גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הריקוד של כלכלת החוב לא יוכל להימשך לנצח. זה מה שיקרה ביום שאחריו

מאז נותק הדולר מהזהב, חוב המשק האמריקאי תפח פי 64 ● אבל ככל ששיטת החוב מתפתחת, היא מערערת את היסודות עליהם היא עצמה בנויה: ריבית ואינפלציה גבוהות ופערי עושר, אשר מעמידים בסכנה את עתיד הכפר הגלובלי ● אין פלא שהדור הצעיר בארה"ב התעייף מהחלום הקפיטליסטי ● מתי יסתיים עידן החוב ומי יקרסו איתו?

מותו של החלום האמריקאי. 60% מהצעירים בארה''ב מחזיקים בדעות שליליות על קפיטליזם / צילום: Associated Press, Shannon Stapleton
מותו של החלום האמריקאי. 60% מהצעירים בארה''ב מחזיקים בדעות שליליות על קפיטליזם / צילום: Associated Press, Shannon Stapleton

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה, ומתגורר בארה"ב. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

סכנת חדלות פירעון ריחפה מעל ארה"ב שבועות ארוכים עד שהרפובליקנים והדמוקרטים השיגו הסכם להסרת מגבלת החוב הפדרלי. בזמן שהפוליטיקאים התקוטטו, משרד האוצר של ארה"ב הלך ואיבד נזילות, והיתרה בחשבון העובר ושב שלו הצטמקה מכ־700 מיליארד דולר לפחות מ־49 מיליארד. ברגע שהוסרה הסכנה והושג ההסכם המיוחל, מיהר הממשל הפדרלי למלא את החשבון ועד תום השנה הוא צפוי לגייס חוב של בין טריליון לטריליון ורבע דולרים חדשים.

דרמה ברוסיה: מפקד כוח וגנר יבגני פריגוז'ין הורה לכוחותיו לסגת חזרה לבסיסים
המורה המבריק למתמטיקה שמלמד ילדים להיות חכמים יותר מבינה מלאכותית

במקביל, הבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב, חזר לצמצם את מאזנו והוא מקטין את היצע הכסף בשוק בקצב של כ־100 מיליארד שקל בחודש.

השילוב של צמצום מאזן הפד עם גיוסי האג"ח של הממשל בוושינגטון צפוי לשאוב מהשווקים הפיננסיים נזילות של בין טריליון וחצי לשני טריליון דולר עד לסוף השנה - הידוק מוניטרי שרק יילך ויחריף. אם לא די בכך, הפד מאותת על עוד שתי העלאות ריבית השנה מה שיקרב את ריבית הפריים בארה"ב והריבית על המשכנתאות לשיעורים דו־ספרתיים.

לא רק הממשלה הפדרלית זקוקה בדחיפות לאשראי. בסוף הרבעון הראשון של השנה, עמד סך החוב של המשק האמריקאי על 94.75 טריליון דולר, סכום הגבוה פי ארבעה מהתוצר הלאומי הגולמי של הכלכלה הגדולה בעולם. והחוב הזה תופח במהירות - כמעט 68 טריליון דולר משנת 2000. כשליש מהסכום מיוחס לממשלה הפדרלית, והיתר מתחלק בעיקר בין משקי הבית (בעיקר משכנתאות), עסקים לא פיננסיים, הסקטור הפיננסי והמדינות בתוך ארה"ב.

בשאר העולם התמונה לא מאוד שונה. לפי חברת דירוג האשראי S&P, סך החוב העולמי של כל הממשלות, משקי הבית והחברות הגיע ביוני שנה שעברה ל־300 טריליון דולר - פי שלושה מהתמ"ג העולמי.

האם גידול בחוב יכול להמשיך לנצח?

בתחילת שנות החמישים עמד סך החוב של המשק האמריקאי על כ־500 מיליארד דולר. עד שנת 1970, רגע לפני שנותק הדולר מהזהב, הוא גדל פי 3 לסכום של 1.5 טריליון דולר וב־53 השנים שעברו מאז הוא זינק פי 64 (!). האם החוב יכול להמשיך ולגדול לנצח?

כדי לענות על השאלה הזו צריך קודם להבין מהו בעצם חוב? בפשטות, הלוואה היא ייבוא של העתיד להווה. אנחנו משתמשים היום במה שעדיין לא קיים, ואמור להיווצר בעתיד. זו מהות מנגנון החוב. אבל הואיל והתוצר העתידי אינו אינסופי, אלא פשוט בלתי ידוע, יש גבול לכמה ממנו אנחנו יכולים לייבא להווה. יתרה מכך, אם לחוב ישנה ריבית, הנטל שלו הולך וגדל עם הזמן, על חשבון מה שיהיה פנוי לצריכה בעתיד, אלא אם עד אז יתרחש נס טכנולוגי. אפילו אם המשק האמריקאי היה משלם בממוצע ריבית נמוכה של 3.25% על כל חובותיו - נטל הריבית עליהם היה מגיע ליותר מ־3 טריליון דולר, 50% יותר מהגידול בתוצר באותה שנה. גידול שאמור לכסות את אותה ריבית שנתית על החוב.

המשמעות של עלויות חוב שלא מפסיקות לטפס היא שבנקודה מסוימת, כל מה שהמשק ייצר ינוצל לתשלום חובות העבר - תרחיש דמיוני. על כל אדם החי על פני כדור הארץ תלוי חוב ממוצע של 37.5 אלף דולר. מאחר שהתמ"ג הממוצע לאדם עומד על כ־12 אלף דולר בשנה, הרי שעם ריבית של 5% בלבד, האדם הממוצע יעבוד כ־57 יום בשנה - רק כדי לשלם את הריבית. וככל שיגדל החוב, תגדל גם הריבית עליו.

לא רק פערים חברתיים, אלא גם פגיעה בצמיחה

אך החור בשיטת החוב האינסופי אינו רק העובדה שהיא לא בת קיימא. ככל ששיטת החוב מתפתחת, היא זורעת הרס שמערער את היסודות שעליהם היא בנויה. כולנו ערים לבעיית האינפלציה העולמית, שמקורה בגידול הדרמטי בהיצע הכסף. כולנו גם ערים למחיר שגובים הבנקים המרכזיים בניסיון לצנן את אותה אינפלציה - ריביות שהולכות ועולות והתייקרות החזרי משכנתאות והלוואות. אבל לאורך זמן, נזקי החוב העולמי המתגלגל הופכים רחבים הרבה יותר מנטל המשכנתה. מאז תום מלחמת העולם השנייה ועד לשנות ה־70, אמריקה חוותה צמיחה כלכלית מאסיבית. העושר הזה התחלק באופן יחסית שווה בין קבוצות ההכנסה השונות באוכלוסייה, והפער בניהן לא השתנה. מאז נותק הדולר מהזהב ותחילתו של "עידן הפיאט", המציאות הזו השתנתה דרמטית.

העשירון העליון הלך והפך עשיר יותר, בעוד מעמד הביניים וחמשת העשירונים התחתונים התקשו להדביק את הקצב. במאה ה־21 המגמה הזו הלכה והחריפה. לפי מחקר של משרד התקציבים של הקונגרס, שפורסם בספטמבר 2022 ובחן את התקופה שבין 1989 ל־2019, העשירון העליון באמריקה מחזיק ביותר מ־70% מכלל ההון בכלכלה הגדולה בעולם שהם 82.4 טריליון דולר - זינוק של 240% בשנים שנבדקו. באותה תקופה, חלקם של חמשת העשירונים התחתונים בעוגה עלה בקצב הרבה יותר מתון, כ־65%, והגיע ל־2.3 טריליון דולר בלבד.

הגידול העצום בפערי העושר באמריקה, מאז שעברה משיטת ההצמדה לזהב לכלכלת חוב, נובע ממספר סיבות. אחת מהן היא היכולת לייצא משרות של מעמד הפועלים לסין, מה שהעמיד את העשירונים התחתונים בתחרות מחירים קשה מול המשכורות הנמוכות של העובדים במעצמה מהמזרח. העשירונים העליונים נותרו מוגנים מהתחרות הזו.

סיבה נוספת היא זמינות האשראי לבעלי המעמד הגבוה. העובדה שעבור העשירון העליון פתוח קו אשראי תמידי, מאפשרת לו להינות מהגדלת היצע הכסף לפני שזה מתגלגל לכדי עליה דרמטית במחיר נכסים בשוקי הנדל"ן והמניות (אפקט קנטילון). מאז סוף שנות ה־90, שעה שהדפסות הכסף עלו מדרגה, העליות בשוקי הנדל"ן והמניות הגדילו את פערי העושר באמריקה לשיאים כמותם לא נראו מאז השפל הגדול של תחילת המאה שעברה.

ריכוזיות העושר לא גוררת רק חוסר שקט חברתי, אלא פוגעת אנושות בצמיחה. אחרי הכל, כמה יכולים לצרוך 400 האנשים העשירים באמריקה, שמחזיקים בעושר דומה (כ־4 טריליון דולר) לזה שבידי כ־62 מיליון משקי בית בחמשת העשירונים התחתונים? במשק אשר יותר מ־70% ממנו בנוי על צריכה שוטפת, היחלשות דרמטית בשכר, בעושר היחסי וממילא גם בכוח הקניה של ההמונים, דרדר גם את הצמיחה הכלכלית. כך, הגידול הריאלי בתוצר (בניכוי האינפלציה) במאה הנוכחית נחתך בחצי לעומת הגידול ב־20 השנים שקדמו לניתוק הדולר מהזהב (שנת 1971). חרף כל המהפכות הטכנולוגיות, גידול של 4.35% הפך ל־2.1% בממוצע.

גם התכווצות בועת האשראי מזיקה

העלאות הריבית האחרונות של הבנק המרכזי רק יאיצו מגמות אלו. העלייה בריבית, שמשמעותה הכבדת הנטל על צרכני האשראי, תתרום להגדלת פערי העושר ותצמצם עוד יותר את צריכת ההמונים. בועת האשראי מזיקה בהתנפחותה, אך לא פחות מכך גם בהתכווצותה.

כאשר הדור הצעיר קבור תחת חובות סטודנטים, המהווים אצל בני 35 ומטה כ־60% מחובותיהם. ובשעה שמחירי הדיור שוברים שיאים, ה"חלום האמריקאי" הישן הופך לחזון תעתועים עבור הצעירים. בנסיבות אלו, לא מפתיע ש־60% מבני 18 עד 29 מחזיקים בדעות שליליות ביחס לקפיטליזם (לפי סקר של פיו ריסרץ'). לפי סקר שונה, של מכון גאלופ, האמריקאים שגילם מתחת ל־40 מתחלקים בערך שווה בשווה בין הרואים קפיטליזם וסוציאליזם באור חיובי.

קשה לרקוד את ריקוד החוב

ממשלות יכולות לכאורה לצרוך את העושר של הדורות הבאים ללא גבול. אך גופים ואנשים פרטיים לא. בכדי למחזר חוב ולשלם את הריביות עליו, יצטרכו העסקים והצרכנים או להגדיל את הכנסותיהם בקצב מהיר משמעותית מהגידול בחוב, או לקצץ בהוצאות, מה שרק יגדיל את נטל החוב היחסי. מציאות בה המשק אינו מכסה בצמיחתו אפילו לא את עלות הריבית על החוב הישן, היא לא מסלול שיכול להמשך לעד. בלשונו של ריי דאליו, מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם, ברידג'ווטר: "אם נמשיך בדרך הזו, בתוך 5 או 10 שנים יהיה קשה מאוד לרקוד את הריקוד הזה".

קשה לדעת מתי או איך יגיע לקיצו הפרק של כלכלת החוב בהיסטוריה האנושית. אבל דבר אחד ברור: חלק מהחוב הזה יצטרך להיעלם. ואיתו יתאדו, או יצנחו שוויים של נכסים רבים. אותם נכסים שמוחזקים בידי המרוויחים הגדולים של עידן החוב.

עוד כתבות

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

תקיפה בלבנון (ארכיון)

צה"ל מאשר את הדיווחים: מספר רב של מחבלי חיזבאללה חוסלו

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

לאחר התחדשות עירונית: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר