קבוצת אבנון בתערוכת Dubai Airshow / צילום: באדיבות קבוצת אבנון
בשבועות האחרונים נרשם רצף של אירועים שליליים העשוי להעיד על הרעה בעסקיהן של חברות הפועלות בתחום המימון החוץ־בנקאי, ענף המיוצג בבורסה על־ידי כ־20 גופים שנהנה עד לפני כשנה מצמיחה מרשימה בעסקיו. הגופים הפועלים בענף חולשים על מתן אשראי בהיקף מוערך של כ־25 מיליארד שקל (כ־2% מעוגת האשראי בישראל), הניתן בדרך־כלל בריביות גבוהות משמעותית מאלו של הבנקים.
● האותיות הקטנות שמאחורי הטבות הריבית של הבנקים
● בזכות וול סטריט והמט"ח: המסלול המנייתי בגמל הניב כ־9% במחצית
עיקר האשראי שמעמיד הענף החוץ־בנקאי הוא לגופים (בעיקר חברות) שאינם יכולים ללוות כספים מהבנקים, בין שבגלל שהגיעו לתקרת אשראי או שסורבו. פעילותן של החברות בענף מתבצעת באמצעות מתן מימון לעסקים ופרטיים או בדרך של נכיון צ'קים: שירות המאפשר ללקוח להקדים פירעון של צ'ק דחוי, כנגד תשלום עמלה והעמדת בטוחות (בד"כ נדל"ן) לטובת חברות המימון.
בשנה החולפת, עם הזינוק באינפלציה ובריבית, נקלעו רבים מנוטלי האשראי החוץ־בנקאי למצוקה. אותם לקוחות שממילא נחשבים לחלשים יותר, נתקלים בסביבה כלכלית המקשה על יכולת החזר או מחזור החובות שנטלו. התוצאה היא עלייה בסביבת הסיכון העסקי שבה פועלות חברות האשראי החוץ־בנקאי, בינתיים בעיקר כאלו שנמנות עם השורה השנייה בענף.
גורם בכיר בגוף מוסדי העוקב מקרוב אחר ענף המימון החוץ־בנקאי, מציין כי הבעיה העיקרית שלו היא "קודם כל קשיי נזילות של החברות הפועלות בו. מחסור במזומנים מקשה לנהל את תיק האשראי. אנחנו רואים לאחרונה עלייה בגיוסי האג"ח הקונצרניות בבורסה, אבל אלה בעיקר חברות בדירוג גבוה. מאחר שהחוב של חברות הפועלות בענף האשראי החוץ־בנקאי נסחר בתשואה גבוהה יותר, קשה להן למחזר חוב. כמו בכל משבר, החזקים מתחזקים והחלשים נחלשים. אז יהיה פה רע לפני שיהיה פה טוב".
מדוע?
"יש שחיקה רוחבית באיכות הנכסים של החברות. היחס של החובות הבעייתיים מתיק האשראי של החברות האלה מטפס, וגם כריות הספיגה ההוניות שלהן מצטמקות בזמן שיש עלייה בחובות הרעים. אנחנו רואים עלייה חדה בחובות שנמצאים בפיגור של מעל ל־30 יום. לפעמים כש'קופץ' צ'ק זו בעיה נקודתית, אבל חובות בפיגור של מעל לחודש זה אומר החמצת תשלום של פעמיים לפחות. הבעיות שם מצטברות".
"הפונים לאשראי חוץ־בנקאי, מגיעים חנוקים"
בסוף השבוע הייתה זאת חברת המימון מיכמן, בראשות המנכ"ל ובעל השליטה יניב ביטון והיו"ר דורון ספיר, שעדכנה אודות ההשלכות של הקשיים שהתגלו בקבוצת אבנון על עסקיה. אבנון הפועלת בתחום התעשייה הביטחונית פנתה בחודש שעבר לביהמ"ש המחוזי מרכז, בבקשה לעיכוב הליכים עקב קשיים בפירעון התחייבויותיה. הקבוצה שהעסיקה בתחילת השנה 240 עובדים, החלה בתוכנית התייעלות במסגרתה קיצצה את כוח־האדם שלה עד ל־139 עובדים. בחודשים האחרונים ניסתה להגיע להסדר חוב וולונטרי שלא צלח, מה שהוביל לפנייתה להליכים משפטיים.
מהבקשה לביהמ"ש עלה כי קבוצת אבנון צברה חובות של 165 מיליון שקל, מתוכם לשלוש חברות אשראי חוץ־בנקאי הנסחרות בבורסה: גמא שבשליטת הפניקס (חוב של 8.6 מיליון שקל), פנינסולה שבשליטת מיטב (2.9 מיליון שקל) ומיכמן , שהחוב כלפיה עומד על 8.7 מיליון שקל. שלוש אלו הן בדרגה של "נושים כלליים", כאשר הנושים המובטחים הם בית ההשקעות מיטב (88 מיליון שקל) ובנק מזרחי טפחות (15.6 מיליון שקל).
עם זאת, מיכמן הדגישה כי "במסגרת האשראי שהעמידה החברה, הוענקו לה בטוחות ראויות ומספקות, בדרך של שיעבודים ספציפיים על דירות בבעלות בעל השליטה בקבוצת אבנון". לאחר דיון בפני שופטת המחוזי בלוד, עירית וינברג־נוטוביץ, מונו עו"ד ישראל בכר, אמיר דולב ואופיר נאור כמנהלי ההסדר, והשופטת הוציאה צו לעיכוב הליכים.
גורם בענף החוץ־בנקאי טוען כי "במקרה של קבוצת אבנון, למרות שהיא פועלת באחד התחומים החזקים כיום - הענף הביטחוני, קרה לה מה שקרה ללא מעט חברות שצמחו במהירות בזמן ולאחר הקורונה. היא יצאה בגל רכישות ב־2021 ונפלה לבור תזרימי עמוק ומחנק אשראי מהיר. אני מקווה שבניהול נכון של בעלי התפקיד, היא תצליח לצאת מהמצב הקשה".
לדברי אותו גורם "יש פה מצב של ביצה ותרנגולת - הריבית שזינקה מקשה על העסקים; פתאום סעיף הוצאות מימון הפך למשהו משמעותי. אז העסקים הופכים ליותר מסוכנים, והמערכת הבנקאית שרואה את המצב הזה מעלה את הריבית. התוצאה היא שמי שמגיעים לאשראי חוץ־בנקאי, מגיעים חנוקים עוד יותר, ואז הם נדרשים לשלם ריבית עוד יותר גבוהה. מצד שני, המשק הישראלי עדיין חזק, יש פעילות טובה, אין אבטלה גבוהה. גם הריבית הריאלית לא גבוהה. העלאות הריבית היו פשוט מהירות מאוד וההסתגלות תהיה יותר קשה".
אג"ח בענף נסחרות בתשואות תלת־ספרתיות
מקרה אחר שגם הוא מלמד על הקשיים הגוברים בענף הוא של בול מסחר והשקעות, שנוסדה ונשלטת בידי רונן בכור. לפני כשבועיים פנתה החברה למחזיקי האג"ח בבקשה לפתוח בהליכים להסדר חוב בהיקף של 140 מיליון שקל. באסיפות שקיימה, התגלה כי החברה נותרה ללא מקורות לתשלום חוב האג"ח לנוכח קשיים שאליהם נקלעו לקוחותיה, רובם מתחום הנדל"ן, בשל עליית הריבית והאינפלציה במשק.
ביום חמישי החליטו מחזיקי האג"ח של בול לדחות את התשלום הקרוב, וזומנה אסיפה לבחירת יועץ כלכלי לחברה והקמת נציגות לקראת המגעים להסדר חוב. בד־בבד קרסה מניית החברה בכמעט 70% בחודש האחרון, לשווי שוק של פחות מ־20 מיליון שקל.
עדות לקשיים בענף ניתן למצוא בתשואות האג"ח הגבוהות של חלק מהחברות הפועלות בו. לצד האג"ח של בול מסחר שנסחרות בתשואת זבל תלת־ספרתית לנוכח חדלות הפירעון שלה, גם בתשואות האג"ח של החברות מלרן (סדרה ג'), מיכמן (ב') ושוהם ביזנס (ד') נרשמה עלייה מתחילת השנה לרמה דו־ספרתית, המעידה על חשש של המשקיעים מקושי במחזור החוב.
הסחרור של טריא וערך פיננסים
עוד אירוע דרמטי התרחש לאחרונה בחברת ההלוואות החברתיות (P2P) טריא , שחוותה בחודשים האחרונים זינוק דרמטי בבקשות לפדיונות של כספי הלקוחות. החברה מנהלת פלטפורמה שמתווכת בין מפקידי כספים ללווים (ברמות סיכון שונות) ולה תיק אשראי בהיקף של כ־3.4 מיליארד שקל.
בעקבות העלייה החדה בריבית, ירדה האטרקטיביות בקרב המשקיעים להפקיד כספים אצלה, ומאידך חל זינוק בהיקף הפדיונות שאותם מתקשה טריא לספק. בדוחותיה הכספיים לרבעון הראשון נרשמו בקשות משיכה בהיקף של 400 מיליון שקל, שלהן נוספו עד לסוף מאי בקשות משיכה נוספות של עוד 324 מיליון שקל - כמעט פי 4 מהיקף ההפקדות בתקופה זו.
טריא עדכנה בחודש שעבר כי לסביבת הריבית הגבוהה והאינפלציה ולמגמת עודף בקשות המשיכה על הפקדות בפלטפורמה, צפויה להיות השפעה מהותית על תוצאותיה העסקיות, כמו גם על התארכות משך הזמן הנדרש "להנזיל" את ההשקעה.
החברה, שמנייתה נחתכה בחצי בשנה החולפת, דיווחה על תוכנית התייעלות הכוללת בעיקר הקטנה משמעותית של מצבת כוח־האדם, והתאמתה להיקף הפעילות הצפוי, לצד נסיונות להגדלת מקורות המימון לפעילותה. זאת באמצעות גיוס משקיעים מוסדיים ושיתופי־פעולה עם גופים פיננסיים.
בינתיים החליט בשבוע שעבר המנכ"ל, שחף ארליך, להתפטר מתפקידו. הוא הוחלף בידי היו"ר ואחד המייסדים, אייל אלחיאני, שישמש כמ"מ מנכ"ל. לתפקיד יו"ר טריא נכנס לפי שעה אחד מבעלי המניות המרכזיים בחברה, עמוס לוזון.
לשלל המקרים העגומים אפשר לצרף גם את חברת המימון החוץ־בנקאי ערך פיננסים , שמנייתה איבדה 64% מערכה בשנה החולפת והיא נסחרת לפי שווי של כ־20 מיליון שקל בלבד. הדוחות הכספיים שפרסמה לסיכום 2022 חשפו זינוק בהפרשות להפסדי אשראי, על רקע הידרדרות ביכולת הגבייה וריבוי הליכים משפטיים, שהובילו למחיקת כמחצית מההון העצמי.
ערך פיננסים, שבשליטת נאור אליהו, יוסי וסרמן ואבינועם בן נון, דיווחה על הפסד של 25 מיליון שקל אשתקד, ונימקה את ההרעה בעסקיה בעליית שיעורי הריבית והאינפלציה במשק, צמצום והקשחת התנאים לקבלת אשראי בנקאי, וכן נפילת שתי חברות אשראי חוץ־בנקאי במהלך החציון השני של 2022 - "אלו השפיעו על יכולת ההחזר של לקוחות החברה, והביאו לתופעה של ביטולי המחאות על־ידי הלקוחות בהיקפים גבוהים מבעבר".
"חברה בלי נזילות לא תצלח את המשבר"
אותן שתי חברות שנפלו היו גיבוי אחזקות ויונט קרדיט, שקרסו אשתקד בעקבות אי סדרים כספיים חמורים בהיקף עשרות מיליוני שקלים שהתגלו בכל אחת מהן. קריסתן של השתיים הוציאה שם רע לענף כולו ופגעה בתדמיתן של החברות הפועלות בו.
"המצב בכל ענף האשראי החוץ־בנקאי פשוט רע", אומר המוסדי הבכיר. "הסיכון שם בו מכמה סיבות. יש למעשה תנועת מלקחיים: מצד אחד הריבית במשק שעלתה מ־0.1% ל־4.75% בתוך כשנה, כך שהמחיר של הכסף עלה; מהצד השני, יש את האינפלציה ששוחקת את ביצועי נוטלי האשראי החוץ־בנקאי, בגלל הפגיעה בכיס של הצרכנים".
מה צפוי לענף האשראי החוץ־בנקאי?
"סביר שמה שראינו בתקופה האחרונה, סדרה של תסבוכות מסוגים שונים, זה לא מצב מקרי ולצערנו גם לא אירוע חד־פעמי. נמשיך לראות מגמה שלילית מבחינת חברות התחום, משום שיותר ויותר לקוחות שלהם יתקשו להחזיר הלוואות. חברת אשראי חוץ־בנקאי שאין לה נזילות לא תצלח את המשבר".
לדברי אותו גורם מוסדי, "אנחנו נמצאים עדיין רק בפתחו של המשבר. הריבית שטיפסה מתחילה להשפיע על כל שרשרת הערך במגזר הפיננסי, אז אני מעריך שתהיה עוד הסלמה".