באמצע סערת עליות המחירים העכשוויות, הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום (ה') כי הגיעה להסכמות עם שבע ספקיות מזון גדולות שישלמו עיצומים כספיים בשל הפרות של חוק המזון.
את העיצומים הטילה רשות התחרות בעקבות בדיקה שבוצעה במהלך שנת 2022 - הן על הספקיות והן על קמעונאים - במטרה לבחון האם הם עומדים בכללי חוק המזון. במסגרת הבדיקה נמצאו הפרות של כללי האיסור על התערבות בסידור המדפים והמצרכים, התערבות במחירים שגובים הקמעונאים, התערבות בשטחי מכירה וכיו"ב.
● גל ההתייקרויות הגיע לוולט: דמי המשלוח באפליקציה עולים
● גל ההתייקרויות נמשך: שטראוס מעלה את מחירי מוצרי עלית עד 6%
● איך מגיעים למבול התייקרויות? מרחיבים את המנגנון הכלכלי הכושל במדינה | דרור מרמור, טור סופ"ש
במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה עם כל אחד מספקי המזון הגדולים הבאים: ש. שסטוביץ, ליימן שליסל, שטראוס, תנובה, אנג'ל, יוניליוור ואסם, הם ישלמו סך מצטבר של מעל 23 מיליון שקל לאוצר המדינה, בגין הפרות לכאורה של הוראות חוק קידום התחרות בענף המזון, תשע"ד-2014.
בין ההפרות שנמצאו בבדיקה נכללות בקשה או הנחיה לשים מוצר מסוים באמצעי תצוגה המצוי בקדמת החנות, העברת טבלאות המכילות מחירים לצרכן על מוצרים בודדים או על שורת מוצרים של הספק, לעתים אף מוצרי צריכה בסיסיים, מכתב סיכום פגישה בו מופיעה המלצה למחירי הצרכן, הסכם בין הספק לקמעונאי לפיו מוצר של הספק יהיה בחזית סניפי הקמעונאי, העברת תשלומים בעבור פתיחת סניפים שלא במתן הנחה ליחידת מוצר שנמכרת לצרכן, מתן אמצעי תצוגה ומקררים מהספק לקמעונאי ללא תמורה, דרישת קמעונאי לקבל תשלומים באמצעות קיזוז חשבוניות והפרות נוספות.
ישלמו במצטבר מעל 23 מיליון שקל
"בראשית שנת 2022 פתחה הממונה על התחרות בבדיקה רוחבית של כלל ההסכמות הקיימות בין ספקי המזון הגדולים לקמעונאי המזון הגדולים - ספקים וקמעונאים גדולים כפי שמוגדרים ברשימות המפורסמות על-ידי הממונה", נמסר מרשות התחרות. "הממונה התמקדה בהתנהגות הספקים ובחנה את מכלול היחסים המסחריים שבין כל אחד מהספקים הגדולים לבין כל אחד מהקמעונאים הגדולים ואת עמידתם בהוראות חוק המזון. במסגרת הבדיקה נבחנו על-ידי רשות התחרות אלפי ראיות, וחלקן העלו חשש להפרת הוראות חוק המזון.
"הרשות ערכה שיחות עם הספקים ועם הגורמים הרלוונטיים בחברות, הציגה בפניהם את הראיות ואת החששות שעלו להפרות החוק ושמעה את התייחסותם. נוכח העובדה שהחוק כולל איסורים מפורטים, כך שלא נדרשה בדיקה של השפעת ההפרות שנמצאו על התחרות, והיתרון שמייחסת הממונה להפסקתן המהירה תוך חסכון בזמן ומשאבים, פעלה הרשות להידברות עם ספקי המזון על-מנת לבחון את האפשרות להגיע להסכמות שיבטיחו את הציות לחוק וייתרו הליכי אכיפה ארוכים ועתירי משאבים.
"בתום דין ודברים עם אלו מהספקים שביקשו להידבר עם הרשות, הגיעה הממונה להסכמות עם מרבית הספקים הגדולים שעלה חשש כי הפרו את חוק המזון. במסגרת ההסכמות, ספקי המזון מתחייבים לשלם במצטבר מעל 23 מיליון שקל לאוצר המדינה, לפי הפירוט הבא: אסם - 8.19 מיליון שקל; ש. שסטוביץ - 6.58 מיליון שקל; יוניליוור - 4.3 מיליון שקל; תנובה - 1.67 מיליון שקל; ליימן שליסל - 1.18 מיליון שקל; שטראוס - 785 אלף שקל; אנג'ל - 571 אלף שקל. זאת, ללא הודאה בהפרות של הוראות החוק. הממונה ממשיכה בבדיקה לגבי מספר ספקים גדולים נוספים".
לדברי גורם בכיר בענף, בדיקת רשות התחרות אינה מדויקת, ומדובר בנהלי עבודה שמנוהלים בהתאם להנחיות ייעוצים משפטיים פנימיים וחיצוניים. "אנחנו משקיעים המון כסף ואנרגיה בהתאמה לחוק המזון. במקרה הזה העדפנו להתפשר, במקום להתחיל בחקירות ובהליכים בבית המשפט שיימשכו 5-6 שנים שהעלות שלהם תהיה פי כמה מעלות הקנס. תג המחיר פה לבירור האמת הוא מאוד גבוה, אז נאלצנו לעשות חישוב של להיות או חכם או צודק. את חוק המזון אפשר להשוות לשוטר שמחכה בכביש מהיר - מדובר בדרך קלה להרוויח כסף מקנסות".
