תחנת הכוח אשכול באשדוד / צילום: יח''צ
במסגרת המכרז לרכישת תחנת אשכול, שבינתיים מסתבך בשל קשיי מימון, אמורה לקום באזור תחנת כוח נוספת. הקמת התחנה מהווה חלק מהמאמץ הרחב להגביר את ייצור החשמל בישראל, לאור הצמיחה הכלכלית והדמוגרפית. אבל כמה חשמל נצטרך בעתיד?
● אקזיט חלומי לחברת מודיעין מהרצליה: שלושה מייסדים יקבלו 150 מיליון דולר
● "ואז מערכת החשמל התחילה לקרוס": מנכ"ל נגה מספק תחזית עגומה לעתיד המשק הישראלי | ראיון
● היום יחל גל חום כבד שצפוי להימשך כשבוע. כיצד משק החשמל נערך?
בנגה, חברה ממשלתית שהוקמה במסגרת הרפורמה במשק החשמל ותפקידה לנהל את מערכת החשמל הארצית, טוענים שהצריכה בישראל תהיה גבוהה במיוחד בשנים הבאות. על פי נגה, "בעשור הקרוב שיעור הגידול בביקוש לחשמל יגדל מ־2.2% בעשור הקודם ל־3.1% בעשור הנוכחי, ו־3.8% בעשור שאחריו. זאת, בשל כניסה של כלי רכב חשמליים, הקמת חוות שרתים והגברת התפלת המים".
אלא שלאחרונה פרסם בנק ישראל הערכה שונה בתכלית מזו של נגה. מתוצאות המחקר של ליאור גאלו, חוקר באגף מאקרו כלכלה ומדיניות בבנק המרכזי, עולה כי קצב הגידול של ייצור החשמל בשנת 2035 יעמוד על 1.7% בשנה בלבד. כלומר, פחות מחצי מקצב השינוי שחוזים בנגה. לאורך זמן, הפער בין התחזיות עלול להגיע לכדי הבדל אדיר בתחזית צריכת החשמל בישראל, מה שמעמיד בסימן שאלה את תוכנית פיתוח משק החשמל כולה.
יתרה מכך, בעוד שקצב צמיחת צריכת החשמל כיום עומד על כ־3%, בנק ישראל ונגה למעשה חוזים התפתחות בשני כיוונים מנוגדים - בנגה אומרים שהקצב יעלה, ובבנק ישראל סבורים שהוא דווקא יירד. ממה נובע הפער בין התחזיות?
פער במתודולוגיות
הפער נובע בעיקר בעקבות מתודולוגיות מחקר שונות בין שני הגופים. בנגה בוחנים ייצור ביתי ותעשייתי, וכמה כלי רכב חשמליים ותחנות אגירה יוקמו עד 2035. על בסיס זה, מניחים בנגה מה תהיה צריכת החשמל של כל אחד מהם, ומסכמים זאת למספר אחד.
לעומת זאת, בבנק ישראל בוחנים טרנדים עולמיים וכיצד ישראל מתנהלת ביחס אליהם. המחקר של הבנק המרכזי בוחן את הקשר בין צריכת החשמל בקרב מדינות ה־OECD ביחס לתוצר. כלומר, כמה חשמל נדרש לייצר בעבור עוד מוצרים ושירותים. בין השאר, מחלקים את המדינות לשתי קבוצות שונות, בהתאם לצפי קצב ייצור החשמל בעשור הבא, כאשר ישראל נכללת לצד מדינות כמו ארה"ב, גרמניה, צרפת ואיטליה. במחקר מזהים כי באופן גורף, ברחבי העולם נדרש פחות חשמל כדי לייצר עוד מוצרים ושירותים, לאור פיתוחים טכנולוגיים שונים.
לכל מתודולוגיה יש יתרונות וחסרונות: בעוד שהמתודולוגיה במחקר של נגה מתחשבת במאפיינים הקונקרטיים של ישראל ובתוכניות שיעצימו את צריכת החשמל, היא כוללת כמות נרחבת של הנחות - שכל טעות בהן עשויה לשנות את תוצאות המודל. למרות בקשת גלובס, בחברה הממשלתית מסרבים לפרסם את המתודולוגיה המלאה.
המחקר של בנק ישראל, לעומת זאת, לא מעניק חשיבות לשינויים קונקרטיים שעוברים על הכלכלה, כמו מעבר הדרגתי של שוק הרכב כולו מבנזין לחשמל, והרחבה של מתקני התפלה ואגירת חשמל.
הנתון שנותר בחוץ
יש נעלם אחד גדול שמשפיע מאוד על שתי המתודות: מה תהיה הצמיחה הכלכלית בישראל? אם הצמיחה הכלכלית תהיה מעל או מתחת לצפוי, היא תשפיע גם על צריכת החשמל במדינה, ובהתאם - על ייצור של תחנות הכוח ותשתית החשמל.
מסמך תוכנית הפיתוח האינטגרטיבית של נגה כולל תרחישים שונים בהתאם לצמיחה, אולם בחברה סירבו להרחיב לגבי הצמיחה הכלכלית הצפויה בישראל באותן שנים. גם בבנק ישראל לא מתייחסים לתחזית הצמיחה הכלכלית של המדינה, אלא רק לשימוש בחשמל ביחס לצמיחה.
ומה עלות הפערים בין התחזיות? בנוגה לא נותנים מספרים קונקרטי ואומרים ש"עוד אין עלויות, כיוון שזה יהיה בתכנית הפיתוח עד 2035 שנכין לשר". בבנק ישראל גם לא פרסמו נתון.
מעבר למתודולוגיות ולהנחות היסוד השונות, יש גם עניין של תמריצים ארגוניים. ייתכן שבנגה מעדיפים ללכת על הצד הבטוח ולהקים יותר תחנות כוח, מאשר פחות. בעוד שבניה אינטנסיבית מדי תוסיף לחשבון החשמל הביתי, ולמחירי כל המוצרים שמיוצרים בעזרת חשמל, מחסור בתחנות כוח עלול להוביל להפסקות חשמל בשעות השיא. במקרה כזה, הביקורת ככל הנראה תופנה ישירות נגד נגה.
מהחברה נמסר: "התחזיות נעשות בהתאם לנתונים שעומדים בפנינו וללא שיקולים כאלה ואחרים שאינם אל מול הנתונים שעומדים בפנינו".
כך או כך, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כציבור - בהינתן שצריכת החשמל בעוד עשור ויותר נתונה בערפל כבד של חוסר ודאות - לאיזה כיוון אנחנו כציבור מעדיפים לטעות, ומה המחיר שנשלם בסופו?