לחמים בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי
ועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר ומשרד הכלכלה החליטה להעלות את מחירי הלחם בפיקוח, כך שלחם אחיד פרוס, שעלה לפני ההתייקרות 6.77 שקלים, יעלה עתה 8.30 שקלים. חלה שעלתה 5.35 שקלים, תעלה כעת 6.56 שקלים.
● בעקבות העלאות המחירים: ניר ברקת דורש מ-15 חברות ענק במשק לחשוף את הנתונים הכספיים
● וולט ו־Be עמדו במוקד סערה ציבורית. זה מה שאפשר ללמוד מהתנהלותן
● אחרי הסערה הציבורית: תמונות הנשים חזרו לסניף Be בבני ברק
הוועדה החליטה על התייקרות זו כבר בתחילת החודש, אך שר הכלכלה ניר ברקת סירב לחתום על ההוראה. בעקבות כך, המאפיות עתרו לבג"ץ בדרישה לחייב את החלטת ועדת המחירים, כפי שבג"ץ עשה בעבר במספר העלאות מחיר של מוצרים מפוקחים. אך כעת, ועדת המחירים הפעילה את סעיף ו' המאפשר לה לעקוף את חתימת השר ולחייב את החלטתה.
דבר זה מייתר למעשה את עתירת המאפיות לבג"ץ, וזו צפויה להתבטל.
כאמור, העלאת המחירים בוצעה על אף התנגדות שר הכלכלה ברקת, שאמר בשיחות סגורות כי "העלאת מחירי הלחם בתקופה כלכלית כה קשה זה צעד אכזרי. בזמן שמחירי התשומות והשינוע הימי רק יורדים, מעלים מחירים לאוכלוסיות החלשות ופוגעים בחלשים ביותר בחברה".
עם זאת, גם התשומות של המאפיות כמו מחירי החיטה עלו משמעותית, זאת בין היתר בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. משמעות החלטת ועדת המחירים היא שאי-אישור של העלאת המחירים עשוי להפוך את המוצר לבלתי רווחי עבור היצרנים, מה שעלול להגביל עבור הצרכנים את הגישה אליו.