גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה חדש בתחום החם של תרופות ההרזיה ובמה תשקיע רשות החדשנות 113 מיליון שקל

שוק התרופות להרזיה ממשיך לספק חדשות על בסיס שבועי ● האם אינמוד ממשיכה להיות חברת הביומד הישראלית לדוגמה? ● רשות החדשנות תקים מרכז לתשתית שירותי מחקר ופיתוח לביו-התקנים • השבוע בביומד

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (צילום: איל יצהר, shutterstock)
חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (צילום: איל יצהר, shutterstock)

אלי לילי רוכשת תרופה בשוק ההרזיה הרותח, אבל האם המטופלים באמת יצליחו להתמיד בטיפול?

שוק התרופות להרזיה שצמח תוך כשנתיים משוק מינימלי להבטחה הגדולה של השנים הקרובות, ממשיך לספק חדשות על בסיס שבועי. אנליסטים מעריכים כי השוק הזה עשוי לגלגל עשרות מיליארדי דולרים, והחברות מתנפלות עליו מהר ככל האפשר.

כך מנסה טבע להמציא את עצמה מחדש כחברת תרופות חדשניות
החוקר שטוען: הזמן הולך גם לאחור | חזית המדע

ביום שישי דיווחה חברת אלי לילי כי היא תרכוש את חברת ורסניס (Versanis) הפועלת בתחום, בסכום של עד 1.93 מיליארד דולר (חלקו מיידית וחלקו בהתאם לעמידה באבני דרך), וזאת למרות שכבר יש לאלי לילי את אחת התרופות המבטיחות בתחום. השוק אהב את העסקה, ומניית החברה עלתה ב-3%.

התרופות שזכו להצלחה בשוק בשנה האחרונה מבוססות על מנגנון בשם GLP-1, שקשור לרמות הסוכר בדם, קצב ריקון הקיבה ותחושות הרעב והשובע. לעומת זאת המוצר של החברה הנרכשת, עובד ישירות על תאי שומן. היתרון האפשרי של מוצר כזה, עשוי להיות יכולתו לפגוע רק בשומן, בלי לסכן את המטופלים באבדן של רקמת שריר. ישנם מטופלים שחוסר התיאבון שלהם בנטילת התרופות מבוססות ה-GLP-1 הוא כה גדול, שהם לא אוכלים גם את מה שדרוש לשמור את רקמת השריר.

בנוסף, לתרופות ה-GLP-1 ישנן תופעות לוואי עיכוליות, כמו בחילות או שלשולים, שיכולות להוביל לכך שחלק מהמטופלים לא ירצו להשתמש בתרופה. האיחוד האירופי אף בוחן תופעות של דיכאון ואפילו אבדנות. ניסויים הראו כי לאחר הפסקת השימוש ב-GLP-1, המטופלים אינם מצליחים לשמור על הירידה במשקל, ולכן יש ליטול אותם באופן כרוני ובמצב כזה, תופעות הלוואי עלולות להיות חסם. ייתכן כי למוצר של ורסניס ימצאו תועפות לוואי פחותות או שונות. ישנה אפשרות גם של שילוב בין המוצרים.

ורסניס רכשה את המוצר במקור מחברת נוברטיס השוויצרית, שבחנה אותו להתוויות אחרות בתקופה שבה שוק ההרזיה לא היה מפותח. היום נבחנת התרופה גם להתוויה של מניעת כשל לבבי אצל חולי סוכרת.

ציינו כי ההתלהבות של השוק מן התרופות להשמנה, נובעת מכך שהשוק צפוי להיות עצום, וזאת תחת ההנחה כי רוב המטופלים יקחו את התרופה למשך כל חייהם, ואולי אפילו ישלבו בין כמה תרופות. אולם, דו"ח של חברת Prime Therapeutis, גוף רכש של תרופות עבור מספר חברות ביטוח אמריקאיות מובילות, הראה כי רק 32% ממי שטופלו בתרופות הללו, המשיכו ליטול אותן אחרי שנה. מסקנת הדו"ח: "רבים מן המטופלים לא מרוויחים מן הטיפול, וזה בזבוז, במיוחד אם הוא יקר".

כמובן שלחברות הביטוח יש אינטרס לא לשלם עבור טיפול רפואי, אבל אם הן מאמינות כי הטיפול אכן ימנע השמנה ואת הסיבוכים הכרוכים בה, הן עשויות לשמוח על ההזדמנות. יש לציין כי קבוצת המטופלים שהתנהגותה נותחה בדו"ח, היא קבוצת מטופלים מקודמת יחסית בקטגוריית התרופות הזו. ייתכן והיום ישנה מודעות רבה יותר לכך שהפסקת התרופה תוביל לעלייה מחודשת במשקל. כמו כן, הדור החדש של התרופות שעדיין לא אושרו, אמור לתת תוצאה מרשימה יותר: ירידה של עד 24% במשקל לעומת כ-15% בתרופות שכבר מאושרות לשיווק, והבדל כזה עשוי להוות תמריץ גדול יותר עבור המטופלים להמשיך לקחת את התרופה. עם זאת, לא רק תופעות הלוואי והקושי לדבוק בפרוטוקול נטילת התרופות עשוי לגרום למטופלים מנטילת התרופות, אלא גם מחיר ההשתתפות העצמית.

אינמוד ממשיכה לצמוח

חברת הרפואה האסתטית אינמוד, המנוהלת על ידי משה מזרחי, הודיעה כי היא צפויה לדווח על הכנסות של 135.9-135.7 מיליון דולר עבור הרבעון השני של שנת 2023. התוצאות המלאות צפויות ב-27 ביולי. על רקע תוצאות הרבעון השני, מעלה החברה את התחזיות שלה לשנה כולה, ל-540-530 מיליון דולר, כאשר בעבר חזתה כי הכנסותיה השנתיות יעמדו על 530-525 מיליון דולר. החברה צפויה להמשיך להיות רווחית, עם רווח גולמי של בין 83%-85%.

אם תעמוד החברה בציפיות הללו, תהיה זו צמיחה של 20% בהכנסות לעומת 2022, כאשר ב-2022 צמחה החברה ב-27% לעומת 2021. הצמיחה היא בעיקר עקב השקה של מוצרים חדשים.

אינמוד נסחרת לפי שווי של 3.7 מיליארד דולר. מתחילת השנה עלתה מנייתה ב-25%, בניגוד למגמה ברוב חברות הביומד הישראליות. זה עדיין מחיר מניה נמוך בכמחצית מהשיא אליו הגיעה החברה ב-2021, אך העלייה והירידה הדרמטית קשורים יותר למצב השוק מאשר למצב החברה, שדיווחה באופן כמעט קבוע על צמיחה יציבה על פי הציפיות שהגדירה מראש. מאז החלה החברה להיסחר בנאסד"ק ב-2019, הוסיפה המניה 540% לערכה.

רשות החדשנות תקים מרכז לתשתית שירותי מחקר ופיתוח לביו-התקנים

למרות קיצוץ של 100 מיליון שקל שהוכרז לאחרונה בתקציב רשות החדשנות, החליטה הרשות להשקיע 113 מיליון שקל בהקמת מרכז לתשתית שירותי מחקר ופיתוח לביו-התקנים. זאת, במסגרת תוכנית האב של הרשות לתמיכה ב-Bioconvergence, דהיינו שילובים חדשניים בין ביולוגיה להנדסה, הנמצאת אצל הרשות בעדיפות גבוהה.

הרשות פרסמה קול קורא לחברות על מנת שיגישו בקשה למימון הקמת המרכז, שיפתח שבבים שיהיו חלק מחיישנים בסגנון של: שתלים חכמים לאבחון רפואי, מעבדה על שבב, איבר על שבב, חיישני סביבה ועוד. המרכז יעניק שירותים כמו מו"פ תעשייתי לחוקרים המפתים ביו-התקנים, או שירותי ייצור אבות טיפוס וסדרות קטנות. בשבוע הבא תערוך הרשות כנס שבו תסביר יותר לעומק את הדרישות מן המרכז. אל הכנס יוזמנו חברות שירותי מו"פ, חברות העוסקות בתחומי ההנדסה ו/או מדעי החיים, משקיעים ומנהלי יחידות תשתית מהאקדמיה.

תוכנית הביו-קונברג'נס עליה הכריזה הרשות ב-2019, ואליה הצטרפו גם גורמים ממשלתיים נוספים, כמו משרד המדע, מפא"ת, משרד הבריאות, האקדמיה למדעים ועוד, תוקצבה בשלב הראשון ב-1.2 מיליארד שקל, וצפויה לקבל בהמשך תקציבים נוספים. התחום של ממשק ביולוגיה והנדסה, זוהה מצד אחד כתחום שבו לישראל יש יתרון יחסי, ומצד שני כתחום שבו רשות החדשנות יכולה לתרום תרומה ייחודית שבלעדיה התחום לא יתפתח. בנייה של תשתית ליצור ביו-התקנים, היא דוגמה לאופן הייחודי שבו גורם ממשלתי יכול לדחוף את התחום קדימה.

זיהוי צירי לידה וסילוק הפרשות ממכשירי הנשמה

תוכנית הביודזיין של רמב"ם, תוכנית פיתוח טכנולוגיות רפואיות חדשניות על בסיס מתודה שפותחה באוניברסיטת סטנפורד, סיימה את הסבב השלישי שלה. במסגרת התוכנית, צוותים רב-תחומיים פועלים לזהות בעיה רפואית משמעותית ולגבש עבורה פתרון יצירתי אבל גם יישים טכנולוגית.

השנה פותחו בתוכנית מספר פיתוחים בתחום רפואת הלידה והפוסט פארטום (משכב הלידה). אחד הפיתוחים המובילים היא מערכת שנועדה לזהות את הבכי של התינוק ותנועות הגוף שלו, ולפענח מתוך כך את הצרכים שלו. המטרה היא לעזור תחילה לנשים בדיכאון אחרי לידה, לחוש שהן מבינות טוב יותר את התינוק שלהן ויודעות טוב יותר כיצד לטפל בו, וגם יינתן להן פידבק חיובי על כך שהן מסוגלות לטפל בתינוק. ההערכה היא שטכנולוגיה כזו תעזור לנשים להיקשר לתינוק.

מוצר נוסף מתחום זה נועד לאפשר למרדימים להזריק אפידורל באופן מדוייק גם בקרב נשים הסובלות מהשמנה משמעותית. מסתבר שנשים אלו סובלות משיעור גבוה יותר של סיבוכים במהלך הלידה ומיותר מקרים של כשל בהרדמה.

מיזם אשר על פי ראשי התוכנית מעורר עניין רב, הוא טכנולוגיה המאפשרת ליולדות מאולחשות על ידי אפידורל, מידע מהיר יותר לגבי הופעת צירי הלידה. זאת, כחלופה לכך שהמיילדת מזהה את הציר במוניטור ומבקשת מהיולדת ללחוץ - אך לעתים עד שהמידע מופנם והיולדת אכן לוחצת, הציר כבר עבר והלחיצה פחות אפקטיבית, מצב שמאריך את משך הלידה ועלול לגרום לסיבוכים.

מיזם נוסף הוא טכנולוגיה לסילוק הפרשות ממכשירי הנשמה אצל חולים המונשמים לאורך זמן. הפרשות אלו עלולות לגרום לזיהומים חמורים. אם הן מסולקות באופן אמין ואינן מהוות עוד סיכון למטופל, אפשר יהיה לשחרר מאושפזים מונשמים רבים יותר לטיפול ביתי, תוך חיסכון בעלויות האשפוז.

בוגרי המחזורים האחרים כבר הקימו לפחות חברה אחת שגם קיבלה מימון חיצוני. זוהי חברת PrediMed, שפיתחה מערכת שמנעימה את זמנם של ילדים במכשירי MRI, כדי לחסוך את הצורך בשימוש בהרדמה. הטכנולוגיה כבר נבחנה בניסוי קליני ברמב"ם, וכעת נערכת החברה למחקר קליני נוסף בארה"ב.

פרופ' מיקי הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם, אמר כי: "אנחנו גאים להצמיח דור חדש של יזמים בתחום הביוטק, הביומד והחדשנות הרפואית. מדובר בתוכנית שנולדה כתוצאה משיתוף הפעולה האסטרטגי שלנו עם האקדמיה והתעשיה בכלל ובמיוחד עם הטכניון ועם אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב".

מחסור בהליום? שיאון טכנולוגיות פיתחה מכשיר המחליף את ההליום במימן

חברת שיאון טכנולוגיות, המפתחת ומשווקת ציוד לחברות מעבדה בישראל, פיתחה מכשיר חדש, מוגן פטנט, המאפשר שימוש בגז מימן לביצוע בדיקות מעבדה אנליטיות, במקום גז הליום. המחסור בגז הליום הוא בעיה עולמית המשפיע על תעשיות רבות, ובין היתר גם בתעשייה הרפואית. הליום מאז ומתמיד היה גז שאספקתו לא הייתה סדירה ומעת לעת יש בו מחסורים, אך מתחילת 2022 המחסור חמור במיוחד, בעיקר בשל המשך המלחמה באוקראינה וכן בשל בעיות נקודתיות במפעלי הייצור המובילים.

חברת שיאון טכנולוגיות בראשות ראובן מרי, שהוקמה ב-2015, משווקת ציוד למעבדות לא רק לתחום הרפואי, אלא גם לבדיקות מזון, בדיקות מז"פ, תוצרי שריפה ועוד. חלק מהבדיקות הללו מתבצעות על מכשיר שנקרא כרומטוגרף גז, והוא פועל על הליום.

המכשיר שפיתחה החברה מאפשר להחליף את ההליום בגז מימן. תעשיית המעבדות האנליטיות אינה המקום הראשון שבו מנסים לעשות החלפה כזו. אלא שהמימון נחשב לגז נפיץ. המכשיר של שיאון נועד לאפשר עבודה בטוחה עם הליום. בנוסף, הוא חסכוני יותר בזמן ובכסף, ואינו דורש תשתיות קבועות במעבדה כגון בלוני גז או צנרת גז, ואין צורך בנידוף של הגז. בפיתוח המכשיר הושקעו כ-20 אלף דולר ממשאביה של החברה.

"עד לפני הקורונה, השיווק של המוצר ההיה לא פשוט", מודה מרי. "איש המעבדה הוא לרוב לא זה שעושה את הרכישה, ואילו מנהל המעבדה לא תמיד היה מודע עד הסוף להשפעה של המחסור בהליום. כאשר הקורונה נגמרה, היה צורך להחזיר לפעילות מעבדות שהושבתו, ואז אנחנו הפכנו רלוונטיים כי בשימוש במכשיר שלנו, היה ניתן לפתוח את המעבדה הרבה יותר מהר, מבלי לחכות להליום. כמו כן, אחרי הקורונה משבר ההליום העמיק עד לרמה שלא ניתן היה להשיג אותו בשום מקום ופעילות של מעבדות נעצרה. ההליום נשמר לצרכים של מכשירים הכרחיים, כמו MRI. כאן נוצרה לנו הזדמנות לספק מכשיר שלא רק היה טוב יותר, אלא ממש חסר תחליף".

עוד כתבות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל