גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלן הנודע שחשב שכסף הוא אחד ממכשירי החירות הגדולים ביותר של האדם

פרופ' פרידריך אוגוסט פון האייק היה כלכלן אוסטרי בעל שם עולמי, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1974, שנודע כתומך מובהק בקפיטליזם ● לדעתו, כסף הוא אחד ממכשירי החירות הגדולים ביותר, הפותח בפני האדם מגוון אפשרויות ● האייק לא התמודד בכובד ראש עם טענות על התנהלותם של בעלי־הון ותאגידים כלכליים המביאה להטיית השוק החופשי, ליצירת אבטלה ולפגיעה בתנאי העובדים

פרופ' פרידריך האייק / איור: גיל ג'יבלי
פרופ' פרידריך האייק / איור: גיל ג'יבלי

ד"ר שוֹעִי רז הוא חוקר ומלמד פילוסופיה והיסטוריה של הרעיונות באוניברסיטת בן גוריון בנגב; יוצר, מתרגם, עורך ובלוגר 

"אם אנו שואפים לכסף, הרי זה מפני שהכסף מעמיד לפנינו את מבחר האפשרויות הרחב ביותר להנאה מפירות מאמצינו. מאחר שבחברה המודרנית המגבלה של הכנסותינו הכספיות היא המעוררת אותנו לחוש בהגבלות, שדלותנו היחסית כופה עלינו עדיין, פיתחו להם רבים שנאה לכסף, משום שהוא מסמל את ההגבלות האלה…הכסף הוא אחד ממכשירי החירות הגדולים ביותר שהמציא האדם מעודו. בחברה הקיימת הכסף הוא שפותח בפני האדם העני קשת מדהימה של בחירות - קשת רחבה יותר מזו שפתוחה הייתה לפני דורות לא רבים לעשירים. את משמעות תפקידו זה של הכסף ניטיב להבין, אם נשקול בדעתנו, מה יהיה פירוש הדבר באמת, אם יחליפו "תמריצים בלתי כלכליים" במידה רבה את "המניע הכספי" כהצעתם האופיינית של סוציאליסטים כה רבים...".

(פרידריך האייק, הדרך לשיעבוד, תרגום: אהרן אמיר, עריכה והקדמה: אופיר העברי, הוצאת שלם: ירושלים 1998, עמוד 64).

תפקיד ההון

פרופ' פרידריך אוגוסט פון האייק (1992-1899) היה כלכלן אוסטרי בעל שם עולמי, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1974, שנודע כתומך מובהק של הקפיטליזם וכאחד הכלכלנים הליברטריאנים המובילים בעולם. לדעתו, השאיפה להשגת ממון אינה תכלית החיים האנושיים. כסף הוא אחד ממכשירי החירות הגדולים ביותר, בכך שהוא פותח בפני האדם מגוון של אפשרויות להרחבת פעילויותיו ואופקיו. האייק מסביר כי אנשים רבים פיתחו שנאה לכסף, משום שבתנאי דלות חשו חסוּמים ומאוימים. הצורך למצוא דרכים להרוויח כסף תוך מתח נפשי קשה היא שהופכת את ההתנהלות הכספית לשנואה, משום שרבים לומדים לראות בהּ מטרה שאין סיכוי להשיג, ומציאות שכל־כולהּ מכוונת לשעבוד האדם. זאת במקום לראות בהּ לכתחילה מכשיר חירותני, הנועד לשחרור האדם מכבליו.

התיאוריות הפוליטיות האלה עיצבו את המאה ה־20, לטוב ולרע
הפאם פאטאל שכבשה את לב האינטלקטואלים והפילוסופית שחוללה מהפכה בתפיסת המיניות הנשית
הרבה לפני המהפכה הפמיניסטית במאה ה-20 הוגות הדעות האלה קידמו את רעיון שוויון הנשים

הסוציאליזם לא נותן פתרון

האייק תקף את הגישות הסוציאליסטיות, התומכות בכך שגופים מטעם המדינה יפקחו וינָטרוּ את התקציבים המוזרמים לאוכלוסיות שונות בשמו של "צדק חלוקתי". לדעתו, מה שלכאורה נועד להמריץ או לתגמל אוכלוסיות מסוימות להגדיל את השתתפותן בשוק העבודה, מונע מן הפרט להבין כי היכולת להרוויח כסף תלויה ביוזמתו הפרטית לממש את חירויותיו. במידה זו, המדינה הסוציאליסטית, אליבא דהאייק, אינה תורמת לרווחתם של אזרחיה, אלא משקיעה אותם בשיעבוד הולך ומעמיק לכל מה שיכתיבו להם מוסדות השלטון והחוק.

 

מדיניות שוק חופשי

האייק דגל במדיניות של שוק חופשי, בלא תלות בגורמי השלטון, כמי שתתווה את פניה של החברה החופשית העתידית. תפיסה זאת השפיעה עמוקות על ראשי הממשלות הבריטיים הנודעים ביותר במאה העשרים: וינסטון צ'רצ'יל (1965-1874) ומרגרט תאצ'ר (2013-1925), וכן על האמריקנים, שראו בהצעתו דרך חדשה שמטרתה להביא לידי חברה חירותנית יותר.

ממשיכיו הניאו־ליברליים של האייק, רוברט נוזיק (2002-1938) ומילטון פרידמן (2006-1912), כבר הדגישו באופן נחרץ כי אסור שהמדינה תפעל על מנת להגשים "צדק חלוקתי" או שתסייע במדיניות סעד, בריאות ורווחה. לשיטתם, בעקבות האייק, כל הטבה מצד השלטון או רגולציה על השוק החופשי, מביאות לכך שהאזרחים נכבלים בעל־כורחם לגחמות השלטון ולמדינה.

שקיעת המשפט

זווית מעניינת נוספת בהגותו של האייק הובעה בחיבורו חוקת החירות (1962), שרבים מחשיבים כיצירתו הטובה והמשפיעה ביותר. לדעת האייק, ההתערבות המשפטית בהתנהלות השוק החופשי עלולה להוות מוקש בפני יוזמותיו העסקיות של הפרט, בשם "ויסות לטובת החברה". לדעת האייק, פעילות בית־המשפט על מנת לשלול מהיחיד את יוזמותיו היא פגיעה בחירותו ובכלכלת השוק־החופשי, וספק אם ניתן בכלל להגיע למצב של שוק חופשי במצב של התערבות משפטית מתמדת בחיי המדינה והכלכלה.

הפתרון לחברה העתידית

הפתרון של האייק, כתחליף להתערבות פעילה של הרשות המשפטית, גלום בקיום חברה השומרת על מערכת ערכים מוסרית ומכבדת ריטואלים ומסורות לאורך דורות. ערכים ומנהגים אלו אמורים להחליף את התערבות המדינה והחוק - בחירותם של האזרחים. האייק לא תיאר כיצד תשמור החברה על אותם ערכים של מוסריות והגינות, וכיצד תעביר אותם מדור לדור. לא נהיר אפוא מי ישמר לשיטתו את התנהלותהּ האתית ואת הזיכרון התרבותי של החברה, וידאג להנחלתם לבני הדורות הבאים.

בפרספקטיבה של כ־80 שנה מאז הופעת הדרך לשיעבוד, לא נראה כי הדרך שהתווה האייק הביאה ברכה לכל מקום בו התבססה. יש הטוענים לפגיעתהּ המסיבית בחברות אנושיות, בסביבות חיים, במסורות תרבותיות עתיקות־יומין ובכדור הארץ בכלל. האייק גם לא התמודד בכובד ראש עם טענות בדבר העובדה שהתנהלותם של בעלי־הון ושל תאגידים כלכליים מביאה להטיית השוק החופשי, ליצירת אבטלה, לפגיעה מתמדת בתנאי העובדים, ליִזּוּם אבטלה או משברים כלכליים חריפים. למשל, האייק לא השיב על השאלה הנוקבת ששאל הסופר, האנרכיסט הרוסי-אמריקאי וההוגה אלכסנדר ברקמן: כיצד יכול בעל־עסק עצמאי לקוות להפעיל את חנותו לאורך ימים ובביטחון כלכלי ומקצועי, כאשר נכפית עליו תחרות מצד גורמים תאגידיים חזקים הרבה יותר, והאם אין בכך פגיעה מהותית בביטחונו האזרחי ובחירויותיו. שאלה זו ראויה להישאל גם היום.

עוד כתבות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ