גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה חדש בתחום החם של תרופות ההרזיה ובמה תשקיע רשות החדשנות 113 מיליון שקל

שוק התרופות להרזיה ממשיך לספק חדשות על בסיס שבועי ● האם אינמוד ממשיכה להיות חברת הביומד הישראלית לדוגמה? ● רשות החדשנות תקים מרכז לתשתית שירותי מחקר ופיתוח לביו-התקנים • השבוע בביומד

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (צילום: איל יצהר, shutterstock)
חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (צילום: איל יצהר, shutterstock)

אלי לילי רוכשת תרופה בשוק ההרזיה הרותח, אבל האם המטופלים באמת יצליחו להתמיד בטיפול?

שוק התרופות להרזיה שצמח תוך כשנתיים משוק מינימלי להבטחה הגדולה של השנים הקרובות, ממשיך לספק חדשות על בסיס שבועי. אנליסטים מעריכים כי השוק הזה עשוי לגלגל עשרות מיליארדי דולרים, והחברות מתנפלות עליו מהר ככל האפשר.

כך מנסה טבע להמציא את עצמה מחדש כחברת תרופות חדשניות
החוקר שטוען: הזמן הולך גם לאחור | חזית המדע

ביום שישי דיווחה חברת אלי לילי כי היא תרכוש את חברת ורסניס (Versanis) הפועלת בתחום, בסכום של עד 1.93 מיליארד דולר (חלקו מיידית וחלקו בהתאם לעמידה באבני דרך), וזאת למרות שכבר יש לאלי לילי את אחת התרופות המבטיחות בתחום. השוק אהב את העסקה, ומניית החברה עלתה ב-3%.

התרופות שזכו להצלחה בשוק בשנה האחרונה מבוססות על מנגנון בשם GLP-1, שקשור לרמות הסוכר בדם, קצב ריקון הקיבה ותחושות הרעב והשובע. לעומת זאת המוצר של החברה הנרכשת, עובד ישירות על תאי שומן. היתרון האפשרי של מוצר כזה, עשוי להיות יכולתו לפגוע רק בשומן, בלי לסכן את המטופלים באבדן של רקמת שריר. ישנם מטופלים שחוסר התיאבון שלהם בנטילת התרופות מבוססות ה-GLP-1 הוא כה גדול, שהם לא אוכלים גם את מה שדרוש לשמור את רקמת השריר.

בנוסף, לתרופות ה-GLP-1 ישנן תופעות לוואי עיכוליות, כמו בחילות או שלשולים, שיכולות להוביל לכך שחלק מהמטופלים לא ירצו להשתמש בתרופה. האיחוד האירופי אף בוחן תופעות של דיכאון ואפילו אבדנות. ניסויים הראו כי לאחר הפסקת השימוש ב-GLP-1, המטופלים אינם מצליחים לשמור על הירידה במשקל, ולכן יש ליטול אותם באופן כרוני ובמצב כזה, תופעות הלוואי עלולות להיות חסם. ייתכן כי למוצר של ורסניס ימצאו תועפות לוואי פחותות או שונות. ישנה אפשרות גם של שילוב בין המוצרים.

ורסניס רכשה את המוצר במקור מחברת נוברטיס השוויצרית, שבחנה אותו להתוויות אחרות בתקופה שבה שוק ההרזיה לא היה מפותח. היום נבחנת התרופה גם להתוויה של מניעת כשל לבבי אצל חולי סוכרת.

ציינו כי ההתלהבות של השוק מן התרופות להשמנה, נובעת מכך שהשוק צפוי להיות עצום, וזאת תחת ההנחה כי רוב המטופלים יקחו את התרופה למשך כל חייהם, ואולי אפילו ישלבו בין כמה תרופות. אולם, דו"ח של חברת Prime Therapeutis, גוף רכש של תרופות עבור מספר חברות ביטוח אמריקאיות מובילות, הראה כי רק 32% ממי שטופלו בתרופות הללו, המשיכו ליטול אותן אחרי שנה. מסקנת הדו"ח: "רבים מן המטופלים לא מרוויחים מן הטיפול, וזה בזבוז, במיוחד אם הוא יקר".

כמובן שלחברות הביטוח יש אינטרס לא לשלם עבור טיפול רפואי, אבל אם הן מאמינות כי הטיפול אכן ימנע השמנה ואת הסיבוכים הכרוכים בה, הן עשויות לשמוח על ההזדמנות. יש לציין כי קבוצת המטופלים שהתנהגותה נותחה בדו"ח, היא קבוצת מטופלים מקודמת יחסית בקטגוריית התרופות הזו. ייתכן והיום ישנה מודעות רבה יותר לכך שהפסקת התרופה תוביל לעלייה מחודשת במשקל. כמו כן, הדור החדש של התרופות שעדיין לא אושרו, אמור לתת תוצאה מרשימה יותר: ירידה של עד 24% במשקל לעומת כ-15% בתרופות שכבר מאושרות לשיווק, והבדל כזה עשוי להוות תמריץ גדול יותר עבור המטופלים להמשיך לקחת את התרופה. עם זאת, לא רק תופעות הלוואי והקושי לדבוק בפרוטוקול נטילת התרופות עשוי לגרום למטופלים מנטילת התרופות, אלא גם מחיר ההשתתפות העצמית.

אינמוד ממשיכה לצמוח

חברת הרפואה האסתטית אינמוד, המנוהלת על ידי משה מזרחי, הודיעה כי היא צפויה לדווח על הכנסות של 135.9-135.7 מיליון דולר עבור הרבעון השני של שנת 2023. התוצאות המלאות צפויות ב-27 ביולי. על רקע תוצאות הרבעון השני, מעלה החברה את התחזיות שלה לשנה כולה, ל-540-530 מיליון דולר, כאשר בעבר חזתה כי הכנסותיה השנתיות יעמדו על 530-525 מיליון דולר. החברה צפויה להמשיך להיות רווחית, עם רווח גולמי של בין 83%-85%.

אם תעמוד החברה בציפיות הללו, תהיה זו צמיחה של 20% בהכנסות לעומת 2022, כאשר ב-2022 צמחה החברה ב-27% לעומת 2021. הצמיחה היא בעיקר עקב השקה של מוצרים חדשים.

אינמוד  נסחרת לפי שווי של 3.7 מיליארד דולר. מתחילת השנה עלתה מנייתה ב-25%, בניגוד למגמה ברוב חברות הביומד הישראליות. זה עדיין מחיר מניה נמוך בכמחצית מהשיא אליו הגיעה החברה ב-2021, אך העלייה והירידה הדרמטית קשורים יותר למצב השוק מאשר למצב החברה, שדיווחה באופן כמעט קבוע על צמיחה יציבה על פי הציפיות שהגדירה מראש. מאז החלה החברה להיסחר בנאסד"ק ב-2019, הוסיפה המניה 540% לערכה.

רשות החדשנות תקים מרכז לתשתית שירותי מחקר ופיתוח לביו-התקנים

למרות קיצוץ של 100 מיליון שקל שהוכרז לאחרונה בתקציב רשות החדשנות, החליטה הרשות להשקיע 113 מיליון שקל בהקמת מרכז לתשתית שירותי מחקר ופיתוח לביו-התקנים. זאת, במסגרת תוכנית האב של הרשות לתמיכה ב-Bioconvergence, דהיינו שילובים חדשניים בין ביולוגיה להנדסה, הנמצאת אצל הרשות בעדיפות גבוהה.

הרשות פרסמה קול קורא לחברות על מנת שיגישו בקשה למימון הקמת המרכז, שיפתח שבבים שיהיו חלק מחיישנים בסגנון של: שתלים חכמים לאבחון רפואי, מעבדה על שבב, איבר על שבב, חיישני סביבה ועוד. המרכז יעניק שירותים כמו מו"פ תעשייתי לחוקרים המפתים ביו-התקנים, או שירותי ייצור אבות טיפוס וסדרות קטנות. בשבוע הבא תערוך הרשות כנס שבו תסביר יותר לעומק את הדרישות מן המרכז. אל הכנס יוזמנו חברות שירותי מו"פ, חברות העוסקות בתחומי ההנדסה ו/או מדעי החיים, משקיעים ומנהלי יחידות תשתית מהאקדמיה.

תוכנית הביו-קונברג'נס עליה הכריזה הרשות ב-2019, ואליה הצטרפו גם גורמים ממשלתיים נוספים, כמו משרד המדע, מפא"ת, משרד הבריאות, האקדמיה למדעים ועוד, תוקצבה בשלב הראשון ב-1.2 מיליארד שקל, וצפויה לקבל בהמשך תקציבים נוספים. התחום של ממשק ביולוגיה והנדסה, זוהה מצד אחד כתחום שבו לישראל יש יתרון יחסי, ומצד שני כתחום שבו רשות החדשנות יכולה לתרום תרומה ייחודית שבלעדיה התחום לא יתפתח. בנייה של תשתית ליצור ביו-התקנים, היא דוגמה לאופן הייחודי שבו גורם ממשלתי יכול לדחוף את התחום קדימה.

זיהוי צירי לידה וסילוק הפרשות ממכשירי הנשמה

תוכנית הביודזיין של רמב"ם, תוכנית פיתוח טכנולוגיות רפואיות חדשניות על בסיס מתודה שפותחה באוניברסיטת סטנפורד, סיימה את הסבב השלישי שלה. במסגרת התוכנית, צוותים רב-תחומיים פועלים לזהות בעיה רפואית משמעותית ולגבש עבורה פתרון יצירתי אבל גם יישים טכנולוגית.

השנה פותחו בתוכנית מספר פיתוחים בתחום רפואת הלידה והפוסט פארטום (משכב הלידה). אחד הפיתוחים המובילים היא מערכת שנועדה לזהות את הבכי של התינוק ותנועות הגוף שלו, ולפענח מתוך כך את הצרכים שלו. המטרה היא לעזור תחילה לנשים בדיכאון אחרי לידה, לחוש שהן מבינות טוב יותר את התינוק שלהן ויודעות טוב יותר כיצד לטפל בו, וגם יינתן להן פידבק חיובי על כך שהן מסוגלות לטפל בתינוק. ההערכה היא שטכנולוגיה כזו תעזור לנשים להיקשר לתינוק.

מוצר נוסף מתחום זה נועד לאפשר למרדימים להזריק אפידורל באופן מדוייק גם בקרב נשים הסובלות מהשמנה משמעותית. מסתבר שנשים אלו סובלות משיעור גבוה יותר של סיבוכים במהלך הלידה ומיותר מקרים של כשל בהרדמה.

מיזם אשר על פי ראשי התוכנית מעורר עניין רב, הוא טכנולוגיה המאפשרת ליולדות מאולחשות על ידי אפידורל, מידע מהיר יותר לגבי הופעת צירי הלידה. זאת, כחלופה לכך שהמיילדת מזהה את הציר במוניטור ומבקשת מהיולדת ללחוץ - אך לעתים עד שהמידע מופנם והיולדת אכן לוחצת, הציר כבר עבר והלחיצה פחות אפקטיבית, מצב שמאריך את משך הלידה ועלול לגרום לסיבוכים.

מיזם נוסף הוא טכנולוגיה לסילוק הפרשות ממכשירי הנשמה אצל חולים המונשמים לאורך זמן. הפרשות אלו עלולות לגרום לזיהומים חמורים. אם הן מסולקות באופן אמין ואינן מהוות עוד סיכון למטופל, אפשר יהיה לשחרר מאושפזים מונשמים רבים יותר לטיפול ביתי, תוך חיסכון בעלויות האשפוז.

בוגרי המחזורים האחרים כבר הקימו לפחות חברה אחת שגם קיבלה מימון חיצוני. זוהי חברת PrediMed, שפיתחה מערכת שמנעימה את זמנם של ילדים במכשירי MRI, כדי לחסוך את הצורך בשימוש בהרדמה. הטכנולוגיה כבר נבחנה בניסוי קליני ברמב"ם, וכעת נערכת החברה למחקר קליני נוסף בארה"ב.

פרופ' מיקי הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם, אמר כי: "אנחנו גאים להצמיח דור חדש של יזמים בתחום הביוטק, הביומד והחדשנות הרפואית. מדובר בתוכנית שנולדה כתוצאה משיתוף הפעולה האסטרטגי שלנו עם האקדמיה והתעשיה בכלל ובמיוחד עם הטכניון ועם אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב".

מחסור בהליום? שיאון טכנולוגיות פיתחה מכשיר המחליף את ההליום במימן

חברת שיאון טכנולוגיות, המפתחת ומשווקת ציוד לחברות מעבדה בישראל, פיתחה מכשיר חדש, מוגן פטנט, המאפשר שימוש בגז מימן לביצוע בדיקות מעבדה אנליטיות, במקום גז הליום. המחסור בגז הליום הוא בעיה עולמית המשפיע על תעשיות רבות, ובין היתר גם בתעשייה הרפואית. הליום מאז ומתמיד היה גז שאספקתו לא הייתה סדירה ומעת לעת יש בו מחסורים, אך מתחילת 2022 המחסור חמור במיוחד, בעיקר בשל המשך המלחמה באוקראינה וכן בשל בעיות נקודתיות במפעלי הייצור המובילים.

חברת שיאון טכנולוגיות בראשות ראובן מרי, שהוקמה ב-2015, משווקת ציוד למעבדות לא רק לתחום הרפואי, אלא גם לבדיקות מזון, בדיקות מז"פ, תוצרי שריפה ועוד. חלק מהבדיקות הללו מתבצעות על מכשיר שנקרא כרומטוגרף גז, והוא פועל על הליום.

המכשיר שפיתחה החברה מאפשר להחליף את ההליום בגז מימן. תעשיית המעבדות האנליטיות אינה המקום הראשון שבו מנסים לעשות החלפה כזו. אלא שהמימון נחשב לגז נפיץ. המכשיר של שיאון נועד לאפשר עבודה בטוחה עם הליום. בנוסף, הוא חסכוני יותר בזמן ובכסף, ואינו דורש תשתיות קבועות במעבדה כגון בלוני גז או צנרת גז, ואין צורך בנידוף של הגז. בפיתוח המכשיר הושקעו כ-20 אלף דולר ממשאביה של החברה.

"עד לפני הקורונה, השיווק של המוצר ההיה לא פשוט", מודה מרי. "איש המעבדה הוא לרוב לא זה שעושה את הרכישה, ואילו מנהל המעבדה לא תמיד היה מודע עד הסוף להשפעה של המחסור בהליום. כאשר הקורונה נגמרה, היה צורך להחזיר לפעילות מעבדות שהושבתו, ואז אנחנו הפכנו רלוונטיים כי בשימוש במכשיר שלנו, היה ניתן לפתוח את המעבדה הרבה יותר מהר, מבלי לחכות להליום. כמו כן, אחרי הקורונה משבר ההליום העמיק עד לרמה שלא ניתן היה להשיג אותו בשום מקום ופעילות של מעבדות נעצרה. ההליום נשמר לצרכים של מכשירים הכרחיים, כמו MRI. כאן נוצרה לנו הזדמנות לספק מכשיר שלא רק היה טוב יותר, אלא ממש חסר תחליף".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

"היום הגדול ביותר לאייפד": אפל חושפת דגמי טאבלט חדשים וממשיכה להתעלם מה-AI

אפל השיקה את דגמי האייפד הראשונים מאז אוקטובר 2022 ● החברה הודיעה כי היא תכניס את המעבד החזק ביותר שלה עד כה, M4, לאייפדים החדשים ● ומה עם בינה מלאכותית? בינתיים זה לא בלקסיקון

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

ותיקי אגף תקציבים קיימו כנס נגד הממשלה. מי בלטו בהיעדרם?

כ-300 בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר התאספו היום (ג') למחות נגד המדיניות הנוכחית באגף ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר, לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה

המשקיע המיליארדר סטנלט דרוקנמילר לא ידע עד לפני שנתיים איך מאייתים את השם אנבידיה ● "רכשתי אותה, וחודש אחר כך, הושק ה-ChatGPT, ואפילו זקן כמוני הצליח להבין מה זה, אז הגדלתי את הפוזיציה שלי בהרבה" ● דרוקנמילר סבור שמפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

פרשת חברת הגמל סלייס מזכירה שיש תובענות ייצוגיות חשובות

המקרה של סלייס מלמד באופן מובהק כי גם באסדרה עתידית, מאוד לא כדאי לשפוך את התינוק עם המים ● תובענות ייצוגיות הן כלי של אכיפה פרטית, שבמסגרתו אזרחים יכולים לפעול במקומות שיש בהם ריק, או כאשר הרגולטור זקוק לדחיפה על מנת לפעול

בנין בנק הפועלים יהודה הלוי 63 ת''א / צילום: איל יצהר

מתוך הבנק או מבחוץ? המועמדים שעשויים להחליף את דב קוטלר בפועלים

מנכ"ל בנק הפועלים הודיע במפתיע על עזיבה לאחר חמש שנים, ובכך נפתח המרוץ לאחת המשרות הבכירות והנחשקות במשק הישראלי ● בין השמות שמוזכרים בתוך הבנק נמנים המשנים למנכ"ל, דלית רביב, ידין ענתבי ורם גב ● בשוק מעריכים כי קיימת אפשרות למינוי חיצוני, כשגולן שרמן, שיצא לחל"ת מהבנק לפני כשנתיים, הוזכר כמועמד אפשרי

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

החזית הבאה נגד ישראל? בארה"ב מחכים לדוח הדרמטי של ביידן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מחר צפוי להתפרסם דוח של ממשל ארה"ב שיקבע אם ישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, הלחץ עולה לקראת האירוויזיון והדילמה של האוניברסיטאות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

מתלה עם כביסה בפרוזדור, במלון של מפונים בטבריה / צילום: ap, Ariel Schalit

"חזירות": הצעד החדש של רשות המסים נגד בעלי דירות שהקפיצו מחירים

שכר הדירה שמפוני הצפון מתבקשים לשלם מגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש, וברשות המסים תמהים איך אין דיווחים של משכירים שכבר לא עומדים בתקרת הפטור ממס ● מבצע אכיפה ממוקד ינסה לאתר אותם: "חזירות מקוממת"

מכון בית יעקב. המסלול בפיקוח צמוד של המל''ג / צילום: באדיבות מכון בית יעקב

הסיפור המלא מאחורי ההצלחה הפנומנלית של תלמידות בית יעקב במבחני רואי החשבון

הסטודנטיות של סמינר בית יעקב מככבות שוב בראש טבלת הנבחנים בבחינות רואי החשבון, ולכן החלטנו לקדם מחדש את הכתבה שמתארת את דרכן להצלחה ● איגוד הסמינרים החרדי "בית יעקב" קיבל אישור להכשיר בעצמו רואות חשבון, מה שעד כה התאפשר רק באקדמיה ● הבוגרות הטריות צלחו את המבחנים באחוזים מטורפים והותירו את המוסדות האקדמיים מאחור ● בדרך עוררו שאלות על אופן שילוב החברה החרדית בשוק העבודה, אך גם על עתיד המקצוע

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

קיבוץ ניר יצחק הודיע על מותו של החטוף ליאור רודאיף

נתניהו: "הצעת חמאס רחוקה מאוד מהדרישות ההכרחיות של ישראל" • גורמים רשמיים בארה"ב: בהצעה שחמאס הסכים לה יש שינויי ניסוח מינוריים בלבד ביחס להצעה של ישראל • המשלחת הישראלית הגיעה לקהיר • דיווח: "הפלישה לרפיח תואמה עם ארה"ב. המטרה - מתן תמונת ניצחון שניתן יהיה לשווק לבן גביר וסמוטריץ'" • עדכונים שוטפים

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

וויז מציגה את הגיוס הגדול של חברה ישראלית אי פעם

חברת הסייבר בניהולו של אסף רפפורט מציגה קצב צמיחה מסחרר ושורת צעדים שאפתניים ● ארבע שנים בלבד אחרי הקמתה, הכריזה וויז על גיוס של מיליארד דולר ● בין המשקיעים: הקרן האמריקאית הגדולה אנדריסן הורוביץ ● בשוק תוהים: עד לאן היא יכולה לצמוח?

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

דב קוטלר, מנכ''ל בנק הפועלים / צילום: תמר מצפי

אחרי חמש שנים: מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר פורש

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, הודיע על החלטתו לסיים את תפקידו ● דירקטוריון הבנק החליט למנות ועדת דירקטוריון לאיתור מנכ"ל, בראשה יעמוד יו"ר הדירקטוריון ראובן קרופיק