ראול שטיין, קרן קראוס / צילום: Greg Polios
לפני שלושה חודשים קרס בנק ההייטק סיליקון ואלי בנק (SVB) במהלך אירוע שהבהיר לעולם עד כמה עתירת סיכון בנקאות הייטק יכולה להיות. אלא שבפועל, הבנקים הגדולים ובתי ההשקעות מנהלים מזה חודשים אחדים מסע רכישות של מוצרי הלוואות הייטק במטרה למשוך לקוחות המעוניינים בחשיפה לשוק טכנולוגיה.
● 9 מיליארד דולר בשבוע: קרנות הטכנולוגיה שברו שיא בן 20 שנה
● אחרי שהשווי קפץ: אינטל מכרה מניות מובילאיי ב-1.6 מיליארד דולר
כאן בגלובס חשפנו בחודש שעבר כי בנק HSBC הבריטי רכש את הצוות הישראלי של SVB, לצד צוותים נוספים בארה"ב ובאירופה במטרה להקים פעילות שתזכיר במידה רבה את המודל של SVB המנוח. היום (ה') מודיע בית ההשקעות הגדול בעולם בלקרוק (BlackRock) על כניסתו לשוק בנקאות ההייטק באמצעות רכישת קרן ההלוואות הישראלית-אירופית קראוס (Kreos). הצעד הזה ממצב את בלקרוק במעמד תחרותי גם אל מול הבנקים - בהם גם לאומי, הפועלים, דיסקונט ומזרחי, שנהנו מהיעלמותה של SVB וממעבר גדול של סטארט-אפיסטים ישראלים אליהם.
הרכישה תאפשר למשקיעים בבלקרוק לקבל חשיפה גם להלוואות בשוק ההייטק ומדעי החיים ולבזר את תיק ההשקעות שלהם מבלי לפנות בנפרד לאחת מקרנות ההלוואה הקיימות בשוק. בלקרוק מנהלת כיום אשראי פרטי בשווי של 45.5 מיליארד דולר, ומוצרי חוב פרטי בהיקף של 79 מיליארד דולר.
משוק נישתי למנוע צמיחה חדש
הלוואות הייטק זוכות לביקוש גבוה מצד סטארט-אפים בעת האחרונה בשל הירידה הדרמטית ביכולת המימון של קרנות ההון סיכון ובעלייה במחיר ההשקעה שהן תובעות מהיזמים. במקום לספוג ירידה בשווי החברה שבבעלותם, מעדיפים היזמים בחברות המכניסות ליטול הלוואה ולא לדלל את נתח המניות שבידיהם. קרנות כמו קראוס או ויולה קרדיט - קרן הלוואות הסיכון של קבוצת ויולה (לשעבר פלנוס) - פעילות בשוק כבר מאז סוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, אך השוק בו פעלו נחשב מאז ומתמיד כנישה קטנה, זאת מאחר והיזמים העדיפו מאז ומתמיד לגייס הון בתמורה למניות ולהשתמש בהלוואות רק בשלבי חיים מאוחרים מאוד כאשר הסיכון קטן, או כאשר נקלעו למצבים קשים.
בשנה האחרונה, מאז החלו הירידות בשווקים, החלו הבנקים ובתי ההשקעות לגלות את הביקוש הגואה להלוואות ואשראי מצד חברות הייטק ולראות בנישה כמנוע צמיחה חדש. היזמים, מצדם, גילו בשנים האחרונות את ההלוואות כמכשיר חדש שמאפשר להם להצמיח את החברה או להוריד מחירים כדי לחדור ליותר שווקים. שנת 2021 שהייתה גם שנת שיא במונחים של גיוסי הון בתמורה למניות, הייתה גם שנת שיא בגיוסי חוב בהייטק.
בלקרוק לא תרכוש את תיק ההלוואות של קראוס או את קרנות ההשקעה שלה - אלא תתמקד ברכישת חברת הניהול על שותפיה המנהלים והצוות בן - 45 העובדים בישראל, בריטניה, שבדיה וגרמניה, שיישכרו על ידה וינהלו עבורה את תיק ההשקעות בהלוואות הייטק. בין השותפים בקרן - הישראלי ראול שטיין, אחד השותפים המייסדים בקרן שפעיל בה מאז 1998; והשותף הצעיר אורי גלאי. קראוס גייסה עד כה שבע קרנות, וכל עסקאות ההלוואה שביצעו עד כה יישארו בידיה.
עסקה בשווי כ-350 מיליון דולר
סכום העסקה לא פורסם, אך הוא מוערך בכ-300-350 מיליון דולר, גבוה מהסכום בו נרכשה המתחרה WTI לפני כמעט שנה על ידי בית ההשקעות P10. קרן WTI, שמנהלת 7.8 מיליארד דולר, נרכשה על ידי P10 תמורת כ-170 מיליון דולר באוגוסט האחרון במזומן ובמניות, כשהיא מציגה מכפיל של פי 13 על רווח EBITDA של 12.5 מיליון דולר.
קראוס נחשבת לקרן ההלוואות הגדולה ביותר הפעילה בישראל, ובניגוד ל-SVB היא מתמחה בהלוואות הון סיכון בלבד ואיננה עוסקת בפיקדונות, המרת מט"ח או בפתיחת חשבונות עובר ושב. שוק זה, המכונה Venture Lending או Private Lending, עוסק במתן הלוואות לחברות טכנולוגיה הנמצאות בדרך כלל בסיכון גבוה, בשילוב עם מתן אופציות או מניות במודל מעורב. קראוס התחייבה עד כה ליותר מ-5.2 מיליארד אירו (5.56 מיליארד דולר) בהלוואות שניתנו ל-750 חברות, כרבע מהן חברות הייטק וביוטק ישראליות, בהן סולאראדג', ריסקיפייד, זרטו, לייביו וביוקאץ'.
היא הקרן הדומיננטית כיום בסגמנט ההלוואות שנע בין 5 ל- 15 מיליון דולר בסיבוב, כאשר לצידה פעילות ויולה קרדיט והבנקים לאומי, פועלים, דיסקונט ומזרחי בסיבובים בהיקפים הנמוכים, וגם קרן ליקווידיטי של הישראלי רון דניאל, שמנהלת 3 מיליארד דולר בחוב ומתחרה בה בסגמנט ההלוואות לחברות בוגרות בהיקפים 20-30 מיליון דולר בממוצע.
מלבדן, פועלות בשוק הישראלי גם קרנות כגון WTI והרקולס, אך אלה משקיעות רק בשלוחות האמריקאיות של החברות הישראליות, או בחברות האם הזרות.
"אנחנו צופים כי היקף הלוואות הצמיחה והסיכון יגדל ברמה הגלובלית"
לפני שלושה חודשים מצאו עצמם מאות יזמים ישראלים במצב בו הם נאלצים לחלץ את משכורות העובדים, חשבונות העו"ש, הפקדונות וההלוואות שלהם מחשבונות הבנק של SVB ולהעבירם תוך שעות לבנקים אחרים שהיו פתוחים בפניהם. הבנק התמוטט, אך משרד האוצר האמריקאי נתן ערבות שכל הכספים ישתחררו בתוך ימים. רבים עברו לאחד מהבנקים הגדולים בארה"ב כמו ג'יי. פי. מורגן, גולדמן זאקס או סיטי.
שבועיים לאחר נפילת בנק SVB כתב מנכ"ל בלקרוק לארי פינק דברים שניתן היה להבין מהם כי לחברות השקעות כמו זו שנמצאת בניהולו יש מה לחפש בבנקאות ההייטק. "בטווח הארוך יותר, המשבר הבנקאי של היום יעניק חשיבות רבה יותר לתפקידם של שווקי ההון. ככל שהבנקים עשויים להיות מוגבלים יותר בהלוואות שלהם, או שהלקוחות שלהם יהיו עדים לחוסר ההתאמה בין נכסים והתחייבויות, אני צופה שהם יפנו בכמות גדולה יותר לשוקי ההון לצורך מימון. אני מתאר לעצמי שמנהלי כספים בתאגידים רבים חושבים על ניקוי פיקדונות הבנקים שלהם מדי לילה, כדי להפחית אפילו ברגע אחד את הסיכון".
כעת, עם השלמת העסקה, אומר ראש תחום החוב הפרטי בבלקרוק, ג'יימס קינן כי "במשך 20 השנים האחרונות בנינו יכולות בתחום החוב הפרטי כדי לעזור ללקוחות להשיג מגוון יעדי השקעה. צוות קראוס בנה תהליך השקעה ברמה עולמית וסיפק תוצאות ללקוחותיו במחזורים עסקים רבים. אנחנו צופים כי היקף הלוואות הצמיחה והסיכון יגדל ברמה הגלובלית, ולכן גם מאמינים שזהו הזמן המתאים ביותר לקבל בברכה את צוות קראוס לבלקרוק".
השותף הישראלי ראול שטיין, מסר בהודעה לעיתונות כי "השילוב של בלקרוק וקראוס יספק מגוון רחב של פתרונות אשראי לאקוסיסטם הצמיחה. הרכישה של קראוס על ידי בלקרוק היא הבעת אמון של מנהל הנכסים המוביל בעולם בחוזק וחשיבות מגזר החדשנות והטכנולוגיה".