1. HGX Supercomputer – אילוסטרציה לתצורה של מחשב על מבוסס HGX / צילום: באדיבות אנבידיה
פחות משבוע לאחר שפרסמה תחזית הכנסות אופטימית לרבעון הנוכחי בזכות הביקוש הגדל לשירותי בינה מלאכותית יוצרת כמו ChatGPT ומידג'רני, וצברה שווי שוק של 200 מיליארד דולר נוספים, מכריזה אנבידיה הבוקר (ב') על שורה של מוצרי מפתח בחברה שפותחו בישראל, ובראשם מחשב העל החזק ביותר במדינה. המחשב, שיכונה "ישראל וואן" (Israel-1), ייחנך בסוף השנה ביקנעם וישרת את פעילות מרכז הפיתוח, וכמה מהלקוחות של החברה בישראל, כמו גוגל, מיקרוסופט ואמזון.
● האזהרה של האנליסטים הבכירים: זו עשויה להיות הבועה הבאה בוול סטריט
● מניות השבבים הדהימו את וול סטריט והחולשה של אינטל נחשפה | ניתוח
לאחר שיושק, יתברג מחשב העל של אנבידיה במקום השישי בצמרת העולמית של מחשבי העל המהירים ביותר, כשהוא מספק ביצועי בינה מלאכותית ובינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) של עד 8 אקסה-פלופס (Exaflops). בנוסף, הוא צפוי לאפשר ביצועי שיא בהיקף של 135 פטהפלופס (Petaflops) במשימות מחשוב-על קלאסיות. ביצועים אלה ממצבים אותו כמחשב העל החזק ביותר של אנבידיה, על חשבון "סיירה", הממוקם בארה"ב ומגיע לביצועי שיא בהיקף של 125 פטהפלופס.
לפניו בדירוג ממוקמים מחשבי על של חברות כמו IBM, HPE, אתוס ופוג'יטסו. מחשב העל החזק ביותר בעולם נכון להיום ממוקם במעבדת המחקר הפדרלית אוק ברידג' במדינת טנסי. הוא נוצר על ידי HPE ומספק ביצועי על בהיקף של 1,680 פטהפלופס, יותר מפי עשר ממהירותו של המחשב הנבנה ביקנעם.
השקעה של מאות מיליוני דולרים
מחשבי על מאופיינים בכך שהם עומדים בצמרת רשימת המחשבים רבי היכולת מבחינת כוח ומהירות העיבוד ביחס למחשבים אחרים בכל תקופה מסוימת. כלומר, מחשב על שהתקיים בשנות השישים או השבעים כבר איננו נחשב למחשב על בימינו.
מדובר במחשבים המורכבים ממספר גדול של מעבדי ליבות ומעבדים גרפיים - אותם שבבים המאכלסים מחשבים רגילים בדרך כלל - למעט העובדה שהם מחוברים זה לזה ברשת מהירה ועושים שימוש בעיבוד מקבילי להפקת פעולות מיוחדות הדורשות יכולות גבוהות. מחשבי על נבנו תחילה בממשלות ואקדמיות על מנת לפענח צפנים, לבצע סימולציות גרעיניות, לדמות פעילות של חלבונים ואפילו כדי לשחק שחמט. בהמשך, אימצו אותם ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל, אמזון, מיקרוסופט ומטא, שעושות בהם שימוש להפעלת שירותי הענן והבינה המלאכותית שלהן.
"ישראל וואן ישמש לבניית מערכות ענן בינה מלאכותית יוצרת. בשלב הראשון הוא ישרת אותנו לצרכי מחקר פנימיים ועבור פעילות עם השותפים שלנו", אמר גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר למחשוב-על ותקשורת, המנהל מישראל את פעילות פיתוח המחשב ואת תשתית התקשורת בתוך הכרטיסים והשרתים של אנבידיה. לטענתו, עלות הפרויקט מגיעה ל"מאות מיליוני דולרים". במונח "שותפים", גם אם אינו אומר זאת בקולו, מתכוון שיינר לענקיות כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון ואחרות. לא מן הנמנע שענקיות הטכנולוגיה, הבונות את מרכזי הנתונים שלהן בישראל בשנים האחרונות כחלק מההכנסות למכרז הענן הממשלתי נימבוס, יוכלו לעשות שימוש במחשב העל של אנבידיה לטובת לקוחותיהן בישראל.
בהמשך הדרך, צפויה אנבידיה אף לפתוח "ריג'ן", כלומר אזור שירות מחשוב ענן לחברות הניתן כיום ממדינות אחרות ומכונה DGX Cloud. בניגוד לשירותי ענן מידע סטנדרטיים המסופקים על ידי אמזון או מיקרוסופט, מתמקד DGX בשירותי פיתוח מודלים של בינה מלאכותית בענן. השירות, המאפשר לסטארט-אפים ועסקים בינוניים לדלג מעל הצורך לרכוש חומרה ייעודית של אנבידיה, הושק לפני מספר חודשים בלבד בשיתוף אורקל ומיקרוסופט ומחירו יכול לנסוק לכ- 40 אלף דולר בחודש.
מחשב העל הישראלי ייבנה מתחילתו ועד סופו בידי הצוות הישראלי, באמצעות טכנולוגיה שפותחה בישראל ובארה"ב. היא תשלב אלפי מעבדים גרפיים של אנבידיה, שרתים של חברת דל, מעבדי שרתים (DPU) שפותחו בישראל ו-80 מתגי תקשורת מסוג ספקטרום 4, גם הם פיתוח ישראלי.
"רגע האייפון של הבינה המלאכותית"
עבור חברות כמו אנבידיה - המציידות יותר שרתים וחוות שרתים בשבביה - פיתוח מעבד חדש או שדרוגו הוא אתגר חשוב, אך אלה תלויים בדרך כלל בתשתיות תקשורת המקשרות בין השבבים. זו הסיבה מדוע רכשה אנבידיה את מלאנוקס הישראלית מלכתחילה. שיינר, המכנה את השקת שירותים כגון ChatGPT ובארד כ"רגע האייפון של הבינה המלאכותית", טוען שהתקשורת בין המעבדים הקיימת היום, או "העורקים של ה- AI" לדבריו, אינם מהירים דיו למהפכת הבינה המלאכותית היוצרת. "טכנולוגיית האתרנט לא מותאמת למספר רב של משתמשים שמעוניינים לעשות שימוש בהרבה אפליקציות של בינה מלאכותית יוצרת", הוא אומר. לטענתו, האתרנט, המקשר בין מעבדי ליבה למעבדים הגרפיים איטית מדי.
אחת ההשקות שנחשפה הלילה בכנס המחשוב בטייוואן חשפה עוד טכנולוגיה שפותחה בישראל: מתג התקשורת ספקטרום 4 לצד מעבדי תקשורת (DPU) חדשים, שיאכלסו מעתה והלאה את השרתים ומחשבי העל של ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל ואמזון בתחום הבינה היוצרת.
בסביבת החברה מסבירים כי שיפור התקשורת בין המעבדים בתוך הכרטיסים האלקטרוניים, השרתים ומחשבי העל יאפשרו לשדרג מחשבים וחוות שרתים קיימים מבלי לרכוש את כל החומרה מחדש - דבר שיתמוך בהצהרה השאפתנית של המנכ"ל ג'נסן הואנג בשבוע שעבר, להעביר שרתים בשווי טריליון דולר לשרתים מבוססי מחוללי מחשוב מואץ, דבר שיסייע להם להתמודד עם אתגרי הבינה מלאכותית יוצרת. המעניין הוא ששירות הבינה המלאכותית החדש, DGX, מופעל כבר ללא מעבדי הליבה של אינטל, כפי שהיתה נוהגת אנבידיה בעבר. במקום זאת, היא עושה שימוש במעבדי הופר מתוצרתה.