גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תחרות בפיקדונות? התוכנית לריסון רווחי הבנקים נחשפת

רשות התחרות מתכוונת להכריז על חמשת הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז, ובין היתר לאסור עליהם להתנות מתן ריביות ב"אותיות קטנות" ולקלוט פיקדונות מבנקים אחרים ללא ניוד כל החשבון ● לגלובס נודע שלמרות ההתנערות החריגה והפומבית, בנק ישראל עשוי בכל זאת לתמוך בצעדים

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון והממונה על התחרות, מיכל כהן / צילום: המכון הישראל לדמוקרטיה, כדיה לוי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון והממונה על התחרות, מיכל כהן / צילום: המכון הישראל לדמוקרטיה, כדיה לוי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ביום חמישי האחרון צפו על פני השטח חילוקי דעות שנדיר לראות אותם מקבלים חשיפה תקשורתית בין שני רגולטורים. רשות התחרות הודיעה כי פתחה בהליך היוועצות מול נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים, המהווה צעד ראשון לקראת הכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז. פרסום ההודעה זמן קצר מאוד לאחר הפגישה וללא קשר לנאמר בה, כלל גם שורת צעדים בהם מתכוונת רשות התחרות לנקוט כחלק מההכרזה על קבוצת ריכוז חדשה, הפתיע את בנק ישראל וגרם לו להתנער מההודעה שהיו שראו בה צעד משותף לשני הרגולטורים.

לאומי ומזרחי טפחות מתקוטטים, האם הפועלים נשאר מאחור? מאחורי ההטבות של הבנקים
הסיכון במימון החוץ־בנקאי גובר: עלייה בקשיי הלווים ובהיקף החובות הבעייתיים

מה שהרתיע את הבנק המרכזי במיוחד היה הדלפה של פרטים מתוך הדיון ובנוסף העלאת טענות שלא גובו בנתונים, השוואות בינלאומיות או דאטה - פרמטרים שבבנק ישראל אוהבים לבסס עליהם את ההחלטות. אולם לגלובס נודע כי בבנק המרכזי לא שוללים לחלוטין את הצעדים של הרשות. בבנק ישראל מצפים ממנה לבסס את הטענות כבדות המשקל באמצעות אנליזה ותימוכין, ולאחר מכן ישקלו שוב את הדברים, שבמהות שלהם תואמים את פירוק המוצרים אליה מכוונים בבנק ישראל, בין היתר באמצעות רפורמת הבנקאות הפתוחה.

חשוב לציין שרשות התחרות היא רשות עצמאית ולפחות מבחינה פורמלית היא אמנם מחויבת להתייעץ עם בנק ישראל בנושא, אך יכולה לפעול גם ללא הסכמתו. בפועל, יהיה קשה לראות אותה פועלת ללא שיתוף פעולה מצד הבנק המרכזי. נזכיר כי רק לפני שבוע הצליח הנגיד, פרופ' אמיר ירון, לסכל (לפחות באופן זמני) קידום הצעת חוק שנועדה להטיל חובה על הבנקים להעניק ריבית מינימלית על הפיקדונות.

ניהול פיקדון ללא תנאים מוקדמים

ההוראות אליהן מכוונים ברשות התחרות מתמקדות בכמה מגבלות שיוטלו על הבנקים. המגבלה ראשונה היא להפוך את עולם הפיקדונות לעולם פריק, כלומר כזה שיאפשר ללקוח להשאיר את החשבון שלו בבנק הקיים, ובמקביל לפתוח פיקדון בכל בנק שיבחר - ככל הנראה זה שיציע לו את התנאים הטובים ביותר. כחלק מההוראה הזו, יחויב הבנק ממנו מועבר הפיקדון לשתף פעולה עם הגוף הקולט של הכספים בכל רגע נתון. כלומר, לא מדובר בשבירת חוזה הפיקדון מול הבנק הקיים לפני מועד היציאה, אלא כאשר זה מגיע, יחויב הבנק הקיים להעביר את הפיקדון לכל יעד עמו התקשר הלקוח.

בהמשך לכך, ברשות התחרות רוצים לאסור על קשירה בין הפיקדון לשירותים בנקאים אחרים - לבנקים יהיה אסור למשל להתנות ניהול פיקדון או תנאים מסוימים הקשורים לפיקדון בצורך להחזיק חשבון עו"ש באותו הבנק. בדרך זו, הבנקים יחויבו להציע על הפיקדון תנאים דומים בין אם מדובר בלקוח שלהם או בלקוח של בנק אחר. כלומר, אסור יהיה להם להוסיף מה שנקרא "אותיות קטנות" כמו נטילת משכנתה או הוצאה מינימלית בכרטיס אשראי בנקאי, כפי שעשו חלק מהבנקים בחבילות ההטבות שלהם, והוצגו השבוע באופן מרוכז בגלובס.

האיסור הזה הוא חלק מהרצון של רשות התחרות להכניס שחקנים נוספים למאבק על הלקוחות, מאחר שכיום קשה לגופים חוץ בנקאיים להתחרות בבנקים שקושרים את מוצר הפיקדון עם מוצרים אחרים.

על פניו מדובר בצעדים צרכניים שיטיבו עם הציבור, שיוכל להפקיד כסף בבנק אחר, במאגד (חברת תשלומים) או בגוף חוץ בנקאי שמציע פתרון השקעתי אחר דוגמת קרן נאמנות כספית.

מן הצד השני של המשוואה, מדובר בחיוב שיוטל על הבנקים לקלוט פיקדונות בהיקפים גדולים, כלומר בהתערבות שלא נוגעת רק במחיר (גובה הריבית על הפיקדונות) שמציעים בבנקים ללקוחות בגין הפיקדון, אלא בנושא עם השלכות ישירות על האיתנות הפיננסית של הבנקים ועל היחסים שדורש הרגולטור האחראי, בנק ישראל, מהבנקים.

ישנו גם חשש כי מעבר חד של פיקדונות, כלומר ריבוי פיקדונות בבנק אחד - זה שיהיה האטרקטיבי ביותר, יגרום ללחץ גדול מדי על אותו הבנק. מכיוון שהפיקדונות (בין אם נושאים ריבית ובין שלא) הם אלו שמאפשרים לבנקים להעניק אשראי לציבור, המהלך של רשות התחרות עלול להביא דווקא לצמצום בהיקף האשראי שנותן הבנק. מצב כזה עשוי להביא ליציאת הבנק המסוים מהמשחק בתחום האשראי, מה שיביא לצמצום התחרות על ההלוואות, או לחילופין להציע הצעות טובות פחות בצד הפיקדונות.

הסדרת ההתנהלות מול חברות תשלומים

הוראה נוספת של הרשות נוגעת במה שמכנים ברשות "מאגדי פיקדונות". בחוק ההסדרים האחרון אישרו חברי הכנסת את חוק שירותי תשלום, המאפשר לחברות תשלומים שאינן בנקאיות, לדוגמה ארנק דיגיטלי או אפליקציית תשלום, לנהל אצלן כספים כמו בעו"ש, כך שהלקוח יוכל להפקיד אצלן את המשכורת, להעביר כספים או להנפיק כרטיס אשראי, ואותן חברות יוכלו להציע לו ריבית בחשבון המדובר.

הן אמנם לא יוכלו להציע פיקדונות כי הן לא בנקים, אך הן יוכלו להיות משווקים של פיקדונות בנקאיים, כלומר לתווך בין הבנקים ללקוחות. ברשות התחרות מבקשים לחייב את הבנקים לעבוד עם חברות התשלומים האלה ולהציע להן את תנאי הריבית שהם מציעים לעסקים גדולים וללקוחות בהיקף גדול, שכפי שהציגו ברשות בפני ועדת הכספים, הם הרבה יותר אטרקטיביים ממה שמוצע למשקי הבית ולעסקים קטנים.

כאשר התנאים יושוו, אותו גוף יוכל להציע את התנאים המועדפים למשקי הבית והוא ירוויח את מרווח הריבית ביחס לתנאים הפחות טובים שיכול היה הלקוח להשיג לבדו מהבנק, שברשות התחרות מאמינים שיהיה נמוך מהמרווח שגוזרים הבנקים כיום.

פריסה האפשרויות השונות בפני הלקוח

עוד מבקשים ברשות התחרות לחייב את הבנקים להציג מידע ללקוחות ב"פוש", רגע לפני שהם סוגרים פיקדון. ברשות מכוונים להודעה שתסביר לדוגמה כי הריבית שהלקוח מקבל על פיקדון היא 2%, בעוד שהריבית הממוצעת על פיקדונות דומים באותו בנק היא 4%, ותוך פירוט בשקלים של הפער בין ההצעה לממוצע.

כך, הלקוח יוכל להחליט אם הוא רוצה בכל זאת להפקיד את הכסף בבנק, להתמקח או לחפש חלופה אחרת.

החשש מהשלכות ארוכות טווח על הבנקים

יש מי שטוענים כי לצעדים רגולטוריים חדים עלולים להיות השלכות ארוכות טווח על הבנקים ועל התחרות בענף. כל זאת, לדבריהם, כשברקע שורה ארוכה של רפורמות מבניות משמעותיות שנעשו בשנים האחרונות ושטרם הבשילו. למעשה, רשות התחרות לא מחכה להבשלה של הרפורמות הללו - כמו מעבר בקליק, בנקאות פתוחה, הסדרת העיסוק בשירותי תשלום והכנסת פינטקים וגופים חוץ בנקאיים, מקומיים וזרים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שבעצמו מקדם חוקים נגד רווחיות הבנקים לדוגמה מס על רווחי יתר, התייחס לכך בדיון שנערך ביום שני בוועדת הכספים של הכנסת, ואמר כי כשנכנס לתפקידו היו לו עוד כמה רעיונות לרפורמות בקשר לבנקים. "אני לא רוצה להיות פופוליסט ולכן לא קידמתי אותן, כי יש כמה דברים שלוקחים זמן", אמר השר סמוטריץ'. "לצערי חתמתי לאחרונה על דחייה של שלושה חודשים בקידום הבנקאות הפתוחה, אבל הודעתי לבנק ישראל שלא תהיה יותר דחייה. אבל לו אני בנק, אני גורר רגליים, כי בנקאות פתוחה תעזור לאנשים לעבור יותר מהר וכתוצאה מזה תייצר תחרות". בהמשך דבריו, הוסיף סמוטריץ' כי הוא מקיים שיח עם "שני גופים בינלאומיים לכניסה למערכת הבנקאית בישראל".

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות