הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, spatuletail
הכותבת היא כלכלנית ראשית בהפניקס בית השקעות
המידע מסופק על ידי קסם מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח
כששוק המניות של יפן נסק השנה לשיאים של עשורים רבים, וורן באפט הצהיר על חיבתו למניות של חברות יפניות, אך למרות זאת, משקיעים גלובליים גדולים העדיפו להמתין בחוץ.
המשקיעים הללו ראו את מדד הבנצ'מרק היפני, הניקיי 225, נוסק לפסגות שכמעט ולא נראו מאז שנות ה-90 (למעט ספטמבר 2021), וייחסו זאת לגל של רכישות חוזרות, לרווחים חזקים, לדיבידנדים ולמטבע חלש, בעוד שהבטחות הממשלה לבצע שינויים מבניים ארוכי-טווח לא הרשימו את הציבור.
● בית ההשקעות אופנהיימר מסמן את המניות המומלצות בתחום הבינה המלאכותית
● הכלכלן של הבנק השוויצרי שבטוח שאנחנו מתקרבים לסוף המשבר בשווקים | ראיון
בעלי זיכרון ארוך חששו ש"נס" העליות בניקיי 225 ייגמר בהנג-אובר מכאיב, שלאחריו הכלכלה תחזור לדשדש, וכי גם האינפלציה תכניע בסופו של דבר את הנגיד היפני, שבדומה למקביליו בעולם, ייאלץ "לקפל" את התמריצים המוניטריים האדירים שהעניק למשק.
המפנה התרחש רק בתחילת חודש מאי - גופים מוסדיים גדולים נשבו בקסמיה של בורסת טוקיו, והיא התברגה ל"ראש מצעד ההשקעות" של כרישי וול סטריט.
במבט ראשון, הפוטנציאל נראה עצום, למשל בבחינת חלקן של מניות החברות היפניות ביחס לסך המניות העולמי, הוא מצוי קרוב לשפל היסטורי. לאחר שהגיע לשיא של יותר מ-50% בשנת 1988, הנתח שלהן ירד בהתמדה והגיע לשפל של כ-6% בסוף שנת 2022 ועלה מעט לכ-6.6% כיום.
אם בוחנים את היחס בין התוצר היפני לתוצר העולמי, רואים שהוא נמוך יותר, ועומד על כ-4% בלבד, מה שמרמז שייתן כי משקיעים זרים סובלים מעודף חשיפה למניות של חברות יפניות דווקא, אם מחליטים שתיק ההשקעות אמור לשקף את "עוגת התמ"ג העולמית".
בעוד שהראלי של חודש ספטמבר 2021 הונע על ידי אירוע פוליטי - הבחירות להנהגת מפלגת LDP (המפלגה הליברלית-דמוקרטית), ובהתאם לכך היה קצר ימים, הפעם קיים סיכוי לכוח עמידות גדול יותר, שיתבטא בביצועים חיוביים מתמשכים.
ייתכן כי ארץ השמש העולה עומדת היום בפני שינויים מבניים דרמטיים: יציאת הכלכלה היפנית מעשורים של דפלציה, רפורמות בממשל תאגידי, התמחור האטרקטיבי, מיקומה החיובי יחסית של יפן על רקע האטה כלכלית עולמית, וכן, יציבותה במונחים של סיכון גאו-פוליטי - שמקנה לה יתרון בתחומים כמו ייצור מוליכים למחצה. כל אחד מהם בנפרד, וקל וחומר שילובם יחד, אמורים לשכנע את הספקנים שלא מדובר בעוד הייפ תורן.
רפורמה בבורסת טוקיו
בעלי הקבוצה המחזיקה בבורסת טוקיו (TSE) התווה שינוי מכריע במדיניות הבורסה, לאחר שהצביע בפומבי על בעיה כרונית שמאפיינת אותה. לדבריו, יותר ממחצית מהמניות ב-TSE נסחרות מתחת לערכן בספרים (מכפיל ההון הוא מתחת ל-1). את הכשל הזה בכוונתו לשנות, ומעתה הבורסה תקדם מנגנונים שיגרמו לחברות לשפר את הערך הארגוני, לתגמל את בעלי המניות ולהקדיש תשומת לב רבה יותר לעלות ההון שלהן. מדובר בשלושה שינויים שהמשקיעים ביפן כמעט ויתרו על התקווה לראותם. הרעיון איננו חדש, אך הכלכלה כן.
כאשר נושא הממשל התאגידי הוצג בשנת 2015, יפן הייתה שקועה בדפלציה, ולחברות היפניות לא הייתה מוטיבציה לשנות באופן דרמטי את התנהגותן. הפעם המצב הכלכלי שונה, וחזרתה של האינפלציה לאחר היעדרות כה ארוכה שינתה את התפיסה ואת התמריצים. עד כה, כשליש מהחברות הנסחרות ב-TSE במכפיל הון של פחות מ-1 כבר הודיעו על צעדים להגדלת התשואה לבעלי המניות, ושאר החברות צפויות לנקוט פעולה דומה במהלך המחצית השנייה של שנת 2023.
להתראות דפלציה
שלל של אינדיקטורים לפעילות הכלכלית של יפן מעידים על התאוששת מהירה מתחילת שנת 2023 (בסטנדרטים יפניים). הנתונים לרבעון הראשון של השנה הראו שהתוצר המקומי הגולמי מתרחב בשיעור שנתי של כ-2.7%, והשכר סוף סוף עולה בצורה מתונה - אך נחרצת, וזאת אחרי שנים של קיפאון.
לאחר עשרות שנים של דפלציה, אינפלציית הליבה עמדה בחודש אפריל על 3.4%, זאת בהשוואה לשנה קודמת וכעת היא עולה על היעד של 2% של הבנק היפני כבר במשך 13 חודשים רצופים - גבוהה בסטנדרטים מקומיים, אך עדיין בשליטה רבה.
במסגרת המעבר מתנאים דפלציוניים לאינפלציוניים, חברות רבות יכולות היום להרשות לעצמן להעלות את המחירים לצרכן, כמו גם את השכר, בקצב שעד לאחרונה נתפס כבלתי אפשרי. התהליך התחיל מענפים שמשתייכים לשלבי הביניים של שרשראות האספקה, כגון מוליכים למחצה, רכיבים וטכנולוגיית המידע והתקשורת.
בהמשך, בשווקים צופים שהמגמה צפויה להתפשט לענפים שקרובים לביקוש הסופי, ולמרות שקשה לחזות מתי הבנק היפני ישנה את מדיניות בקרת עקום התשואות, צפוי שגם ענף הפיננסים ייהנה מהתקדמות מתמדת לקראת עידן האינפלציה.
לעת עתה, הנגיד היפני קזואו אואדה לא רואה דחיפות לשנות מדיניות, מה שמוריד את הלחץ מהין (שנחלש מול הדולר בשנתיים האחרונות ותרם ליצואניות כמו יצרניות הרכב היפני) וממשיך לספק רוח גבית למניות.
"רק לא סין"
שני גורמים אקסוגניים משחקים לטובתה של יפן. האחד הוא שאיפת המערב לעצב מחדש את שרשראות האספקה הגלובליות, מתוך כוונה מוצהרת להתרחק מסין, או לכל הפחות להקטין את התלות הכלכלית בה. כאן בולט תחום המוליכים למחצה - ענקיות השבבים כמו TSMC, סמסונג, מיקרון ואינטל כבר מתכננות להגדיל את פעילותן ביפן.
לא בכדי יצרניות השבבים היפניות וחברות הציוד של מוליכים למחצה, כולל חברות כמו Renesas ו-Tokyo Electron, הן מהמובילות במדד ניקיי 225 עד כה השנה. מגמה זו עשויה גם לשחרר גל של רכישות זרות של יצרנים ומפעלים יפניים.
הגורם האקסוגני השני הוא שהשוק היפני עצמו עשוי להפיק תועלת ישירה ממה שחלק מהמשקיעים מתארים כקמפיין "רק לא סין". עבור המשקיעים במערב, חשיפה למניות של חברות יפניות היא אחת מהדרכים הנזילות והנוחות יותר להשקיע בפוטנציאל הצמיחה של סין, מבלי להיות חשוף לגחמות הממשל בבייג'ין.
בבית ההשקעות נומורה (Nomura) סיכמו זאת כך: "האי-ודאות הגאו-פוליטית סביב סין טובה מאוד ליפן, הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם, השווקים עמוקים מאוד להשקעה והחברות ברמה עולמית. זהו המקום שבו כל מי שמעוניין לקבל חשיפה לאסיה ישקיע במהלך חמש עד עשר השנים הקרובות".
הבעיה עם התזה "השורית" על יפן היא שהיא התנפצה פעמים רבות בעבר. הבטחות לשינויים תמיד עוררו עליות פרועות בשוק, אך עד עכשיו כולן הסתיימו במפח נפש גדול עבור המשקיעים, שכן חששות באשר להזדקנות האוכלוסייה וסרבול פוליטי-כלכלי עלו מחדש וכיבו פרצים קצרים של אופטימיות.
"משטר פרו-רפורמי הוא מתכון בטוח לראלי", מציינים במורגן סטנלי, "בעיקר כשהציפייה היא לא רק למילים, אלא גם למעשים. עדיין לא לגמרי ברור שראש הממשלה פומיו קישידה יכול לספק את שניהם".