גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצליחה לגייס 250 מיליון דולר תוך כדי המחאה: "המשקיעים הולכים איתנו"

המחאה של קרן ההון סיכון TLV פרטנרס נגד החקיקה המשפטית לא הפריעה לה לגייס מאות מיליוני דולרים בחודשים האחרונים ● השותפה המייסדת רונה שגב טוענת כי למרות המצב הקשה, איש מהמשקיעים המקוריים לא ביטל את השקעתו, וכי ההשקעה המוגדלת שלה בישראלים מעבר לים מפצה על אובדן הערך בתעשייה המקומית

השותפים בקרן TLV Partners מימין: שחר צפריר, עדי יראל טולדנו, איתן בק ורונה שגב / צילום: TLV Partners
השותפים בקרן TLV Partners מימין: שחר צפריר, עדי יראל טולדנו, איתן בק ורונה שגב / צילום: TLV Partners

שבוע וחצי לאחר ששר המשפטים יריב לוין הציג את תוכנית הרפורמה המשפטית שלו, הייתה רונה שגב מהקולות הבולטים והראשונים בענף ההייטק שיצאו נגדה.

עם הצגת הרפורמה, פרסמה הקרן שהייתה שותפה להקמתה, TLV פרטנרס, מכתב מחאה חריף לתקשורת שהחליף בבת אחת את הטון המנומס והטכני בו נודעה הקרן קודם לכן, לטון מתריס, המנבא שחורות. אם החקיקה תעבור, כתבו בקרן "תעשיית ההייטק הישראלית תדעך או תברח לחו"ל. הכספים הרבים שהוזרמו לתעשיית ההייטק הפורחת הם השמש והמים עבורה, אבל אף פרח לא יכול לפרוח על אדמה רקובה".

"חברות הייטק ישלמו מאות אלפי שקלים": האזהרה של החוקר שהתפטר ממשרד המשפטים | ראיון
יריבות ששווה מיליוני דולרים: השלב הבא בקרב של שתי חברות הסייבר המובילות
אקזיט חלומי לחברת מודיעין מהרצליה: שלושה מייסדים יקבלו 150 מיליון דולר

משקיעי הון סיכון ישראלים רבים שומרים את דעותיהם הפוליטיות לטוויטר או לפייסבוק, אך נמנעים מלהחצין אותם בלינקדאין, הרשת החברתית שהפכה את הפרופיל האישי לכרטיס ביקור עסקי ובה משתדלים היזמים והמשקיעים בישראל להישאר נייטרלים ולעסוק בעיקר בנושאי עבודה.

זה לא היה המצב עבור שגב, שהפכה את לינקדאין לזירת התגוששות מול בכירי הממשלה ואנשי עסקים המזוהים עמה. היא הטיחה ביקורת במשקיע דובי פרנסס בעת שזה יצא כנגד היזמת עינת גז שהכריזה שהיא מסיטה את כספי החברה שהיא מנהלת לחו״ל, ולא היססה גם לבקר את דורון אמיר, איש הסייבר שיצא להגנת נתניהו. אך בחודשים האחרונים, מאז החלו הדיונים בבית הנשיא, חדלה שגב מלעסוק באופן פומבי במחאה.

"אנחנו במצב חירום": מה מטריד את דובי פרנסס ואיך הפך יעד להפגנות | ראיון

רונה שגב, שותפה-מנהלת בקרן TLV Partners / צילום: Eric Sultan

כ-40% מהיזמים אצלינו הם ישראלים שלא גרים בישראל

היום (ב') הכריזה הקרן TLV פרטנרס על גיוס קרן ענק בת 250 מיליון דולר. "זו תקופה מאתגרת מאוד לגייס משקיעים ולהביא אותם לישראל", מספרת שגב בשיחה עם גלובס. "היו המון שיחות שבהם הם הביעו חשש ממה שקורה ומה שיקרה, ומה שסייע לנו היה האופי הגלובלי של הקרן שלנו. אם תסתכל על פורטפוליו החברות שלנו - כ-40% מהיזמים הם ישראלים שלא גרים בישראל, ואני חושבת שהמשקיעים הבינו ש-TLV קשורה יותר לקהילה הישראלית של ההייטק, מאשר פיזית למדינה".

שגב הוסיפה כי "מתחילת השנה לא השקענו באף חברה ישראלית חדשה - כל החברות בהשקעות המוקדמות שלנו החליטו לקום בארה"ב, גם אם על ידי ישראלים, והדבר המטריד יותר הוא שאנחנו רואים עלייה של אלפי אחוזים בכמות האנשים שעובדים בחברות שלנו שמחפשים רילוקיישן - או שנמצאים בעיצומו של תהליך מעבר לחו"ל. הקצב של ההגירה עולה על כל מה שדמיינו, וזה הזוי בעיני שבממשלה לא רואים את זה - אלא מתייחסים להייטק באטימות, בלגלגנות ובשמחה לאיד. אני מאוד מקווה שזה ישתנה מאוד לפני שיהיה מאוחר מדי".

בשורה התחתונה גייסת 250 מיליון דולר. יהיו כאלה שיגידו: הנה, למרות הכול, המשקיעים ממשיכים לתמוך בישראל
"אני חושבת זו הבעת אמון בקהילה של ההייטק הישראלי, ופחות במדינה שלנו, כי בשיחות שניהלנו עלה חשש עמוק ממה שקורה כאן. עבור המשקיעים, זה פחות משנה אם ההשקעה נמצאת כאן או בחו״ל אחרי רילוקיישן. הם חוששים לגבי מה שקורה פה אבל מלאים בהערכה כלפי הקהילה הישראלית בעולם ויודעים שכמו באקזיט - תמיד אפשר להעביר אנשים וחברות למקום אחר.

"האם נראה את המשקיעים מסתערים על השקעות בישראל? אני בספק לגבי זה ואני סבורה שנתחיל לראות האטה. העובדה שמשקיעים בקרן השקעות ״סיד״ (השקעות ראשוניות בחברות צעירות - א״ג) שמשקיעה ביזמים בכל העולם - לא אומרת שלא חושבים שיש כאן סיכונים גדולים".

משקיעים מהקרנות הקודמות אמרו לך שלא ישקיעו בקרן החדשה שגייסתם?
"לא, זה לא קרה. יש משקיעים שהולכים איתנו מהקרן הראשונה ומכירים את האסטרטגיה הגלובלית שלנו ונחשפו אליה, אבל כולם החליטו ללכת איתנו מתוך אמונה שנדע לנווט נכון ונלך עם התעשייה הישראלית, לאן שהיא תלך בעולם. אני מקווה שהיא תישאר פה. אני מהדור שסירב לעשות רילוקיישן לחו"ל גם כשהיה לחץ אדיר לעשות זאת.

"ראיתי איך התעשייה הישראלית קמה בארה"ב ובסופו של דבר חוזרת לישראל, ועכשיו כואב לי שוב לראות אותה יוצאת שוב מהארץ. התסריט שבו לא רק הנהלות אלא מרכזי פיתוח עוברים לחו״ל מתממש לנגד עיננו, והרבה אנשים בחברות שלנו מדברים על רילוקיישן - הלוואי שזו הייתה רק ההנהלה שמדברת על זה. אני יכולה לצעוק ברשתות ולהפגין בקפלן, אבל בסוף הממשלה קובעת את המדיניות והיא החליטה להכריז מלחמה על ההייטק הישראלי".

להיכן העובדים וההנהלה עוברים או מבקשים לעבור?
״אצל העובדים תראה העדפה לפורטוגל ויוון, בעוד שחברי הנהלה נוטים לעבור יותר לארה״ב וקנדה".

רואים שינוי בחודשיים האחרונים

הקמה של חברה ישראלית בדלאוור היא לא דבר רע. עוד לפני החקיקה המשפטית יזמים ישראלים הקימו חברות בארה״ב כדי למשוך משקיעים מקומיים.
״אפשר להקים חברה ישראלית ואפילו לגרום לכך שההנהלות ישבו בישראל. המודל הזה הצליח בשנים האחרונות מתוך רצון לגור בישראל ומתוך סיבות ציוניות. אבל להקים חברה בדלאוור ולעבור לניו יורק או לעמק הסיליקון זה קל יותר היום - והקלות והפשטות של זה היא דבר מטריד ביותר״.

הפחתת מאוד את המעורבות שלך במחאה בחודשים האחרונים
"הייתה לי תקווה נאיבית שיצא משהו בבית הנשיא, אבל אנחנו עסוקים. גייסנו קרן, השקענו בחברות אמריקאיות אבל ברמה האישית אני מאוד מאוד פעילה. לא קיבלתי שום הערה על כך מהמשקיעים, הם די רגילים לזה. אף פעם לא התביישנו להגיד שאנחנו ליברלים ושחשוב לנו מזכויות אדם ותמיד העריכו אותנו על זה".

אז אפשר להכריז על כך שמשקיעי ההון סיכון חוזרים סוף סוף להשקיע?
״צריך להבדיל בין סוגים שונים של משקיעים, כמו בין משקיעים בשלבים המוקדמים בחיי החברות לבין משקיעים בשלבים בסבבים בוגרים יותר. בשלבים המוקדמים, המשקיעים רק הורידו הילוך ולא הפסיקו להשקיע - עשינו בחצי השנה האחרונה שלוש השקעות בחברות שלא השקענו בהן קודם לכן ובכל השנה האחרונה ביצענו שש כאלה. את עצירת ההשקעות רואים בשלבים המאוחרים אבל רואים שינוי בחודשיים האחרונים, יש כסף שזז. זה לא שההתאוששות בישראל תהיה מהירה כמו הנפילה בהשקעות אבל בהחלט יש עניין סביב קהילת היזמים הישראלית. בהשוואה בין לאומית אנחנו מאחור, וגם אם הגענו לתחתית ורואים את הטיפוס מכאן והלאה - יהיו עוד הרבה חברות שיפלו בדרך".

מחקר שפרסם מכון SNPI הדגים כמה הירידות בהשקעות בישראל גדולות יותר מאשר במדינות המובילות האחרות. איך חוויתם את זה?
״רואים הרבה עניין במה שקורה פה והרבה פחד מהמשקיעים, הם לא עושים הרבה השקעות אבל כן רואים שבישראל ההתאוששות ארוכה ואיטית יותר. אין לי שום סיבה לייחס לשום דבר אחר מאשר המהפכה המשפטית בישראל״.

כמה קולוגת שלכם בישראל מספקים הסבר אחר: אנחנו חשופים יותר לחברות פינטק ותוכנה ארגונית, שם השווי של החברות - גם בחו"ל - נפגע בצורה הקשה ביותר במשבר הכלכלי.
"זו לא אמירה נכונה. כל אחד מהתחומים האלה מבוזר מספיק, והבינה המלאכותית מייצרת שיבוש בכל אחד מהם, וגם בתעשיית הסייבר שבה ישראל נחשבת לעילוי עולמי. אנחנו בקרן משקיעים הרבה מאוד גם במדעי החיים ובביוטק. אבל זה נכון שגם בתחומים האלה אנחנו נראה חברות רבות שעוד ייכשלו ועלייה למעלה שתהיה כואבת".

המשקיעים עזבו את ההשקעות בחברות הייטק פרטיות

גיוס הון לקרן הון סיכון הוא אירוע נדיר בימים אלה: עליית הריביות והדוחות האופטימיים של ענקיות הטכנולוגיה בעולם החזירה את המשקיעים לפקדונות בנקאיים, לשוק ההון ולהשקעות אחרות, על חשבון השקעות בחברות הייטק פרטיות.

על פי IVC, מאז תחילת השנה, רק ארבע גופי ניהול בארץ סגרו קרנות הון סיכון הגדולות מ-100 מיליון דולר: BRM של ערן ברקת, אחיו של שר הכלכלה ניר ברקת; קרן קטליסט של אדי קוקרמן ויאיר שמיר בהיקף של 150 מיליון דולר; קרן מונטה שגייסה 100 מיליון דולר והייפרווייז שגייסה 115 מיליון דולר.

ההון המנוהל בקרן החדשה: מעל למיליארד דולר

קרן הענק שגייסה TLV פרטנרס היא הקרן החמישית ששגב מגייסת, יחד עם שותפה איתן בק. לאחר הקמת הקרן ב-2015 הצטרפו אליה גם השותפים שחר צפריר ועדי יראל-טולדנו ואלה היו שותפים גם לגיוס הקרן החדשה, שהקיפה, כאמור, 250 מיליון דולר. עד כה גייסו בקרן 810 מיליון דולר, מה שמשלים את כלל ההון המנוהל בה למעל למיליארד דולר.

בין ההשקעות המוצלחות של הקרן שהניבו לה תשואה נאה על ההשקעה: מכירת חברת בקרת שירות הענן גרנולייט לידי אינטל ב-650 מיליון דולר, ערב המשבר הכלכלי; מכירת מניות שניוניות (סקנדרי) בחברת גסטי; אוריבי שנמכרה ללינקדאין ב-85 מיליון דולר; סטוק טאלנט שנמכרה לפייבר ב- 95 מיליון דולר; וניאוסק שנמכרה לאקמאי בכמה עשרות מיליוני דולרים.

לקרן עסקאות רבות שהסתכמו במיליוני דולרים או עשרות מיליוני דולרים בלבד - אולם לעיתים עבור קרן סיד כמו TLV זה מספיק כדי לרשום תשואה נאה. בפורטפוליו של TLV רשומות כמה חברות מבטיחות בהן בילדוטס, קוונטום משינס, נקסט אינשורנס, יוניט, איידוק, אקווה סקיוריטי, מאש פיימנטס, ראן איי. איי ופיירבולט.

שגב מעידה על כך שגם בקרן החדשה היא תשקיע באותם התחומים בהם משקיעה הקרן עוד מראשיתה: פינטק, בינה מלאכותית, כלי פיתוח תוכנה, סחר אלקטרוני, מדעי החיים, מחשוב קוונטי, ובריאות דיגיטלית. TLV פרטנרס משקיעה את רוב כספה בחברות סיד, כלומר ההשקעות הראשונות בחברות שמגייסות את סבב הגיוס הראשון שלהן. גובה ההשקעה הראשונית של הקרן החמישית של TLV ינוע בין 4-8 מיליון דולר עם אפשרות לתמיכה בסיבבי המשך של עד כ-20 מיליון דולר להשקעה כוללת. בסך-הכול מתכננים בקרן החדשה לבצע עד 25 השקעות חדשות מהקרן.

בינה מלאכותית יוצרת היא לא תחום בפני עצמו

זה נראה כאילו ישראל פספסה את עידן הבינה המלאכותית. רוב ההשקעות הגדולות בתחום נעשו מסביב לנו: בקנדה, ארה״ב, גרמניה, אפילו באבו דאבי
״נחכה עוד שנה או שנתיים בשביל להגיד משפט כזה. ישראל היא לא המקום שממנו יצמחו המודלים הגדולים שיעמדו בבסיס פעילות הבינה המלאכותית (LLM - א״ג) ויגייסו 100 או 200 מיליון דולר כל אחת, אולי למעט המקרה של AI21 הישראלית - אבל נוצר כאן הרבה טאלנט מקומי שמגיע מחברות גדולות, כמו מיקרוסופט או אמזון, למשל. אבל מלבד מודלי-יסוד, יש כאן עוד המון דברים שאפשר לעשות בתחום. רבע מההשקעות שלנו הן בתחום הבינה המלאכותית, עוד הרבה לפני שהמילה הפכה לבאזוורד - יש בישראל אפליקציות ותשתיות מפותחות מאוד בתחום ואנחנו ממוקמים בו היטב, למרות שהנושאים הפוליטיים עיכבו השקעה כאן בפברואר ומרץ ואנחנו בעיכוב של חודש וחצי".

השווי של חברות בתחום הבינה המלאכותית היוצרת גבוה מאוד ביחס לחברות בתחומים אחרים, האם אנחנו כבר בבועת AI?
"אני לא חושבת שבינה מלאכותית יוצרת היא תחום נפרד בפני עצמו - היא חלק מתשתיות וכלים שאפשר לפתח בתחומים אחרים. הבינה היוצרת מחוללת דברים חדשים, בלתי צפויים, אבל בהקשר של ענפים אחרים. לכן קשה לי להתייחס לאמירה שכזו".

ראש הממשלה מדבר על הקמת מנהלת בינה מלאכותית במשרדו. מה היית מייעצת לו או לממשלה לעשות?
״אנחנו עכשיו בתקופה שזה ההייפ סביב התחום הולך והרגע, אנחנו מתחילים להבין את המגבלות שלו, ולא רק את היתרונות. אנחנו מבינים את ההטיות, את ההלוצינציות, ויודעים טוב יותר היכן השימוש בו מסוכן יותר. צריך ללמוד איך לתקן את המצב הזה, איך ללמוד את ה״מכונה״ הזו טוב יותר, ולהבין את היכולות והמגבלות שלה, והיכן צריך לשים לה גבולות. אי אפשר לעצור את התקדמות הטכנולוגיה, אבל אפשר להגן על עצמינו מפני המגבלות שלה".

עוד כתבות

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי מאיים על טראמפ: נושאת מטוסים? נוכל להטביע

וויטקוף וקושנר ייפגשו היום בזנ'ווה עם נציגים איראניים, בניסיון אחרון להגיע להסכם שיימנע מלחמה ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

מה חושב ניר ברקת על הבורסה בת"א? "רק חברות נכות מנפיקות בישראל"

שר הכלכלה טען כי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף, ברקת קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● רק בשבוע שעבר הודיעה פאלו אלטו כי תבצע רישום כפול בבורסה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026