משתתפי פסגת נאט''ו / צילום: Associated Press, Andrew Carallero-Reynolds
המדינות הבלטיות חיות בפחד מתמיד מפני פלישה רוסית, שהתגבר לרמות־שיא אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה בשנה שעברה. בליטא, תושבים באזור מסדרון סובאלקי כבר תירגלו פינוי במקרה של זרימת כוחות רוסיים לשטחם, כולל פינוי משפחות, התנגדות חמושה ושיבוש הדרכים המקומיות.
● 500 יום לפלישת רוסיה ולמרבה ההפתעה אוקראינה עדיין קיימת | יואב קרני, פרשנות
● הפצצה של ארדואן: שבדיה תצטרף לנאט"ו בתנאי שטורקיה תצטרף לאיחוד
● בין אוקראינה להונג קונג: הבחירה הבלתי אפשרית של טייוואן | WSJ
לא רק שם, גם בערים הגדולות מתכננים מה לעשות אם ארצם תהיה היעד הבא של מוסקבה והחשש מכיבוש רוסי נמצא גבוה בתודעה. גרמניה אמנם הבטיחה לשלוח כוחות לתגבור, נאט"ו מתכוונת להגדיל את סדר הכוחות מטעמה שמוצב בהן, אך המדינות - אסטוניה, לטביה וליטא - מתכוננות וגם דואגות להתחמש היטב.
זו אחת הסיבות לכך שווילנה, בירת ליטא, נבחרה להיות העיר המארחת את המפגש השנתי של ראשי הברית הצבאית הצפון אטלנטית (נאט"ו), שנפתח ביום שני. הרצון הוא להעביר מסר של תמיכה חסרת־פשרות מצד הברית הצבאית.
ואחרי התחלה צולעת, כאשר נשיא טורקיה רג'אפ טאייפ ארדואן הטיל ביום שני פצצה פוליטית לא ברורה שכרכה בין הצטרפות ארצו לאיחוד האירופי לאישור הצטרפות שבדיה לברית הצבאית, הדברים הסתדרו קצת יותר לפי התוכניות בהמשך.
כבר בערב יום שני הודיע מזכ"ל נאט"ו, הנורבגי ינס סטולנטברג, כי טורקיה ושבדיה הגיעו למעשה להסכמה ביניהן לגבי אישור הצטרפות המדינה הסקנדינבית לנאט"ו. "שבדיה תהיה חברה מלאה בנאט"ו", הכריז. אחרי יותר משנה שבה סירב לעשות זאת, הנשיא הטורקי התחייב להביא את הצטרפות שבדיה לאישור הפרלמנט הטורקי בקרוב, והיא תוכל להצטרף לפינלנד השכנה, שכבר עשתה זאת מוקדם יותר השנה.
זו הייתה התוכנית של נאט"ו מלכתחילה, והיא מסמלת תבוסה גדולה בעבור נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. לפינלנד גבול של יותר מ־1,200 קילומטר עם רוסיה, לשבדיה השליטה בדרכי הכניסה הימיות לצפון רוסיה ושליטה בים הבלטי. שני הצבאות הנורדיים החזקים מהווים מכפיל כוח עבור ברית, שרק לפני ארבע שנים כונתה "מתה מבחינה מוחית" על ידי נשיא צרפת, עמנואל מקרון.
שבדיה שינתה את החוקה שלה כדי לקבל את האישור הטורקי, הבטיחה לפעול נגד המחתרת הכורדית ולייצא נשק לטורקיה, וגם קצת הושפלה, אבל האישור צפוי להתקבל. ברוח הערתו של ארדואן, היא גם הבטיחה "לקדם את שיחות ההצטרפות של טורקיה לאיחוד האירופי". שיחות אלו נפתחו ב־2005 אך נזנחו זמן קצר לאחר מכן בשל מצב שלטון החוק במדינה.
אוקראינה "אינה מוכנה" להצטרף למועדון
ל"אור הירוק" הטורקי קדמה שיחה בין נשיא ארה"ב ביידן לארדואן, שבה לחץ ככל הנראה המנהיג האמריקאי על עמיתו. מאז כבר הבטיח ביידן מטוסי קרב לטורקיה. גם הונגריה, חברה "סוררת" אחרת בברית נאט"ו המקיימת קשרי־סחר ערים עם רוסיה וקשרים פוליטיים, אמרה כי העובדה שטרם אישרה את הצטרפות שבדיה לברית היא "טכנית בלבד" וכי תעשה זאת בקרוב.
כך שלאחר הסדרת הגדלת הברית ל־32 חברות, הנושא המרכזי על סדר היום הוא דרישתה של אוקראינה להיות חברה בנאט"ו, והפיצול הפנימי בתוך הברית בין מדינות מזרח אירופה התומכות בכך, לבין התנגדות גרמנית־אמריקאית משותפת.
ברור כעת כי הצטרפות אינה על הפרק, ולו משום שהנשיא האמריקאי ג'ו ביידן אמר בקולו כי אוקראינה "אינה מוכנה לכך". הדיונים כעת נסובים על הצטרפות אפשרית וזריזה "אחרי תום המלחמה" עם רוסיה, מתי שהדבר לא יקרה, ולפי הדיווחים זוהי עמדה שבריטניה וצרפת לוחצות לקבל, אך וושינגטון וברלין מתנגדות אליה.
ערבות ביטחונית, בלי לשבור את הכלים
השאלה היא מה תוכל אוקראינה לקבל מנאט"ו בדמות ערבויות ביטחון עד שתסתיים המלחמה, ואולי גם אחריה אם חברותה בברית לא תבשיל לעולם. בהקשר הזה, שמה של ישראל משורבב לדיוני נאט"ו כבר חודשים ארוכים, כאשר הצעה שגיבשו יועצים אוקראינים, פוליטיקאים פולנים, גורמים אמריקאים ואחרים מדברים על אימוץ "המודל הישראלי" לאוקראינה.
כידוע, ישראל אינה חברה בברית הצבאית, אך ארה"ב התחייבה במסגרת ההסכם הביטחוני עמה (שמתחדש מדי עשור), להעניק לה גישה לטכנולוגיה מתקדמת ולספק לה נשק וחימוש במקרה מלחמה. מודל דומה נשקל בימים אלו בוועידה, אך הוא יערב לא רק את ארה"ב. לפי ההצעות, מדינות נאט"ו יחתמו על שורת הסכמים ביטחוניים בילטרליים המעניקים עדיפות לאספקת נשק מתקדם למדינה ולסיוע ביטחוני במיליארדים בשנים הקרובות. "הסכם ביטחון בסגנון ישראל לאוקראינה יעניק עדיפות לאספקת נשק ולטכנולוגיה מתקדמת", אמר בעבר נשיא פולין אנדז'יי דודא, שהיה שותף למגעים בנושא.
כפי שהיה עד כה, ההסכמים יהיו בילטרליים, כדי לא להיתפס כאילו נאט"ו לקחה צד פעיל במלחמה של אוקראינה עם רוסיה, אחרי שזו פלשה לשטחה ב־24 בפברואר 2022. צעד כזה צפוי למנוע שבירת כלים מול רוסיה, ולהקטין את הסיכוי לעימות רוסיה־נאט"ו שמאיים לפרוץ כל העת. בנוסף, לא צפויות להתקבל החלטות בוועידה בנוגע לדרישה האוקראינית לאספקת מטוסי קרב. לכל היותר תוכרז ההסכמה שהודלפה כבר מבעוד מועד, לספק לאוקראינה פצצות מצרר.
מי יהיה מזכ"ל נאט"ו הבא?
נושא אחר שיעלה לדיונים הוא היקף ההוצאות הביטחוניות של חברות הברית. ארה"ב לבדה אחראית לקרוב ל־70% מההוצאות הביטחוניות של הברית כולה, ונשארה הכוח המשמעותי ביותר בו. גרמניה, שהבטיחה "נקודת מפנה היסטורית" כמה שבועות בלבד אחרי פרוץ המלחמה ואת הגברת ההוצאה הביטחונית ליותר מ־2% מהתמ"ג, ככל הנראה לא תעמוד ביעד הזה גם השנה. הגרמנים מבטיחים כי יגיעו לשם, אך ייתכן כי הפסגה תדרוש הצהרות חד־משמעיות בנוגע לכך. למעשה, למרות המלחמה באוקראינה ובום רכישות הנשק הגלובלי שהיא יצרה, רק 7 מבין 30 החברות הוותיקות בנאט"ו (לפני הצטרפות פינלנד ושבדיה), הוציאו יותר מרף ה־2% על ביטחון.
זהו זמן רגיש במיוחד לנאט"ו, ואחת הסוגיות שהטרידו את המנהיגים עד כה היה מי יהיה המזכ"ל הבא שלה, אחרי תשע שנות כהונה של הנורבגי סטולנטברג. לפי הדיווחים, ארה"ב פסלה את מועמדותה הרגעית של מדה פרדריקסן, ראשת ממשלת דנמרק המכהנת, וכעת מנסה לקדם את מועמדות נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון-דר-ליין (שכיהנה כשרת הביטחון של גרמניה לפני כן) לתפקיד. התמיכה מברלין מובטחת. בינתיים, בשל מחסור במועמדים מתאימים, סטולנטברג הודיע כי ימשיך לכהן עוד שנה לפחות. אף אחד אינו בטוח כי זו הוועידה האחרונה שלו.