משרדי חברת וסטו בתל אביב. בעיגול: מנכ''ל וסטו, יניב ברטלה / צילום: יח''צ, מיטל וייזברג
בימים האחרונים מתחוללת סערה בחברת האינשורטק הישראלית וסטו (Vesttoo) - עד לאחרונה סטארט-אפ אלמוני, שנודע בעיקר בגיוסי הכספים השנתיים שלו, שהעלו עוד ועוד את השווי שלו - עד שבסוף 2022 הפך לחד-קרן (חברת סטארט-אפ ששוויה מגיע למיליארד דולר).
● ממשל ביידן הוסיף לרשימה השחורה את חברות הסייבר ההתקפי של טל דיליאן
● תיבת פנדורה נפתחה השבוע בהייטק. הסיפור של עילית רז הוא רק קצה התופעה | ניתוח
החברה והדירקטוריון שכרו לפחות משרד חקירות אחד, וארבע פירמות עורכי דין בינלאומיות, כדי לבדוק הונאה לכאורה במערכת שלה, שבמסגרתה גורם בשוק ההון, אחד מלקוחות וסטו, העניק מכתבי ערבות מזויפים לחברות ביטוח, בהיקפים מוערכים של מאות מיליוני דולרים.
תוצאות הבדיקה יכריעו לא רק את גורל החברה הישראלית, המעסיקה מעל 100 עובדים בת"א - אלא ישפיעו גם על שמם הטוב של המשקיעים הגדולים בה, בהם גולדמן זאקס, הבנק הספרדי סנטנדר וקבוצת ההשקעות רויאל גרופ מאיחוד האמירויות.
החברה הישראלית נקשרה גם עם פירמות צמרת, המסייעות לה במעטפת הרגולטורית, ובהן פירמת עורכי הדין מיתר, שמבצעת את הבדיקה המשפטית של ההונאה, לצד פירמת חקירות ישראלית ששמה נותר חשאי, ופירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, המבקרת את דוחותיה.
מפגישה בין חברות ביטוח לגופי השקעה
וסטו פיתחה מעין שוק דיגיטלי, המתווך בין חברות ביטוח הזקוקות לנזילות, ובין בנקים, קרנות פנסיה, בתי השקעות וקרנות עושר המחפשים אפיקי השקעה חדשים בעולם הביטוח.
חברות הביטוח זקוקות לכך, שכן בניגוד לבנקים או למוסדות אשראי, כללי הרגולציה מגבילים את יכולת מינוף ההון שלהן, ומחייבים אותן להציג ערבויות בסכום דומה לזה של הפרמיות שהן מוכרות, כדי שלא להסתכן בפשיטת רגל.
וסטו מציעה לחברות הביטוח לאתר על גבי המערכת שלה את אותן הערבויות בשוק ההון - ומן הצד השני פותחת את האפשרות למשקיעים המוסדיים להשתתף בהשקעה באותן ערבויות. במסגרת העסקה המשקיע קונה אג"ח (או מכשיר פיננסי אחר) אשר הסיכון שאותו הוא משקף הוא הביצועים של תיק או תיקים ביטוחיים.
בחברה טענו בעבר כי פיתחו אלגוריתמים המסייעים לחברות הביטוח ולגופים המוסדיים לתמחר את הערבויות, כדי להקל על סחירותן של אותן ערבויות בשוק. החשד בחברת וסטו הוא כי אחד המשקיעים - או אחד הבנקים המייצגים אותו - הציג מסמכי ערבויות מזויפים, ובכך חשף את חברות הביטוח שקיבלו ממנו התחייבויות לסיכון רגולטורי.
הפרשה התגלתה בעקבות בדיקה תקופתית שוטפת שמבצע הבנק למשקיע, שצריך להוציא את אישור האיתנות. אחת הבדיקות העלתה ממצא לא תקין, הבנק עדכן את חברת הביטוח וזו עדכנה את וסטו.
בעקבות הממצאים עזבו כמה מנהלים בכירים את משרתם במשרדי החברה בארה"ב, בהם היועץ המשפטי שלה, דניאל גולדפריד, וסמנכ"ל הכספים, גוראב וואדווה. עוזבת נוספת היא לורן אליזבת סמית, היועצת המשפטית הזמנית בחברה. סמנכ"ל התחום המשפטי בחברה, דיוויד שונברון, עזב את החברה כבר בחודש אפריל האחרון, לאחר פחות משנה בתפקיד.
למרות העזיבות בארה"ב, הנהלת החברה בישראל הצליחה לייצב את הספינה, ולמנוע נטישה של עובדים במשרדים ברחוב מנחם בגין בתל אביב.
החשד אינו מיוחס לגורם בחברה עצמה
וסטו, שמעסיקה מעל 100 עובדים בישראל, לא פיטרה עובדים, אך בכירים בענף שמכירים את החברה אומרים כי לא מן הנמנע שהחברה תידרש למהלך שכזה בעתיד. "המוניטין של החברה נפגע, ובשוק הביטוח יש לזה חשיבות. מקווים שזו מכה שהחברה תוכל להתאושש ממנה".
גורמים המקורבים לחברה מבהירים שהחשד להונאה איננו מיוחס לגורם בחברה, אלא לאחד מלקוחותיה, שפועל על גבי מערכת השוק שפיתחה. כלומר, מקור ההונאה טמון בחיבור שבין הצד המשקיע לצד המבטח בעסקאות שבהן ביצעה וסטו תמחור של הערבויות. האחריות לחיתום ולביצוע העסקה מוטלת לפי החברה על הלקוחות המשתמשים בפלטפורמה, ולא על כתפיה שלה.
יתר על כן, בחברה שכרו מספר פירמות משפטיות על מנת לוודא שהיא איננה חשופה לסנקציות רגולטוריות או משפטיות ועל פי אותם מקורבים היא נמצאה תקינה.
בחברת הסטארט-אפ מסרבים להרחיב על הבדיקה הרגולטורית והמשפטית חובקת העולם, אך לגלובס נודע כי היא התבצעה על ידי פירמת אפלבי באיי ברמודה, פירמת מאייר בראון בארה"ב וקליפורד צ'אנס בבריטניה. בדיקה זו התבצעה, כאמור, נוסף על החקירה הפנימית שמבצעת החברה כדי לאתר את מקור ההונאה, בסיוע של חברת חקירות ושל פירמת עורכי הדין מיתר. כך שבחברה עדיין מנסים להבין מי עומד מאחורי ההונאה, היכן הוא ממוקם ומהו הסיכון שעומד על הפרק.
מחברת וסטו נמסר: "במהלך הפעילות השוטפת עלה חשש לתקלה בתהליכי החברה, ובימים אלה מתבצעת בדיקה על ידי גורמי מקצוע. מספר חברים בהנהלת החברה החליטו שלא להמתין לתוצאות הבדיקה הסופיות, ואנו מכבדים את החלטתם. עם סיום תהליך הבדיקה נעדכן בפרטים".
וסטו צמחה בבת אחת כחברה פרטית ואלמונית, כמעט מתחת לרדאר. עיקר הפרסומים נגעו לצמיחה העצומה בשווי שלה - היא הפכה לחד-קרן בתוך שלוש שנים מהיווסדה, כשהיא מאפשרת למספר משקיעים, כמו גם ליזמים, למכור מניות שניוניות (סקנדרי - מכירה מידי בעלי מניות קיימים, בניגוד למכירה של מניות חדשות), במיליוני דולרים. היא נוסדה ב-2020 וגייסה את הונה הראשוני מיריב גילת ומגיא בן ארצי, בעלי חברת הבלוקצ'יין הבורסאית טקטונה, העומדים מאחורי מספר מיזמי קריפטו.
מ־22 מיליון למיליארד דולר בתוך שלוש שנים
בהמשך, גייסה וסטו הון משור-טק השקעות של רן צרור, ולאחר מכן הצטרפו אליה קרנות ענק כמו הנקו של פרשה רומנובסקי ואלון ליפשיץ, קרן מורו של בנק סנטנדר הספרדי, קלבר הרוסית ובלאק ריבר - קרן הון סיכון של בכירים לשעבר בענף הטכנולוגיה הרוסי שהיגרו לברצלונה. אליהם הצטרפה גם רויאל גרופ מאבו דאבי.
על פי PitchBook, שווי החברה זינק מ-22 מיליון דולר בשנת 2021 למיליארד דולר בסוף 2022. בתחילת 2023 מכרו שור-טק והיזמים מניות שניוניות (סקנדרי) בחברה בהנחה של 30%. לפי ההערכה, כל אחד מהמייסדים - יניב ברטלה, בן ציקל ואלון ליפשיץ (אין קשר לאלון ליפשיץ מקרן הנקו המשקיעה בחברה) - הכניס ממכירה זו כמיליון דולר לפני מס.
"למרות שהאירוע נמצא מחוץ לגבולות החברה - יש כאן תקלה לכל הפחות, או הונאה לכל היותר - וזו שערורייה, אירוע משמעותי שיכול להשפיע על החברה בצורה קיצונית", אומר בכיר בענף ההייטק שמכיר את פרטי הבדיקה.