לקוחות בקהיר קונים מצרכים בחנות מעוטרת בפוסטרים של נשיא מצרים א־סיסי / צילום: Associated Press
במזרח התיכון לא חסרות מדינות ששרויות במשברים כלכליים חמורים. האחת מהן, זו שפחות זוכה לתשומת לב תקשורתית בדרך כלל, היא שכנתה של ישראל והמדינה המאוכלסת ביותר באזור - מצרים. בדומה למדינות רבות, מאז פרצה המלחמה באוקראינה, מצרים מתקשה לייבא סחורות ככלל וחיטה בפרט.
● מדוע מפקד "כוח וגנר" פנה נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין
● יש לכם חצי מיליון אירו? ויזת הזהב לפורטוגל צפויה לחזור
מאז הפלישה הרוסית, הלירה המצרית זינקה מ־15.68 לדולר בודד ל־30.87. במקביל, האינפלציה במדינה משתוללת: רק לאחרונה, קצב האינפלציה השנתי במצרים עלה מ־31.5% ל־32.7%. זה הוא החודש הרביעי ברציפות שהקצב השנתי עומד על יותר מ־30%. גם אינפלציית הליבה (בנטרול אנרגיה ומזון), קפצה מ־38.6% ל־40.3%.
בעקבות מצבה העגום, הבנק העולמי חתך את תחזיות הצמיחה של מצרים לשנים הפיסקליות 2022/2023 ו־2023/2024 ל־4% (מ־4.3% בתחזית הקודמת לשנה הנוכחית ומ־4.8% לשנה הבאה).
שקועה עד הצוואר בחוב
בעקבות המשבר, קרן המטבע העולמית החליטה בדצמבר להעניק למצרים הלוואה בסך 3 מיליארד דולר, שתתפרס לאורך 46 חודשים. היקף החובות של מצרים לקרן המטבע עומד על 13.5 מיליארד דולר - הנתון השני הגבוה ביותר בעולם. בתמורה, קהיר התחייבה להוביל הפרטות בהיקף מיליארדי דולרים במשך ארבע השנים הקרובות. בפברואר, ראש הממשלה המצרי, מוסטפא מדבולי, התחייב כי בתוך שנה יימכרו 32 חברות ממשלתיות, בהן בנק קהיר, ביטוח החיים "מיסר" וחברת הגז ווטאניה פטרוליום.
הפרטה משמעותית נוספת שעשויה לצאת לפועל היא מכירת תחנת הכוח בבני סואף, דרומית לקהיר, תמורת 2 מיליארד דולר. התחנה היא אחת מבין שלוש שנבנו בשיתוף סימנס עם הספק כולל של 14.4 ג'יגה־וואט. לפי נתוני הבנק המרכזי המצרי, קהיר נדרשת להחזיר 2.49 מיליארד דולר מחובותיה ביוני, 3.86 מיליארד דולר נוספים במחצית השנייה של השנה, ו־11.38 מיליארד דולר בטווח הארוך יותר.
המצב החמור הזה לא מונע מקהיר להגדיל את סבסוד המזון ב־20% וסובסידיות הדלק ב־24%, כאשר מי שעומד בראש ועדת התקציב בפרלמנט, פאחרי אל־פיקי, הביע תמיכה בצעד.
הנושים המרכזיים של מצרים הם הבנקים, סין ואיחוד האמירויות. עיקר הבעיה היא מול הבנקים, שהרי באבו דאבי יעשו כל שביכולתם במטרה לסייע לידידה נשיא מצרים, עבדל פתאח א־סיסי, ובבייג'ין רגילים להפיק תועלות מחובות של מדינות אפריקה כדי להעמיק את השפעתם ביבשת.
גורם נוסף שנראה כי מנצל את המצב במצרים הוא הודו. שר האספקה המצרי עלי אל־מוסילחי סיפר לסוכנות הידיעות בלומברג כי הודו תספק למצרים אשראי. שעה קלה לאחר מכן, הוא כבר סייג את הדברים בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס: "שום דבר לא נסגר. מתקיימים דיונים כדי שנוכל לסחור במטבעות של מדינות כמו הודו, רוסיה או סין".
המבוגר האחראי באזור
אם לא די בבעיותיה הפנימיות, מצרים מתמודדת גם עם השלכות מלחמת האזרחים אצל השכנה מדרום, סודאן. מאז פרוץ מלחמת האזרחים באפריל, הגיעו למצרים כ־250 אלף פליטים סודאנים.
בקהיר הבינו שאין להם יכולת להתמודד עם המצב, וכעת מחייבים כל אזרח סודאני שרוצה להיכנס למדינה, להוציא ויזה. "הצעד נועד להפסיק זיופי אשרות כניסה מסודאן", טוענים במצרים.
נשיא מצרים א־סיסי אוהב את מעמדו הבכיר באזור. בין השאר, קהיר משמשת כמתווכת בין ישראל לחמאס ברצועת עזה. כעת, לפי דיווח בעיתון א־שרק אל־אווסט, מצרים מנסה לקדם רגיעה ארוכת טווח שתוסכם על ידי שני הצדדים. המאמצים לא מסתכמים רק בתיווך דיפלומטי, אלא גם בהשקעת תקציבים לא מבוטלים במיזמי שיקום תשתיות ובנייה ברצועה, כגון מתחמי מגורים, מתקני ציבור, כבישים וגשרים. אותה השקעה רבת היקף מתבצעת בין השאר על חשבון האזרחים המצריים.
קהיר מעורבת גם בניסיון לפתח את שדה הגז מול עזה (Gaza Marin), כחלק מהרצון לפתח את הכלכלה הפלסטינית. בירושלים הוחלט בשבוע שעבר לקדם את פיתוח שדה הגז, בכפוף לתיאום בין מנגנוני הביטחון ולשיח ישיר עם מצרים בתיאום עם הרשות הפלסטינית, ולהשלמת עבודת המטה הבין־משרדית.
תחנת הכוח בעזה, שכיום לא מסוגלת לספק את צרכי החשמל של תושבי הרצועה לאורך כמחצית משעות היממה, מופעלת עם סולר ויידרש לטפל בהסבתה לגז טבעי, או להקים תחנה נפרדת. הגעה להסכם בנוגע לפיתוח שדה הגז העזתי אומנם לא תביא בשורה מיידית, אך לפחות תהווה התחלה של שינוי.