גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרוב הימני בביהמ"ש העליון בארה"ב מנחית מהלומות על ממשל ביידן

מאבק של 50 שנה נגד "אקטיביזם שיפוטי" משמאל הסתיים בשבוע שעבר בניצחון גדול מימין, עם שלוש החלטות שהצטרפו לפניית הפרסה בנושא ההפלות ● אבל הימין עשוי לשלם מחיר בקלפי, כמו השמאל לפניו - אלה תוצאות הפוליטיזציה של בחירת שופטים

מתנגדות להפלות מול בית המשפט העליון בוושינגטון, ביוני 2022 / צילום: Associated Press, Gemunu Amarasinghe
מתנגדות להפלות מול בית המשפט העליון בוושינגטון, ביוני 2022 / צילום: Associated Press, Gemunu Amarasinghe

במשך חצי מאה, הימין האמריקאי הצמיד את התווית "אקטיביזם שיפוטי" לבית המשפט העליון. זו התווית שהגיעה לישראל באיחור של 30 או 40 שנה, והתאזרחה בעגה הפוליטית המקומית כמו נולדה בה.

המאבק על השלטון ברוסיה לא הוכרע והרג הנער שהבעיר את רחובות פריז
הממשלה ניסתה לצמצם את זיהום האוויר, אך המרחק מהיעד עדיין רב
הישראלית שגייסה 82 מיליון דולר והחברה שרוצה לדייק MRI פי 100 אלף

את החטא של "אקטיביזם שיפוטי", הימין התחיל לפקוד על שופטים עליונים באמצע שנות ה־50. זה היה פחות או יותר הזמן שבו הם התחילו לפרש את החוקה באופן ליברלי, או אפילו רדיקלי.

בלי ה"אקטיביזם" ההוא, בתי ספר באמריקה היו מוסיפים להפריד את תלמידיהם על־פי גזע; שוטרים לא היו טורחים לדווח לעצירים את זכויותיהם החוקיות; נשים היו עושות הפלות בחדרי האמבטיה שלהן או במרפאות מחתרתיות; בחלק ניכר של מדינות ארה"ב, הומוסקסואליות הייתה נשארת עבירה פלילית, ונישואים חד-מיניים היו פנטזיה - וכן הלאה.

תלונות הימין על בית המשפט התיישנו. הגיע תורו של השמאל להתלונן. בשבוע שעבר עלה מן השמאל קול נהי ומספד. העליונים הנחיתו שלוש מהלומות כבדות על סדר היום של ממשל ביידן ושל המפלגה הדמוקרטית.

לקרוע תקדימים לגזרים

זה התחיל לפני שנה, כאשר בית המשפט עשה פניית פרסה. הוא קרע לגזרים את פסיקת 1973, שהתירה הפלה מלאכותית, ואותת בזה את נכונותו הלא-שגרתית לבטל תקדימים שקבעו קודמיו, בייחוד בית המשפט הליברלי של שנות ה־50 וה־60, שפתח עידן חדש בחוק האמריקאי. האינרציה שלו ניכרה הרבה אחרי שכל חבריו פרשו או מתו.

את העידן ההוא סיימו שלושה שופטים שמינה דונלד טראמפ ואישר הרוב הרפובליקאי בסנאט. כל הממונים היו בשנות ה-40 שלהם, ונועדו כמובן להוסיף ולשבת על המדוכה עוד 30 או 40 שנה. מדהים מה ארוכה תוחלת החיים של שופטים עליונים, המתמנים לכל חייהם.

עכשיו, שישה מתשעת השופטים העליונים מזוהים עם הימין השמרני. אין זאת אומרת שכל מאוויי הימין מתמלאים. מפעם לפעם שופט או שניים עושים יד אחת עם השמאל. אבל בשבוע שעבר המאוויים הכמוסים והלא כמוסים התמלאו עד אחד ועוררו אופוריה כללית בימין. הנה מה שקרה:

1. בית המשפט שם קץ למדיניות של אפליה גזעית מתקנת במוסדות להשכלה גבוהה.

2. בית המשפט פסק נגד תוכנית ביידן להפחית באופן דרסטי את חובותיהם של סטודנטים לממשלה הפדרלית.

3. בית המשפט שחרר סוחרים מן החובה לשרת לקוחות הומוסקסואליים, אם הם טוענים כי השירות הזה מנוגד למצפונם או לרגשותיהם הדתיים.

אפליה מפלה או מתקנת?

כל אחת מן הפסיקות האלה מעוגנת בדיון משפטי מורכב ולמדני. למשל, זו המסיימת את האפליה המתקנת מחזיקה 237 עמודים. אבל אלה אינם סמינרים אקדמיים. אלה החלטות פוליטיות עם פוטנציאל דרמטי לשנות את דפוסיה החברתיים של אמריקה, לחדד את הקיטוב בין גזעים ולהחזיר את השעון אחור.

שאלת האפליה המתקנת סמוכה מאוד לציפור הנפש של שתי אסכולות רעיוניות, הליברלית (במובנה האמריקאי, הקרוב ל"שמאל" בישראל) והליברטריאנית (הקרובה ל"ליברלי" באירופה). הליברלים האמריקאיים מאמינים בצורך להתערב - בחברה ובכלכלה - כדי לתקן עיוותים היסטוריים. הליברטריאנים מאמינים שאין זה עניינה של הממשלה להתערב בשום תהליך, ועליה להניח לחברה ולכלכלה להתוות בעצמן את דרכן.

האפליה המתקנת, הידועה באנגלית כ-affirmative action, התחילה לאחר שהקונגרס אימץ חקיקה היסטורית לשיווי זכויות השחורים, באמצע שנות ה־60. החקיקה ההיא, על פניה, העניקה נתוני התמודדות שווים למיעוטים מקופחים. הליברלים לא הסתפקו בזה. הם גורסים כי שוויון הזדמנויות אינו נובע רק מלשון החוק, יהיה כתוב היטב כאשר יהיה. שוויון הזדמנויות לא ייתכן אם נתוני הפתיחה אינם שווים.

על הכניסה אל המוסדות האקדמיים הטובים ביותר מתמודדים שחורים והיספאנים, שנסיבות גידולם עיכבו את מיצוי הפוטנציאל האינטלקטואלי שלהם. ביסוד האפליה המתקנת עומדת ההנחה שדחיפה קטנה, או יותר מקטנה, תעזור להם להיכנס ולהשלים את החסר. האוניברסיטאות גם ייצאו נשכרות מגיוונו של ציבור הסטודנטים. ברוח מליצה מפורסמת, האוניברסיטאות "ייראו כמו אמריקה".

בית המשפט העליון פסק: "אוניברסיטאות רבות שגו כשהניחו, לאורך הרבה יותר מדי זמן, שאבן־הפינה של זהות היחיד היא צבע עורו - לא עמידתו באתגרים ולא שיפור סגולותיו. הבחירה הזו אינה מתיישבת עם ההיסטוריה החוקתית שלנו".

כל זה נמסר כאן במידה של פישוט. אין לנו הכוונה או היכולת להתחרות עם 237 עמודים.

סיום האפליה המתקנת מביא לשיא דרמטי מאבק של עשרות שנים, שהימין ניהל נגד האוניברסיטאות, וחזר והניח על מדוכת בית המשפט. מעניין שהמאבק הזה התחיל בסמיכות זמנים למאבק נגד הפלות מלאכותיות. שני המאבקים בני חצי המאה מוכתרים אפוא בהצלחה בתוך שנה אחת.

אגב, שלושת ארגוני זכויות האזרח היהודיים הגדולים ביותר באמריקה התנגדו תחילה לאפליה מתקנת, כאשר הגיעה אל בית המשפט ב-1978, מפני שהם ראו בה קודם כול אמצעי של אפליה. יהודים היו קורבנות היסטוריים של אפליה שנועדה להגביל את כניסתם לאוניברסיטאות. אבל הארגונים שינו את דעתם.

לפי סקר דעת מלפני חודשיים, רוב לא גדול של אמריקאים, 53%, תומכים באפליה מתקנת, "כל זמן שאינה כוללת מכסות נוקשות". 42% מתנגדים לה, "מפני שהיא מפלה נגד אמריקאים לבנים ואסיאנים".

מי יתעוררו מאדישותם?

האקטיביזם של בית המשפט כבר גבה מחיר פוליטי ניכר מן הימין. הפסיקה נגד הפלות מלאכותיות הנחילה תבוסות לא צפויות למועמדים רפובליקאים מתנגדי הפלות בבחירות לקונגרס, למושלי מדינות ולבתי מחוקקים של מדינות בנובמבר שעבר. הרפובליקאים, שהיו מועמדים לניצחון גדול בבחירות לקונגרס, זכו ברוב קטן מאוד בבית הנבחרים והפסידו מכוחם בסנאט. מוסיף לקנן בהם החשש ששאלת ההפלות תהיה להם לרועץ בבחירות לנשיאות ולקונגרס של השנה הבאה.

כיוצא בזה, הפסיקה נגד אפליה מתקנת עשויה לחזק את נאמנותם של שחורים והיספאנים למפלגה הדמוקרטית, ובעיקר לעוררם להצביע. בימי בחירות, האמריקאים ידועים לשימצה באדישותם ובהימנעותם.

היסטורית, מצביעים צעירים (29 ומטה) הם האדישים מכולם. הם נוטים ברוב גדול לטובת הדמוקרטים, אבל מה זה משנה אם אינם מצביעים. פסיקת בית המשפט נגד מחילת חובות הסטודנטים עשויה להביאם אל הקלפי.

43 מיליון סטודנטים וסטודנטים-לשעבר חבים 1.6 טריליון דולר לממשלה הפדרלית. 16% נקלעו לחדלות פירעון, המשפיעה באופן הרסני על יכולתם לפתוח חשבונות בנק, ללוות כספים, לקבל משכנתאות. תוכנית ביידן נועדה למחול את מלוא חובותיהם של 20 מיליון, וחלק מחובותיהם של 21 מיליון. התוכנית תעלה לממשלה 600 מיליארד דולר. סקר מראה כי 54% של האמריקאים תומכים בה. בית המשפט פסל אותה, מפני שהיא לא קיבלה את הפורמט של חוק.

קצת משונה, אבל המפסידים ב"אקטיביזם שיפוטי" הם אלה הנוטים בעצמם להפוך לאקטיביים: להתארגן פוליטית, לארגן אחרים ולהצביע. מפסידי האקטיביזם הליברלי נעשו המנצחים הפוליטיים הגדולים של העשורים הבאים, תחת הסיסמה "הבה נבחר נשיא שימנה שופטים שמרנים". נראה באיזו מידה השמאל יחקה אותם.

אלה תוצאות הפוליטיזציה של בית משפט עליון, ששופטיו מתמנים (מאז ומעולם בארה"ב) בידי פוליטיקאים ומשרתים סדרי יום פוליטיים.

רשימות קודמות בבלוג וב- יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר