גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להוריד את מס רווחי הון ל-20%: מה עומד מאחורי היוזמה החדשה של הבורסה, ומה הסיכויים שזה יקרה?

לאחר שמיליארדי שקלים יצאו בתקופה האחרונה מהשוק המקומי להשקעות בחו"ל, קוראת הבורסה להפחתת המס על רווחי הון ל-20% ● זאת בין היתר כדי לעודד את פעילות החברות בה: "הסטטוס-קוו הנוכחי שולח את הציבור להשקיע במניית IBM במקום במטריקס"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי
בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הפחתת מס הבורסה היא סוגיה טעונה בשוק ההון הישראלי, שעולה אחת לכמה זמן על סדר היום. השבוע הייתה זאת הבורסה בתל אביב, בעלת עניין מובהקת בנושא, שיצאה בקמפיין הקורא לממשלה להפחית את המס על רווחי הון. את הקריאה מלווה מחקר שיזמה הבורסה, ולפיו 38% מהציבור ישקלו להגדיל את השקעותיהם במקרה שאותו מס יופחת.

הכי גבוהה מאז 2006: המספרים מאחורי העלאת הריבית העשירית ברצף, והאם הגענו לשיא?
הדרך למחיר שיא של 100 דולר למניית אמדוקס עוברת בכניסה לעולם הבנקאות

מה העיר את הבורסה לפנות לממשלה החדשה דווקא כעת? בכיריה טוענים כי רמות המיסוי הנוכחיות דוחפות את הציבור להעביר את השקעותיו מהזירה המקומית לשווקים בחו"ל. הם מכוונים כנראה למגמה שהתחזקה באופן ניכר בחודשים האחרונים - דווקא בעקבות קידום הרפורמה המשפטית על ידי אותה הממשלה - שעל פי ההערכות "אחראית" להעברת מיליארדי שקלים מכספי הציבור להשקעות בשוקי חו"ל, על חשבון הבורסה בתל אביב.

תחת הנימוק של עידוד הפעילות הכלכלית במשק (באמצעות השקעה בניירות ערך של חברות מקומיות), קוראת הבורסה להפחית את שיעור המס מרמה של 25% מהרווח הריאלי שנהוגה כיום, ל־20%. המס משולם בפועל על הרווח הריאלי בעת מכירת הני"ע, והוא רלוונטי לני"ע ישראליים וזרים. מס נמוך יותר, בשיעור של 15%, משולם על רווחים נומינליים הנובעים מהשקעה באג"ח שקליות, מלווים קצרי מועד (מק"מ) ופיקדונות בבנקים.

בבורסה טוענים כי על רקע ההאטה הכלכלית, עליית הריבית והסטת השקעות לחו"ל, ביתר שאת בחודשים האחרונים, קיים צורך מהותי לעודד את פעילות החברות הישראליות הנסחרות בשוק ההון המקומי, ולתת עדיפות להשקעות בהן. פעילות זו תתקן לטענתם עיוותים קיימים, תביא להפחתת עלויות המימון של החברות, ובכך תתרום גם למלחמה ביוקר המחיה, תשאיר יותר רווחים פנויים אצל הציבור הרחב, וזאת מבלי לפגוע בסך הכנסות המדינה.

"כיום, קיים עיוות של מיסוי זהה בגין השקעות במניות של חברות ישראליות וזרות, לאחר הורדת המס על השקעות בחו"ל שנעשה לפני כ־20 שנה" מציינים בבורסה. "המצב היום שונה לחלוטין עם חשיפה הולכת וגדלה לחו"ל ונגישות קלה להשקעות זרות, באופן שאינו תואם את הרצון לעודד פעילות כלכלית בישראל".

יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, אומר כי "לפני מעל ל־20 שנה היה מס רווחי הון של 35% על רווחים בני"ע בחו"ל, ושיעור של 25% בארץ. הלכו והשוו את שיעורי המס, וכתוצאה מזה כיום כספי המשקיעים יוצאים מישראל החוצה. אין העדפה להשקעה של הכסף בישראל, ואנחנו רוצים מאוד שישקיעו בישראל ולא בחו"ל. שיעור המס על רווחי הון הוא כלי לנתב את הזרימה בערוץ הזה.

"את הדבר הזה אנחנו צריכים לשים על השולחן - משום שאף אחד אחר לא מנהל את זה. בסוף כשלא עושים את הצעד הזה, שוק ההון המקומי מתייבש והנזילות קטנה. הסטטוס-קוו הנוכחי שולח את האנשים להשקיע במניית IBM במקום במטריקס".

"מעודדים אנשים לקנות דירה במקום שיקנו אג"ח"

בבורסה מדגישים עיוות נוסף הקיים לטענתה במדיניות המס הנוכחית, שמעודדת השקעה בנדל"ן והשכרתו לצרכי מגורים על פני השקעה בשוק ההון. לטענתה שכר דירה חודשי פטור ממס עד לסכום של 5,470 שקל, וסכום זה אמור לעלות ל- 7,500 שקל לבעל דירה יחידה (אושר לקריאה שנייה ושלישית במסגרת חוק ההסדרים). לעומת זאת, השקעה בני"ע חייבת במס רווחי הון מהשקל הראשון.

על כן, טוענים שם, הורדת מס רווחי הון תתרום גם למאמץ להורדת מחירי הדיור, בדגש על צמצום כדאיות רכישה לצרכי השקעה. לדברי פגוט, "המצב בפועל מעודד אנשים לקנות דירה להשכרה, במקום שיקנו אג"ח, מניה או מכשירי השקעות אחרים בשוק ההון. השוואת הטבת המיסוי הזו תוריד את הלחץ ממחירי שכר הדירה, שהם אחד המנועים העיקריים לאינפלציה".

הביקורת המושמעת תדיר כנגד הפחתת מס הבורסה נוגעת לכך שהיא תיטיב בעיקר עם ציבור המשתייך לשכבות החזקות. לטענת פגוט זו הצגת תמונה מעוותת. "מי שנאנק תחת הנטל זה הציבור הרחב ולא בעלי ההון" הוא אומר. "הטיעון שהפחתת המס לזה לעשירים אינו נכון. חלק מזה נובע מהיעדר חינוך פיננסי במדינת ישראל. הבורסה היא המקום היחיד שמגשר על פערים כלכליים בציבור".

למה אתה מתכוון?
"אם לוקחים לדוגמה את קרנות הנאמנות הכספיות (מכשיר השקעה דומה לפיקדון בבנק אך נזיל יותר, ח' ש'), הרי ששם כל משקיע מהציבור יכול לקבל כיום את הריבית הכי גבוהה. הקטגוריה של הקרנות הכספיות כבר מנהלת קרוב ל־75 מיליארד שקל, ולהערכתי זה בדרך להגיע ל־100 מיליארד".

פגוט מוסיף כי בבורסה נקטו באחרונה סדרה של צעדים שמטרתם הנגשת המסחר לציבור הרחב. "יזמנו הקטנה של גודל הפקודה לרכישת מלווה קצר מועד (מק"מ) מ־30 אלף שקל ל־10 אלף שקל. וגם במסחר באג"ח הקונצרניות אנחנו הולכים להקטין את הפקודה המזערית מ־10,000 ל־5,000 שקל".

לא כולם מצטרפים לקריאת הבורסה להפחתת המס על רווחי הון. "מערכת המס צריכה להיות ניטרלית, ולא צריך להוביל את המשקיע לשקול אם לבצע את ההשקעה שלו לפי שיקולי שיעור המס בין ישראל לחו"ל", אומר עו"ד ורו"ח שחר שטראוס, שותף במשרד בנימיני ושות'.

לדברי שטראוס, שינוי מס רווחי הון ישבש גם את משטר המיסוי בשוק העבודה. משום שהוא עלול לייצר תמריץ לעצמאים להתאגד כחברות ואז להנות משיעור מס רווחי ההון שהופחת. לדבריו, "אם ישונה גובה המס על רווחי הון, יש צורך לשנות גם את שיעור המס השולי (על עבודה), אחרת מערכת המיסוי תהפוך ללא יעילה". בבורסה אומרים שמצב המיסוי הנוכחי שגוזר גזירה שווה בין מס על מניות בארץ לחו"ל, מעודד יציאת כספי משקיעים מהארץ. שטראוס משיב לטענה זו, "תמיד יש ביקורת. מצד אחד רוצה לעודד את פעילות הבורסה בארץ. אבל יש שמיכה קצרה, כך שאם יפחיתו את המס על רווחי הון, יאלצו להעלות מיסים אחרים".

"הבורסה - הכלי הנגיש והבלעדי לציבור"

בבורסה מגבים את הקריאה להפחתת המס בנתוני מחקר שנערך בשיתוף חברת מיידאטה (Meidata), לפיהם "בשנתיים האחרונות הצטרפו משקיעים רבים לשוק ההון, בדגש על משקיעים פרטיים מקרב הציבור הרחב", כשעיקר המצטרפים היו "צעירים המהווים כיום את קבוצת המשקיעים הגדולה ביותר".

המחקר של מיידאטה העלה כי צעירים מתחת לגיל 35 מהווים 43% מכלל המשקיעים בבורסה כיום, כאשר 34% מהמשקיעים הם בני 34-55, והשאר מבוגרים יותר. עוד נמסר כי "למעלה מ־50% מתיקי ההשקעות של הישראלים אינם עולים מעל סכום של 100 אלף שקל". שוויו של תיק ההשקעות הנפוץ נע בין 10 אלף ל־50 אלף שקל. רק 1% מהתיקים הם מעל למיליון שקל ו־7% נעים בין חצי מיליון למיליון שקל.

בבורסה מדגישים כי "בעוד שבעלי הון בהיקף גדול נמצאים בנגישות טובה להשקעות מתוחכמות יותר (כמו השקעות אלטרנטיביות), הרי שעבור רובו המכריע של הציבור הבורסה היא הכלי הנגיש והבלעדי שבאמצעותו ניתן להשקיע במגוון נכסים פיננסיים בעלויות נמוכות ובסכומים מוגבלים. לכן הפחתת המס צפויה להיטיב עם ציבור רחב ולא עם קבוצה מצומצמת".

עוד עלה מנתוני המחקר של מיידאטה, כי 42% מהמשקיעים הפעילים ציינו שהורדת המס על רווחי הון עשויה לסייע להם בקבלת ההחלטה להגדיל את תיק ההשקעות. זהו הגורם השני בחשיבותו המשפיע עליהם להשקיע; הגורם הראשון, לפי 54% מהמשקיעים שהשתתפו במחקר, הוא כסף נזיל שהתפנה. נתונים אחרים שתומכים בהגדלת ההשקעות הם שינוי במצב שוק ההון (39%), הוזלה של דמי המסחר (29%), לימוד על שוק ההון (24%) והמלצה מיועץ (19%).

עוד כתבות

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו שתפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה