אחרי שנים ארוכות שבהן לא הגיעו לשוק תרופות שיש להן השפעה משמעותית על השמנה, חלה תפנית בעלילה. שלוש תרופות יצאו לשוק או מתקרבות אליו, והביקוש גדול לאין ערוך מההיצע. החברות מתרוצצות כדי לעמוד בקצב. במקביל התפתח שוק שחור, וגם אנשים שאינם מוגדרים כבעלי משקל עודף מסוכן משתמשים בתרופות שלא נועדו להם. חלקם אף מתגאים בכך בפומבי.
● העסקה שמעידה על דעיכתו של מותג הקנאביס הישראלי המפורסם
● סמנכ"ל דה קיטשן: "יש לנו כדור ארץ אחד, וכאן נכנס לתמונה הפודטק"
השינוי הצפוי בתחום הטיפול בהשמנה דרמטי. נוצר שוק פוטנציאלי של מיליארדי דולרים, שעובר מתזונאים, קבוצות תמיכה, מאמנים ותוספים אל חברות התרופות. לשינוי הזה יש פנים חיוביות ושליליות.
דחיפה ממאסק והקרדשיאנס
התרופות נגד השמנה שהפכו פופולריות בשנה האחרונה, מבוססות על מנגנון בשם GLP1. הוא פותח תחילה לטיפול בסוכרת, על בסיס הורמון המופרש גם בגוף בריא. החומר מעודד ייצור אינסולין וכך עוזר למי שפיתחו סבילות אליו להגיע לרמות אינסולין המפחיתות את הסוכר בדם.
איך זה עוזר לירידה במשקל? לא יודעים בדיוק, וזאת עוד הוכחה למורכבות הסינדרום המטבולי. נראה שהתרופות הללו מפחיתות תיאבון ומאטות את המעבר של מזון מהקיבה אל המעי, וכך משמרות תחושת מלאות. תופעות הלוואי של התרופות הללו הן בחילות, שלשולים והקאות. זה כשלעצמו יכול כמובן להוביל לירידה במשקל, אם כי לא כל המטופלים סובלים מכך.
לא כל נוגדי ה־GLP1 פועלים על המשקל באותה עוצמה. שתי התרופות המובילות מבוססות על גרסה של GLP1 בשם semaglutide, שפותחה על ידי חברת נובו נורדיסק. Ozempic, המאושרת לטיפול בסוכרת כבר מ־2017, הודגמה בניסויים קליניים כבעלת יכולת להפחית בממוצע 3%-7% ממשקל הגוף, בשימוש לאורך שנה. זה נחמד, אבל לא מסעיר. Wegovy, אותה זריקה במינון שבועי גבוה יותר, הובילה בניסוי קליני שפורסם ב־2021 לירידה של כמעט 15% בממוצע. לא היה מדובר בכמה מטופלים בני מזל שהשיגו תוצאה טובה יוצאת דופן מול רוב שהשיג תוצאה בינונית, אלא 50% מהמטופלים אכן השיגו ירידה של 15% במשקל.
ווגובי אושרה לשימוש לטיפול בהשמנה ב־2021, אבל הדרמה האמיתית החלה בסוף 2022, כאשר אילון מאסק הזכיר את התרופה. שמועות נוספות נפוצו על כך שבנות משפחת קרדשיאן ו"כל סלב בהוליווד" נוטלים את התרופה. ככל הידוע, רובם אינם כלולים בקבוצה שעבורה אושרה התרופה לשימוש באופן רשמי. היא מאושרת לשימוש עבור אנשים עם BMI גבוה מ־30, או עם BMI גבוה מ־27 וגורם סיכון בריאותי נוסף כמו סוכרת או לחץ דם גבוה.
כך או כך, התרופה החלה להיחטף מהמדפים. נובו נורדיסק דיווחה על מחסור חמור בתרופה ונאלצה להגביל מרשמים לחולים חדשים, כדי להבטיח רצף טיפולי למי שכבר החלו ליטול את התרופה. תקלה במפעל מילוי המזרקים של התרופה החמירה זמנית את המחסור.
למרות זאת, הכנסות החברה מהמוצר התקרבו ל־900 מיליון דולר ב־2022. ברבעון הראשון של 2023, חידשה החברה את האספקה המלאה של המוצר, ורשמה הכנסות של 650 מיליון דולר ברבעון הראשון לבדו. אנליסטים צפו כל מספר בין 4 ל־11 מיליארד דולר ב־2023 כולה. לאחרונה, תקלות בייצור שוב הובילו למחסור במוצר, והאנליסטים עדכנו את תחזיותיהם.
תרופה נוספת בשוק היא Mounjaro או בשם הגנרי שלה, Tirzepatide, הנמכרת על ידי אלי לילי. בינתיים היא מאושרת לטיפול בסוכרת, אך הוגשה לאישור עבור הפחתת משקל. בניסוי השיגה תרופה זו ירידת משקל של 20% ויותר אצל מחצית מהמטופלים. בתקופת המחסור, גם אוזמפיק וגם מונג'רו נצרכו לא רק על ידי חולי סוכרת.
שוק התרופות האמריקאי מסובך מבחינת תמחור אמיתי ללקוח (הצרכן הסופי או חברת הביטוח), אך המחיר הקטלוגי של ווגובי הוא 1,400 דולר בחודש ושל מונג'רו הוא 975 דולר.
הדילמה של המבטחים: האם השמנה היא מחלה?
"הסיפור הגדול הוא האפקטיביות הגבוהה יותר של Mounjaro", אומר אורי הרשקוביץ, אנליסט הפארמה של פסגות. "במינונים גבוהים, התרופה הזאת מובילה לירידה של כ־30% במשקל אצל חלק מהמטופלים". אם התרופה הזאת תאושר בהתוויה לטיפול בהשמנה, זה כבר אחוז ירידה משנה חיים. מנקודת המבט של הוליווד, זה ההבדל בין שמנמן לרזה מאוד.
בדרך לשוק, יש תרופות נוספות. בפייזר, עובדים על תרופה במנגנון דומה הניתנת בכדור בבליעה במקום בזריקה שבועית. בחברת אמג'ן בודקים מוצר באותו מנגנון פחות או יותר, במתן חודשי או אחת לשלושה חודשים, ואלה לא המוצרים היחידים בצנרת.
לפחות כרגע, נראה שהטיפול בתרופות להשמנה יהיה קבוע, מאחר שהעדויות מהשטח הן שהפסקת הטיפול מובילה לחזרה מהירה למשקל המקורי. זו שמחה גדולה לחברות התרופות, שאוהבות לקוחות לכל החיים. ללקוחות עצמם, זו בשורה פחות משמחת.
"בהינתן טיפול כרוני, ההכנסות הצפויות מהשוק הזה מגיעות ל־70 מיליארד דולר ב־2030, כמחצית מהן בארה"ב", אומר הרשקוביץ. אם המספרים האלה יתממשו, מדובר ב־10% משוק התרופות האמריקאי".
מי ישלם על זה? ועבור אילו מטופלים?
הרשקוביץ: "זו שאלת ה־100 מיליארד דולר. אין תשובה עדיין".
מדיקר, המבטחת הממשלתית האמריקאית, אינה מממנת תרופות להרזיה, כפי שהיא אינה מממנת מוצרים אחרים הנחשבים מוצרי לייפסטייל. אבל הגישה לגבי השמנה השתנתה וישנו לובי חזק שדורש ממדיקר להכיר בהשמנה כמצב רפואי.
בכל מקרה, השיפוי הביטוחי יינתן כנראה רק למטופלים במצב הקשה ביותר. ומה לגבי מי שאינו מתאים להגדרות? חלק כנראה ישכנעו את הרופאים שלהם לרשום להם את התרופה בכל זאת (לרופאים מותר לרשום מוצר מחוץ להתוויה שלו במסגרת שיקול דעתם), ואחרים יקנו אותה בשוק השחור.
"צריך להיזהר עם ההגבלה של התרופות", אומר הרשקוביץ. "שוק שחור משמעותו לא רק אובדן הכנסה למדינה ותרומה לארגוני פשע, אלא גם נטילה של התרופות הללו ללא פיקוח רפואי". כבר היום, משרד הבריאות האמריקאי מזהיר את הציבור מזיופים של התרופה, הנמכרים מחוץ למערכת הרפואית.
מרוץ חדש להפחתת תופעות הלוואי
התרופות שכבר אושרו לא גרמו נזקים ישירים לבריאות, אבל זה לא כל הסיפור. כבר ציינו את תופעות הלוואי. בניסוי הקליני, 6% מהמטופלים הפסיקו את הטיפול בגללן. בתגובות לביקורת שנכתבה באתר WebMD, רוב המגיבים היו חיוביים סך הכול, אך חלק מהמטופלים ציינו תסמינים בלתי נסבלים, כולל עייפות שמנעה מהם לבצע פעילות גופנית, וכן הקאה עד כדי התייבשות. רופאים דיווחו לתקשורת על מטופלים הסובלים מתת־תזונה וחולשה קיצונית. בקהל יעד לא נכון, התרופה יכולה להוביל לאובדן משקל מוגזם באופן שבעצמו יכול לסכן חיים.
הניסוי ארך כשנה, כך שאין מידע על תופעות הלוואי ארוכות הטווח, או אם בשלב מסוים הגוף מתרגל לתרופה וישנה עלייה במשקל. בטיפול הכי נפוץ נגד השמנה עד לאחרונה, ניתוח בריאטרי, חלק משמעותי מהמטופלים מתחיל לעלות במשקל מחדש גם לאחר שנה וחצי אחרי הניתוח.
בעולם הרפואה יש מי שחוששים שכאשר השימוש בתרופות הללו יהיה נפוץ יותר, זו תהיה האופציה העיקרית שתוצע למטופלים, על חשבון פתרונות יקרים יותר שדורשים כוח אדם רב יותר, כמו אימון או קבוצות תמיכה. עם זאת, רופאים מודים שעד היום לשיטות ההתנהגותיות הייתה יעילות מאוד מוגבלת לטווח ארוך. האפקטיביות של טיפול קבוצתי היא ירידה במשקל של כ־10% בקרב 50% מהמטופלים, ורובם המוחלט מעלים את המשקל בחזרה לאחר כמה שנים.
חברות כמו שומרי משקל ו־noom, שהבטיחו למשתמשים שלהן הרזיה באמצעים קוגניטיביים והתנהגותיים בלבד, נכנעו מהר מאוד לשינוי הפרדיגמה בתחום. כעת שתיהן מציעות למטופלים לקנות את התרופות דרכן, כחלק מהטיפול.
חשש נוסף הוא תיוג של מטופלים שלא ירצו לקחת את התרופה בגלל תופעות הלוואי כ"סרבני טיפול", ותימנע מהם עזרה אחרת, הן בהתמודדות עם התסמינים הנגרמים מעודף המשקל וכן עם בריאותם בכלל.
שאלה גדולה אחרת נוגעת לאיכות המזון שאנחנו אוכלים. התרופות למעשה מורידות את הפוקוס מהצורך לספק לציבור מזון בריא יותר, ומהאחריות של הציבור לצרוך אותו. תחילה יוצרים נזק באמצעות מזון מתועש, ואז מתקנים את הנזק ומרוויחים הון, אבל הצרכן תקוע באמצע, עם בחילות ותזונה לקויה.
החדשות הטובות הן שכעת, משנמצא מנגנון תרופתי יעיל להפחתת משקל, מתחיל המרוץ לשיפור פרופיל תופעות הלוואי של המוצרים. ההצלחה עשויה למשוך לשוק שחקנים נוספים, שיגלו מנגנונים חדשים להפחתת משקל, שכן ידוע כי מדובר בתסמונת מורכבת.
רף התחרות במוצרי ה־GLP1 יהיה גבוה, אומר הרשקוביץ. "לילי ונובו נורדיסק אמורות לפרסם תוצאות של ניסויי ענק, שצפויים להראות כי הירידה במשקל גם מובילה לשיפור במצב תחלואת הלב של המטופלים, וזאת כדי לשכנע את חברות הביטוח לממן את התרופה. אלה ניסויי ענק שעולים מאות מיליוני דולרים".
התשובה הישראלית לשוק ההשמנה
המרוץ לתרופה נגד השמנה לא פוסח על ישראל. החברה הבולטת בארץ היא אפיטומי, שפיתחה גלולה המתנפחת בקיבה ויוצרת תחושת מלאות. כאשר החברה הונפקה, ב־2020, השוק עדיין לא הכיר את wegvoy ואת הפוטנציאל של תרופות GLP-1. מאז השוק השתנה דרמטית. בשנה האחרונה איבדה מניית החברה 44%, אם כי ניתן לייחס זאת גם למצב הכללי בשוק. שווי החברה עומד כיום על 291 מיליון שקל.
הגלולה בשלבים אחרונים לקראת קבלת אישור FDA, ואחר כך צפויה לצאת לשוק במסגרת הסכם אסטרטגי עם חברת המזון נסטלה. לדברי ספי לנדסקרונר, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק באפיטומי, "שוק התרופות נגד השמנה צפוי לגלגל בעתיד עד 100 מיליארד דולר. זה שוק עצום שאפילו לקחת חתיכה קטנה ממנו זה הישג. המוצר שלנו תחרותי בכמה אופנים: הוא ניתן בבליעה במקום בזריקה, הוא מתאים לאוכלוסיה עם BMI של 25 ומעלה ותופעות הלוואי זניחות". גם המחיר נמוך מהתרופות שמשווקות.
עד כמה המוצר הזה אפקטיבי? בניסוי ראשוני בישראל, התוצאה הייתה הפחתת כ־7.5% ממשקל הגוף. בקרוב עומד להסתיים ניסוי שלב III.
נסטלה תפיץ את המוצר של אפיטומי באופן בלעדי. "אם מביאים בחשבון את כל שוק הטיפול בהשמנה העתידי, שכולל תרופות, מזון חלופי, מערכות דיגיטליות לניהול חולים, מכשור רפואי ותוספים, מדובר בשוק של 200 מיליארד דולר", אומר יו צ'אנג, ראש תחום הבריאות המטבולית בנסטלה.
לנסטלה כבר יש מוצרים בתחום הזה, בעיקר שייקים ממלאים ודלי קלוריות - מוצרים שהיו להיטים גדולים בשוק ההרזיה לפני כמה עשורים, אחר כך נעלמו ועשו קאמבק, והיום הם חלק קטן מהשוק. לדברי צ'אנג, משתמשים במוצרים הללו מפחיתים כ־15% ממשקלם, ובטווח של כמה שנים עולים בערך חצי מהמשקל בחזרה.
אחד המוצרים שמפתחת החברה ישווק כתוסף טבעי של GLP1, אם כי לא ייתמך בניסוי באותו סדר גודל. קטגוריית מוצרים נוספת היא מוצרי "תמיכה בצום", עבור צרכנים שבוחרים תוכנית הרזיה הכוללת צום לסירוגין.
על שוק התרופות החדש אומר צ'אנג: "מרופאים שדיברנו איתם, נראה שזה חרב פיפיות. הם מאוד מתלהבים לגבי הפוטנציאל, אבל חוששים משימוש לרעה, ומכך שאולי התרופות לא יעזרו בטווח הארוך. תוך כדי השימוש בתרופה אנשים מאבדים מסת שריר, והרי גם שריר חשוב לבריאות".
חברות ישראליות נוספות שעוסקות בתחום ההשמנה הן אורמד, המפתחת תרופות בבליעה כתחליף להזרקה, ובין התרופות בצנרת שלה היא תרופת GLP1 בבליעה, וכן קפסולה של ההורמון לפטין, שידוע כמשפיע על רמות השובע. המוצרים הללו נמצאים בניסויים קליניים התחלתיים.
