גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להוריד את מס רווחי הון ל-20%: מה עומד מאחורי היוזמה החדשה של הבורסה, ומה הסיכויים שזה יקרה?

לאחר שמיליארדי שקלים יצאו בתקופה האחרונה מהשוק המקומי להשקעות בחו"ל, קוראת הבורסה להפחתת המס על רווחי הון ל-20% ● זאת בין היתר כדי לעודד את פעילות החברות בה: "הסטטוס-קוו הנוכחי שולח את הציבור להשקיע במניית IBM במקום במטריקס"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי
בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הפחתת מס הבורסה היא סוגיה טעונה בשוק ההון הישראלי, שעולה אחת לכמה זמן על סדר היום. השבוע הייתה זאת הבורסה בתל אביב, בעלת עניין מובהקת בנושא, שיצאה בקמפיין הקורא לממשלה להפחית את המס על רווחי הון. את הקריאה מלווה מחקר שיזמה הבורסה, ולפיו 38% מהציבור ישקלו להגדיל את השקעותיהם במקרה שאותו מס יופחת.

הכי גבוהה מאז 2006: המספרים מאחורי העלאת הריבית העשירית ברצף, והאם הגענו לשיא?
הדרך למחיר שיא של 100 דולר למניית אמדוקס עוברת בכניסה לעולם הבנקאות

מה העיר את הבורסה לפנות לממשלה החדשה דווקא כעת? בכיריה טוענים כי רמות המיסוי הנוכחיות דוחפות את הציבור להעביר את השקעותיו מהזירה המקומית לשווקים בחו"ל. הם מכוונים כנראה למגמה שהתחזקה באופן ניכר בחודשים האחרונים - דווקא בעקבות קידום הרפורמה המשפטית על ידי אותה הממשלה - שעל פי ההערכות "אחראית" להעברת מיליארדי שקלים מכספי הציבור להשקעות בשוקי חו"ל, על חשבון הבורסה בתל אביב.

תחת הנימוק של עידוד הפעילות הכלכלית במשק (באמצעות השקעה בניירות ערך של חברות מקומיות), קוראת הבורסה להפחית את שיעור המס מרמה של 25% מהרווח הריאלי שנהוגה כיום, ל־20%. המס משולם בפועל על הרווח הריאלי בעת מכירת הני"ע, והוא רלוונטי לני"ע ישראליים וזרים. מס נמוך יותר, בשיעור של 15%, משולם על רווחים נומינליים הנובעים מהשקעה באג"ח שקליות, מלווים קצרי מועד (מק"מ) ופיקדונות בבנקים.

בבורסה טוענים כי על רקע ההאטה הכלכלית, עליית הריבית והסטת השקעות לחו"ל, ביתר שאת בחודשים האחרונים, קיים צורך מהותי לעודד את פעילות החברות הישראליות הנסחרות בשוק ההון המקומי, ולתת עדיפות להשקעות בהן. פעילות זו תתקן לטענתם עיוותים קיימים, תביא להפחתת עלויות המימון של החברות, ובכך תתרום גם למלחמה ביוקר המחיה, תשאיר יותר רווחים פנויים אצל הציבור הרחב, וזאת מבלי לפגוע בסך הכנסות המדינה.

"כיום, קיים עיוות של מיסוי זהה בגין השקעות במניות של חברות ישראליות וזרות, לאחר הורדת המס על השקעות בחו"ל שנעשה לפני כ־20 שנה" מציינים בבורסה. "המצב היום שונה לחלוטין עם חשיפה הולכת וגדלה לחו"ל ונגישות קלה להשקעות זרות, באופן שאינו תואם את הרצון לעודד פעילות כלכלית בישראל".

יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, אומר כי "לפני מעל ל־20 שנה היה מס רווחי הון של 35% על רווחים בני"ע בחו"ל, ושיעור של 25% בארץ. הלכו והשוו את שיעורי המס, וכתוצאה מזה כיום כספי המשקיעים יוצאים מישראל החוצה. אין העדפה להשקעה של הכסף בישראל, ואנחנו רוצים מאוד שישקיעו בישראל ולא בחו"ל. שיעור המס על רווחי הון הוא כלי לנתב את הזרימה בערוץ הזה.

"את הדבר הזה אנחנו צריכים לשים על השולחן - משום שאף אחד אחר לא מנהל את זה. בסוף כשלא עושים את הצעד הזה, שוק ההון המקומי מתייבש והנזילות קטנה. הסטטוס-קוו הנוכחי שולח את האנשים להשקיע במניית IBM במקום במטריקס".

"מעודדים אנשים לקנות דירה במקום שיקנו אג"ח"

בבורסה מדגישים עיוות נוסף הקיים לטענתה במדיניות המס הנוכחית, שמעודדת השקעה בנדל"ן והשכרתו לצרכי מגורים על פני השקעה בשוק ההון. לטענתה שכר דירה חודשי פטור ממס עד לסכום של 5,470 שקל, וסכום זה אמור לעלות ל- 7,500 שקל לבעל דירה יחידה (אושר לקריאה שנייה ושלישית במסגרת חוק ההסדרים). לעומת זאת, השקעה בני"ע חייבת במס רווחי הון מהשקל הראשון.

על כן, טוענים שם, הורדת מס רווחי הון תתרום גם למאמץ להורדת מחירי הדיור, בדגש על צמצום כדאיות רכישה לצרכי השקעה. לדברי פגוט, "המצב בפועל מעודד אנשים לקנות דירה להשכרה, במקום שיקנו אג"ח, מניה או מכשירי השקעות אחרים בשוק ההון. השוואת הטבת המיסוי הזו תוריד את הלחץ ממחירי שכר הדירה, שהם אחד המנועים העיקריים לאינפלציה".

הביקורת המושמעת תדיר כנגד הפחתת מס הבורסה נוגעת לכך שהיא תיטיב בעיקר עם ציבור המשתייך לשכבות החזקות. לטענת פגוט זו הצגת תמונה מעוותת. "מי שנאנק תחת הנטל זה הציבור הרחב ולא בעלי ההון" הוא אומר. "הטיעון שהפחתת המס לזה לעשירים אינו נכון. חלק מזה נובע מהיעדר חינוך פיננסי במדינת ישראל. הבורסה היא המקום היחיד שמגשר על פערים כלכליים בציבור".

למה אתה מתכוון?
"אם לוקחים לדוגמה את קרנות הנאמנות הכספיות (מכשיר השקעה דומה לפיקדון בבנק אך נזיל יותר, ח' ש'), הרי ששם כל משקיע מהציבור יכול לקבל כיום את הריבית הכי גבוהה. הקטגוריה של הקרנות הכספיות כבר מנהלת קרוב ל־75 מיליארד שקל, ולהערכתי זה בדרך להגיע ל־100 מיליארד".

פגוט מוסיף כי בבורסה נקטו באחרונה סדרה של צעדים שמטרתם הנגשת המסחר לציבור הרחב. "יזמנו הקטנה של גודל הפקודה לרכישת מלווה קצר מועד (מק"מ) מ־30 אלף שקל ל־10 אלף שקל. וגם במסחר באג"ח הקונצרניות אנחנו הולכים להקטין את הפקודה המזערית מ־10,000 ל־5,000 שקל".

לא כולם מצטרפים לקריאת הבורסה להפחתת המס על רווחי הון. "מערכת המס צריכה להיות ניטרלית, ולא צריך להוביל את המשקיע לשקול אם לבצע את ההשקעה שלו לפי שיקולי שיעור המס בין ישראל לחו"ל", אומר עו"ד ורו"ח שחר שטראוס, שותף במשרד בנימיני ושות'.

לדברי שטראוס, שינוי מס רווחי הון ישבש גם את משטר המיסוי בשוק העבודה. משום שהוא עלול לייצר תמריץ לעצמאים להתאגד כחברות ואז להנות משיעור מס רווחי ההון שהופחת. לדבריו, "אם ישונה גובה המס על רווחי הון, יש צורך לשנות גם את שיעור המס השולי (על עבודה), אחרת מערכת המיסוי תהפוך ללא יעילה". בבורסה אומרים שמצב המיסוי הנוכחי שגוזר גזירה שווה בין מס על מניות בארץ לחו"ל, מעודד יציאת כספי משקיעים מהארץ. שטראוס משיב לטענה זו, "תמיד יש ביקורת. מצד אחד רוצה לעודד את פעילות הבורסה בארץ. אבל יש שמיכה קצרה, כך שאם יפחיתו את המס על רווחי הון, יאלצו להעלות מיסים אחרים".

"הבורסה - הכלי הנגיש והבלעדי לציבור"

בבורסה מגבים את הקריאה להפחתת המס בנתוני מחקר שנערך בשיתוף חברת מיידאטה (Meidata), לפיהם "בשנתיים האחרונות הצטרפו משקיעים רבים לשוק ההון, בדגש על משקיעים פרטיים מקרב הציבור הרחב", כשעיקר המצטרפים היו "צעירים המהווים כיום את קבוצת המשקיעים הגדולה ביותר".

המחקר של מיידאטה העלה כי צעירים מתחת לגיל 35 מהווים 43% מכלל המשקיעים בבורסה כיום, כאשר 34% מהמשקיעים הם בני 34-55, והשאר מבוגרים יותר. עוד נמסר כי "למעלה מ־50% מתיקי ההשקעות של הישראלים אינם עולים מעל סכום של 100 אלף שקל". שוויו של תיק ההשקעות הנפוץ נע בין 10 אלף ל־50 אלף שקל. רק 1% מהתיקים הם מעל למיליון שקל ו־7% נעים בין חצי מיליון למיליון שקל.

בבורסה מדגישים כי "בעוד שבעלי הון בהיקף גדול נמצאים בנגישות טובה להשקעות מתוחכמות יותר (כמו השקעות אלטרנטיביות), הרי שעבור רובו המכריע של הציבור הבורסה היא הכלי הנגיש והבלעדי שבאמצעותו ניתן להשקיע במגוון נכסים פיננסיים בעלויות נמוכות ובסכומים מוגבלים. לכן הפחתת המס צפויה להיטיב עם ציבור רחב ולא עם קבוצה מצומצמת".

עוד עלה מנתוני המחקר של מיידאטה, כי 42% מהמשקיעים הפעילים ציינו שהורדת המס על רווחי הון עשויה לסייע להם בקבלת ההחלטה להגדיל את תיק ההשקעות. זהו הגורם השני בחשיבותו המשפיע עליהם להשקיע; הגורם הראשון, לפי 54% מהמשקיעים שהשתתפו במחקר, הוא כסף נזיל שהתפנה. נתונים אחרים שתומכים בהגדלת ההשקעות הם שינוי במצב שוק ההון (39%), הוזלה של דמי המסחר (29%), לימוד על שוק ההון (24%) והמלצה מיועץ (19%).

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות