המנכ"ליות הנעלמות: העולם העסקי נגוע בצביעות חמורה
הכותבת היא יזמת עסקית חברתית, מייסדת ונשיאת סופרסונס ויו"ר קבוצת 19
לאחרונה הודיעה מנכ"לית הבנק הבינלאומי, סמדר ברבר־צדיק, על עזיבתה את הבנק לאחר 16 שנים ובכך מדד תל אביב 125 נותר עם הנתון העלוב ביותר של 2 מנכ"ליות נשים מבין 125 החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה הישראלית. עזיבתה מסמנת מגמה מדאיגה באחד המגזרים המשפיעים בישראל, שאינו מספק הזדמנויות שוות לנשים מוכשרות המבקשות לעלות בסולם הדרגות. ולצד זאת, לא מפריע לבכירי המגזר העסקי, החילוני, האשכנזי לצקצק בלשונו נוכח מספרן הנמוך של נשים מנכ"ליות במשרדי הממשלה, מספר השרות וגם להתייחס לסוגיות של זכויות ושוויון לנשים.
העולם כבר מגיב למה שקורה בישראל, ובצדק. לאחרונה הכותרות מספקות לנו לא מעט סיבות להיות מוטרדות ומוטרדים. 16 נשים נרצחו בישראל מתחילת השנה, חוק האיזוק האלקטרוני נדחה ונדחה, מסגרות רווחה שמגנות על נשים מתוקצבות פחות בשל ההסכמים הקואליציוניים הדרקוניים, המשרד לקידום מעמד האישה קיבל תקציב מגוחך של 7 מיליון שקלים ומעל הכל מרחפת ההפיכה המשטרית שתרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים ותחליש את בג"ץ. חושך על פני תהום.
יש נשים ראויות
על כל אלה מוחים, ובצדק, בכירי המגזר העסקי החילוני בישראל. נאבקים כבר 20 שבועות בשינויים האיומים שהממשלה הזו מבקשת לבצע ובכך להחליש את כולנו. בתוך כך, לאחרונה הוסתרו פרצופי נשים בסניף be של שופרסל וקמה קול צעקה, שוב, בצדק. אך האם זו אינה צביעות כאשר מגזר שלם, שמדיר נשים מתפקידים בכירים בעצמו, יצא נגד הסתרה או העלמה של נשים בקרב מגזרים אחרים?
המגזר העסקי החילוני לא פוסק מביקורת חריפה על החברה החרדית והממשלה על הדרת נשים מהמרחב הציבורי. הוא מגנה מדיניות המנציחה אפליה מגדרית ופוגעת בנוכחות נשים בהיבטים שונים של החברה. עם זאת, נראה שאותן חברות נכשלות בקידום שוויון מגדרי בתוך הארגונים שלהן. חוסר מודעות עצמית משווע במסגרתו מנהיגים עסקיים חילוניים קוראים לשילוב רב יותר של נשים במרחב הציבורי תוך הימנעות מהבטחת ייצוג שווה בצמרת הארגונים שלהם. זוהי הטיה מושרשת או פשוט חוסר רצון לקרוא תיגר על התרבות הארגונית הנשלטת בעיקר ע"י גברים, שכן כל אחד מ־123 המנכ"לים בחברות הציבוריות יכול היה למצוא לו מחליפה ראויה. ויש, האמינו לי שלא חסרות.
המגזר העסקי החילוני סובל מהנצחה סטריאוטיפים מגדריים, המובילים את מקבלי ההחלטות להתעלם ממועמדות מתאימות לתפקידים בכירים, ולהעדיף את עמיתיהם הגברים. אלה ששירתו איתם ביחידה, במילואים ובקרב. בארגון סופרסונס, אותו הקמתי במטרה לקדם נוכחות נשית שוויונית בצמתי הכרעה והשפעה אנו שומעות סיפורי הדרה כל יום.
מעבר לפגיעה בשוויון המגדרי, התוצאה היא שהחברות נפגעות כלכלית. שכן לפי מחקרים, כששולחן קבלת ההחלטות מגוון יותר, רווחי החברה עולים. ולא רק נשים מביאות עמן נקודות מבט שונות, מגוונות, ומדיניות הכלה שונה כלפי עובדים. כל אלה משפיעים על התוצאות הכלכליות של החברה. ההשלכות של הצביעות הליברלית משפיעות על החברה כולה. בכך שאינן מספקות הזדמנויות שוות לנשים בתפקידי הנהגה, חברות אלה תורמות להנצחת אי השוויון המגדרי ולחניקת קולן של נשים.
נקודת אור
היכן הפתרון? נקודת אור אחת אני רואה במהלכים שהחברות הגדולות במשק עושות בחודשים האחרונים. דווקא כינונה של הממשלה האנטי־נשית ואנטי־שוויונית הנוכחית היוותה קטליזטור להחלת תכניות פנים ארגוניות לקידום שוויון מגדרי דוגמת "בי"ס למנכ"ליות העתיד", תוכנית הדגל של סופרסונס שלה כבר למעלה מ־300 בוגרות בתפקידים בכירים במשק. התעשייה האווירית יצאה בצעד אמיץ להכשרת נשים לתפקידים בכירים, לראשונה בתעשיות הביטחוניות, חברת כלל תשיק בקרוב תכנית ראשונה בחברות הביטוח, הבורסה לניירות ערך תפתח בקרוב מחזור חמישי של התכנית, הרצוג פוקס נאמן, דוראל וגם התנועה והתעשייה הקיבוצית מבקשות לשנות - בפנים.
ועדיין, עד ש־123 המנכ"לים הגברים, לא יעבדו בלמצוא את המחליפה הבאה שלהם, לא יחפשו אקטיבית נשים לתפקידים בכירים, מצבנו לא ישתפר. השיח על שוויון מגדרי בתפקידי מנהיגות חייב להימשך, שכן רק באמצעות מאמצים משותפים ומודעות ניתן להשיג שינוי משמעותי. אני מאמינה גדולה במגזר העסקי ופועלת בתוכו, ועם ממשלה שמסיגה אותנו עשורים אחורה, אין לנו אלא לסמוך על הגברים השולטים בעולם העסקים הישראלי.
