התקנת מערכת סולארית על גג בית משותף / צילום: וולטה סולאר
במהלך תקופת מגפת הקורונה שטף את הבורסה גל הנפקות של חברות העוסקות בתחום האנרגיה הסולארית ומפתחות טכנולוגיות לענף. לשתי "החלוצות" הבורסאיות, אנלייט ואנרג'יקס , הצטרפו שורה של חברות בולטות נוספות בענף, ובהן נופר , דוראל ומשק אנרגיה . באותם ימים של ריבית אפסית, הצטייר תחום האנרגיה הירוקה כ"דבר הבא", כזה שצפוי לכבוש את העולם, או לפחות את הכלכלה המקומית, בסערה.
● בהשקעה של כ-1.5 מיליארד שקל: OPC תחל היום בהפעלה מסחרית של תחנת הכוח צומת
● המנכ"ל שהביא לעולם את נטוויז'ן עושה קאמבק בתחום מפתיע | ראיון
● ההמלצות של מנכ"לית בית ההשקעות: "זה לא דומה לדברים אחרים שראינו"
ואולם, שלוש שנים לאחר האופוריה ששררה בו, נראה שהשמיים מתקדרים מעל הענף. בחודשים האחרונים הוגשו מספר בקשות לבתי המשפט מצד חברות פרטיות קטנות ובינוניות, שנדרשו להגנתו בגלל קשיים עקב חובות מצטברים של עשרות מיליוני שקלים.
לקריסתן של חברות קטנות בתחום מתלווה מגמה שלילית ברוב מניות החברות הציבוריות בענף בשנה החולפת. נראה כי דווקא בעיצומו של גל חום קיצי, כשהביקוש לחשמל רק הולך ומחריף, נוצר אבסורד מהדהד כשהמשאב הטבעי מכולם - ייצור חשמל מהשמש - נקלע לקשיים.
במרץ האחרון הייתה זו חברה בשם תכלית סולאר, שמתמקדת בהקמת פאנלים סולאריים על גגות, שהגיעה לכדי עיכוב הליכים כשעל גבה חוב של כ-20 מיליון שקל. בחודשיים שלאחר מכן הוגשה בקשה דומה על ידי טי.די.איי סולאר, כשמצבת החוב שלה חצתה את רף ה-14 מיליון שקל. לפני כשבועיים היה זה תורה של שחר אנרגיה, שהיקף חובותיה נאמד בכ-22 מיליון שקל, לבקש עיכוב הליכים וכינוס אסיפות נושים.
מהבקשות לביהמ"ש עולה, כי השילוב של עליית הריבית, עלייה במחירי הפאנלים הסולאריים במהלך 2022 וקשיים בהתחברות לרשת ההולכה של חברת החשמל בשל רגולציה מכבידה, הובילו למחנק תזרימי קשה.
כך במקרה של שחר אנרגיה, שבין נושיה המובטחים נמצאים בנק הפועלים, ובנק מרכנתיל דיסקונט המיוצג על ידי עורכי הדין דורית לוי טילר ומור נרדיה ממשרד לוי טילר. החברה, שהוקמה ב-2009 ומקימה מערכות של פאנלים סולאריים על גגות, נקלעה לקשיים תזרימיים קשים, בין היתר "בשל נסיבות חיצוניות גלובליות אשר אינן קשורות לאופן פעילותה".
שחר אנרגיה מציינת, כי עם פרוץ משבר הקורונה החלו הכנסותיה לקטון בצורה משמעותית, כאשר המצוקה התזרימית שאליה נקלעה לאחרונה נבעה "מהוצאות מימון כבדות, הואיל שמימון פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות נע בין 80% ל-100% מעלות הפרויקט.
"משכך, ובשים לב לעלויות הריבית במשק, בעת האחרונה נשחקה רווחיותה של החברה עד דק. על מנת להתמודד עם הבור התזרימי נאלצה החברה לפנות לקבלת אשראים מגופים פיננסיים שונים ומגוונים".
בין היתר מציינת שחר אנרגיה, כי אחד הספקים בחו"ל, "העלה באופן חד-צדדי את המחירים שסוכמו עימו בכתב ותחת הזמנות כתובות אשר בגינן שילמה החברה מקדמות. נוכח סירובה של החברה לשלם לספק בהתאם למחירים שעודכנו על ידיו, כאמור באופן חד-צדדי, חדל הספק לשלוח את הסחורה (פאנלים) ואף עיכב משלוחים".
"קושי תזרימי חריף שמצריך הגנת ביהמ"ש"
תכלית סולאר התקנות, שלה מינה ביהמ"ש המחוזי בחיפה את עו"ד לוי טילר כנאמנת, סבלה ממשבר דומה. החברה מקימה אף היא פאנלים סולאריים על גגות מבנים, ויש לה גם מפעל ליצירת קונסטרוקציות מיוחדות למתקנים אלה. בבקשה לביהמ"ש נמסר כי "בשנה האחרונה, ענף האנרגיות הסולאריות בישראל עובר טלטלה, ועסקים נאלצים לבחון מחדש את המודל העסקי שלהם ולבצע מהלכי התייעלות לרבות פיטורי עובדים".
הסיבה לדברי תכלית סולאר היא "הריבית העולה, האינפלציה ששוחקת את הרווח, החסמים הרבים בשטח והאסדרות המשתנות, שלא מאפשרות לפתח שוק משמעותי כדאי לצרכנים ויזמים, ואלה כבר מובילים בשטח לקריסה של עסקים העוסקים בגגות סולאריים".
כתוצאה מכך סיימה תכלית סולאר את 2022 בהפסד של 4.8 מיליון שקל, זאת למרות שהכנסותיה עלו משמעותית וחצו את רף 30 מיליוני השקלים. החברה טוענת כי "נכנסה לסחרור, וחרף פעולותיה היא מצויה בקושי תזרימי חריף אשר איננו מאפשר לה להמשיך לקיים את הפעילות ללא הגנת בית המשפט".
המשך קריסתן של חברות בתחום הסולארי עלול להקשות על היעד הלאומי של ישראל לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות - 20% מסך ייצור החשמל עד שנת 2025 ו-30% בשנת 2030. כדי לעמוד ביעדים, על אחת כמה וכמה לאחר שרק בשנת 2022 הגיע משק החשמל לעמוד ביעד שהוכרז לשנת 2020 (10%), הציגה החברה הממשלתית נגה, המנהלת את מערכת החשמל, תוכנית משלה. נגה המליצה להגדיל את הפוטנציאל להקמת מתקנים סולאריים קטנים על גגות באזורי הביקוש.
קשיים רגולטוריים ותשתיות מיושנות
לא רק עליית הריבית מכבידה על החברות הפועלות בענף של הפקת אנרגיה מהשמש, אלא גם, כך הן טוענות, צווארי בקבוק של רגולציה ותשתיות מיושנות, ה"תוקעים" את התרחבותן המתוכננת. אחד מהם הוא קבלת אישור חיבור לרשת ההולכה. החשמל הסולארי מהווה כ-91% מסך ייצור האנרגיה המתחדשת בישראל, והשחקנים בענף מדווחים על קשיים בקבלת אישורים להקמת מתקנים חדשים.
השטחים שזמינים לגופים השונים הן בעיקר בצפון ובדרום הארץ, ושם יש קושי בקבלת האישורים לחיבור לרשת ההולכה. נוצר עיוות בין מרכז המדינה שצמא לאנרגיה, ובין הדרום והצפון נטולי הרשת המספקת, הן מבחינת היותה מיושנת והן מעצם היותה מלאה לחלוטין במקומות רבים שבהם לא מתאפשר חיבור.
בכירים בענף האנרגיה המתחדשת גוללו בשיחות עם גלובס בעת האחרונה סיטואציות שבהן הגישו לחברת החשמל בקשה ל"אישור מחלק" מחברת החשמל, קרי אישור התחברות לרשת החשמל, שאמורה לענות תוך 30 ימים.
בפועל, החברות מתארות סיטואציה שבה התשובה התקבלה לאחר שנה, כשבה בעת מבוצע חילוט של ערבויות שהעמידו לצורך זכייה במכרזים. כך, בזמן שהן משלמות ריבית שהולכת ומאמירה על המימון שנטלו, הן לא מקבלות אישורים להתקדם ולהתחיל בהקמת הפרויקטים. "החיבור בין מצב רשת החשמל לבין הסביבה המאקרו-כלכלית קטלני לשוק", אומר לגלובס גורם המעורה בפרטים. "החיבור הזה גורם לירידה משמעותית בכדאיות לפעול בענף".
רבים מהשחקנים הקטנים בשוק האנרגיה הסולארית נכנסו אליו בעקבות הוראת שעה מיטיבה משנת 2018, שבמסגרתה קבעה רשות החשמל אסדרת גגות עם תעריף של 45 אגורות לקילוואט לשעה (קוט"ש) לגגות שמפיקים 200 קוט"ש, במקום 100 קוט"ש קודם לכן. המהלך הביא לתנופה בשוק, אך מאז פקעה האסדרה, והשוק חזר למחיר של 42 אגורות למתקן שמייצר 100 קוט"ש ו-33 אגורות ל-200 קוט"ש. כך, נטען בבקשה שהגישה תכלית סולאר לביהמ"ש, הפך שינוי התעריף את ההתקנה על גגות ללא כדאית, והוביל למצב אבסורדי שבו מרבית הגגות הסולאריים שמבקשים יזמים להתקין הם גגות קטנים, שכן ככל שהשטח גדול יותר התעריף קטן.
לפני כשלושה חודשים, כדי להקל על אותם שחקנים קטנים ובינוניים, פרסמה רשות החשמל אסדרה חדשה שלכאורה אמורה הייתה לשלב אותם בחגיגת אגירת האנרגיה בשוק הסולארי. לפי אותה אסדרה, הרשות התירה הקמה או הגדלה של מתקנים קיימים עד להספק של 630 קילוואט, בכפוף לתנאי שהמתקן יכלול אגירה, ויזרים לרשת בשעות ביקושי השיא שבהן אין ייצור סולארי.
עם זאת, התקנה של מתקני אגירה קטנים עדיין דורשת קבלת היתרי בנייה וכיבוי אש, שלוקחים את הזמן שלהם - כך שבינתיים ספק אם יש בכך כדי לחלץ את החברות הקטנות מהמשבר.
רשות החשמל כבר זיהתה כי ישנם אתגרים רבים שאיתם מתמודדים יזמים מתחום "המתח הנמוך" של ייצור סולארי, והשבוע נפגשו יו"ר הרשות אמיר שביט ומנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות קובי בליטשטיין עם כ-70 יזמים מהתחום.
במהלך המפגש דנו באסדרות האחרונות, בפתרונות לטווחים קצר ובינוני, וכן בסוגיות ובחסמים הנוגעים לפעילות היזמים בהיבטים שונים, בהם רישוי, מיסוי וקרקעות.
"החברות הקטנות צריכות לשרוד את תקופת הריבית הקשה הנוכחית, ולקוות שההוזלה בציוד תבוא יותר לידי ביטוי באמצעות הרגעת שער הדולר", אומר לגלובס בכיר בענף.
"חשוב גם לפתור את הבעיה ברשת ובפרט בתוך הערים, אך גלי משבר כמו הגל הנוכחי מסתיימים. אם החברות יצליחו לשרוד אז הן גם ייהנו מחזרת הביקוש. בעוד כמה חודשים, בתקופת מאקרו טובה יותר, הן יוכלו לצמוח".
ירידה מהותית בעלויות הפאנלים הסולאריים
למרות כל אלו, בסקירה החצי-שנתית של בית ההשקעות אי.בי.אי, ציינו האנליסטים כי שנת 2022 היתה שנת שיא בהוספת קיבולת של ייצור חשמל באנרגיה ירוקה על ידי החברות. 107 ג'יגוואט של חשמל נוספו ליכולת הייצור של החברות הציבוריות הישראליות, בארץ ובעולם, כאשר סך הקיבולת המותקנת נאמד ב-440 ג'יגוואט, והיא צפויה להמשיך ולגדול בקצב מהיר.
חדשות טובות נוספות במבט להמשך השנה, ציינו בבית ההשקעות, הן כי "בשונה מ-2022, שבה מחירי הפאנלים הסולאריים עלו לראשונה מאז 2010, נרשמה ירידה מהותית בעלויות שלהם בעקבות ירידה חדה במחירי הפוליסיליקון (חומר שממנו מייצרים את הפאנלים). כמו כן נרשמה גם ירידה במחירי השילוח.
"ההערכות שלנו צפו שמחירי הפוליסיליקון יירדו ב-15%-25% במהלך 2023, אך מתברר שהירידה חריפה הרבה יותר מהצפי המקדים שלנו, ומתחילת שנה מחירי הפוליסיליקון ירדו בכ-50%, בזמן שמחירי השילוח ירדו ב-40%".
"זה המזל הגדול של החברות בתחום", אומר לגלובס בכיר בענף האנרגיות המתחדשות בישראל. ואולם, גם אותו מזל מוגבל בהשפעתו - בשל שחיקת השקל, לאחר שהדולר התחזק מתחילת השנה ביחס אליו, ושחק את השיפור ברווחיות - והדבר מצטרף לזינוק בריבית, שמכביד כאמור על הוצאות המימון של החברות בענף.
"למרות הירידות במניות החברות עדיין יקרות"
הסיטואציה הנוכחית בענף האנרגיה הסולארית מחדדת את השונות בין ענקיות התחום שנסחרות בבורסה, ומתמקדות בשנים האחרונות בהקמת מגה פרויקטים בחו"ל. ועדיין, עלייתה של הריבית, שאינה רק מנת חלקה של ישראל, מהווה בשורה רעה גם עבור החברות המובילות בענף, שמקימות פרויקטים עתירי מימון, בעיקר של אנרגיה סולארית בישראל, באירופה ובארה"ב.
כך למשל, מניות דוראל אנרגיה צללו ב-43% בשנה האחרונה, ואילו מניות אלומיי קפיטל, שלה פעילות באירופה והחזקות בתחנת הכוח ה"מסורתית" דוראד באשקלון, ירדו ב-29%. מניות נופר אנרג'י ירדו בשנה החולפת בשיעור מתון יותר של כ-9%, ואילו מניות אנלייט אנרגיה, החברה הגדולה בענף במונחי שווי, ירדו ב-10%. מדד ת"א קלינטק, שכולל את יצרניות האנרגיה המתחדשת וגם חברות שמפתחות טכנולוגיות חדשות בתחום, ירד בכ-26% בשנה החולפת.
"הענף פחות אטרקטיבי כיום להשקעה. למרות ירידות השערים, החברות האלה עדיין מעט יקרות", אומר גורם בכיר בגוף מוסדי. "הסיבה פשוטה; בסופו של דבר למה לי להשקיע בפרויקט שנותן תשואה של 5%, כשזה מה שאני מקבל עבור איגרת חוב של ממשלת ארה"ב? התפיסה לפני שנתיים הייתה שהחברות האלה יצמחו בהיקף החשמל שהן מייצרות באגרסיביות. אבל צריך לזכור שהקמת מגוואט עולה כמיליון דולר. אז אם חברה רוצה להקים ג'יגוואט (1,000 מגוואט), היא צריכה מיליארד דולר. מאיפה יבוא הכסף? או דרך גיוסי הון, כלומר דילול בעלי המניות, או דרך גיוסי חוב בעידן של ריביות שהתייקרו".
הוא מוסיף, כי בדרך כלל, "חברות תפעוליות בתחומים אחרים צומחות דרך ה-EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) שלהן. אבל לחברות האנרגיה המתחדשת הגדולות אין תזרים מספיק כדי לייצר את הצמיחה שרצו לרשום בייצור, לכן הן חייבות לגייס מימון.
"המשמעות היא שאני כמשקיע הולך ומדולל. אנשים הביאו בחשבון, בעבר הלא רחוק, רק את הפן של הצמיחה בהיקף החשמל שהחברות רוצות לייצר. הם שכחו את המימון שיצטרכו להשיג לשם כך. אם לפני שנתיים החברות נסחרו במכפיל של פי שלושה ולפעמים פי ארבעה על ההון, כיום הן נסחרות מתחת למכפיל של 1.5-2, וזה עדיין לא מספיק אטרקטיבי בעיניי".