תחנת הכוח ''קלה'' בסין / צילום: Reuters, Liu Zhongjun
שמה של סין הולך לפניה בעולם לא רק כמדינה מאוכלסת במיוחד, אף שאת הבכורה בתחום הזה איבדה השנה להודו, אלא גם כמדינה שהאוויר בה מזוהם במיוחד. לפי דירוג IQAir לשנת 2022, היא נמצאת במקום ה־25 בדירוג המדינות המזוהמות בתבל, הרבה מעל מדינות כמו מיאנמר, טורקמניסטן או טורקיה.
● נאט"ו מתכנסת למפגן כוח סמוך לרוסיה ושוקלת להבטיח לזלנסקי "מודל ישראלי"
● פרופסור ישראלי-אמריקאי מואשם בארה"ב בסחר בנשק סיני ובנפט איראני
● היום יחל גל חום כבד שצפוי להימשך כשבוע. כיצד משק החשמל נערך?
עם זאת, מדובר בשיפור דרסטי שהרי אם מביטים על המדד שבוחן את הריכוז הממוצע של חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5), זה ירד מאז 2018 בכ־26%. למעשה, סין נחשבת למדינה מובילה בכל הנוגע לשיפור איכות האוויר שלה, לאחר שהספיקה בתוך חמש שנים גם להפחית את פליטות הפחמן הדו־חמצני ב־14.1%.
חלק משמעותי מהפחתת זיהום האוויר מתבצע באמצעות מעבר מאסיבי לאנרגיות מתחדשות, כאשר לפני כשבועיים חנכה את תחנת הכוח "קלה", הגדולה והגבוהה ביותר בעולם שמתבססת על אנרגיה סולארית והידרו־אלקטרית (מים).
התחנה פרוסה על פני 16 מיליון מטרים רבועים (שווה ערך ליותר מ־2,000 מגרשי כדורגל) בגובה של כ־4,600 מטר באזור האוטונומי של טיבט. כמיטב המסורת והיכולת הסינית, ההקמה של מיזם התשתית הענק נמשכה אך ורק שנה.
לתחנה, שנמצאת בסמוך לנהר יאלונג, הספק מותקן של 1 ג'יגה־וואט שצפוי לשרת כ־700 אלף בתי אב באמצעות כ־527 אלף לוחות סולאריים. המשמעות של 1 ג'יגה־וואט היא, לצורך ההמחשה, יכולת להטעין 15 אלף מכוניות חשמליות בעלות טווח נסיעה של 550 ק"מ בשעה אחת בלבד.
בכל הנוגע להפחתת הזיהום, מדובר בייצור ששווה ערך לכ־600 אלף טונות פחם. כלומר, הפחתה מוערכת של יותר מ־1.6 מיליון טונות של פחמן דו־חמצני. מנגד, השתמשו לטובת הקמת המתקן בקרוב ל־50 אלף טונות מתכת, שלא מן הנמנע יוצרו במפעלים מזהמים.
אנרגיה מסביב לשעון בחסות נהר יאלונג
לאנרגיית מים יש יתרון רב ביחס לאנרגיות מתחדשות מקבילות כמו סולאר ורוח, שנחשבות ללא יציבות. בשביל ייצור מאנרגיה סולארית צריכים שמש שמוגבלת, כמובן, במשך הזמן ביום, וכשיש עננות או אובך - ההספק פוחת. במקרה של רוח, נדרשים משבים לסיבוב הטורבינות - ועלולה להיווצר פגיעה בבעלי כנף, כפי שמתרחשת ברמת הגולן בישראל.
מנגד, אנרגיית מים תלויה אך ורק בזרימה. וכך, אותה התחנה מסוגלת לייצר הספק אדיר לאורך כל היממה: בשעות היום, להשתמש באנרגיית המים ואם יש שמש אז גם בסולאר, ובלילה - כאשר אנרגיה סולארית אינה רלוונטית - בייצור מהזרימה הקבועה של נהר יאלונג בלבד.
החיבור בין השניים אינו מתרחש חדשות לבקרים בשל משאבי הקרקע המוגבלים במדינות רבות בעולם, מה שמוביל גם לפריסת לוחות סולאריים צפים בים.
בסין שבה היקף ייצור החשמל השנתי עמד ב־2022 על 2,564.05 ג'יגה־וואט, משאב הקרקע הוא, כאמור, פחות מסובך, וברבעון הראשון של השנה הגיעה המדינה להיקף ייצור מאנרגיה סולארית של 228 ג'יגה־וואט, יותר מכל העולם גם יחד. כך עולה מנתוני Global Energy Monitor. בהתחשב בפרויקטים המתוכננים, סין צפויה להגיע להספק של 1,200 ג'יגה־וואט מאנרגיית רוח ואנרגיה סולארית ב־2025 - חמש שנים לפני היעד הזה שהציבה לעצמה ל־2030.
ככלל, סין שוברת בזה אחר זה את יעדי האנרגיות המתחדשות שלה, לאחר שבחודש שעבר חצתה את רף 50% מדלקים שאינם דלקי מאובנים - והגיעה ל־50.9%. זהו יעד שבמקור הציבה לעצמה בייג'ין לשנת 2025.
"סין היא מדינה מובילה במעבר לאנרגיות מתחדשות", מסר אדי ריץ', מנכ"ל ההתאחדות ההידרו־אלקטרית הבינלאומית (IHA). הנתונים הבינלאומיים מגבים את דברי ריץ', בשנת 2022 הוליכה סין את תוספת הייצור ההידרואלקטרי בעולם - עם 415 ג'יגה וואט. לצורך ההשוואה, במקום השני דורגה ברזיל עם 110 ג'יגה־וואט ובשלישי ארה"ב עם 102 ג'יגה־וואט.
הדרך ליעדי האקלים עוברת בניצול וגזל?
עד עתה, ייתכן כי מדובר בסיפור מהאגדות אודות המעבר של מדינה מזהמת במיוחד לאנרגיות מתחדשות. אולם, מה שמציגה סין לעולם ואף לאזרחיה אינו משקף את המציאות, בפרט בכל הנוגע לאנרגיות מתחדשות - ובמיוחד בטיבט. שם זה יותר מזכיר סיפור בלהות. לפי מעט הדיווחים שזרמו מהשטח, השלטונות הסיניים לא פיצו כלל אזרחים טיבטים, תושבי קבע או נוודים, שאדמותיהם נגזלו לטובת המיזם השאפתני.
יתרה מכך, רועי הצאן שבמילא מתמודדים עם תוואי שטח מסובך, נאלצים למצוא שטחים חדשים. זאת, לאחר שהרשויות טענו בפניהם שתחנות הכוח דווקא יועילו לבעלי החיים ולשטחי המרעה שלהם.
"במטרה להקל על בניית תחנות הכוח הללו, הממשלה הסינית עקרה את הטיבטים המקומיים באזורים אלה, תוך גזילת קרקעותיהם - מבלי מתן שום פיצוי", דווח ברדיו אסיה החופשית מפי תושב מקומי שהוסיף כי "התושבים המקומיים אף לא עודכנו בטרם תחילת הפרויקט".
בה בעת, לובסנג יאנגצו, חוקרת סביבה ברשת טיבט הבינלאומית, מציינת כי אמנם המיזם מתיימר לייצר אנרגיה נקייה - אבל הרכיבים של היחידות הסולאריות וההידרואלקטריות צפויים לפגוע במערכת האיזונים הסביבתית העדינה באזור. "המדיניות הסינית, והרחבת התשתיות בטיבט היא שמובילה לרעידות אדמה, שיטפונות ונזקים בלתי הפיכים נוספים למערכת האקולוגית", היא הוסיפה.
תחנת הכוח "קלה" מלמדת את העולם שיעור חשוב כי השאיפה להגיע לאפס פליטות פחמן נטו ב־2050 היא אמנם קריטית להמשך קיומנו וקיום הדורות הבאים, אבל את המדיניות הזו מנצלות מדינות כמו סין כדי לדרוס בצורה קשה מיעוטים כמו הטיבטים, שקולם כמעט לא נשמע מול העוולות שנעשות להם.