גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה חדש בתחום החם של תרופות ההרזיה ובמה תשקיע רשות החדשנות 113 מיליון שקל

שוק התרופות להרזיה ממשיך לספק חדשות על בסיס שבועי ● האם אינמוד ממשיכה להיות חברת הביומד הישראלית לדוגמה? ● רשות החדשנות תקים מרכז לתשתית שירותי מחקר ופיתוח לביו-התקנים • השבוע בביומד

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (צילום: איל יצהר, shutterstock)
חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (צילום: איל יצהר, shutterstock)

אלי לילי רוכשת תרופה בשוק ההרזיה הרותח, אבל האם המטופלים באמת יצליחו להתמיד בטיפול?

שוק התרופות להרזיה שצמח תוך כשנתיים משוק מינימלי להבטחה הגדולה של השנים הקרובות, ממשיך לספק חדשות על בסיס שבועי. אנליסטים מעריכים כי השוק הזה עשוי לגלגל עשרות מיליארדי דולרים, והחברות מתנפלות עליו מהר ככל האפשר.

כך מנסה טבע להמציא את עצמה מחדש כחברת תרופות חדשניות
החוקר שטוען: הזמן הולך גם לאחור | חזית המדע

ביום שישי דיווחה חברת אלי לילי כי היא תרכוש את חברת ורסניס (Versanis) הפועלת בתחום, בסכום של עד 1.93 מיליארד דולר (חלקו מיידית וחלקו בהתאם לעמידה באבני דרך), וזאת למרות שכבר יש לאלי לילי את אחת התרופות המבטיחות בתחום. השוק אהב את העסקה, ומניית החברה עלתה ב-3%.

התרופות שזכו להצלחה בשוק בשנה האחרונה מבוססות על מנגנון בשם GLP-1, שקשור לרמות הסוכר בדם, קצב ריקון הקיבה ותחושות הרעב והשובע. לעומת זאת המוצר של החברה הנרכשת, עובד ישירות על תאי שומן. היתרון האפשרי של מוצר כזה, עשוי להיות יכולתו לפגוע רק בשומן, בלי לסכן את המטופלים באבדן של רקמת שריר. ישנם מטופלים שחוסר התיאבון שלהם בנטילת התרופות מבוססות ה-GLP-1 הוא כה גדול, שהם לא אוכלים גם את מה שדרוש לשמור את רקמת השריר.

בנוסף, לתרופות ה-GLP-1 ישנן תופעות לוואי עיכוליות, כמו בחילות או שלשולים, שיכולות להוביל לכך שחלק מהמטופלים לא ירצו להשתמש בתרופה. האיחוד האירופי אף בוחן תופעות של דיכאון ואפילו אבדנות. ניסויים הראו כי לאחר הפסקת השימוש ב-GLP-1, המטופלים אינם מצליחים לשמור על הירידה במשקל, ולכן יש ליטול אותם באופן כרוני ובמצב כזה, תופעות הלוואי עלולות להיות חסם. ייתכן כי למוצר של ורסניס ימצאו תועפות לוואי פחותות או שונות. ישנה אפשרות גם של שילוב בין המוצרים.

ורסניס רכשה את המוצר במקור מחברת נוברטיס השוויצרית, שבחנה אותו להתוויות אחרות בתקופה שבה שוק ההרזיה לא היה מפותח. היום נבחנת התרופה גם להתוויה של מניעת כשל לבבי אצל חולי סוכרת.

ציינו כי ההתלהבות של השוק מן התרופות להשמנה, נובעת מכך שהשוק צפוי להיות עצום, וזאת תחת ההנחה כי רוב המטופלים יקחו את התרופה למשך כל חייהם, ואולי אפילו ישלבו בין כמה תרופות. אולם, דו"ח של חברת Prime Therapeutis, גוף רכש של תרופות עבור מספר חברות ביטוח אמריקאיות מובילות, הראה כי רק 32% ממי שטופלו בתרופות הללו, המשיכו ליטול אותן אחרי שנה. מסקנת הדו"ח: "רבים מן המטופלים לא מרוויחים מן הטיפול, וזה בזבוז, במיוחד אם הוא יקר".

כמובן שלחברות הביטוח יש אינטרס לא לשלם עבור טיפול רפואי, אבל אם הן מאמינות כי הטיפול אכן ימנע השמנה ואת הסיבוכים הכרוכים בה, הן עשויות לשמוח על ההזדמנות. יש לציין כי קבוצת המטופלים שהתנהגותה נותחה בדו"ח, היא קבוצת מטופלים מקודמת יחסית בקטגוריית התרופות הזו. ייתכן והיום ישנה מודעות רבה יותר לכך שהפסקת התרופה תוביל לעלייה מחודשת במשקל. כמו כן, הדור החדש של התרופות שעדיין לא אושרו, אמור לתת תוצאה מרשימה יותר: ירידה של עד 24% במשקל לעומת כ-15% בתרופות שכבר מאושרות לשיווק, והבדל כזה עשוי להוות תמריץ גדול יותר עבור המטופלים להמשיך לקחת את התרופה. עם זאת, לא רק תופעות הלוואי והקושי לדבוק בפרוטוקול נטילת התרופות עשוי לגרום למטופלים מנטילת התרופות, אלא גם מחיר ההשתתפות העצמית.

אינמוד ממשיכה לצמוח

חברת הרפואה האסתטית אינמוד, המנוהלת על ידי משה מזרחי, הודיעה כי היא צפויה לדווח על הכנסות של 135.9-135.7 מיליון דולר עבור הרבעון השני של שנת 2023. התוצאות המלאות צפויות ב-27 ביולי. על רקע תוצאות הרבעון השני, מעלה החברה את התחזיות שלה לשנה כולה, ל-540-530 מיליון דולר, כאשר בעבר חזתה כי הכנסותיה השנתיות יעמדו על 530-525 מיליון דולר. החברה צפויה להמשיך להיות רווחית, עם רווח גולמי של בין 83%-85%.

אם תעמוד החברה בציפיות הללו, תהיה זו צמיחה של 20% בהכנסות לעומת 2022, כאשר ב-2022 צמחה החברה ב-27% לעומת 2021. הצמיחה היא בעיקר עקב השקה של מוצרים חדשים.

אינמוד נסחרת לפי שווי של 3.7 מיליארד דולר. מתחילת השנה עלתה מנייתה ב-25%, בניגוד למגמה ברוב חברות הביומד הישראליות. זה עדיין מחיר מניה נמוך בכמחצית מהשיא אליו הגיעה החברה ב-2021, אך העלייה והירידה הדרמטית קשורים יותר למצב השוק מאשר למצב החברה, שדיווחה באופן כמעט קבוע על צמיחה יציבה על פי הציפיות שהגדירה מראש. מאז החלה החברה להיסחר בנאסד"ק ב-2019, הוסיפה המניה 540% לערכה.

רשות החדשנות תקים מרכז לתשתית שירותי מחקר ופיתוח לביו-התקנים

למרות קיצוץ של 100 מיליון שקל שהוכרז לאחרונה בתקציב רשות החדשנות, החליטה הרשות להשקיע 113 מיליון שקל בהקמת מרכז לתשתית שירותי מחקר ופיתוח לביו-התקנים. זאת, במסגרת תוכנית האב של הרשות לתמיכה ב-Bioconvergence, דהיינו שילובים חדשניים בין ביולוגיה להנדסה, הנמצאת אצל הרשות בעדיפות גבוהה.

הרשות פרסמה קול קורא לחברות על מנת שיגישו בקשה למימון הקמת המרכז, שיפתח שבבים שיהיו חלק מחיישנים בסגנון של: שתלים חכמים לאבחון רפואי, מעבדה על שבב, איבר על שבב, חיישני סביבה ועוד. המרכז יעניק שירותים כמו מו"פ תעשייתי לחוקרים המפתים ביו-התקנים, או שירותי ייצור אבות טיפוס וסדרות קטנות. בשבוע הבא תערוך הרשות כנס שבו תסביר יותר לעומק את הדרישות מן המרכז. אל הכנס יוזמנו חברות שירותי מו"פ, חברות העוסקות בתחומי ההנדסה ו/או מדעי החיים, משקיעים ומנהלי יחידות תשתית מהאקדמיה.

תוכנית הביו-קונברג'נס עליה הכריזה הרשות ב-2019, ואליה הצטרפו גם גורמים ממשלתיים נוספים, כמו משרד המדע, מפא"ת, משרד הבריאות, האקדמיה למדעים ועוד, תוקצבה בשלב הראשון ב-1.2 מיליארד שקל, וצפויה לקבל בהמשך תקציבים נוספים. התחום של ממשק ביולוגיה והנדסה, זוהה מצד אחד כתחום שבו לישראל יש יתרון יחסי, ומצד שני כתחום שבו רשות החדשנות יכולה לתרום תרומה ייחודית שבלעדיה התחום לא יתפתח. בנייה של תשתית ליצור ביו-התקנים, היא דוגמה לאופן הייחודי שבו גורם ממשלתי יכול לדחוף את התחום קדימה.

זיהוי צירי לידה וסילוק הפרשות ממכשירי הנשמה

תוכנית הביודזיין של רמב"ם, תוכנית פיתוח טכנולוגיות רפואיות חדשניות על בסיס מתודה שפותחה באוניברסיטת סטנפורד, סיימה את הסבב השלישי שלה. במסגרת התוכנית, צוותים רב-תחומיים פועלים לזהות בעיה רפואית משמעותית ולגבש עבורה פתרון יצירתי אבל גם יישים טכנולוגית.

השנה פותחו בתוכנית מספר פיתוחים בתחום רפואת הלידה והפוסט פארטום (משכב הלידה). אחד הפיתוחים המובילים היא מערכת שנועדה לזהות את הבכי של התינוק ותנועות הגוף שלו, ולפענח מתוך כך את הצרכים שלו. המטרה היא לעזור תחילה לנשים בדיכאון אחרי לידה, לחוש שהן מבינות טוב יותר את התינוק שלהן ויודעות טוב יותר כיצד לטפל בו, וגם יינתן להן פידבק חיובי על כך שהן מסוגלות לטפל בתינוק. ההערכה היא שטכנולוגיה כזו תעזור לנשים להיקשר לתינוק.

מוצר נוסף מתחום זה נועד לאפשר למרדימים להזריק אפידורל באופן מדוייק גם בקרב נשים הסובלות מהשמנה משמעותית. מסתבר שנשים אלו סובלות משיעור גבוה יותר של סיבוכים במהלך הלידה ומיותר מקרים של כשל בהרדמה.

מיזם אשר על פי ראשי התוכנית מעורר עניין רב, הוא טכנולוגיה המאפשרת ליולדות מאולחשות על ידי אפידורל, מידע מהיר יותר לגבי הופעת צירי הלידה. זאת, כחלופה לכך שהמיילדת מזהה את הציר במוניטור ומבקשת מהיולדת ללחוץ - אך לעתים עד שהמידע מופנם והיולדת אכן לוחצת, הציר כבר עבר והלחיצה פחות אפקטיבית, מצב שמאריך את משך הלידה ועלול לגרום לסיבוכים.

מיזם נוסף הוא טכנולוגיה לסילוק הפרשות ממכשירי הנשמה אצל חולים המונשמים לאורך זמן. הפרשות אלו עלולות לגרום לזיהומים חמורים. אם הן מסולקות באופן אמין ואינן מהוות עוד סיכון למטופל, אפשר יהיה לשחרר מאושפזים מונשמים רבים יותר לטיפול ביתי, תוך חיסכון בעלויות האשפוז.

בוגרי המחזורים האחרים כבר הקימו לפחות חברה אחת שגם קיבלה מימון חיצוני. זוהי חברת PrediMed, שפיתחה מערכת שמנעימה את זמנם של ילדים במכשירי MRI, כדי לחסוך את הצורך בשימוש בהרדמה. הטכנולוגיה כבר נבחנה בניסוי קליני ברמב"ם, וכעת נערכת החברה למחקר קליני נוסף בארה"ב.

פרופ' מיקי הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם, אמר כי: "אנחנו גאים להצמיח דור חדש של יזמים בתחום הביוטק, הביומד והחדשנות הרפואית. מדובר בתוכנית שנולדה כתוצאה משיתוף הפעולה האסטרטגי שלנו עם האקדמיה והתעשיה בכלל ובמיוחד עם הטכניון ועם אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב".

מחסור בהליום? שיאון טכנולוגיות פיתחה מכשיר המחליף את ההליום במימן

חברת שיאון טכנולוגיות, המפתחת ומשווקת ציוד לחברות מעבדה בישראל, פיתחה מכשיר חדש, מוגן פטנט, המאפשר שימוש בגז מימן לביצוע בדיקות מעבדה אנליטיות, במקום גז הליום. המחסור בגז הליום הוא בעיה עולמית המשפיע על תעשיות רבות, ובין היתר גם בתעשייה הרפואית. הליום מאז ומתמיד היה גז שאספקתו לא הייתה סדירה ומעת לעת יש בו מחסורים, אך מתחילת 2022 המחסור חמור במיוחד, בעיקר בשל המשך המלחמה באוקראינה וכן בשל בעיות נקודתיות במפעלי הייצור המובילים.

חברת שיאון טכנולוגיות בראשות ראובן מרי, שהוקמה ב-2015, משווקת ציוד למעבדות לא רק לתחום הרפואי, אלא גם לבדיקות מזון, בדיקות מז"פ, תוצרי שריפה ועוד. חלק מהבדיקות הללו מתבצעות על מכשיר שנקרא כרומטוגרף גז, והוא פועל על הליום.

המכשיר שפיתחה החברה מאפשר להחליף את ההליום בגז מימן. תעשיית המעבדות האנליטיות אינה המקום הראשון שבו מנסים לעשות החלפה כזו. אלא שהמימון נחשב לגז נפיץ. המכשיר של שיאון נועד לאפשר עבודה בטוחה עם הליום. בנוסף, הוא חסכוני יותר בזמן ובכסף, ואינו דורש תשתיות קבועות במעבדה כגון בלוני גז או צנרת גז, ואין צורך בנידוף של הגז. בפיתוח המכשיר הושקעו כ-20 אלף דולר ממשאביה של החברה.

"עד לפני הקורונה, השיווק של המוצר ההיה לא פשוט", מודה מרי. "איש המעבדה הוא לרוב לא זה שעושה את הרכישה, ואילו מנהל המעבדה לא תמיד היה מודע עד הסוף להשפעה של המחסור בהליום. כאשר הקורונה נגמרה, היה צורך להחזיר לפעילות מעבדות שהושבתו, ואז אנחנו הפכנו רלוונטיים כי בשימוש במכשיר שלנו, היה ניתן לפתוח את המעבדה הרבה יותר מהר, מבלי לחכות להליום. כמו כן, אחרי הקורונה משבר ההליום העמיק עד לרמה שלא ניתן היה להשיג אותו בשום מקום ופעילות של מעבדות נעצרה. ההליום נשמר לצרכים של מכשירים הכרחיים, כמו MRI. כאן נוצרה לנו הזדמנות לספק מכשיר שלא רק היה טוב יותר, אלא ממש חסר תחליף".

עוד כתבות

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

מצלמות לרחפנים - השקעה ראשונה בישראל לענקית הדיפנס־טק

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

לא מאמינים ללמ"ס: החברות הציבוריות יצטרכו להציג מחירי דירות אמיתיים

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק