גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקו האדום של הרכבת הקלה יוצא לדרך, אבל התחנות נשארו מאחור

לאחר עיכוב של שנים, הקו הראשון של הרכבת הקלה צפוי להתחיל לפעול החודש ● אלא שחוץ מאשר בתל אביב, לא נעשו עד כה מספיק עבודות כדי לחבר את התחנות אל המרחבים העירוניים בצורה שתקל על השימוש, ומי שצפוי לשלם את המחיר הם כרגיל - הנוסעים

תחנה של הקו האדום בפתח תקווה. נמצאת בין נתיבים רבים לרכב פרטי / צילום: תום יאלוס
תחנה של הקו האדום בפתח תקווה. נמצאת בין נתיבים רבים לרכב פרטי / צילום: תום יאלוס

לאחר ציפייה של שנים ודחיות של כשנתיים, הקו האדום של הרכבת הקלה צפוי להיפתח כבר בחודש הקרוב. הקו יחבר בין פתח תקווה לבת ים ויעבור דרך בני ברק, רמת גן ותל אביב וצפוי לשרת עשרות אלפי אנשים בכל יום. אך בעוד שבתל אביב נעשו עבודות כדי לחבר את המרחב הציבורי לתחנות, המצב ביתר הערים שבהן יעבור הקו שונה בתכלית.

מלחמת המחירים בסין הגיעה לסופה: האם דגמי טסלה שוב יתייקרו ומי המרוויחות? | ניתוח
המכוניות החדשות שבדרך, ואיפה יטענו חשמליות בעוד שנתיים?
רגב דרשה 2 מיליארד שקל לרכבת קליע, סמוטריץ' זעם ונתניהו יכריע

כך לדוגמה, הקו יעבור על ציר ז'בוטינסקי שלא הותאם עד כה לשינוי. הוא נשאר בעיקר ציר תחבורה ללא מרחב ציבורי מזמין להולכי רגל. המצב דומה גם בבת ים שבה התחנות בעיקר מוקפות גדרות, והמרחב הציבורי מסביבן אינו מותאם לכמות האנשים שצפויה לעבור באזור.

נראה כי הטיפול במרחב הציבורי באזור התחנות נעשה בעיקר לתל אביב, ובערים האחרות שנמצאות לאורך התוואי הקו האדום מבינים רק כעת את היקף השינוי שיידרש על מנת להתאים את אזורי התחנות לשינוי שהם צפויים לעבור ברגע שהקו יתחיל לפעול. אלא שהשינוי הנדרש במרחבים הציבוריים יתרחש רק לאחר שהעובדות כבר נקבעו בשטח, ויהיה קשה יותר להטמיע את השינויים שידרשו.

"מי שמשתמש בתחבורה הציבורית הוא קודם כל הולך רגל אבל מתכננים עדיין לא קולטים את העניין", אומרת האדריכלית עירית סולסי ממשרד האדריכלים עירית ודרור.

לדבריה, "ברכב נעים לנו מאוד כי יש מיזוג אוויר, אולי מושב מתחמם בחורף, סוכריות בתא הכפפות, מוזיקה ואשליה של עצמאות. לעומת זאת התחבורה הציבורית משלבת בתוכה גם המתנה, חציית כבישים, הליכה, שמש קופחת - וכל אלו משפיעים על ההחלטה שלנו אם להשתמש בה או להעדיף אופציות אחרות".

ואכן נראה כי מי שתכנן את סביבת התחנות בתל אביב הביא שיקולים אלו בחשבון. כך לדוגמה, מי שמתגורר או עובד בשכונת מונטיפיורי בעיר יוכל להשתמש בשביל האופניים או בטיילת שחודשה בשדרות יהודית כדי להגיע לתחנת הרכבת הקלה "יהודית" שנמצאת על דרך מנחם בגין בתל אביב.

הוא יוכל גם לרכוב או ללכת ברחוב מחודש עד לתחנת רכבת ישראל הסמוכה בצומת השלום, שאף הדרך אליה שופצה ונוספו בה שביל אופניים והמדרכה הורחבה במעט.

תושב שכונת נווה צדק יוכל לצעוד בשבילים נעימים, או לרכוב על אופניים אל פארק המסילה, שנחנך לפני כשנתיים, שבמרכזו תחנת רכבת קלה. מי שעובד באחד מהמגדלים שהוקמו ברחוב יצחק שדה יוכל אף הוא לצעוד למשרד או לרכוב על קורקינט דקות ספורות מתחנת הרכבת הקלה.

תחנת אליפלט של הקו האדום בתל אביב. חלק מפארק המסילה עם מסלולי אופניים והליכה / צילום: אביעד שיקלושי

במקום ציר תחבורה - רחוב שוקק

התוכנית של הקו האדום אושרה בוועדה המחוזית לפני יותר מ־‏20 שנה, עוד בטרם הוקמה הוות"ל, ולכן האופציות שעמדו בפני מי שתכנן ובנה את התחנות היו יחסית רחבות ואיפשרו מנופי לחץ עבור רשויות המקומיות - לטוב ולרע - אך אלו לא תמיד נוצלו, בוודאי לא באופן מיטבי.

בהמשך, עיריית תל אביב קידמה יחד עם משרד התחבורה תוכניות לסביבת התחנות שבתחומה, ובראשן שדרת הקריה לחידוש רחוב מנחם בגין. הניסיון היה להפוך אותו מציר תחבורה לרחוב - הגם שיש ביקורת על אופן הביצוע.

התוכנית של ציר מנחם בגין כוללת הרחבת מדרכות, נטיעות עצים, שבילי אופניים דו סטריים משני צידי הכביש, תוספת נת"צים וחידוש ריהוט הרחוב.

בנוסף לתוכנית קודמו פרויקטים נוספים כמו הרחבת מדרכות ושבילי אופניים בצומת השלום, הקמת פארק המסילה הסמוך לתחנת אליפלט, חידוש שדרות ירושלים ופרויקטים נוספים.

חלק מההישגים נוצרו בעקבות מאבקי תושבים - כמו בשדרות ירושלים שם כללה התוכנית המקורית כריתות עצים משמעותית ובעקבות מאבק ציבורי הדבר נמנע - והיו גם טעויות שלפי מומחי תחבורה יהיו בכייה לדורות כמו הדרישה של העירייה להפוך את הקו לתת קרקעי בחלקו וכך דווקא לפגוע בנוחות השימוש ובתפקוד העירוני.

מחוץ לתל אביב: אין סטנדרט מטרופוליני

אלא שהפיתוח לא הגיע עדיין לרשויות אחרות. דוגמה לכך ניתן למצוא בדוח מבקר המדינה שציין כי בעקבות היעדר הסכם בין החשב הכללי במשרד האוצר לעיריית רמת גן, הוחלט כי לא יפותח המקטע העילי בין התחנות בעיר, ושהסכמים שנעשו לפיתוח הסביבתי שונים בתחולתם בין רשויות שונות ולא קיים סטנדרט מטרופוליני.

מסיכום דיון בין נת"ע והרגולטורים הרלוונטיים במשרדי הממשלה, שהתקיים כבר לפני שלוש שנים, עלה כי "אין הסכמה בין העיריות (רמת גן ובני ברק - א.ז) על אופן הפיתוח, כדוגמת הצורך בשבילי אופניים באזורי הפיתוח".

ואכן התכנון הבעייתי מבחינת הולכי רגל, יחד עם חוסר ההשקעה בסביבת התחנות, יצרו בשטח פערים משמעותיים: בבת ים התחנות מוקפות גדרות גבוהות שמונעות תנועה עירונית של הולכי רגל, בפתח תקווה הרכבת נמצאת בין נתיבים רבים לרכב פרטי, וציר ז'בוטינסקי שעובר דרך רמת גן ובני ברק לא הפך לרחוב עירוני. גם שבילי אופניים לא נסללו ולא הוכשרו מספיק נתיבי תחבורה ציבורית שמובילים אל הקו.

אופיר כהן, מנהל הרשות לתחבורה, תנועה וחניה בעיריית תל אביב, מסביר ש"הקו האדום הוא המערכת התחבורתית החשובה ביותר, אבל הוא עוד מערכת שמאפשרת להתנהל בגוש דן ולא עובד רק עם עצמו, אלא בממשק עם המרחב הציבורי ועם מערכות התחבורה האחרות וכן ביחס לבינוי שנמצא בסמוך אליו".

לדבריו, "בעולם התחבורתי הפרויקטים חייבים להיות אחודים - היציאות והכניסות של תחנות הרכבת הקלה צריכות להתחבר בצורה מיטבית לתחנות האוטובוס, לקווי האוטובוסים, לרשת הליכה ברגל עם מדרכות רחבות, כי מהתחנה יוצאים 500 אנשים בשעה וצריך לייצר להם רוחב מדרכה מוצלת ואיכותית ולהתחבר לשבילי אופניים כי זהו אמצעי משלים. כל אלו הם חלק ממערך שלם של קישוריות.

"על חוסר ההצלחה של המדינה לחבר את הקו האדום לרכבת ישראל בגלל מגבלות תכנון, מנסים לתקן ולחבר את תחנת הקו האדום בז'בוטינסקי לסבידור במעבר תת קרקעי אבל זו תוכנית שמקודמת בעצלתיים".

כהן מסביר כי בנוסף לקישורים התחבורתיים נדרש לייצר גם מרחב לשוטטות מסביב לתחנות, כולל סגירת רחובות לתנועת כלי הרכב הפרטיים. לדבריו, "ב־2010 זיהינו שההסתכלות של המדינה על הרכבת הקלה היא פרויקטלית אבל יש מרחב ציבורי אדיר שצריך להתחבר ולכן יזמנו פרויקטים משותפים עם המדינה".

לתל אביב יתרון מובנה בפיתוח המרחב הציבורי

שירה גליטמן, אדריכלית שותפה במשרד מליס אדריכלות ובינוי ערים, סבורה שהפער בין תל אביב לרשויות האחרות אינו מפתיע. "עיריית תל אביב חזקה והיא יודעת מה היא רוצה. אף אחד לא יכול לאיים עליה שאם היא לא מסכימה למשהו, הקו לא יעבור אצלה.

האדריכלית שירה גליטמן. ''עיריית תל אביב יודעת מה  היא רוצה ואף אחד לא יכול  לאיים עליה'' / צילום: דויד סקורי

"אבל זה נכון לטוב ולרע ולא תמיד היא צודקת. כך למשל הורדת הקו האדום אל מתחת לקרקע הייתה דרישה שלה והיא יצרה עלות של מטרו ושירות של רכבת קלה. לעיריות אחרות חסר כוח מאוזן מול הרשויות ויש המון בעלי עניין שמעורבים".

גם אופיר כהן מודה שלתל אביב יש יכולת לתכלל ולהוביל מהלכים כאלו והיא גם עשירה יותר והוסיפה תקציבים רבים על אלו שניתנו ממשרד התחבורה. בפתח תקווה ובבת ים הפיתוח סביב התחנות הוא לפי סטנדרט שנקבע במשרד, אך בתל אביב העירייה הקימה מנהלת ייעודית לנושא ויש בה כוח אדם מקצועי ומיומן. גם הבינוי הצפוף ועירוב השימושים בעיר ביחס לרשויות האחרות מאפשר תפקוד עירוני טוב יותר.

גורמי המקצוע בעיריית בת ים מסכימים שפיתוח מרחב התחנה נעשה באופן שאינו מקדם הליכתיות ונגישות באופן מלא, ומציינים שהעירייה עובדת על תוכניות משלימות שיבוצעו בשנים הקרובות.

בעירייה מדגישים גם שהתנגדו נחרצות להקמת הגדרות שחוצצות בין התחנות לרחוב אך סורבו על ידי נת"ע. "בשיתוף משרד התחבורה מקדמת העיריה תכנון של עשרות ק"מ שבילי אופניים (בנוסף לקיים), נטיעות משמעותיות ברחובות - לצורך הצללות ונוחות משתמשי הדרך - וחיזוק הליכתיות המנגישה את הרק"ל ככל שניתן", נמסר מהעירייה.

בעיריית רמת גן מסבירים שהנהלת העיר הקודמת סרבה לבקשת נת"ע להשתתף ב־49 מיליון שקל בשדרוג רחוב ז'בוטינסקי וכי העירייה הביעה נכונות להשתתף בחלק מעלויות הפיתוח. "אנו ממתינים להשלמת התכנון המפורט המבוצע על ידי נת"ע והוועדה המחוזית", נמסר. עוד מסרו בעירייה כי "על פי חוק, לעיריית רמת גן אין סמכות לביצוע כל עבודה ברחוב ז'בוטינסקי, המצוי כבר מספר שנים בסמכותה הבלעדית של חברת נת"ע והכדור בידיה".

אלא שבעיריית רמת גן גם לא פיתחו שבילי אופניים או נתיבי תחבורה ציבורית שמזינים אל הקו האדום. זאת בשונה מעיריית פתח תקווה שהחלה בשנים האחרונות לקדם את התחבורה הציבורית בעיר, ובין היתר פתחה מסופי אוטובוסים בסמוך לקניון הגדול ולתחנת הרכבת בקריית אריה, הקימה נת"צים המובילים לסביבת הרכבת הקלה וחתמה גם על הסכם מול משרד התחבורה להוספת שבילי אופניים ונת"צים בעלות של חצי מיליארד שקל.

"זאת לצד השקעה נרחבת בקירוי המרחב הציבורי ובפרט באזורי התחבורה הציבורית, כאשר בכל פרויקט העירייה דואגת להוספת עצים חדשים, לטובת עידוד הליכה ושהות במרחב הציבורי ועוד", נמסר מהעירייה. ועדיין, חוויית הדרך אל הרכבת הקלה וממנה, גם בפתח תקווה, לא תמיד תהיה נעימה.

"בשביל שסביבת תחנת רק"ל תהיה כמה שיותר אפקטיבית, הדבר העיקרי שצריך זה שבמרחק הליכה מהתחנה ועד 500 מטר ממנה יהיו הרבה תושבים, עסקים, יעדים ושיהיה בסביבתה הרבה בינוי מכל הסוגים, ובהיבט הזה רואים הבדל בין תל אביב לרשויות האחרות", מסביר נחמן שלף מעמותת מרחב, העמותה לעירוניות בישראל.

לדבריו, האופניים והקורקינטים להשכרה לצד שבילי האופניים מאפשרים להגיע באותו הזמן למרחקים הגדולים פי שלושה ביחס להליכה ברגל וכך תחנות הרכבת הקלה בתל אביב נותנות כיסוי גדול יותר.

אייל סנטו מעמותת מרחב אומר ש"למעט הטעות הגדולה של הורדת הרכבת הקלה לתת הקרקע, המרחב הציבורי בת"א לא נפגע ולא כוסה בגדרות כמו בבת ים. שם ברחובות הרצל, בלפור ויוספטל המרחב הציבורי נראה כמו בית סוהר. לדבריו, "בעוד שבתל אביב הרק"ל תורם למרחב הציבורי, בבת ים הוא משמיד אותו. כך גם בפתח תקווה - התחנות לא תומכות הליכתיות. לפחות בציר ז'בוטינסקי צפוי שינוי בעתיד כך שזו לא עובדה מוגמרת".

תגובות: "עבודות פיתוח במיליארדי שקלים"

מנת"ע נמסר כי "עבודות בניית הקו האדום כללו את החלפת כלל התשתיות בכל הערים (5) בהן עוברת הרכבת הקלה: באזורים החוצים או מתממשקים עם המסילה. בכך למעשה שידרגה נת"ע את תשתיות הערים הנ"ל (בת ים, ת"א, בני ברק, רמת גן ופ"ת) בעלויות כוללות העומדות על מליארדי שקלים.

"בנוגע לאזור שבין התחנות בבני וברק ורמת גן, ביצעה נת"ע תיאום ותכנון מול הרשויות, אך הביצוע מותנה בהסכם שעליו אמורות הרשויות לחתום עם המדינה, בכל הקשור לפיתוח עילי באותם אזורים אשר בהם עובר הקו מתחת לאדמה. הסכמים אלו לא נחתמו עד לשלב זה, ולכן לא ניתן להתקדם לביצוע הפיתוח".

מעיריית בני ברק וממשרד התחבורה לא נמסרו תגובות לכתבה.

עוד כתבות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים