ניתוח טכני
הכותב הוא מנתח טכני, בורסה גרף מקבוצת Guideline
טווח הזמן הקצר משקף דמיון כמעט מושלם בין שלושת המדדים המובילים בשוק המניות האמריקאי, הם מתנהגים באופן זהה כמעט כך שניתוח של אחד מהם משליך על השני והשלישי.
● בנק ישראל קרוב לנצח את האינפלציה, עם כוכבית אחת גדולה | ניתוח
● הראלי בוול סטריט מבלבל משקיעים: מה הם צריכים לעשות עם הכסף | WSJ
בממד הזמן הארוך ממשיך השוק האמריקאי להיות מתוח. העמדה הרווחת ולפיה שיא כל הזמנים ניצב בפתח, מנוגדת לעובדה שהמדדים המובילים מצויים מעל רצועת בולינגר העליונה. הנטייה שלי על בסיס ניתוח מגמות ירידה וניסיון בשוק היא להישאר זהיר ופסימי במידה. ואם אתברר כצודק, ההיפוך יהיה מהיר ולא יאפשר לצאת בראש מורם.
● בניתוח האחרון כתבתי שמגמת העלייה קצרת הטווח בשוק האמריקאי הסתיימה לנוכח השינוי במבנה המחירים. שתי הפסגות הזהות שקבע היו מסר ברור מהמוכרים ולפיו הם מוכנים למכור את אותה סחורה ברמת מדד זהה לקודמת. זהו סימן ברור לעלייה ברמת הסיכון.
אבל השוק לא שייך למוכרים, ומיד לאחר נסיגה מינימלית, תיקונון, הקונים שמייצגים את הצד האופטימי מדי של השוק התנפלו על הסחורה.
● העלייה מעל לרמת 13,800 נקודות בנאסד"ק יצרה פעם נוספת את מבנה המחירים המינימלי לקיומה של מגמת עלייה. דהיינו שתי נקודות שפל עולות ושתי נקודות שיא עולות. כל עוד יישמר מבנה המחירים הזה - כיוונו של השוק בטווח הקצר יהיה מעלה.
● מבנה המחירים אינו הסיפור כולו. שימו לב לסידור הממוצעים הנעים; שלושה פרמטרים נבדקים כדי למדוד את המומנטום שהצטבר, כלומר כמה תנופה נצברה בגל העליות האחרון. ככל שהתנופה חזקה יותר כך הסבירות להיפוך מגמה קטנה יותר. ואלו הם: הממוצע הקצר מעל לארוך, הממוצע הארוך משופע מעלה, והמרווח בין הממוצעים הנעים הולך וגדל.
גילויי עוצמה מובהקים
אלו פרמטרים חיוביים. ויתרה מכך, אם תביטו על רמת ההתנגדות הקודמת, 13,280 נקודות, תוכלו לראות שמרגע שנפרצה מעלה, היא הפכה לשמש כרמת תמיכה. זהו אחד מגילויי העוצמה המובהקים ביותר שיש לשוק להציע.
אז המגמה בטווח הקצר חוזרת להיות מגמת עלייה, וזה עשוי לעורר אופטימיות יתר ורצון להסתער על שוק המניות כאילו אין מחר. אבל טווחי הזמן הארוכים אינם מבשרים טובות: השוק מתוח וקרוב לרמות התנגדות. ועד שהתמונה תתהפך אפשר להיות אופטימיים במידה - לרכוש מניות לטווח קצר, להתבסס על תוכנית מסחר ברורה ולקוות שהטוב הזה יימשך. מדד החפיפה-סטייה, או בשמו המקצועי macd, מבוסס על הממוצעים הנעים ככלי מתמטי חד משמעי. הוגה המדד היה מתוסכל מההשהיה שיוצרים הממוצעים הנעים בתגובתם האיטית לתפניות בשוק, ומכך שהם מספקים לא מעט איתותי שווא, אך ביקש לשמר את היתרונות שבהם, במדד שעליו אפרט בהמשך.