גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההיסטוריה מלמדת: מתי מסתיימת דמוקרטיה ומתחילה דיקטטורה?

לפני מאה שנה הזהיר מארק טוויין כי הדמוקרטיה מבית תסתיים כאשר יתחיל הכיבוש מחוץ ● לא מדויק. נחוצה הגדרה של "המינימום הדמוקרטי"

הנשר האמריקאי פורס כנפיו עד הפיליפינים. שער מגזין 'פק', 1904 / צילום: מתוך ספריית הקונגרס
הנשר האמריקאי פורס כנפיו עד הפיליפינים. שער מגזין 'פק', 1904 / צילום: מתוך ספריית הקונגרס

דמוקרטיות בוגרות בדרך כלל אינן מסתיימות במפץ גדול יחיד. הן גוועות לאיטן, בעזרתם התקופתית של מפצים. רק חוכמה שלאחר מעשה מראה לנו איפה מוֹתָן נעשה בלתי נמנע.

הלקח של תנועות מחאה: זהירות, אינרציה | יואב קרני, פרשנות
פגישת הרצוג וביידן והחלטה פרו-ישראלית בקונגרס מבהירות: אין משבר, לפי שעה | יואב קרני, פרשנות

מייסדי ארה"ב, הואיל ולא היו להם דוגמאות של חוקות דמוקרטיות בנות זמנם, הרבו להרהר ברומא העתיקה. לא ביוון, מפני שהם לא ניסו לכונן דמוקרטיה ישירה, אלא ברפובליקה הרומית, שהייתה גם דמוקרטית וגם אוליגרכית.

הרומאים הצליחו לקיים איזון רפובליקאי לא־מושלם כמעט 500 שנה, בין הפלת המלוכה לעליית הקיסרות. מה קרה בסוף? קרתה האימפריה, כמובן. הסתירה בין רפובליקה מבית לכיבוש מחוץ לא ניתנה עוד ליישוב.

ב־1787, לאחר שהושלמה כתיבת החוקה, המפורסם באבות המייסדים של ארה"ב, בנג'מין פרנקלין, נשאל מה בדיוק הם הולידו. "רפובליקה", השיב פרנקלין, "ובלבד שתוכלו לקיים אותה". המילים ההן לא חדלו להדהד בתודעה האמריקאית. 235 שנה אחר כך ארה"ב עדיין תוהה אם היא תצליח "לקיים אותה".

איך נדע שחיי הרפובליקה בסכנה? לפעמים זה ברור. מרד מדינות הדרום לטובת העבדות ב־1861 היה רגע כזה. ההתקפה על משכן הקונגרס, בינואר 2021, הייתה רגע כזה. האתגר המסובך הוא להקדים ולהבחין.

"גולגולות ועצמות צלובות"

הקיץ לפני 125 שנה, ב־1898, ארה"ב יצאה למלחמתה הראשונה מעבר לים, נגד האימפריה הספרדית. במהלכה היא הגיעה עד הפיליפינים. האמריקאים שכנעו את עצמם שהם מפיצים את החירות. הם העניקו עצמאות לקובה, והבטיחו עצמאות כזאת גם לפיליפינים. הם לא עמדו בדיבורם. צבא אמריקאי דיכא באכזריות את מאבק העצמאות הפיליפיני, וארה"ב נשארה שם 40 שנה.

מבקר חריף של המלחמה היה מארק טוויין, הסופר, המסאי והמשקיף המחונן. הוא השמיע אז מלים נוקבות. הוא הוקיע את המלחמה כבגידה בעצם הרעיון האמריקאי. הוא דיבר על הזניית הדגל, שבו "גולגולות ועצמות צלובות החליפו את הכוכבים". יוחסו לו המלים, "אמריקה אינה יכולה להישאר רפובליקה מבית אם יש לה אימפריה מחוץ".

"לא היה עוד אפשר להציל את 'הרפובליקה הגדולה'", כתב טוויין במסה בדיונית, מבלי לפרש בשמה של הרפובליקה. "היא הייתה רקובה עד היסוד. תאוות ההתפשטות עשתה זה כבר את שלה; רמיסתם של חסרי האונים מחוץ לגבולותיה לימדה אותה, מדרך הטבע, לפתח אדישות דומה מבית; ההמונים, אשר הריעו לדריסת חרויותיהם של זרים, חזו מבשרם את תוצאות שגיאתם".

את עקבות השראתו של מארק טוויין אפשר אולי למצוא בתנועת המחאה בישראל. אני מתכוון כמובן לסיסמה "אין דמוקרטיה עם כיבוש".

אני חושב את עצם הרֶגֶש שהסיסמה הזו מביעה לנאצל ורצוי. כיבוש של עם זר, יהיו הצדקותיו הפוליטיות או המיתולוגיות אשר יהיו, הוא נפסד. אבל מן החיווי הזה נובעת גם סכנה מסוימת. אם דמוקרטיה וכיבוש אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, היש בכלל טעם להיאבק נגד הפיכת המשטר?

דמוקרטיה בזמן כיבוש היא בהכרח פגומה מאוד; אבל היא יכולה להתקיים. בניגוד לתחזיתו של מארק טוויין, הדמוקרטיה האמריקאית לא התמוטטה ב־1900, אדרבא היא התחזקה והלכה במרוצת השנים. בימי השיא של האימפריה הבריטית, אשר שללה את זכויותיהם של עמים ילידים בכל רחבי העולם, הדמוקרטיה הבריטית צברה תנופה, וראתה את השמאל עולה לשלטון בפעם הראשונה. כיוצא בזה, אם גם במידה פחותה, הדמוקרטיה הוסיפה להתקיים בצרפת בימי האימפריה הקולוניאלית שלה.

להכין את הספר השחור

השאלה, שעליה מארק טוויין לא הצליח להשיב, היא מתי מומיה של הרפובליקה הדמוקרטית מתפתחים לממדים כאלה שהיא חדלה להיות רפובליקה או דמוקרטיה.

אפשר שזו השאלה הצריכה דיון בין הנאבקים להצלת הדמוקרטיה בישראל: מהו 'המינימום הדמוקרטי', שאי עמידה בו תטריף מעיקרה את התנהלות השלטון, ותצדיק ערעור על עצם זכותה של ישראל להיחשב לדמוקרטיה?

בעימות בערוץ 12 השבוע, טייס מילואים ששמו שי קלך, אשר הוצג כ"תומך רפורמה", אמר, "אם חלילה תקום כאן דיקטטורה, צריך להילחם בדיקטטורה, אבל ודאי צריך להמשיך להגן על העם היהודי היושב בארצו".

אני חושב שהמשפט הזה מגדיר את ציר הדיון: היש נסיבות שבהן מתנגדי הדיקטטורה כי תקום צריכים להוסיף ולקבל את מרותה מפני השיקול של טובת הכלל? או שהופעת הדיקטטורה תשמוט מעיקרה את קרקע הלגיטימיות מתחת לרגלי המשטר, ותצדיק התנגדות אזרחית מלאה? לשיטתו של רס"ן קלך (נו, באמת, אתם אומרים), אפשר להצדיק אפילו התנגדות מזוינת.

אלה שאלות החדלות להיות אבסטרקטיות, והן מחייבות את הגדרת 'המינימום הדמוקרטי'. תנועת המחאה כמובן טוענת ש'המינימום הדמוקרטי' ייעלם עם קבלת חוק הסבירות. אבל חוק הסבירות כשלעצמו הוא דחליל הפחדה. הוא יצטרך לעמוד במבחן השימוש. למבחן הזה אפשר להתכונן באמצעות הכנת ספר שחור של חוקים היפותטיים, שיתאפשרו לאחר עיקור בית המשפט העליון. אלה החוקים שתנועת המחאה תדחה על הסף, ותראה את עצמה נאלצת לנקוט שיטות חדשות של מרי אזרחי כדי להתגונן מפניהם.

הקטלוג הזה יגדיר בדיוק נמרץ מה יהפוך את ישראל ל'דיקטטורה'. כאשר יקיץ הקץ על 'המינימום הדמוקרטי' תפקע הלגיטימיות של המשטר, ויהיה אפשר להתחיל מה שחוקר אמריקאי, ג'ין שארפ, כינה פעם 'אי־אלימות אסטרטגית' (Strategic non-violence). אני מציע לשאול על זה את הרובוט הסמוך למקום גלישתכם.

חוק הסבירות עומד לעבור, ונדמה לי שהמשימה צריכה להיות לא להכות על סירים ומחבתות בחוצות העיר, אלא להכין את השלב הבא במאבק.

עוד כתבות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?