גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' רפי מלניק מזהיר מפגיעה בעצמאות בנק ישראל וסבור שהעולם בדרך למיתון

נשיא אוניברסיטת רייכמן מזהיר כי לפי המדדים שלו, "הצמיחה בחודשים האחרונים בישראל אפסית. גם שוק העבודה ייפגע, ונראה עלייה באבטלה" ● להערכתו, "ייקח זמן לא מועט עד שהאינפלציה תרד. המחלה שצריך לפתור היא לא כלכלית, אלא פוליטית"

פרופ’ רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן / צילום: גלעד קוולרצ'יק
פרופ’ רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן / צילום: גלעד קוולרצ'יק

"למרות נתוני מדד המחירים האחרון שהיה מתון יחסית (אינפלציה בקצב שנתי של 4.6%), אנחנו עוד רחוקים מהיעד, שעומד על 3%-1%. השאלה שמעניינת אותי בכל הקשור לאינפלציה היא למה המגמה הזו ממשיכה", אומר פרופסור רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן ולשעבר חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל.

לדבריו, "השאלה מתעוררת על רקע העובדה שמחירי האנרגיה הספיקו לרדת, מחירי המזון כבר הפסיקו לעלות בעולם, וכמובן שכל נושא שרשראות האספקה סודר. השווקים ממשיכים לתפקד עכשיו כמו לפני הקורונה - אז השאלה היא למה האינפלציה בישראל ובעולם ממשיכה לעלות?

"התשובה היא, שעליית המחירים הזאת נחתה על העולם, ועל ישראל, על רקע מדיניות מוניטרית סופר-מרחיבה. כלומר, ריביות בגבול האפס והצפת השוק בנזילות. במילים אחרות, השוק היה מלא בכסף כתוצאה מזה שהממשלות והבנקים המרכזיים הגיבו למשבר של 2008, וכמובן לאחר מכן גם בקורונה, על ידי הצפת השוק בנזילות.

"אני לא בא בטענות על המדיניות הזו, זאת הייתה המדיניות הנכונה, אבל כאשר עליית המחירים נוחתת על העולם עם ריביות אפס, זה יוצר תהליך אינפלציוני, וזו הסיבה המרכזית שכל כך קשה לבנק ישראל להתמודד עם זה".

פרופ' מלניק הוא מומחה לכלכלת ישראל, מחקריו ופרסומיו הרבים עוסקים בתחומי כלכלה מוניטרית, כלכלת ישראל ואקונומטריקה יישומית. בעבר כיהן כמשנה למנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל. נוסף על כך, הוא כיהן בוועדה המייעצת למועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה, היה חבר בוועדה המייעצת לשר האוצר וראש צוות מאקרו של מנכ"ל משרד האוצר וחבר בוועדה לשינוי חברתי-כלכלי.

"פגיעה ממשית במערכת"

כשמלניק נשאל על החוקים שהקואליציה מאיימת לחוקק בנושא הריבית, ושמפניהם הנגיד מתריע, הוא אומר כי "הניסיון לחוקק חוקים שיפגעו בעצמאות בנק ישראל הוא חמור ביותר. אם החוקים יעברו, עלולה להיות פגיעה ממשית במערכת וביציבות הפיננסית בישראל".

לדבריו, "עליות שיעורי הריבית, בישראל ובעולם, נועדו לטפל בשתי סוגיות. הסוגיה הראשונה היא להביא את המדיניות המוניטרית למצב נורמלי, וב-5-10 השנים האחרונות הריביות היו על גבול האפס - וזה לא מצב נורמלי".

"המטרה השנייה היא להילחם באינפלציה. אבל כל עוד הריביות לא הגיעו לסביבה של ההווה האינפלציוני, כלומר, בסביבות 4%-5%, המדיניות המוניטרית הייתה עדיין מרחיבה. כלומר, ביחס לנדרש, הריביות היו נמוכות מדי בשביל להילחם באינפלציה.

"רק היום למעשה הגענו למצב שהריביות מתחילות לפעול, ולכן זה ייקח עוד זמן לא מועט עד שהאינפלציה תגיב, ומאוד יכול להיות שאנחנו נצטרך עוד עליות ריבית כדי להתמודד עם תהליך האינפלציה".

"האינפלציה", מסביר מלניק. "היא מחלה מאוד קשה שפוגעת בכל משק בית, ובמיוחד היא פוגעת בשכבות החלשות שאינן מסוגלות להתמודד מול עליות המחירים. לאנשים יותר מבוססים יש דרכים מתוחכמות להתמודד עם האינפלציה, אבל השכבות החלשות נפגעות תמיד. לכן חשוב מאוד לחזור ליציבות מחירים, כי זה גם תשתית לצמיחה בריאה, להקצאה נכונה של משאבים ולהקטנת האי-ודאות במשק".

"עצמאות הבנק היא נכס"

מלניק סבור שהרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה פוגעת אנושות בכלכלת ישראל. לדבריו, "אני מסכים עם ההערכה של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, על כך שחלק מההיחלשות של השקל נובע מהמצב שנוצר כתוצאה מההפיכה המשטרית שהממשלה מנסה להוביל.

"אנחנו משק מאוד קטן, מאוד פתוח, והמחירים שלנו מאוד רגישים לשער החליפין, וכאשר נוצר פיחות של השקל יש לזה השפעות גדולות על כל המחירים במשק, כי אנחנו כלכלה שהתלות שלה ביבוא חומרי גלם היא מוחלטת".

אנחנו שומעים שוב ושוב, במיוחד מאז שהממשלה הזאת קמה, גורמים שיוצאים באמירות נגד בנק ישראל, וזה ממש הפך לסנטימנט בקרב חלקים בציבור ובפוליטיקה. מה דעתך על התופעה?
"הסעיף הראשון בכל החוקים שהקימו בנקים מרכזיים בעולם, וגם אצלנו, הוא שאחריות הבנק המרכזי היא לשמור על ערך המטבע, כלומר על יציבות המחירים. זאת המשימה העיקרית, וקריטי שהיא לא תהיה מושפעת משיקולים פוליטיים של טווח קצר, אלא אך ורק משיקולים מקצועיים של אנשים שלא נתונים ללחץ קואליציוני או פוליטי. זוהי תוצאה של מחקר ארוך-טווח שגילה שככל שהבנק המרכזי עצמאי יותר, הריסון האינפלציוני משמעותי יותר.

"אני רואה בחומרה רבה מאוד שפוליטיקאים יוצאים בביקורת על המדיניות של הבנק המרכזי. עצמאות הבנק היא נכס גדול מאוד, שלקח לנו שנים להגיע אליו".

מלניק מסביר כי הוא מבצע בכל חודש בדיקה בזמן אמת, בפיגור של חודש, למדידת המצב האמיתי של המשק. "לפי המדד שלי, הצמיחה במהלך החודשים האחרונים היא פשוט אפס. אנחנו הפסקנו לצמוח, וכתוצאה מכך גם שוק העבודה ייפגע, ונראה עלייה בשיעור האבטלה".

לאור הנתונים המבהילים האלה, האם אפשר כבר לדבר על מיתון קרוב במדינת ישראל?
"זה תלוי מאוד גם במה שיקרה בעולם, כי אנחנו כאמור משק מאוד קטן ומאוד פתוח. היום גופים בינלאומיים מפרסמים תחזיות שלפיהן נראה מעין נחיתה רכה במשק, שבה האינפלציה יורדת בלי מיתון עמוק. אני חושב שלמרות שעדיין יש סיכוי לנחיתה הרכה הזאת - נראה שהעולם ינחת נחיתה הרבה יותר קשה. אנחנו נעבור לתקופה של מיתון בעולם לפני שהאינפלציה תרד, גם כתוצאה מהמשך עליית הריביות. אם התסריט הזה שאני רואה יתממש, הוא יגיע גם אלינו, ביתר שאת".

אם כך, עד כמה לפעולות הממשלה יש בכלל השפעה על האינפלציה ועל הסיכוי למיתון; הרי אמרת שהעולם יקבע לאן נלך?
"זה מחזיר אותי לניתוח שעשינו ב-2000 כשהיה זעזוע כפול במשק. בועת הדוט.קום התפוצצה בעולם ובמקביל התפרצה האינתיפאדה השנייה. אנחנו לא באותה סיטואציה אבל אני כן יכול לדבר על שני זעזועים - מקומי ועולמי.

"העולם נמצא במין תהליך של פגיעה בענפי ההייטק ואולי טרנספורמציה של חברות. ההייטק הוא באמת קטר המשק אז אנחנו סופגים שם פגיעה שבאה מהעולם".

ואולם מלניק מסביר כי חלק מהפגיעה היא תוצאה ברורה של המהלכים המשפטיים שהממשלה ניסתה להוביל ש"הכניסו אלמנט של אי-ודאות למשק, וההשקעות פשוט פסקו". לדבריו, "אנשים יושבים וממתינים, ולא מקבלים החלטות. אם לא מתבצעות השקעות אז הפגיעה בטווח הקצר מתונה, אבל בטווח הארוך יותר צמיחת המשק נפגעת ואנחנו עלולים להיכנס למשבר חמור".

"ההייטק נמצא בבלימה"

פרופ' מלניק סבור כי כעת "ענף ההייטק נמצא בבלימה פתאומית, ואם הענף נמצא בבלימה אז כל המשק בבלימה, משום שזה הענף שהוביל את הצמיחה בעשור האחרון. כלומר, אנחנו באמת נמצאים בסיטואציה מאוד בעייתית עכשיו".

למה בעצם השקל יורד בצורה כל כך דרמטית לאחרונה?
"בגלל כל מה שתיארנו כאן, הזרימה של דולרים פנימה לישראל ירדה בצורה דרמטית. אני חושב שברבעון השני והשלישי נראה את זה בצורה משמעותית, ותנועות ההון של משקיעים מחו"ל תרד".

לפי מלניק, "המצב במשק נשאר אותו דבר, אין לנו פה איזו מחלה כלכלית חדשה שצריכים לפתור. יש לנו בעיה פוליטית שחייבים לפתור. אני חושב שעדיין לא מאוחר לחזור לעצמנו, אם כי בעיית האמון שנפגעה תלווה אותנו הרבה זמן".

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים