נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: Reuters, AMIR COHEN
האם נגיד בנק ישראל קץ בגלגול הריבית האיטי יחסית של הריבית לפיקדונות ביחס לגלגולה המהיר להלוואות? פרופ' אמיר ירון, זימן ללשכתו את מנכ"לי הבנקים לפגישה בסוגיית הריביות על פיקדונות והלוואות. לגלובס נודע כי הנגיד צפוי לדרוש מהבנקים להעניק ריבית משמעותית על כספים ששוכבים בעו"ש, כשלפי שעה יש בחשבונות הציבור שאינם נושאים ריבית יותר מ־400 מיליארד שקל.
● מיסוי רווחי יתר? כך מסמסו הבנקים יוזמות דומות בעבר | ניתוח גלובס
● 100 שקל, בפריסה ל-12 חודשים: התמורה האמיתית למהלך פורץ הדרך של בנק לאומי | פרשנות
● רשות התחרות מצאה פערי ריביות של עשרות אחוזים בפיקדונות: זה המסר של גפני לבנקים
● נגיד בנק ישראל: "מצפה מהבנקים לצעדים נוספים לעידוד העברת כספים מהעו"ש" | ראיון
לפי הודעת בנק ישראל, בפגישה יקחו חלק מטעם בנק ישראל הנגיד וכן המפקח על הבנקים היוצא, יאיר אבידן, והנכנס דני חחיאשווילי. עד כמה הפגישה קריטית בעיני הנגיד? לגלובס נודע כי בהודעה שהועברה לבנקים נאמר כי כל מנכ"לי הבנקים חייבים להשתתף בפגישה, ואם נמנע מאחד מהם להגיע, הבנק צריך לשלוח במקומו את היו"ר.
מתי זה קרה בפעם הקודמת?
ההיסטוריה מלמדת כי פרק הזמן הקצר שניתן למנכ"לי הבנקים מרמז כי בנק ישראל צפוי להציג בפגישה המיידית תוכנית שתחייב את הבנקים בצעדים אופרטיביים. כלומר, לא מדובר בעוד שיחה אידיאולוגית אל מול הנהלות הבנקים. כך היה לדוגמה בחודש נובמבר 2021, אז יצרו קשר בבנק ישראל עם מנכ"לי הבנקים בבוקרו של יום שישי, וזימנו אותם לפגישה דחופה כבר ביום ראשון העוקב.
נושא הפגישה אז, עליה פורסם לראשונה בגלובס, היה שוק הדיור. אנשי בנק ישראל הודיעו אז להנהגות הבנקים כי הם מחייבים אותם להציג למבקשי המשכנתאות שלושה מסלולים אחידים בהרכבם, כך שמבקשי המשכנתאות יוכלו להשוות בין ההצעות של הבנקים השונים. הרפורמה כולה, כולל מבנה שלושת הסלים, הוצגה למנכ"לי הבנקים, כך שגדולים הסיכויים כי אירוע דומה יתרחש מחר, כשהנגיד כבר יציג לבנקים הוראות רגולטוריות בנושא הריביות.
רשות התחרות: הבנקים נוהגים באיפה ואיפה
הנגיד עצמו התייחס בריאיון לגלובס בסוף חודש מאי לפערים בין גלגול הריבית לפיקדונות שנעשתה באיטיות ובוודאי שלא במלואה, אל מול הגלגול להלוואות סביב רכיב הפריים. "קודם כל אין ספק שגם בישראל וגם בעולם, עליית הריבית תרמה משמעותית לרווחי הבנקים, ובישראל בפרט כשיש הרבה חוזים צמודי אינפלציה, אז גם במסלול הזה נרשמה עלייה בהכנסות. בבנק ישראל פעלנו רבות כדי להגביר את התחרותיות עבור הלקוחות ולהנגיש את המידע, לרבות פרסום הריביות על מוצרי אשראי ופיקדונות, באמצעות רפורמת מעבר בין בנק לבנק והשקיפות במשכנתאות.
"אבל יש יותר מדי כסף של הציבור ששוכב בעו"ש ובפיקדונות ללא ריבית וזה חבל. הייתי מצפה מהבנקים, וחלקם לקחו יוזמה ברוכה, להקל על בעלי המשכנתאות שמגיעים לקושי מסוים, והם באים לקראתם וזה טוב. אבל הייתי מצפה מהם לבוא גם ביוזמה ולאבחן למי יש יותר מדי כסף שיושב בעו"ש על פני זמן, ולתמרץ אותם לכך שיוודאו שהכסף יכול להיות בפיקדונות לזמן קצוב, לפחות שהם ירוויחו ריבית".
את הפערים בין הפיקדונות להלוואות אפשר היה לראות היטב בנתונים שחשפה בשבוע שעבר רשות התחרות בעקבות הבדיקה הרחבה שלה. כצפוי הבדיקה מצאה פערים גדולים בין התנאים המוצעים למשקי הבית לבין אלו שמקבלים מהבנקים העסקים הגדולים.
מנתוני גלגול ריבית הפריים לריבית על הפיקדונות אל מול ריבית על אשראי עולים פערים בין העסקים הגדולים לבין משקי הבית והעסקים הקטנים: שיעור גלגול העלאת הפריים בפיקדונות בפברואר 2023 ובחודשים שקדמו לו, עמד על כ־101% עבור העסקים הגדולים, בעוד שמשקי הבית עמדו על כ־70%. לעומת זאת, לעניין גלגול העלאת הפריים באשראי בחודשים ינואר ופברואר 2023, משקי הבית עומדים על השיעור הגבוה ביותר, כ־115%, כ־10% גבוה משיעור הגלגול על העסקים הקטנים והגדולים.
מי שכמובן לא אהב את הנתונים הוא יו"ר הוועדה, משה גפני, ששלח מסר ברור לבנקים. "אני חבר קואליציה ואני עומד על הסף. אני לא יכול לחזור הביתה כשאני מקבל מכל החוגים תלונות - מדוע אנחנו לא דואגים לעניין הזה. אנחנו בהידברות עם כל הצדדים, כולל ראש הממשלה, כדי לראות איך להגיע לפתרון. זה מגיע לנקודה שנביא חוקים וגם אם יגידו לנו לא, אנחנו נעביר אותם".
נציין כי בחודשים האחרונים רואים כי הציבור התחיל להזיז כספים מחשבונות העו"ש שאינם נושאים ריבים, לפיקדונות עליהם הוא יכול לקבל כיום ריבית גבוהה שלא נראתה במשך שנים במערכת הבנקאית. ומה לגבי הריביות על הפיקדונות? לפי שעה מי שיסגור את הכסף לשנה יקבל בבנק ירושלים את הריבית החציונית הגבוהה ביותר - 4.25%, בעוד שבלאומי, דיסקונט והבינלאומי היא נעה סביב 4%. בבנק הפועלים הריבית הממוצעת היא הגבוהה ביותר (4.8%), אך הריבית החציונית היא 2.17% בלבד, מה שמלמד על הפער בין הלקוחות הגדולים לקטנים יותר.