גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלושה סימנים שמראים: שוק העבודה בישראל מתחיל להתקרר

האבטלה נמוכה ברמות היסטוריות והצורך בעובדים עדיין גבוה, אבל כמה מהמדדים של שוק התעסוקה מציגים סימני התמתנות: המעסיקים פחות נואשים לעובדים, והיחס בין הביקוש להיצע מתחיל להתאזן ● כיצד יפעל בנק ישראל אם המגמה תימשך?

התקררות בשוק העבודה / צילום: Unsplash, mike kononov
התקררות בשוק העבודה / צילום: Unsplash, mike kononov

על פניו שוק העבודה בישראל הדוק. שיעור האבטלה נמוך ברמה היסטורית והביקוש לעובדים גבוה. זאת, למרות הריבית הגבוהה שהגיעה לאחרונה לשיא של כמעט 17 שנה ונועדה לצנן את הביקושים במשק. אבל מתחת לפני השטח, נראה כי גלי הפיטורים שראינו בחודשים האחרונים, בהייטק ובסקטורים נוספים, מתחילים להשפיע גם על נתוני המאקרו ולהצביע על ראשיתה של מגמת התקררות.

אותה משרה, 20% פחות שכר: המציאות החדשה של הג'וניורים בהייטק
הקפאות שכר במקום פיטורים: הפתרון החדש של חברות בהאטה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מאפיין את תמונת המצב של המשק במילה אחת, "מורכבת". הנגיד ציין בנאום בתחילת החודש שמצד אחד "שוק העבודה הדוק. שיעורי ההשתתפות והתעסוקה גבוהים מאוד ונמצאים מעל רמתם הממוצעת ב־2019. שיעור האבטלה נמצא ברמות נמוכות מאוד". מצד שני, הוא אמר כי "ישנם אינדיקטורים מסוימים המעידים על התמתנות בפעילות כלכלית".

מהם אותם סימנים שמראים על התמתנות בביקוש לעובדים, האם המגמה הזו צפויה להימשך ולמה בבנק ישראל יכולים להיות מרוצים מכך, גם אם לא יודו בפה מלא?

לפני שנצלול לנתונים, נסביר בקצרה כיצד בכלל בוחנים את מצבו של שוק התעסוקה. רובד אחד הוא המעסיקים. הם נשאלים באמצעות גורמים ממשלתיים שונים עד כמה הם סובלים ממחסור בעובדים ובאילו סקטורים. בצד השני של המתרס נמצאים המועסקים, שנמדדים דרך בקשות לדמי אבטלה ורישום בשירות התעסוקה.

כדי להבין לעומק את המצב צריך לבחון את המגמות לאורך זמן, בטח כשאנחנו עדיין קרובים לתקופת הקורונה שהוציאה את שוק העבודה לחלוטין משווי משקל. בתקופות הסגרים, נרשמו אף יותר ממיליון מובטלים והיה חשש כבד שייקח לשוק העבודה זמן רב להתאושש. אלא שעם החזרה לשגרה המגמה התהפכה במהרה ושוק העבודה הפך הדוק ביותר עם שיעורי אבטלה שעומדים על קצת יותר מ־3% - נתון שלמעשה מבטא משק בתעסוקה מלאה.

למעשה, שוק העבודה ההדוק היה בין הסיבות שהובילו את בנק ישראל לנקוט בהעלאות הריבית במטרה להקטין את לחצי האינפלציה, שנגרמים בין היתר מכוחם הרב של העובדים שדורשים העלאות שכר. התקררות של שוק העבודה תסייע לבנק ישראל במאבק באינפלציה ותפחית את לחצי השכר שמתדלקים אותה.

כדי לבחון לעומק את המגמות העכשוויות, בחנו שלושה נתונים מרכזיים לצד שיעור האבטלה הנמוך, שעל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) הגיע בחודש מאי ל־3.6% (מנוכה עונתיות): מספר המשרות הפנויות, סקר המעסיקים של הלמ"ס והדוח האחרון של שירות התעסוקה שפורסם ממש לאחרונה.

1 עלייה במספר הרשומים בשירות התעסוקה

שירות התעסוקה פרסם ביום חמישי האחרון את דוח "דופק התעסוקה" לחודש מאי, הסוקר את התנועות התעסוקתיות המאפיינות את חודש זה. מהנתונים עולה, כי בהשוואה לאפריל עלה מספר דורשי העבודה ב־3% (מנוכה עונתיות), ועמד על 4.7 אלף דורשים נוספים. מספרם הכולל של דורשי העבודה בחודש זה היה כ־160 אלף.

הדופק של שירות התעסוקה מצביע על עלייה מגמתית במספר דורשי העבודה בחודשים האחרונים, ובפרט מאז סוף 2022. יתרה מכך, פילוח של דורשי העבודה מצביע על כך שהעלייה ברמת הדרישה לתעסוקה בחודש מאי לעומת מאי בשנה שעברה חלה דווקא באשכולות החברתיים־כלכליים הגבוהים. במילים פשוטות, עובדים שהתרגלו לשכר גבוה מתקשים יותר למצוא משרה מתאימה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

נתון נוסף שעליו מצביעים בשירות התעסוקה הוא היחס בין דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות. נכון לדוח האחרון, היחס הוא 125 דורשי עבודה על כל 100 משרות פנויות. בהשוואה ל־2022, מדובר בעלייה חדה. בתקופת השיא בשנה הקודמת, היחס עמד על 98 עובדים על כל 100 משרות בלבד. עם זאת, נדגיש כי המצב הנוכחי עדיין משקף שוק עבודה הדוק. כך למשך, ב־2019 ערב הקורונה, היחס עמד על 168 עובדים ל־100 משרות.

את הביטוי לפער זה אנו רואים במיוחד בסקטור ההייטק,אם כי לא רק. הסקטור הרווחי ובעל המשכורות הגבוהות תלוי מאוד בעליות הריבית אשר למעשה הופכות את הכסף ליקר יותר ומקשות על גיוסי ההון של חברות הסטארט־אפ בישראל.

אחת השאלות המרכזיות ביחס לנתוני שירות התעסוקה היא הפער בינם לבין נתוני הלמ"ס שמצביעים על אבטלה נמוכה של 3.6% במאי - ללא שינוי מהחודש הקודם. ההבדלים בנתונים נוצרים בשל מתודולוגיה שונה. בלמ"ס מבצעים סקר מדגמי ובשירות סופרים ממש את מספר המגיעים ללשכות התעסוקה.

2 פחות משרות פנויות בכל חודש

אינדיקציה מרכזית נוספת שמצביעה על מגמת התקררות בשוק התעסוקה היא מספר המשרות הפנויות של הלמ"ס. בחודש מאי, מספרן ירד קלות ל־128,425 בהשוואה ל־129,061 באפריל.

כשמשווים לתחילת 2022, מגלים פער גדול משמעותית. על פי נתוני הלמ"ס האחרונים, שיעור המשרות הפנויות עומד על 4.06%. כלומר, יש כארבע משרות פנויות על כל 100 מועסקים במשק. לפני הקורונה, שיעור המשרות הפנויות עמד על פחות מ־3.5% ואז זינק לרמה חסרת תקדים של מעל חמש משרות פנויות על כל 100 מועסקים בתחילת 2022.

המגמה בולטת במיוחד בביקוש למהנדסים שנחתך משמעותית - שם הביקוש נחתך בשני שליש בתוך כשנה וחצי. כך, בין החודשים מרץ עד מאי 2023, מספר המשרות הפנויות למהנדסים עמד 5,872 בממוצע מרץ עד מאי 2023, זאת לעומת 6,035 בממוצע בפברואר עד אפריל. בשיא הביקוש למתכנתים, בין דצמבר 2021 לפברואר 2022, היו לא פחות מ־14,239 משרות פנויות של מתכנתים.

3 מנהלים מדווחים פחות על מחסור בעובדים

עוד נתון המשקף את צד ההיצע הוא סקר תקופתי של המנהלים. הלמ"ס מפרסמת את נתוני מגמת העסקים בכל חודש, אשר מציגים את הערכות המנהלים במגזר העסקי ואת הציפיות לחודש הבא. הדוח, שפורסם בתחילת יוני ומתייחס להערכות המנהלים במאי (לחודש יוני) מתאר את הערכת השינוי במספר המועסקים. הפעם, פחות מנהלים מדווחים על מחסור בידיים עובדות.

אלכס זבז'ינסקי, מבית ההשקעות מיטב, מנתח את הנתונים בסקירתו השבועית ומעלה כי נראה ש"שוק העבודה מתקרר בהדרגה, כפי שעולה מסקר מגמת העסקים, שכבר לא מדווחים על מחסור בעובדים, ומירידה במשרות הפנויות".

זבז'ינסקי מציין שהמצג העולה הוא 'הסרת עודפים' של השוק. "העודפים נוצרו בעקבות הקורונה שלאחריה היו חסרים המון עובדים במשק", מציין זבז'ינסקי, צמצום העודפים עתיד להיעלם, הוא מסביר, ואז נראה האם מגמת ההתייעלות הזאת תימשך וכתוצאה מכך גם הפיטורים.

מה צפוי בהמשך ואיך יגיב בנק ישראל

בשורה התחתונה, ניתן לראות ניצני התקררות בשוק העבודה הישראלי אך הוא עדיין הדוק ונמצא במצב של תעסוקה כמעט מלאה. בכל זאת, לגלי הפיטורים שפקדו את המשק, בהייטק ובסקטורים נוספים, יש השפעה על מדיניות בנק ישראל ועל האינפלציה.

זבז'ינסקי מסביר שהלחצים משוק העבודה להעלאות שכר משפיעים בעיקר על האינפלציה בתחום השירותים, המשקף "אינפלציה דביקה" - כזו שקשה יותר להיאבק בה. "תחום השירותים הוא עתיר כח אדם עבודה, התשומה העיקרית הוא כח אנושי, ובנוסף הוא נוטה להיות תחרותי ולכן שולי השכר של החברות בו נמוכים". וכשהשכר עולה, זה מתגלגל לרוב לכיס של הצרכן שנאלץ לשלם יותר.

הנגיד אמיר ירון, אמר לאחרונה כי "יותר קל להוריד את האינפלציה מאזור 9-10% ל־5%, מאשר מ־5% ל־2%". את הקושי להוריד את האינפלציה ייחס באותו נאום לאינפלציית השירותים. וכדי להחזיר את האינפלציה ליעד, הכלי האולטימטיבי של הבנק הוא הריבית שמכבידה על משקי הבית והמעסיקים כאחד.

ההחלטה הקרובה של בנק ישראל תיערך בעוד שבועיים וחצי, והכלכלנים חלוקים בשאלה אם צפויה העלאת ריבית נוספת. רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב־IBI, מסביר כי שוק העבודה ההדוק והתגברות לחצי השכר, תורמים לעליית סיכון האינפלצייה, שצפוייה להערכתם לעמוד על 3.4% בשנה הקרובה (מעל היעד).

שאלת גובה הריבית תלויה במובנים רבים במה שיקרה בשוק התעסוקה. ככל שהוא ישדר חוזקה, בנק ישראל עשוי לנקוט במדיניות מוניטרית הדוקה. אם נראה סימני התקררות נוספים ומשמעותיים יותר, המגמה עשויה להשתנות. דבר אחד בטוח, יש חשיבות רבה לכל סימן בשוק התעסוקה, והנגיד וכלכלני בנק ישראל עוקבים בתשומת לב רבה לקראת ההחלטה ביולי.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת