גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' רפי מלניק מזהיר מפגיעה בעצמאות בנק ישראל וסבור שהעולם בדרך למיתון

נשיא אוניברסיטת רייכמן מזהיר כי לפי המדדים שלו, "הצמיחה בחודשים האחרונים בישראל אפסית. גם שוק העבודה ייפגע, ונראה עלייה באבטלה" ● להערכתו, "ייקח זמן לא מועט עד שהאינפלציה תרד. המחלה שצריך לפתור היא לא כלכלית, אלא פוליטית"

פרופ’ רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן / צילום: גלעד קוולרצ'יק
פרופ’ רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן / צילום: גלעד קוולרצ'יק

"למרות נתוני מדד המחירים האחרון שהיה מתון יחסית (אינפלציה בקצב שנתי של 4.6%), אנחנו עוד רחוקים מהיעד, שעומד על 3%-1%. השאלה שמעניינת אותי בכל הקשור לאינפלציה היא למה המגמה הזו ממשיכה", אומר פרופסור רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן ולשעבר חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל.

לדבריו, "השאלה מתעוררת על רקע העובדה שמחירי האנרגיה הספיקו לרדת, מחירי המזון כבר הפסיקו לעלות בעולם, וכמובן שכל נושא שרשראות האספקה סודר. השווקים ממשיכים לתפקד עכשיו כמו לפני הקורונה - אז השאלה היא למה האינפלציה בישראל ובעולם ממשיכה לעלות?

"התשובה היא, שעליית המחירים הזאת נחתה על העולם, ועל ישראל, על רקע מדיניות מוניטרית סופר-מרחיבה. כלומר, ריביות בגבול האפס והצפת השוק בנזילות. במילים אחרות, השוק היה מלא בכסף כתוצאה מזה שהממשלות והבנקים המרכזיים הגיבו למשבר של 2008, וכמובן לאחר מכן גם בקורונה, על ידי הצפת השוק בנזילות.

"אני לא בא בטענות על המדיניות הזו, זאת הייתה המדיניות הנכונה, אבל כאשר עליית המחירים נוחתת על העולם עם ריביות אפס, זה יוצר תהליך אינפלציוני, וזו הסיבה המרכזית שכל כך קשה לבנק ישראל להתמודד עם זה".

פרופ' מלניק הוא מומחה לכלכלת ישראל, מחקריו ופרסומיו הרבים עוסקים בתחומי כלכלה מוניטרית, כלכלת ישראל ואקונומטריקה יישומית. בעבר כיהן כמשנה למנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל. נוסף על כך, הוא כיהן בוועדה המייעצת למועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה, היה חבר בוועדה המייעצת לשר האוצר וראש צוות מאקרו של מנכ"ל משרד האוצר וחבר בוועדה לשינוי חברתי-כלכלי.

"פגיעה ממשית במערכת"

כשמלניק נשאל על החוקים שהקואליציה מאיימת לחוקק בנושא הריבית, ושמפניהם הנגיד מתריע, הוא אומר כי "הניסיון לחוקק חוקים שיפגעו בעצמאות בנק ישראל הוא חמור ביותר. אם החוקים יעברו, עלולה להיות פגיעה ממשית במערכת וביציבות הפיננסית בישראל".

לדבריו, "עליות שיעורי הריבית, בישראל ובעולם, נועדו לטפל בשתי סוגיות. הסוגיה הראשונה היא להביא את המדיניות המוניטרית למצב נורמלי, וב-5-10 השנים האחרונות הריביות היו על גבול האפס - וזה לא מצב נורמלי".

"המטרה השנייה היא להילחם באינפלציה. אבל כל עוד הריביות לא הגיעו לסביבה של ההווה האינפלציוני, כלומר, בסביבות 4%-5%, המדיניות המוניטרית הייתה עדיין מרחיבה. כלומר, ביחס לנדרש, הריביות היו נמוכות מדי בשביל להילחם באינפלציה.

"רק היום למעשה הגענו למצב שהריביות מתחילות לפעול, ולכן זה ייקח עוד זמן לא מועט עד שהאינפלציה תגיב, ומאוד יכול להיות שאנחנו נצטרך עוד עליות ריבית כדי להתמודד עם תהליך האינפלציה".

"האינפלציה", מסביר מלניק. "היא מחלה מאוד קשה שפוגעת בכל משק בית, ובמיוחד היא פוגעת בשכבות החלשות שאינן מסוגלות להתמודד מול עליות המחירים. לאנשים יותר מבוססים יש דרכים מתוחכמות להתמודד עם האינפלציה, אבל השכבות החלשות נפגעות תמיד. לכן חשוב מאוד לחזור ליציבות מחירים, כי זה גם תשתית לצמיחה בריאה, להקצאה נכונה של משאבים ולהקטנת האי-ודאות במשק".

"עצמאות הבנק היא נכס"

מלניק סבור שהרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה פוגעת אנושות בכלכלת ישראל. לדבריו, "אני מסכים עם ההערכה של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, על כך שחלק מההיחלשות של השקל נובע מהמצב שנוצר כתוצאה מההפיכה המשטרית שהממשלה מנסה להוביל.

"אנחנו משק מאוד קטן, מאוד פתוח, והמחירים שלנו מאוד רגישים לשער החליפין, וכאשר נוצר פיחות של השקל יש לזה השפעות גדולות על כל המחירים במשק, כי אנחנו כלכלה שהתלות שלה ביבוא חומרי גלם היא מוחלטת".

אנחנו שומעים שוב ושוב, במיוחד מאז שהממשלה הזאת קמה, גורמים שיוצאים באמירות נגד בנק ישראל, וזה ממש הפך לסנטימנט בקרב חלקים בציבור ובפוליטיקה. מה דעתך על התופעה?
"הסעיף הראשון בכל החוקים שהקימו בנקים מרכזיים בעולם, וגם אצלנו, הוא שאחריות הבנק המרכזי היא לשמור על ערך המטבע, כלומר על יציבות המחירים. זאת המשימה העיקרית, וקריטי שהיא לא תהיה מושפעת משיקולים פוליטיים של טווח קצר, אלא אך ורק משיקולים מקצועיים של אנשים שלא נתונים ללחץ קואליציוני או פוליטי. זוהי תוצאה של מחקר ארוך-טווח שגילה שככל שהבנק המרכזי עצמאי יותר, הריסון האינפלציוני משמעותי יותר.

"אני רואה בחומרה רבה מאוד שפוליטיקאים יוצאים בביקורת על המדיניות של הבנק המרכזי. עצמאות הבנק היא נכס גדול מאוד, שלקח לנו שנים להגיע אליו".

מלניק מסביר כי הוא מבצע בכל חודש בדיקה בזמן אמת, בפיגור של חודש, למדידת המצב האמיתי של המשק. "לפי המדד שלי, הצמיחה במהלך החודשים האחרונים היא פשוט אפס. אנחנו הפסקנו לצמוח, וכתוצאה מכך גם שוק העבודה ייפגע, ונראה עלייה בשיעור האבטלה".

לאור הנתונים המבהילים האלה, האם אפשר כבר לדבר על מיתון קרוב במדינת ישראל?
"זה תלוי מאוד גם במה שיקרה בעולם, כי אנחנו כאמור משק מאוד קטן ומאוד פתוח. היום גופים בינלאומיים מפרסמים תחזיות שלפיהן נראה מעין נחיתה רכה במשק, שבה האינפלציה יורדת בלי מיתון עמוק. אני חושב שלמרות שעדיין יש סיכוי לנחיתה הרכה הזאת - נראה שהעולם ינחת נחיתה הרבה יותר קשה. אנחנו נעבור לתקופה של מיתון בעולם לפני שהאינפלציה תרד, גם כתוצאה מהמשך עליית הריביות. אם התסריט הזה שאני רואה יתממש, הוא יגיע גם אלינו, ביתר שאת".

אם כך, עד כמה לפעולות הממשלה יש בכלל השפעה על האינפלציה ועל הסיכוי למיתון; הרי אמרת שהעולם יקבע לאן נלך?
"זה מחזיר אותי לניתוח שעשינו ב-2000 כשהיה זעזוע כפול במשק. בועת הדוט.קום התפוצצה בעולם ובמקביל התפרצה האינתיפאדה השנייה. אנחנו לא באותה סיטואציה אבל אני כן יכול לדבר על שני זעזועים - מקומי ועולמי.

"העולם נמצא במין תהליך של פגיעה בענפי ההייטק ואולי טרנספורמציה של חברות. ההייטק הוא באמת קטר המשק אז אנחנו סופגים שם פגיעה שבאה מהעולם".

ואולם מלניק מסביר כי חלק מהפגיעה היא תוצאה ברורה של המהלכים המשפטיים שהממשלה ניסתה להוביל ש"הכניסו אלמנט של אי-ודאות למשק, וההשקעות פשוט פסקו". לדבריו, "אנשים יושבים וממתינים, ולא מקבלים החלטות. אם לא מתבצעות השקעות אז הפגיעה בטווח הקצר מתונה, אבל בטווח הארוך יותר צמיחת המשק נפגעת ואנחנו עלולים להיכנס למשבר חמור".

"ההייטק נמצא בבלימה"

פרופ' מלניק סבור כי כעת "ענף ההייטק נמצא בבלימה פתאומית, ואם הענף נמצא בבלימה אז כל המשק בבלימה, משום שזה הענף שהוביל את הצמיחה בעשור האחרון. כלומר, אנחנו באמת נמצאים בסיטואציה מאוד בעייתית עכשיו".

למה בעצם השקל יורד בצורה כל כך דרמטית לאחרונה?
"בגלל כל מה שתיארנו כאן, הזרימה של דולרים פנימה לישראל ירדה בצורה דרמטית. אני חושב שברבעון השני והשלישי נראה את זה בצורה משמעותית, ותנועות ההון של משקיעים מחו"ל תרד".

לפי מלניק, "המצב במשק נשאר אותו דבר, אין לנו פה איזו מחלה כלכלית חדשה שצריכים לפתור. יש לנו בעיה פוליטית שחייבים לפתור. אני חושב שעדיין לא מאוחר לחזור לעצמנו, אם כי בעיית האמון שנפגעה תלווה אותנו הרבה זמן".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?