מתוך פרסום של משרד החקלאות ברשתות החברתיות, 15.6.23
אנחנו שומעים לא מעט בשנים האחרונות על עליית מחירי הפירות והירקות, ועל פתרונות שונים שנועדו לטפל בבעיה. אבל אולי כל שיח הזה לא מעוגן בעובדות?
במשרד החקלאות פרסמו לאחרונה ברשתות החברתיות גרף שמראה כיצד מאז 2010 מדד המחירים לצרכן (הכללי) ומדד המחירים ללא פירות וירקות היו כמעט זהים זה לזה. לגרף צורף כיתוב שזו לשונו: "הידעת? בעשור האחרון, מחירי הפירות והירקות לא השפיעו כלל על מדד המחירים לצרכן". ובפוסט הוסיפו משפטים כגון: "...אמרו לנו שמחירי הפירות והירקות עולים כל שנה, אז אמרו…", וגם חזרו על הטענה שהובלטה בתמונה, בצירוף המלצה "לקרוא את זה לפחות פעמיים", ואף תיבלו במשפטים כמו "כן, כן, קראתם נכון".
אבל מה בעצם קראנו כאן? מההתנהגות הזהה של שני הגרפים מתקבל הרושם כי מאז שנת 2010 (זו השנה שבה מתחיל הגרף, למרות שהמלל מדבר על "העשור האחרון") מחירי הפירות והירקות לא עלו יותר מהאינפלציה. כלומר, אין מה להיטפל לסוגיית ההתייקרות בגזרה הזו, כי היא אינה חריגה ביחס לאינפלציה, או ביחס להתייקרות שחווינו באותה תקופה בכל שאר ההוצאות שלנו. אלא שזה פשוט לא נכון.
על־פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בין ינואר 2010 לאפריל 2023 (זה התאריך בו מסתיים הגרף שהוצג) עלה מדד המחירים לצרכן ב־18.4%. זאת בזמן שמדד מחירי הפירות והירקות עלה ב־27.3%. כלומר, העלייה של מדד מחירי הפירות והירקות הייתה חדה יותר בכמעט 9 נקודות אחוז על פני אותה תקופת זמן.
אם נבדוק את עליית המדד בשנה ממוצעת בתקופת הזמן הזו (2010 עד 2022), נראה כי בעוד שמדד המחירים לצרכן רשם עלייה ממוצעת של כ־1.1%, מדד מחירי הפירות והירקות עלה בכ־1.8%. למעשה, מאז אפריל 2018, לא היה חודש אחד שבו מדד מחירי הפירות והירקות לא היה גבוה יותר ממדד המחירים לצרכן.
גם סעיף שלא מאוד משפיע על המדד יכול להשתנות משמעותית
אז אם זה המצב, איך יכול להיות שהגרפים שמשווים בין המדד המלא לבין אותו מדד ללא הפירות והירקות נראים כמעט זהים בציוץ של משרד החקלאות? התשובה לכך נעוצה במשקל הנמוך שמהווים הפירות והירקות מתוך כלל המדד.
בניגוד לסעיפים כמו דיור (26% מהמדד), תחבורה ותקשורת (17.5%) או מזון ללא פירות וירקות (15%), סעיף הפירות והירקות מהווה רק 3.4% מהמדד. או אם תעדיפו את ההסבר המקצועי שקיבלנו מהלמ"ס: "משקלו של הסעיף הזה (פירות וירקות) הוא 33.52 מתוך 1,000, ובהתאם גם השפעתו על המדד הכללי. לאור ההסבר לעיל, יכול להתרחש מצב שבו סעיף כלשהו במדד הכללי משתנה באופן משמעותי יחסית, אך השפעתו על המדד הכללי תהיה מינורית יחסית".
ממשרד החקלאות נמסר: "מדד המחירים לצרכן מחשב קטגוריות רבות הנוגעות להוצאות של אזרחי מדינת ישראל. במסגרת המדד הכללי, משקלו של סעיף המזון (כולל: ירקות ופירות, משקאות וארוחות מחוץ לבית) מהווה 17.9% מהמדד, ומשקלם של הפירות והירקות הטריים מהווים 2.6% מהמדד. בהתאם לכך, ניתן לראות את השפעתם המזערית של פירות וירקות טריים על הוצאות אזרחי ישראל אל מול שאר ההוצאות.
"מהניתוח ברור כי מחירי הפירות והירקות אינם הגורם המרכזי לעליית המדד, ועל־פי הממצאים, משנת 2010 ועד היום, התוספת למדד המחירים לצרכן הנובעת מהתייקרות פירות וירקות עומדת על 0.2% אחוז בלבד. כלומר, המדד הכללי (בממוצע מחודש ינואר ועד לחודש אפריל 2023) עלה ב-17.35%, בהשוואה לשנת 2010, העלייה ללא פירות וירקות עומדת על 17.18%".
בשורה התחתונה: הפוסט של משרד החקלאות מטעה. העובדה שהשפעת מחירי הפירות והירקות על המדד היא זניחה, אינה מעידה על כך שהפירות והירקות לא התייקרו משנה לשנה, או שהם לא התייקרו יותר משיעור האינפלציה. למעשה, מאז 2010 ההתייקרות של הפירות והירקות הייתה חדה יותר מההתייקרות של "סל הצריכה" הכללי.
תחקיר: יובל אינהורן