סירת מהגרים מאריתראה, לוב וסודן, בים התיכון, ביוני האחרון / צילום: Associated Press, Joan Mateu Parra
"סערה מושלמת" פקדה בשנים האחרונות את עניי העולם: הקורונה, פלישת רוסיה לאוקראינה ותופעות אקלימיות דרמטיות (בצורת מתארכת מזה, שטפונות קטלניים מזה).
דוח חדש מרשות הפיתוח של האו"ם (undp.org), מראה כי בשלוש השנים האחרונות עוד 165 מיליון בני אדם נפלו מתחת לקו העוני. סך כל העניים, המתקיימים על שלושה דולרים ופחות ביום, עומד על 1.65 מיליארד - חמישית המין האנושי. ארצות מתפתחות, הכורעות תחת נטל חובות, אינן מסוגלות לספק שירותים הולמים של בריאות, חינוך ורווחה.
● ההובלה של ילין ואנליסט, הקאמבק של אלטשולר: חצי שנה חלומית לחוסכים בגמל ובפנסיה
● מדוע השמש הפסיקה לזרוח על מתקיני הגגות הסולאריים בישראל
● בכירי המשק יתכנסו היום ב-21:00 לדון בצעדים נגד קידום החקיקה
לפי הדוח, 3.3 מיליארד בני אדם חיים בארצות שבהן חלקו של פירעון חובות בתקציבי הממשלות המקומיות גדול פי שניים מזה של ההוצאות החברתיות. "פירושו של דבר שממשלות אינן יכולות עוד לשלם את שכר המורים, אינן יכולות להעסיק רופאים ואחיות בבתי החולים ואינן יכולות לספק תרופות למרפאות כפריות", אומר מנהל סוכנות הפיתוח של האו"ם (UNDP) ל"וושינגטון פוסט".
הנפגעות העיקריות הן ארצות שהאו"ם מסווג כ"בעלות הכנסה בינונית נמוכה" - 2,542 דולר לגולגולת בשנה בממוצע (נתוני הבנק העולמי, 2022). ביניהן נמצאות מצרים, לבנון ושורה ארוכה של ארצות באפריקה. ב־25 ארצות, ממשלות מקדישות 20% מהכנסותיהן לפירעון חובות. הדוח מראה כי 30% מתשלומי החובות הממשלתיים בעולם באים מקופותיהן של הארצות העניות, 27 טריליון דולר.
בחלק מן הארצות האלה, הגירה מתפתחת למנוסה. בסך הכול, מספר היוצאים ב־2021 היה גדול ב־1.37 מיליון ממספר הנכנסים. אלה הם הפליטים החוצים גבולות, הרים וימים, מיטלטלים על סירות אגוז באוקיינוס ההודי, בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי, ושוקעים לעתים מזומנות במצולות.
מנהל UNDP קורא להשעיית תשלומים של חובות. לפי חשבונו, זה יעלה לארצות העשירות 14 מיליארד דולר בשנה. עוד 107 מיליארד דולר יידרשו כדי לעזור לארצות העניות לשכך את התוצאות הקשות ביותר של המשבר. זה יהיה שקול כנגד 0.065% של התוצר המקומי הגולמי העולמי.
25 מיליון בסכנת רעב
ביום שישי האחרון הוכרז מצב חירום בניגריה, הארץ גדולת האוכלוסין ביותר באפריקה (230 מיליון, השישית בעולם; עם תוספת חזויה של מאה מיליון היא עומדת לעלות למקום השלישי עד 2040). הסיבה: מחסור קריטי במזון והאמרת מחיריו. דוח של האו"ם מתחילת השנה העמיד את מספר הניגרים המוּעדים השנה ל"חוסר ביטחון של מזון" על 25 מיליון.
ניגריה נגועה באלימות ובפשיעה. מאות חקלאים נחטפים ונרצחים. כנופיות פועלות כמעט באין מפריע באזורים נרחבים של ניגריה, בייחוד בצפון הצפוף. הפעילות הפלילית הזו מתמזגת היטב עם שנים ארוכות של טרור איסלאמי, מפני שהג'יהאדיסטים והשודדים נוקטים אותם אמצעים להלך אימים, לסחוט כספים ולגייס חברים.
הנשיא החדש של ניגריה, בולה אחמד טינובו, שזה עתה נכנס לכהונתו, מיהר לבטל סובסידיות רבות שנים על דלק. הוא עשה כן בהערת אגב במהלך נאום ההשבעה שלו. הוא הסב את מבטו מן הטלפרומפטר, ופלט, "הסובסידיות הלכו". המחירים זינקו בן לילה, לפעמים עד 200%, עוד לפני שהצו הנשיאותי נכתב ונחתם.
היה כמובן היגיון כלכלי ברציונליזציה של המחירים. הניגרים שילמו שליש או אפילו רבע ממחירי הדלק בשוקי העולם. בששת החודשים הראשונים של השנה הממשלה סיבסדה דלק בשיעור של שבעה מיליארד דולר, או 15% מתקציבה. באותה השעה היא הקדישה 8.2% לחינוך ו־5.3% לבריאות (נתוני הבי.בי.סי). אבל מהירות ההעלאה חוללה תגובת שרשרת. מחירים עלו בשורה של מגזרים, והצמיחה הואטה. התאחדות האופים הודיעה זה עתה כי מחירי הלחם יעלו ב־15%.
25 מיליון צעירים
נשיא ניגריה הודיע בשבוע שעבר כי משפחות עניות יקבלו מענק השווה לעשרה דולרים בחודש. קצת קשה להתפעל מן הנדיבות. שכר המינימום במדינה עומד על שווה ערך של 64 דולר, האינפלציה עומדת על 22%, ו־80 מיליון ניגרים נמצאים מתחת לקו העוני. שליש מן הניגרים מובטלים.
בין 2010 ל־2018, בערך 25 מיליון צעירים הצטרפו אל כוח העבודה בניגריה. דוח מיולי 2021 (cgdev.org) העריך כי על ניגריה ליצור 30 מיליון מקומות עבודה עד שנת 2030, רק כדי להעסיק את המצטרפים החדשים.
חישוב של הבנק העולמי על יסוד סטטיסטיקה של ממשלת ניגריה מראה כי אבטלת הצעירים עלתה בין 2010 ל־2020 מ־7% ל־35%. מה הפלא שבמרוצת נחשול ההגירה של 2016־2017, אשר התנפץ על שערי אירופה והניב משבר פוליטי וחברתי חמור, הניגרים היו הקבוצה הגדולה ביותר מאפריקה שמדרום לסהרה.
מרכז מחקר אמריקאי־שווייצרי (IPL), בדק ומצא כי 78% מן האפריקאים הרוצים להגר לאירופה הם ניגרים, אם כי בסופו של דבר רק 16% מהם מממשים את תכניותיהם.
סיר הלחץ: סודאן
ניגריה רחוקה מלהיות יחידה או יוצאת דופן באפריקה. רצועת משברים מקיפה את היבשת לאורכה ולרוחבה, מסומליה עד קונגו, ממוזמביק דרך הרפובליקה המרכז־אפריקאית וגמור במאלי ובבורקינה פאסו. סודאן מספקת עכשיו את המשבר המסוכן ביותר, בין השאר מפני שהיא סיפקה משברים כה רבים בעבר.
המלחמה בסודאן בין שני צבאות יריבים לא רק מקרבת את סודאן להתמוטטות מערכתית, אלא גם חוזרת ומעוררת את הסכנה של השמדת עם. כרגיל, שחורי דארפור, על גבול צ'אד, נתונים לחסדיה של מיליציה ערבית, הקשורה בטבורה באחד הצדדים הניצים של מלחמת צבא־בצבא. יידרש זמן לפני שנדע את מלוא פרטיה של הזוועה, אבל הרטוריקה משאירה מעט מאוד מקום לספק.
אתר רשת סודאני (sudantribune.com), קיבל סרט וידיאו מג'ניינה, הבירה המחוזית של חבל מערב דארפור. אחד מלוחמי המיליציה הערבית נשמע מכריז, "זה לא יהיה עוד ביתם של המאסאליט, זה יהיה ביתם של ערבים בלבד". המאסאליט הם המרכיב השחור של מערב דארפור, קצת פחות מחצי האוכלוסייה.
נקל לשער שקריסת סודאן תורגש הרחק מגבולותיה. הארגון הבין-לאומי להגירה (iom.int) מעמיד על שלושה מיליון את מספר הסודאנים שנעקרו מבתיהם. כמעט 700 אלף חצו את גבולות סודאן בחיפוש אחר מקלט. הארגון מעריך כי כמעט 25 מיליון, חצי האוכלוסייה, "זקוקים באופן בהול לסיוע הומניטרי ולהגנה".
לפי דיווח של הארגון להגנת הילד של האו"ם (unicef.org), מאז תחילת השנה טבעו 289 ילדים וילדות בים התיכון, בדרך החתחתים שלהם לאירופה: 11 ילדים בשבוע. המספר מאז 2018 עומד על 1,500. אפריקה, עם שיעור הריבוי הטבעי הגדול ביותר בעולם, מלאה ילדים. היא היבשת הצעירה ביותר, המאגר הדמוגרפי החשוב ביותר של כדור הארץ, אבל היא אינה מסוגלת לכלכל אותם. הוריהם מקבלים עליהם סיכונים עצומים בניסיון להימלט. הבריחה תימשך עוד ימים רבים עם תוצאות טרגיות.
רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.