עו''ד לבנת עין-שי וילדר, ראש תחום ESG בהרצוג-פוקס-נאמן, בכנס ESG / צילום: שלומי יוסף
"כשמוניתי לפני כשנתיים לאחראית תחום ESG בהרצוג־פוקס־נאמן, בעולם של החברות שאנחנו מכירים - כמעט לא הייתה היכרות והבנה של המונח ESG ומשמעותו. זה היה 'באזז־וורד'. היום אני יותר שומעת את החשיבות שמחלחלת לארגונים מהמדרגה הראשונה לגבי ה־ESG. זה נותן לי תחושה שאני במקום הנכון", כך פתחה עו"ד ליבנת עין־שי וילדר, שותפה במחלקת חברות וניירות ערך, ראש תחום ESG בהרצוג־פוקס־נאמן, את הרצאתה בכנס ה־ESG של גלובס ובנק דיסקונט, שנערך במרכז הכנסים של הרצוג. עין־שי וילדר, שהרצאתה עסקה ב־ESG בזירה הבינלאומית, הדגישה עם זאת כי "אחרי שרואים מה שקורה בזירה הבינ"ל, אנחנו מרגישים שישראל נמצאת בדיליי גדול אחרי השוק".
● מנכ"ל דיסקונט, אורי לוין: "לא מספיק להיות מנהל שמוביל את החברה שלו להישגים, צריך מנהיגות ערכית" | כנס ESG
● אלונה בר און: "בדרך כלל מנהלים מתחילים מקיצוץ הוצאות, בגלובס התחלנו מלהניח תשתית של ערכים" | כנס ESG
● מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא: "אנחנו נותנים ליזמים פלטפורמה לייצר שינוי" | כנס ESG
עין-שי וילדר מתארת התפתחויות משמעותית בזירה הבינלאומית בכל הנוגע ל-ESG. לדבריה, "התחום הופך מפרקטיקה שהיא וולנטרית לחובה מנדטורית. השיקולים נהיים מרכיב מרכזי בקבלת ההחלטות במגזר העסקי, והתביעות בתחום מראות שלדירקטורים יש אחריות ל-ESG בחברות שלהם.
"יש בשנים האחרונות חברות מכל התחומים שעוברות מניהול שולי של אחריות תאגידית למדידה וניהול אסטרטגי של נתוני ESG. משקיעים מחייבים את החברות שהם משקיעים בהן במדידה ודיווח, ורשתות רגולטוריות בעולם מחייבות את זה. ה-ESG הופך להיות סטנדרט בסיסי בזירה הבינלאומית".
לצד זה, אומרת עין-שי וילדר כי "אנחנו רואים שבארץ העולם של השקעה על בסיס ESG פחות נפוץ. מצד שני, יותר ויותר חברות מפרסמות את דוחות מדיניות ה-ESG".
"הקרנות צומחות בממדים משמעותיים"
עין-שי וילד אומרת ש"הגיוסים של הקרנות האחראיות צומחות בממדים מאוד משמעותיים. החשיבות גדלה בקצב אקספוננציאלי. יש הרבה קרנות שהודיעו על כוונה להפסיק להשקיע בחברות שלא מתייחסות ב-ESG".
בחזרה לנושא המשפטי, עין-שי וילדר מצטטת דוח של איגוד עורכי הדין הבינלאומי (IBA) שסקר את תחום ה-ESG בעולם. "הדוח מראה שברוב המכריע של תחומי השיפוט נדרשים דיווחי ESG. גם כשלא חלה חובה רגולטורית, 90% מהתאגידים מפרסמים גילויים על ESG. יש סנקציות כספיות ובמדינות מסוימות אפילו פליליות. במרבית המדינות דרישות הגילוי כוללות דרישה לא רק למדדי איכות, אלא גם מדדים כמותיים".
אלא שדווקא כשרגולטורים וחברות דירוג ממהרות לאמץ דירוגי ESG, השונות והגיוון יוצרים בעיות בפני עצמם. לדברי עין-שי וילדר, "היעדר קיומם של סטנדרטים אחידים ל-ESG עלול ליצור אתגר עבור חברות שפועלות בתחומי שיפוט שונים, ומשקיעים שרוצים להשוות ביצועי ESG. ככל שהעולם הזה צומח, משקיעים מצפים שחברות יפרסמו ויעמדו ביעדי ה-ESG באיכות גבוהה.
"החברות המדרגות שמופיעות בשוק משתמשות בקריטריונים שונים ומתודולוגיות שונות. החומרים שהן אוספות הם שונים. אין שום אחידות בדירוגים ואנחנו רואים את עצמנו עם חברות שיכולות לקבל ציון גבוה, ומאידך יכולות לקבל ציון בינוני ונמוך. משקיע שהולך לפי חברה אחת יבחר משהו אחד, ולפי חברה אחרת משהו אחר. יש קושי אמיתי לבחור השקעות ויש ג'ונגל מבחינת גילויים. כדוגמה, מטא קיבלה ציון גבוה מאחד וציון נמוך משני. אחת החברות הורידה אותה דרמטית בדירוג בגלל תרומתה לשיח שנאה".
עין-שי וילדר ציטטה מחקר שניסה להבין מה החסמים בארץ ל-ESG ואמרה כי "הממצאים הם בעיקר היעדר רגולציה, ומנהלים שרואים ESG כעניין שיווקי ולא ככזה שמחזיר את ההשקעה. ככל שהסטנדרטיזציה בתחום תתפתח, ככה ה-ESG ישפיע יותר. זאת במיוחד אם המנכ"לים יבחרו לשתף ידע ללקוחות ולקולגות, ולהסביר את החשיבות של הנושא הזה".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט