גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצליחה לגייס 250 מיליון דולר תוך כדי המחאה: "המשקיעים הולכים איתנו"

המחאה של קרן ההון סיכון TLV פרטנרס נגד החקיקה המשפטית לא הפריעה לה לגייס מאות מיליוני דולרים בחודשים האחרונים ● השותפה המייסדת רונה שגב טוענת כי למרות המצב הקשה, איש מהמשקיעים המקוריים לא ביטל את השקעתו, וכי ההשקעה המוגדלת שלה בישראלים מעבר לים מפצה על אובדן הערך בתעשייה המקומית

השותפים בקרן TLV Partners מימין: שחר צפריר, עדי יראל טולדנו, איתן בק ורונה שגב / צילום: TLV Partners
השותפים בקרן TLV Partners מימין: שחר צפריר, עדי יראל טולדנו, איתן בק ורונה שגב / צילום: TLV Partners

שבוע וחצי לאחר ששר המשפטים יריב לוין הציג את תוכנית הרפורמה המשפטית שלו, הייתה רונה שגב מהקולות הבולטים והראשונים בענף ההייטק שיצאו נגדה.

עם הצגת הרפורמה, פרסמה הקרן שהייתה שותפה להקמתה, TLV פרטנרס, מכתב מחאה חריף לתקשורת שהחליף בבת אחת את הטון המנומס והטכני בו נודעה הקרן קודם לכן, לטון מתריס, המנבא שחורות. אם החקיקה תעבור, כתבו בקרן "תעשיית ההייטק הישראלית תדעך או תברח לחו"ל. הכספים הרבים שהוזרמו לתעשיית ההייטק הפורחת הם השמש והמים עבורה, אבל אף פרח לא יכול לפרוח על אדמה רקובה".

"חברות הייטק ישלמו מאות אלפי שקלים": האזהרה של החוקר שהתפטר ממשרד המשפטים | ראיון
יריבות ששווה מיליוני דולרים: השלב הבא בקרב של שתי חברות הסייבר המובילות
אקזיט חלומי לחברת מודיעין מהרצליה: שלושה מייסדים יקבלו 150 מיליון דולר

משקיעי הון סיכון ישראלים רבים שומרים את דעותיהם הפוליטיות לטוויטר או לפייסבוק, אך נמנעים מלהחצין אותם בלינקדאין, הרשת החברתית שהפכה את הפרופיל האישי לכרטיס ביקור עסקי ובה משתדלים היזמים והמשקיעים בישראל להישאר נייטרלים ולעסוק בעיקר בנושאי עבודה.

זה לא היה המצב עבור שגב, שהפכה את לינקדאין לזירת התגוששות מול בכירי הממשלה ואנשי עסקים המזוהים עמה. היא הטיחה ביקורת במשקיע דובי פרנסס בעת שזה יצא כנגד היזמת עינת גז שהכריזה שהיא מסיטה את כספי החברה שהיא מנהלת לחו״ל, ולא היססה גם לבקר את דורון אמיר, איש הסייבר שיצא להגנת נתניהו. אך בחודשים האחרונים, מאז החלו הדיונים בבית הנשיא, חדלה שגב מלעסוק באופן פומבי במחאה.

"אנחנו במצב חירום": מה מטריד את דובי פרנסס ואיך הפך יעד להפגנות | ראיון

רונה שגב, שותפה-מנהלת בקרן TLV Partners / צילום: Eric Sultan

כ-40% מהיזמים אצלינו הם ישראלים שלא גרים בישראל

היום (ב') הכריזה הקרן TLV פרטנרס על גיוס קרן ענק בת 250 מיליון דולר. "זו תקופה מאתגרת מאוד לגייס משקיעים ולהביא אותם לישראל", מספרת שגב בשיחה עם גלובס. "היו המון שיחות שבהם הם הביעו חשש ממה שקורה ומה שיקרה, ומה שסייע לנו היה האופי הגלובלי של הקרן שלנו. אם תסתכל על פורטפוליו החברות שלנו - כ-40% מהיזמים הם ישראלים שלא גרים בישראל, ואני חושבת שהמשקיעים הבינו ש-TLV קשורה יותר לקהילה הישראלית של ההייטק, מאשר פיזית למדינה".

שגב הוסיפה כי "מתחילת השנה לא השקענו באף חברה ישראלית חדשה - כל החברות בהשקעות המוקדמות שלנו החליטו לקום בארה"ב, גם אם על ידי ישראלים, והדבר המטריד יותר הוא שאנחנו רואים עלייה של אלפי אחוזים בכמות האנשים שעובדים בחברות שלנו שמחפשים רילוקיישן - או שנמצאים בעיצומו של תהליך מעבר לחו"ל. הקצב של ההגירה עולה על כל מה שדמיינו, וזה הזוי בעיני שבממשלה לא רואים את זה - אלא מתייחסים להייטק באטימות, בלגלגנות ובשמחה לאיד. אני מאוד מקווה שזה ישתנה מאוד לפני שיהיה מאוחר מדי".

בשורה התחתונה גייסת 250 מיליון דולר. יהיו כאלה שיגידו: הנה, למרות הכול, המשקיעים ממשיכים לתמוך בישראל
"אני חושבת זו הבעת אמון בקהילה של ההייטק הישראלי, ופחות במדינה שלנו, כי בשיחות שניהלנו עלה חשש עמוק ממה שקורה כאן. עבור המשקיעים, זה פחות משנה אם ההשקעה נמצאת כאן או בחו״ל אחרי רילוקיישן. הם חוששים לגבי מה שקורה פה אבל מלאים בהערכה כלפי הקהילה הישראלית בעולם ויודעים שכמו באקזיט - תמיד אפשר להעביר אנשים וחברות למקום אחר.

"האם נראה את המשקיעים מסתערים על השקעות בישראל? אני בספק לגבי זה ואני סבורה שנתחיל לראות האטה. העובדה שמשקיעים בקרן השקעות ״סיד״ (השקעות ראשוניות בחברות צעירות - א״ג) שמשקיעה ביזמים בכל העולם - לא אומרת שלא חושבים שיש כאן סיכונים גדולים".

משקיעים מהקרנות הקודמות אמרו לך שלא ישקיעו בקרן החדשה שגייסתם?
"לא, זה לא קרה. יש משקיעים שהולכים איתנו מהקרן הראשונה ומכירים את האסטרטגיה הגלובלית שלנו ונחשפו אליה, אבל כולם החליטו ללכת איתנו מתוך אמונה שנדע לנווט נכון ונלך עם התעשייה הישראלית, לאן שהיא תלך בעולם. אני מקווה שהיא תישאר פה. אני מהדור שסירב לעשות רילוקיישן לחו"ל גם כשהיה לחץ אדיר לעשות זאת.

"ראיתי איך התעשייה הישראלית קמה בארה"ב ובסופו של דבר חוזרת לישראל, ועכשיו כואב לי שוב לראות אותה יוצאת שוב מהארץ. התסריט שבו לא רק הנהלות אלא מרכזי פיתוח עוברים לחו״ל מתממש לנגד עיננו, והרבה אנשים בחברות שלנו מדברים על רילוקיישן - הלוואי שזו הייתה רק ההנהלה שמדברת על זה. אני יכולה לצעוק ברשתות ולהפגין בקפלן, אבל בסוף הממשלה קובעת את המדיניות והיא החליטה להכריז מלחמה על ההייטק הישראלי".

להיכן העובדים וההנהלה עוברים או מבקשים לעבור?
״אצל העובדים תראה העדפה לפורטוגל ויוון, בעוד שחברי הנהלה נוטים לעבור יותר לארה״ב וקנדה".

רואים שינוי בחודשיים האחרונים

הקמה של חברה ישראלית בדלאוור היא לא דבר רע. עוד לפני החקיקה המשפטית יזמים ישראלים הקימו חברות בארה״ב כדי למשוך משקיעים מקומיים.
״אפשר להקים חברה ישראלית ואפילו לגרום לכך שההנהלות ישבו בישראל. המודל הזה הצליח בשנים האחרונות מתוך רצון לגור בישראל ומתוך סיבות ציוניות. אבל להקים חברה בדלאוור ולעבור לניו יורק או לעמק הסיליקון זה קל יותר היום - והקלות והפשטות של זה היא דבר מטריד ביותר״.

הפחתת מאוד את המעורבות שלך במחאה בחודשים האחרונים
"הייתה לי תקווה נאיבית שיצא משהו בבית הנשיא, אבל אנחנו עסוקים. גייסנו קרן, השקענו בחברות אמריקאיות אבל ברמה האישית אני מאוד מאוד פעילה. לא קיבלתי שום הערה על כך מהמשקיעים, הם די רגילים לזה. אף פעם לא התביישנו להגיד שאנחנו ליברלים ושחשוב לנו מזכויות אדם ותמיד העריכו אותנו על זה".

אז אפשר להכריז על כך שמשקיעי ההון סיכון חוזרים סוף סוף להשקיע?
״צריך להבדיל בין סוגים שונים של משקיעים, כמו בין משקיעים בשלבים המוקדמים בחיי החברות לבין משקיעים בשלבים בסבבים בוגרים יותר. בשלבים המוקדמים, המשקיעים רק הורידו הילוך ולא הפסיקו להשקיע - עשינו בחצי השנה האחרונה שלוש השקעות בחברות שלא השקענו בהן קודם לכן ובכל השנה האחרונה ביצענו שש כאלה. את עצירת ההשקעות רואים בשלבים המאוחרים אבל רואים שינוי בחודשיים האחרונים, יש כסף שזז. זה לא שההתאוששות בישראל תהיה מהירה כמו הנפילה בהשקעות אבל בהחלט יש עניין סביב קהילת היזמים הישראלית. בהשוואה בין לאומית אנחנו מאחור, וגם אם הגענו לתחתית ורואים את הטיפוס מכאן והלאה - יהיו עוד הרבה חברות שיפלו בדרך".

מחקר שפרסם מכון SNPI הדגים כמה הירידות בהשקעות בישראל גדולות יותר מאשר במדינות המובילות האחרות. איך חוויתם את זה?
״רואים הרבה עניין במה שקורה פה והרבה פחד מהמשקיעים, הם לא עושים הרבה השקעות אבל כן רואים שבישראל ההתאוששות ארוכה ואיטית יותר. אין לי שום סיבה לייחס לשום דבר אחר מאשר המהפכה המשפטית בישראל״.

כמה קולוגת שלכם בישראל מספקים הסבר אחר: אנחנו חשופים יותר לחברות פינטק ותוכנה ארגונית, שם השווי של החברות - גם בחו"ל - נפגע בצורה הקשה ביותר במשבר הכלכלי.
"זו לא אמירה נכונה. כל אחד מהתחומים האלה מבוזר מספיק, והבינה המלאכותית מייצרת שיבוש בכל אחד מהם, וגם בתעשיית הסייבר שבה ישראל נחשבת לעילוי עולמי. אנחנו בקרן משקיעים הרבה מאוד גם במדעי החיים ובביוטק. אבל זה נכון שגם בתחומים האלה אנחנו נראה חברות רבות שעוד ייכשלו ועלייה למעלה שתהיה כואבת".

המשקיעים עזבו את ההשקעות בחברות הייטק פרטיות

גיוס הון לקרן הון סיכון הוא אירוע נדיר בימים אלה: עליית הריביות והדוחות האופטימיים של ענקיות הטכנולוגיה בעולם החזירה את המשקיעים לפקדונות בנקאיים, לשוק ההון ולהשקעות אחרות, על חשבון השקעות בחברות הייטק פרטיות.

על פי IVC, מאז תחילת השנה, רק ארבע גופי ניהול בארץ סגרו קרנות הון סיכון הגדולות מ-100 מיליון דולר: BRM של ערן ברקת, אחיו של שר הכלכלה ניר ברקת; קרן קטליסט של אדי קוקרמן ויאיר שמיר בהיקף של 150 מיליון דולר; קרן מונטה שגייסה 100 מיליון דולר והייפרווייז שגייסה 115 מיליון דולר.

ההון המנוהל בקרן החדשה: מעל למיליארד דולר

קרן הענק שגייסה TLV פרטנרס היא הקרן החמישית ששגב מגייסת, יחד עם שותפה איתן בק. לאחר הקמת הקרן ב-2015 הצטרפו אליה גם השותפים שחר צפריר ועדי יראל-טולדנו ואלה היו שותפים גם לגיוס הקרן החדשה, שהקיפה, כאמור, 250 מיליון דולר. עד כה גייסו בקרן 810 מיליון דולר, מה שמשלים את כלל ההון המנוהל בה למעל למיליארד דולר.

בין ההשקעות המוצלחות של הקרן שהניבו לה תשואה נאה על ההשקעה: מכירת חברת בקרת שירות הענן גרנולייט לידי אינטל ב-650 מיליון דולר, ערב המשבר הכלכלי; מכירת מניות שניוניות (סקנדרי) בחברת גסטי; אוריבי שנמכרה ללינקדאין ב-85 מיליון דולר; סטוק טאלנט שנמכרה לפייבר ב- 95 מיליון דולר; וניאוסק שנמכרה לאקמאי בכמה עשרות מיליוני דולרים.

לקרן עסקאות רבות שהסתכמו במיליוני דולרים או עשרות מיליוני דולרים בלבד - אולם לעיתים עבור קרן סיד כמו TLV זה מספיק כדי לרשום תשואה נאה. בפורטפוליו של TLV רשומות כמה חברות מבטיחות בהן בילדוטס, קוונטום משינס, נקסט אינשורנס, יוניט, איידוק, אקווה סקיוריטי, מאש פיימנטס, ראן איי. איי ופיירבולט.

שגב מעידה על כך שגם בקרן החדשה היא תשקיע באותם התחומים בהם משקיעה הקרן עוד מראשיתה: פינטק, בינה מלאכותית, כלי פיתוח תוכנה, סחר אלקטרוני, מדעי החיים, מחשוב קוונטי, ובריאות דיגיטלית. TLV פרטנרס משקיעה את רוב כספה בחברות סיד, כלומר ההשקעות הראשונות בחברות שמגייסות את סבב הגיוס הראשון שלהן. גובה ההשקעה הראשונית של הקרן החמישית של TLV ינוע בין 4-8 מיליון דולר עם אפשרות לתמיכה בסיבבי המשך של עד כ-20 מיליון דולר להשקעה כוללת. בסך-הכול מתכננים בקרן החדשה לבצע עד 25 השקעות חדשות מהקרן.

בינה מלאכותית יוצרת היא לא תחום בפני עצמו

זה נראה כאילו ישראל פספסה את עידן הבינה המלאכותית. רוב ההשקעות הגדולות בתחום נעשו מסביב לנו: בקנדה, ארה״ב, גרמניה, אפילו באבו דאבי
״נחכה עוד שנה או שנתיים בשביל להגיד משפט כזה. ישראל היא לא המקום שממנו יצמחו המודלים הגדולים שיעמדו בבסיס פעילות הבינה המלאכותית (LLM - א״ג) ויגייסו 100 או 200 מיליון דולר כל אחת, אולי למעט המקרה של AI21 הישראלית - אבל נוצר כאן הרבה טאלנט מקומי שמגיע מחברות גדולות, כמו מיקרוסופט או אמזון, למשל. אבל מלבד מודלי-יסוד, יש כאן עוד המון דברים שאפשר לעשות בתחום. רבע מההשקעות שלנו הן בתחום הבינה המלאכותית, עוד הרבה לפני שהמילה הפכה לבאזוורד - יש בישראל אפליקציות ותשתיות מפותחות מאוד בתחום ואנחנו ממוקמים בו היטב, למרות שהנושאים הפוליטיים עיכבו השקעה כאן בפברואר ומרץ ואנחנו בעיכוב של חודש וחצי".

השווי של חברות בתחום הבינה המלאכותית היוצרת גבוה מאוד ביחס לחברות בתחומים אחרים, האם אנחנו כבר בבועת AI?
"אני לא חושבת שבינה מלאכותית יוצרת היא תחום נפרד בפני עצמו - היא חלק מתשתיות וכלים שאפשר לפתח בתחומים אחרים. הבינה היוצרת מחוללת דברים חדשים, בלתי צפויים, אבל בהקשר של ענפים אחרים. לכן קשה לי להתייחס לאמירה שכזו".

ראש הממשלה מדבר על הקמת מנהלת בינה מלאכותית במשרדו. מה היית מייעצת לו או לממשלה לעשות?
״אנחנו עכשיו בתקופה שזה ההייפ סביב התחום הולך והרגע, אנחנו מתחילים להבין את המגבלות שלו, ולא רק את היתרונות. אנחנו מבינים את ההטיות, את ההלוצינציות, ויודעים טוב יותר היכן השימוש בו מסוכן יותר. צריך ללמוד איך לתקן את המצב הזה, איך ללמוד את ה״מכונה״ הזו טוב יותר, ולהבין את היכולות והמגבלות שלה, והיכן צריך לשים לה גבולות. אי אפשר לעצור את התקדמות הטכנולוגיה, אבל אפשר להגן על עצמינו מפני המגבלות שלה".

עוד כתבות

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"