ח"כ שמחה רוטמן בדיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
ועדת החוקה של הכנסת התכנסה היום (ג') להצבעה בנוגע לאישור תיקון חוק יסוד: השפיטה לביטול עילת הסבירות על החלטות ממשלה ונבחרי ציבור. על רקע צעקות חברי הכנסת מהאופוזיציה שהתנגדו להצבעה בטענה כי היא לא חוקית, הודיע יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן על תוצאות ההצבעה: 9 בעד מול 4 נגד, כאשר חלק מחברי האופוזיציה לא הצביעו.
ח"כ גלעד קריב מהעבודה אמר: "אני דורש לשמוע את עמדת היועצת המשפטית לממשלה. זו הצבעה בלתי חוקית". חברי האופוזיציה התנגדו להתחיל בהצבעות וטענו כי לא כל מי שהגיע לוועדה אכן קיבל את זכות הדיבור.
● איבדו כ-700 מיליון שקל בדסק"ש: רגע האמת של צחי נחמיאס והאחים זלקינד מתקרב
● אקזיט בתוך המשפחה: הדור השלישי במשפחת שטראוס מסדיר את הבעלות בענקית המזון
● סמים וקריפטו: הצצה למסלול המיליונים שמתדלקים את פעילות הטרור בג'נין
ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ מסרו כי "מאז הקמת הממשלה החדשה אנו עדים לדריסה מוחלטת של כנסת ישראל ושל הדמוקרטיה הישראלית. ההצבעות היום בוועדת חוקה הן מהלך חד-צדדי בוטה שפוגע באזרחי ישראל וקורע את העם.
"אפשר גם אחרת. ביטול עילת הסבירות ללא האיזונים המתאימים, עליהם היה צריך לדון בבית הנשיא, הוא מבוא לשחיתות. החוק הזה לא נועד לשמור על האזרחים, אלא לשמור על הפוליטיקאים.
"אנחנו קוראים לנתניהו לא להעלות את החוק למליאה, נתניהו יודע שאפשר להגיע להסכמות שיבטיחו ודאות לכלכלה, לביטחון וליחסי החוץ".
מובילי המחאה הודיעו כי בעקבות אישור החוק היום הם מתכוונים להפגין בבתי חברי הקואליציה מחר (ד') בערב. לדבריהם, "בזמן לחימה ופיגועים, רוטמן ונתניהו העבירו במחשכים את חוק הדיקטטורה הראשון. הדיקטטורה לא תעבור - לא בסלאמי, לא בבליץ, לא בזמן לחימה ולא בשום אופן".
לאחר מכן אפשר רוטמן למשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, לדבר, לאחר שחיכה מהבוקר. ד"ר לימון אמר: "במדינה דמוקרטית כולם כפופים לשלטון החוק - מהאזרח ועד השרים והממשלה. הכפיפות מובטחת על-ידי מספר מנגנונים, בראשם בית משפט עצמאי שמוסמך לבקר החלטות שלטוניות".
ד"ר לימון הוסיף כי אם תבוטל עילת הסבירות, "תישלל עילת ביקורת חשובה ביותר ביחס להחלטות שרירותיות. החובה של הממשלה לנהוג בסבירות תבוטל ככל שההצעה תעבור. לא ניתן יהיה לבלום החלטות שרירותיות. אין טענה שהשרים רוצים לבחור בצורה לא סבירה. זו פגיעה קשה בעבודת הממשלה, ולכן העמדה שלנו שאין מקום לקידום ההצעה".
"ההצבעה היא ביזוי הכנסת"
עוד לפני כן הודיע רוטמן כי ההצבעות יחלו בשעה 15:00, לאישור תיקון חוק יסוד: השפיטה לביטול עילת הסבירות על החלטות ממשלה ונבחרי ציבור. ח"כ גלעד קריב מהעבודה קרא לחברי הוועדה לא להשתתף בהצבעה, שהיא ביזוי הכנסת לדבריו. יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן הכריז על הפסקה של 5 דקות להתייעצות סיעתית לפני ההצבעה לקריאה ראשונה.
חברי האופוזיציה מחו על כך שלא ניתנה רשות דיבור לכל המוזמנים ולמשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צפוי להגיע לוועדה.
ביום שני בשבוע הבא מליאת הכנסת צפויה להצביע על תיקון החוק לקריאה ראשונה. במקביל, ובעקבות קידום החקיקה, נמשכו גם היום ההפגנות. פעילי מחאת ההייטקיסטים מפגינים במספר מוקדים.
"סוגיה ערכית"
ח"כ רוטמן אמר מוקדם יותר היום בוועדה כי עילת הסבירות היא סוגיה ערכית. "כאשר השר גלעד ארדן מונע את כניסתה של פעילת BDS, ובית המשפט מכניס אותה על אפו ועל חמתו, זו שאלה ערכית. כאשר שר הביטחון אומר שהוא לא מוכן לשבור את הסגר המוחלט שהוטל על יהודה ושומרון בימי הזיכרון וביום העצמאות לטובת אירוע, ואומרים לו לא, מאחר שמדובר באירוע שבו משפחות של מחבלים מבקרות את ילדיהם, ואתה תיתן להם להיכנס לטקס הזיכרון האלטרנטיבי, זו שאלה של ערכים.
"כשאומרים שלא רוצים למנות מישהי לתפקיד מטעם המדינה בגלל שקראה לסרבנות זו שאלה ערכית. כאשר לא רוצים לתת פרס ישראל למישהו שתומך בחרמות על מוסדות ישראליים, זו שאלה של ערכים".
פרופ' יואב דותן אמר בדיון בוועדה כי ההצעה היא בעייתית, וכי לעמדתו יש לעשות הבחנה בין החלטות ממשלה להחלטות שרים: "החלטת שר לא צריכה להיות פטורה מביקורת סבירות". לדבריו, "ההצעה הנוכחית בעייתית מאוד בעיניי. ביקרתי את דוקטרינת הסבירות, ולא התנגדתי שתיעשה חשיבה מחדש, אבל ההצעה הנוכחית היא לשפוך את התינוק עם מי האמבט. זו הצעה גורפת מאוד".
פרופ' דותן הוסיף: "אם ממשלת ישראל החליטה להקים או לא להקים מטרופולין בגוש דן, אני לא רואה למה הסבירות של בית המשפט עדיפה על הממשלה. לעומת זאת, אם הולכים להחלטות המוגדרות החלטות של שרים - יש עשרות אלפי החלטות שרים ביום - אין סיבה דמוקרטית או אחרת לתת להן חיסיון מלא מבית המשפט, כולל מעילת הסבירות".
על ההשלכות בנוגע לאזרחים אמר פרופ' דותן: "ההצעה סופר-בעייתית, כי אפשר לסווג בקלות כל החלטה לרישיון ציוד תקשורת, אשרת כניסה לישראל או תוכנית מתאר כהחלטת דרג פוליטי, למרות שהיא אינה החלטה פוליטית כפי שאנחנו מדברים עליה. אם הממשלה מקבלת החלטה על מבצע בג'נין או על קו מטרו חדש, יש לנו מנגנוני ביקורת חלופיים כמו התקשורת, הציבור, הכנסת. לעומת זאת, ליבואן ציוד תקשורת אין מנגנונים למעט 'מאכרים', ושם צריך את הסבירות".