גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשקיעים נוטשים את תאי הגזע לטובת תרופות למניעת השמנה

כשהשוק מתכווץ, משקיעים מחליפים חברות חלום קטנות שממוקדות במדע מבטיח לעתיד, בחברות בשלות עם פוטנציאל הכנסות אדיר בטווח הקצר ● משקיעי ביומד בכירים מסמנים את התחומים החמים ואת אלה שיצא מהם האוויר, ומסבירים איך משפיעות תקנות חדשות בארה"ב על כדאיות ההשקעה בתרופות שונות

ביומד / אילוסטרציה: shutterstock
ביומד / אילוסטרציה: shutterstock

אחרי שנתיים מדכאות למדי בתחום הביומד, שאופיינו בביצועי מניות חלשים, התכנסות של הקרנות להשקעה בחברות הפורטפוליו שלהן ופיטורי עובדים שלוו בסגירת תוכניות פיתוח, מגיעות החודש חדשות טובות.

זוהר לבקוביץ': "אחרי הפרסומים על סגירת החברה, נפתחו שערי הגיהנום"
קופות הגמל והפנסיה במאי: המסלול שצפוי להפתיע ולהניב יותר מהשקעה במניות
כמה ארוך התור להנפקת דרכונים? צפו בלייב ביוטיוב

כמה רכישות גדולות שביצעו ענקיות פארמה הזניקו את מדד הביומד של נאסד"ק מעלה, ואפילו הייתה הנפקה גדולה אחת, של חברת Acelyrin המפתחת תרופות למחלות אוטואימוניות. היא גייסה 540 מיליון דולר והגדילה את היקף הגיוס שלה בתהליך ההנפקה, בניגוד למגמה בשוק.

האם המגמה משתנה? לפני כשבועיים, בכנס Biomed2023 שהתקיים בתל אביב, ניסו משקיעים מקרנות בינלאומיות לענות על השאלה הזאת במסגרת פאנל שהנחה ארז חיימוביץ', שותף בקרן אורבימד ישראל. שוחחנו עם שניים מהם, אנדרו לוין, שותף בקרן RA Capital (מהמשקיעות הראשונות במודרנה); ודוויד מליק, שותף ב־Nan Fung Life Sciences ו־Pivotal Life Sciences, כדי לברר לאן השוק הולך.

המשקיעים הגיעו לישראל כדי להשתתף במושב מיוחד של אורבימד בכנס הביומד שהתקיים בת אביב. הפאנל הובל על ידי ארז חיימוביץ, שותף בקרן אורבימד העולמית ומנהל הפעילות הישראלית שלה המבצעת באופן אקטיבי השקעות בתעשיית מדעי החיים הישראלית. השנה ביצעה הקרן שתי השקעות חדשות בשתי חברות ישראליות והיא מלווה ותומכת בחברות הפורטפוליו הקיימות של הקרן.

"המנטרה השתנתה"

לוין מצביע על ההבדלים העקרוניים בין השוק כיום לשנות הגאות יוצאת הדופן של 2020-2021. "השנים האלה אופיינו בסבבי השקעה גדולים בשוויים שלא נראו כמוהם בעבר, וזה, כמובן, נגמר. היום המנטרה היא: 'לצמוח לתוך הוולואציה שלך'. חברות שגייסו סכומים גבוהים בשוויים לא סבירים צריכות לשעוט קדימה מהר ככל האפשר בתקווה להשיג אבן דרך חדשה שתצדיק בדיעבד את השווי שלהן, ותמנע מהן לגייס לפי שווי נמוך יותר. נכון לעכשיו, עוד לא ראינו הרבה חברות שגייסו סבבי ענק נדחקות לפינה ונאלצות להתפשר על שווי. הכסף שלהן עדיין מספיק להן או שהמשקיעים הקיימים מזרימים להן עוד כספים שמוצמדים לשווי של סבב הגיוס הבא, כדי לדחות את הצורך להכיר בהפחתת השווי. אבל השקעות חדשות, אם מבוצעות, נעשות כבר בסבבים קטנים יותר, בשוויים נמוכים יותר".

ההבדל, אומר לוין, הוא גם בסוג החברות שבהן משקיעים. "בתקופות גאות, משקיעים מוכנים להצטרף לחלום של חברה שיש לה מדע מלהיב אבל רחוקה מהשוק. החברות הללו נקראות 'חברות פלטפורמה'. כאשר השוק מתכווץ, והמשקיעים יותר בררנים, פלטפורמה כבר לא מספיקה. המשקיעים מחפשים מוצר ספציפי שהפלטפורמה הפיקה ורוצים להבין כיצד בדיוק הוא יתחרה בשוק ומה יהיה הבידול שלו".

לדוגמה, בחברה כמו מודרנה הפלטפורמה היא השיטה להחדיר את ה־RNA לתאים כך הם ייצרו חלבון. זו פלטפורמה מלהיבה, אבל לקח לה 20 שנה - וזה עוד נחשב סופר מהיר - להביא לשוק מוצר ספציפי ראשון, חיסון לקורונה, שנבחן לא לפי חדשנותו המדעית, אלא כיצד הוא מתחרה בחיסונים אחרים לקורונה.

כשמודרנה הוקמה, אף אחד לא חזה את הצורך בחיסונים לקורונה, ומי שהשקיע לפי התוויה ולא לפי פלטפורמה אולי פספס, ובכל זאת זו המגמה בתקופות שבהן המשאבים מצומצמים יותר. "סיבה נוספת שבגללה אנחנו לא משקיעים כל כך בפלטפורמות היא שגילינו שהמדע שועט קדימה כל כך מהר, עד שייתכן שהפלטפורמה שהשקענו בה כבר תהיה מיושנת כשהיא תוציא מוצר לשוק".

"יש עדיין כסף זמין בשוק"

מליק מדבר על המעבר לשוק של משקיעים. "ב־2020-2021 הייתה דינמיקה מאוד תחרותית על עסקאות מסוימות, שהיו נסגרות מאוד מהר, כולל עסקאות בסכומים גדולים. ואני מודה שבשוק כזה, לקרנות לפעמים היה פחות זמן להעמיק. עסקאות מסוימות נסגרו בגישה של 'חבר מביא חבר', בלי שהקרנות צללו לפרטים הקטנים. ממילא החברות האלה הגיעו מאוד מהר להנפקות, אז חלק מהקרנות בנו על זה שלא משנה אם החברה באמת תספק את הסחורה מבחינה מדעית - להנפיק אפשר יהיה. ובאמת המון חברות הונפקו והתוצאה היא שהיום יש ללא מעט קרנות הון סיכון החזקות בחברות שמצבן לא משהו.

"היום אין תחרות על העסקאות. זה שוק של משקיעים, ולא של חברות, ויש אפשרות וגם מוטיבציה להעמיק ולבדוק. לכן כרגע, הדאטה והמנגנון הביולוגי מדברים".

איך ייראו השנים הקרובות?
"אם משווים כמעט לכל תקופה אחרת חוץ מ־2020-2021, יש עדיין לא מעט כסף זמין לשוק הזה. כמה חברות פארמה, לדוגמה פייזר ומרק האמריקאית, עשו המון כסף בשנים האחרונות ויושבות על כמויות מזומנים נדיבות. כמה מהן מתקרבות ל"צוק פטנטים", כלומר פקיעה של פטנטים על תרופות שמוכרות מיליארדי דולרים, כמו יומירה או קייטרודה. זה מכניס את החברות האלה למצב של רעב לרכישות, בעיקר של חברות שכבר נמצאות בשוק ורושמות הכנסות משמעותיות או של חברות שהמוצר שלהן קרוב לשוק. הפעם האחרונה שבה זה קרה לכמה חברות במקביל הייתה סביב 2010. זה תהליך מחזורי כזה. כשזה יקרה, שוב יירשמו אקזיטים ושוב יתחשק לקרנות הון הסיכון להשקיע, אם כי ייתכן שהתיאבון שלהן לסיכון לא יחזור להיות מה שהיה".

בזמנו, כדי להצדיק את הוולואציות הגבוהות, המשקיעים והחברות אמרו שהמדע התקדם כל כך, עד שהוא מצדיק את העובדה שכל הסקטור יחד שווה הרבה יותר. מנגד, נשמעו טענות שבסופו של דבר תקציב הבריאות לא גדל ולכן השוק הזה לא יכול להוסיף ערך כלכלי לנצח, אפילו אם הוא מוסיף המון ערך רפואי. מי צדק?
לוין: "שניהם. החדשנות הרפואית באמת מטורפת והמוצרים הרפואיים החדשים טובים יותר ומוסיפים ערך רב יותר. ועם זאת, יש לחץ להורדת מחירי התרופות בארה"ב בניסיון לצמצם את תקציב הבריאות הלאומי. בסופו של דבר המגמות האלה לא מתקזזות. איכות המדע עדיין מנצחת ואני לא מאמין שירידת הערך תהיה עד לשוויים של לפני 2020".

קאמבק למחלות מוח וכליות

בתנאים הנוכחיים של השוק הטעמים של המשקיעים משתנים. "בתקופת הגאות נכנסו כמויות שיא של כסף לתחומים כמו תאי גזע ותרפיה גנטית, והייתה תחושה שכל מה שמשקיעים בו בתחום הזה מצליח", אומר מליק. "עוד תחום שהיה חם הוא מחלות יתום (מחלות נדירות), משום שה־FDA הקצה להם מסלולים רגולטוריים קצרים ונראה היה שאפשר להגיע על גבי המסלולים הללו לאקזיטים משמעותיים.

"ב־2023 אנחנו במצב שונה. בבורסה אנחנו רואים נסיגה מהתחומים האלה לכיוון טכנולוגיות יותר בשלות עם פחות סיכון. הסבילות לחדשנות ירדה".

לוין לא ממהר להספיד את הטיפולים הגנטיים אבל אומר שזה יהיה שוק הרבה יותר תחרותי. "טיפול גנטי יכול להיעשות באמצעות עריכה גנטית אם נצליח להגיע לכל התאים הרלוונטיים. כיום, טיפולים כאלה נמצאים לראשונה בניסויים קליניים. שיטה נוספת להתערב גנטית היא באמצעות מולקולות RNA שמשתיקות או מגבירות את פעילות התאים. כמה תרופות מסוג זה כבר הגיעו לשוק, אבל האתגר הוא להביא אותן לאיברים שונים. זו בעיה שאמורה להיות פתירה, ואם כן, התחום הזה ינסוק".

כך או כך, יש תחום אחר שזוכה לתשומת לב מחודשת, והוא המחלות הנוירולוגיות. שנים של כישלונות בפיתוח תרופות למחלות כמו אלצהיימר התחלפו בהצלחות ראשונות.

"בתוך התחום הזה, תרופות על בסיס חומרים פסיכדליים נראות מאוד מעניינות ובעלות פוטנציאל ליצור שינוי משמעותי בבריאות הנפש בעתיד. אבל נצטרך לחכות כמה שנים עד שנראה את התוצאות של הניסויים הגדולים בתחום הזה", אומר לוין.

תחום שלא שמענו עליו כבר הרבה שנים ולוין מציין כמעניין הוא הטיפולים במחלות כליות. "זהו תחום שלא נהנה מחידושים כבר שנים רבות, כי ה־FDA בגישתו לניסויים בתחום הזה שם המון דגש על בטיחות, וזה אומר ניסויים גדולים ורף גבוה לאישור. בעקבות זאת אנחנו רואים פחות השקעה בתחום הזה מכפי שהיינו מצפים בהתאם לגודל השוק. הגיע הזמן שיתחדש שם משהו. אני מאמין שבתוך חמש שנים, נראה פעילות בתחום הזה, שמהווה הזדמנות לא ממומשת".

בקרדיולוגיה, תחום שגם נפגע מהדרישה לניסויים עצומים בהיקפם, כבר רואים שינוי לטובה. "כמה חברות פארמה הודיעו שישיקיעו בתחומים כמו אי ספיקת לב", אומר לוין.

סרטן בנסיגה, השמנה בעלייה

הלחץ להורדת מחירי התרופות ישנה גם את העדפות המשקיעים, אומר מליק. "תקנות ה־IRA (חוק לריסון האינפלציה שכולל סעיפים משמעותיים להפחתת ההוצאה הלאומית על תרופות - ג"ו), משפיעות לרעה במיוחד על תרופות שמבוססות על מולקולות קטנות (תרופות המבוססות על סינתזה של חומרים כימיים במעבדה כמו בפארמה הקלאסית - ג"ו). זה לא אומר שמשקיעים קיבלו קטגורית החלטה לא להשקיע בהן, אבל נהיה יותר בררנים. החקיקה גם מובילה להעדפת מוצרים שמיועדים לקהל הצעיר יותר, או לפחות לא רק לקהל מבוגר. זאת משום שמדיקר, המבטח הממשלתי של בני 65 ומעלה, קיבל את הזכות לנהל מו"מ על המחיר מול חברות התרופות, ואילו למבטחים של הצעירים יותר אין כרגע מנוף לחץ כזה.

"ה־IRA עשוי להוריד גם את כדאיות ההשקעה בתחום הסרטן. בשנים האחרונות התפתח מודל עסקי של פיתוח תרופות נגד סרטן להתוויות קטנות, הנחשבות מחלות נדירות, במסלול רגולטורי מקוצר, והתרחבות להתוויות גדולות יותר אחרי שיש הוכחת היתכנות משמעותית ראשונה. ה־IRA מאתגר את הגישה הזו כי שעון הבלעדיות עד שמותר למדיקר לערוך את המשא ומתן מתחיל לתקתק מהרגע שמקבלים את האישור הראשון, והוא תקף עבור כל ההתוויות. כמובן, תרופות מאוד מבודלות לסרטן עם תוצאות מצוינות תמיד ימצאו קונה, אבל אולי לא כל מוצר בתחום ייחשב למנצח".

לעומת זאת, אומר מליק, תרופות נגד השמנה נמצאות בנסיקה. אחרי שנים ששום מוצר בתחום הזה לא באמת הצליח, יצאו לשוק מוצרים שהפכו ללהיטים, ויש עוד מהם בצנרת. האתגר המרכזי הוא תופעות הלוואי החזקות של התרופות והפיכתן ליעילות עוד יותר. "זה פחות או יותר התחום היחיד שיש לו השקעות כאילו אנחנו ב־2021", אומר מליק.

"המטוטלת חוזרת משווקים קטנים כמו מחלות נדירות והתוויות נדירות לסרטן אל שוקי ענק כמו קרדיו, נוירולוגיה ומטבוליזם. בגלל השינויים הללו, נראה שבאופן כללי יהיה קשה יותר להיות חברה קטנה. יכול להיות שנראה פחות חברות מתחרות על סבבים ראשוניים גדולים יותר. אבל זו בינתיים רק ספקולציה".

"עוקבים אחרי המצב בישראל"

איך ישראל משתלבת בכל המגמות האלה? "בעבר התמקדנו בשאלה כמה חברות קמות בישראל", אומר מליק. "אני חושב שהיום השאלה הנכונה היא אם אנחנו יכולים לרכז משאבים בפחות חברות, אבל שיהיו טובות".

לוין מוסיף: "היתרון של ישראל הוא בקשר החזק בין התעשייה לאקדמיה, שמזין את החדשנות. הקשר הזה מוליד הצלחה בתחומים 'כבדים' מדעית כמו תאי גזע. המכשור הרפואי בישראל חזק. אבל אני לא רואה הרבה פארמה מוצלחת בישראל, ואין לי הסבר לזה".

קרן RA עצמה משקיעה כיום בשלוש חברות ביומד ישראליות.

המצב הפוליטי בישראל צפוי להשפיע על ההשקעות שלכם כאן?
לוין: "אנחנו עוקבים אחרי ההתרחשויות, בידיעה שלמדינות רבות יש אתגרים פוליטיים. גם לארה"ב".

מליק: "לא ראיתי החלטות קטגוריות נגד ישראל, אבל אפשר להניח שרוב המשקיעים מעדיפים לחכות ולראות".

עוד כתבות

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום