים. סמוטריץ' התייחס באותו מעמד ל"הלכת אפרופים" ואמר כי מדובר ב"אחד מניצני ההפיכה השיפוטית שחיסל את הוודאות העסקית בדיני חוזים", וכי ההלכה מאפשרת לשופטים עליונות על החוזה. "חוסר הוודאות הזה הוא סיכון שעולה כסף והרבה", הוסיף שר האוצר.

והוא לא היה הראשון. "הלכת אפרופים" זוכה לביקורת זה שנים ארוכות, כשאחד ממבקריה הבולטים הוא הוא שר המשפטים הנוכחי לוין, שכאמור כבר ניסה לבטל אותה ב-2011 כשהיה חבר כנסת.

באותה תקופה, הנוסח הראשוני של הצעת החוק ביקש לבטל את ההלכה, אך בסופו של דבר הנוסח שהתקבל היה עמום הרבה יותר. לפי עמדת משרד המשפטים, כפי שבאה לידי ביטוי בקול הקורא, חוסר הוודאות נותר בעינו.

בשורה התחתונה, הנוסח שעבר בכנסת מותיר שיקול-דעת רחב לשופטים להכריע בשאלה מתי לשון החוזה ברורה ואין מקום לפרשנות יצירתית, ומתי מוטל על השופט עצמו לקבוע את "אומד דעתם" של הצדדים לחוזה.

הנשיא לשעבר מאחורי ההלכה

מי שעומד מאחורי פסק הדין שמטלטל את דיני החוזים מאז 1995 הוא נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק. ברק קבע כי בעימות בין לשון החוזה לבין כוונת עושיו - יד האחרונה על העליונה. שורת פסקי דין שניתנו במהלך השנים חזרו על הלכה זו.

בשנת 2005 אושרה ההלכה בפרשת "מגדלי הירקות". בדיון נוסף, בהרכב של תשעה שופטים, הביעו רובם תמיכה ב"הלכת אפרופים". השופט בדימוס אליעזר ריבלין ציין בפסק דין זה כי "יש להימנע מליצור תחושה או אווירה שלפיה אף חוזה אינו ברור. הכול פתוח, וכל תוצאה ניתנת להשגה באמצעות פרשנות".

בסוף שנת 2019 שוב חזרה הסוגיה לשולחן העליון, והפעם עם פסק הדין בעניין "ביבי כבישים". השופטים קבעו כי רכבת ישראל תחויב בתשלום של עשרות מיליוני שקלים לחברת עבודות העפר "ביבי כבישים", והיו מי שסברו כי פסק הדין בישר על מותה של "הלכת אפרופים". הסיבה: השופטים העדיפו את לשון החוק, כל אחד מנימוק שונה, במקרה של רשות ציבורית שערכה חוזה במסגרת מכרז.

השופטים הדגישו בפסק הדין כי ההלכה עומדת בעיניה, אך בשל תוצאתו היו שפירשו את פסק הדין כביטול ההלכה. חברת "ביבי כבישים" הגישה בקשה לדיון נוסף, בנימוק כי הוא "הוביל לשינוי דרמטי של הכללים, העקרונות והנורמות בדיני החוזים בישראל".

אלא שנשיאת העליון אסתר חיות הבהירה את העניין ופסקה - "הלכת אפרופים" עדיין תקפה, ופסק הדין לא שינה את ההלכה הוותיקה. חיות דחתה בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינם של השופטים עוזי פוגלמן, עופר גרוסקפף ואלכס שטיין.

חיות הוסיפה כי העקרונות שנקבעו ב"הלכת אפרופים" מיושמים באופן שונה לפי סוג החוזה ונסיבות כריתתו. היא קבעה כי גם "'הלכת אפרופים' קבעה כי חוזה מתפרש על-פי כוונת של הצדדים, הנלמד מבחינה של לשון החוזה ושל הנסיבות החיצוניות לו", וכי "רק במקרים שבהם אין כל אפשרות לאתר את התכלית הסובייקטיבית, על בית המשפט המפרש את החוזה לפנות לתכלית האובייקטיבית שלו, המושפעת בין היתר מעיקרון תום-הלב ומשיקולי היגיון, יעילות עסקית ושכל ישר".

עוד פסקה חיות כי "לא ניתן לייחס לחוזה פרשנות שאינה מתיישבת עם לשונו, וקיימת חזקה שלפיה פרשנות החוזה תואמת את המשמעות הפשוטה העולה מקריאת לשון החוזה".

חרף הביקורת הרבה על "הלכת אפרופים", יש מי שקורא להימנע משינוי קיצוני. פרופ' שחר ליפשיץ, מומחה לדיני משפחה וירושה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, יועץ למשרד פישר (FBC), אומר כי בעבר הביקורת על חוסר הוודאות הייתה נכונה, "אבל בשנים האחרונות נכנסו לבית המשפט שופטים שמרנים יותר, שדחפו מהלך שמעדן את 'הלכת אפרופים'. נעשתה הבחנה בין הצדדים לחוזים. כאשר מדובר עם אנשים עם פערי כוחות - שם צריך להכניס שיקולי צדק".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון