וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock, lev radin
אני מבולבל. מדדים כלכליים סותרים מספרים סיפורים שונים, אינדיקטורים מובילים מוטלים בספק, ונראה שהשווקים מתכוננים לפריחה ולקריסה גם יחד.
אם להיות הוגנים, בלבול אמור להיות ברירת המחדל לכל מי שמנסה לחזות להיכן מועדות פני הכלכלה או השווקים. ביטחון מופרז וחוסר יכולת להתגמש הם גרועים מבחינת המשקיעים, שרק לעתים רחוקות מבינים מה כדאי לעשות. ובכל זאת מדובר בזמנים חריגים.
● "גרידפלציה": מה מסתתר מאחורי התופעה הכלכלית שמסעירה את כלכלני העולם?
● עליות המחירים נבלמות? יש לנו חדשות רעות בשבילכם
● לפחות בטווח הקצר, הנאסד"ק עדיין לא הגיע לשיא | ניתוח טכני
שלוש החריגות המבלבלות ביותר נמצאות בתחום הפיננסי, במבנה הכלכלה ובדרך בה נתונים נמדדים.
החריגה הכלכלית קיבלה כיסוי רב, אז נחזור על זה בקצרה: שוקי אג"ח צופים האטה, בעוד ששוק המניות מתכונן לכלכלה טובה.
התשואות על איגרות חוב בטווח רחוק הרבה יותר נמוכות מהתשואות על אג"ח לטווח קצר - במה שמכונה היפוך של עקום התשואה. משקיעים צופים הרבה קיצוצי ריבית, וזה באופן היסטורי כמעט תמיד קרה לפני מיתון.
מנגד, בשוק המניות קיים ראלי כבר מאז מאי, ומדד S&P 500 הספיק לעלות ביותר מ־20% מאז השפל באוקטובר. בעוד שניתן להתפלפל על כך (אם בודקים על פי מתן אותו משקל לכל המניות אז מניות הטכנולוגיה משפיעות פחות, מדד S&P עלה פחות, וכך גם המניות הקטנות יותר), הרווחים הובלו על ידי מניות מחזוריות שהן החשופות ביותר לצמיחה כלכלית, ותחומים דפנסיביים מפגרים מאחור. שוק המניות צופה לכלכלה נחיתה רכה.
האתגרים המהווים תמרורי אזהרה
הפיצול בכלכלה בא לידי ביטוי דרך הבעיות בתחום הייצור בזמן שתחום השירותים בפריחה. לכשעצמו, לא מדובר בבעיה - תמיד יש מנצחים ומפסידים. אבל אתגרים בשרשרת הייצור, באופן היסטורי, היוו תמרור אזהרה מוקדמת למצב הכלכלה, כך שהוא מקבל הרבה יותר תשומת לב בהשוואה לכמה שהחלק היחסי הנמוך שלו בתמ"ג אמור להצדיק.
הפער בין סקרי השירותים והייצור של מכון המחקר לניהול היצע (ISM) הוא הגדול ביותר מאז שמתפרסם הסקר הזה בסוף שנות ה־90. הסקר מראה שהייצור מצטמצם בקצב שלרוב נראה רק בזמני מיתון, והמצב מחמיר. רק שלוש פעמים מאז מלחמת העולם השנייה היה מצב התעשייה כל כך גרוע מבלי לגרום למיתון. בינתיים, תחום השירותים מתרחב ומשתפר.
גם בתחום הבינוי יש חלוקה. רישיונות חדשים לדיור פרטי והתחלות בנייה ירדו בקצב שנדיר לראות מחוץ לתקופות מיתון, כשהריביות הגבוהות החלו לנגוס והפריחה בבנייה שקרתה לאחר מגיפת הקורונה דעכה, אם כי לאחרונה היא חזרה מעט. ועדיין, רוב ההוצאה על בנייה הגיעה לשיא חדש, בסיוע של עלייה של 76% משנה לשנה בבתי חרושת חדשים, המיוחסת במידה רבה לסובסידיות שניתנות במסגרת החוק להורדת האינפלציה.
המדידה של החלוקות האלה מתפצלת בעצמה, על פי התשובה לשאלה אם הנתונים מגיעים מסנטימנט שהוא "רך" - מתייחס לתחזיות וציפיות המשקיעם, או מנתונים "קשיחים" - מסתמכים על נתונים יבשים. הסקר של המכון לניהול ההיצע הוא רך, בגלל שמה שהוא מודד הן דעות; אבטלה או ייצור תעשייתי נשענים על נתונים יבשים.
ההסברים השונים לבעיה מעמיקים את הבלבול
נתונים שאוגדו על ידי חברת השירותים הפיננסים סיטיגרופ מראים שהנתונים הקשיחים כולם טיפסו על מעל התחזיות במהלך השנה, בעוד שסקרים רכים מאכזבים בהשוואה לתחזיות רוב הזמן, אם כי בימים אלה הם השתפרו מעט.
אפילו בתוך הנתונים היבשים והקשיחים, המדידות מראות גם זמנים טובים וגם רעים. התמ"ג צומח, אבל אם מחשבים את גודל הכלכלה מההכנסה במקום מההוצאה, מה שמכונה הוצאה מקומית גולמית, היא ירדה בכל אחד משני הרבעונים האחרונים. בעקרון שתי דרכי המדידה אמורות לתת אותה תוצאה.
מחלוקות אלה ניתנות להסבר. הייצור נמצא במצב גרוע בגלל שינויים הקשורים למגיפה, שהובילו לפריחה בייצור ולאחריה ירידה חדה כשהביקוש עבר לשירותים.
הבנייה רגישה לשיעורי הריבית. סובסידיות באופן טבעי מעודדות פעילות. את הנתונים הלאומיים קשה למדוד והם עלולים להשתנות באופן משמעותי לאחר פירסומם.
ג'רארד מינאק, בכיר בחברת ייעוץ ההשקעות Minack Advisors בסידני, טוען ששוק האג"ח תמיד מסתכל יותר קדימה משוק המניות, כך שהחלוקה הפיננסית קשורה יותר לחוזק הקיים כנגד האטה עתידית. ובכל זאת הוא צופה מיתון.
באופן דומה, החלוקה לניתוח קשה או רך קשורה לקונצנזוס בקרב הכלכלנים שחזו בסוף שנה שעברה כי אנו עומדים לפני מיתון. מצב הרוח השלילי הופיע בסקרים כסנטימנט ירוד, אבל המשך הביקוש החזק גרם לכך שפיטורים וקיצוצי הוצאות שלרוב קורים במצבים כאלה לא קרו.
ספנסר היל, כלכלן בבנק גולדמן סאקס, חישב שהטעות הממוצעת בשימוש ב־19 סקרים כדי לחזות צמיחה של התמ"ג בשנתיים האחרונות הייתה כפולה בהשוואה לשנתיים שלפני המגיפה. לטענתו ניתן להסביר זאת בעזרת הסנטימנט הירוד. לדבריו, הכלכלה חזקה יותר ממה שרומזים הסקרים.
אינדיקטורים משולבים מנסים לשלב כמה דרכי מדידה כדי ליצור תחזית, כשהאינדיקטור המוביל של מכון המחקר האמריקאי Conference Board מצביע באופן סולידי על מיתון בטווח הקרוב, אפילו כשהאינדיקטור החופף אליו מראה שנכון להיום הכל בסדר גמור.
אבל אם דרכי המדידה האינדיבידואליות שבבסיס האינדיקטור המשולב עושות דברים יוצאי דופן, אולי השילוב ביניהן נותן תחזית פחות אמינה מבדרך כלל
לאור כל זאת, נראה שמה שנותר למשקיעים זה לגרד את הראש בבלבול. אך כנראה שהם צריכים פשוט לגוון את ההשקעות עם מניות מחזוריות ואיגרות חוב בתקווה שיסתדרו לא רע, לא מדהים, בכל תסריט שלא יבוא.
ובכל זאת, אני עדיין חושש שהצרות בדרך, אך מספיק מבולבל בימים המוזרים שלאחר המגיפה. בשל כך אני נוטה להימנע מהימורים גדולים על הכלכלה. אפילו אם ניתן לראות דרך ברורה יותר לעתיד, הערפל סביב סימני הדרך "לשם" רומז שכדאי לשמור על תיק השקעות מגוון, לכל מקרה שלא יבוא.