גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

19 מיליארד שקל זו הערכת חסר: אף אחד לא יודע כמה באמת עלתה תוכנית מחיר למשתכן

נתוני החשב הכללי באוצר מלמדים שהגרלות הדירות המוזלות עלו עד כה למדינה כ־19 מיליארד שקל ● אולם כדי לדעת כמה הן עלו באמת, יידרש מחקר עומק ממושך שיצטרך לכלול גם את אובדן ההכנסות ממסים וגם את הגובה האמיתי של ההנחות שהזוכים מקבלים ● כתבה חמישית בסדרה

שכונת יובלים בקריית שמונה. המדינה הלכה רחוק כדי לעודד יזמים להגיע לפריפריה / צילום: דוברות עיריית קריית שמונה
שכונת יובלים בקריית שמונה. המדינה הלכה רחוק כדי לעודד יזמים להגיע לפריפריה / צילום: דוברות עיריית קריית שמונה

כמה שילמה המדינה על תוכניות הדיור הממשלתיות, וכמה קיבלו הרוכשים? לפי נתוני החשב הכללי באוצר, עד לסוף 2022 הסכומים הגיעו כבר ללמעלה מ־19 מיליארד שקל - באופן ישיר באמצעות כספים וסבסוד ובאופן עקיף באמצעות אובדן הכנסות. מהנתונים עולה גם כי אובדן ההכנסות של המדינה בגין הנחות על קרקע שניתנו ליזמים עולה עם השנים, וזאת לאור עליות המחירים. עם זאת, גם ההנחות לרוכשים עולות מאותה סיבה, אך להבדיל מהוצאות המדינה - הן סבוכות בהרבה לחישוב.

שוכרים ומשכירים דירה? כך תקזזו את המס שאתם משלמים
עיריית תל אביב מנעה את סגירת בית רומנו. מה יקבלו היזמים בתמורה?
קיפאון בעסקאות נדל"ן? "כשהריבית תרד, תהיה התפרצות, כי ביקוש יש"

ממשלות ישראל מנסות לחמוק מלרשום את ההטבות שהן נותנת בתקציב המדינה, ומעדיפות שהן יגיעו מאובדן הכנסות. זה כמובן משחק חשבונאי שאינו משנה הרבה לגופו של עניין, אך משנה גם משנה לגופו של תקציב המדינה, שצריך להיות מאושר בכנסת בהליך מסורבל ומפוקח.

לפיכך, אם אפשר לבצע את המדיניות באמצעות ויתור על הכנסות - הדבר מועדף על שרי הממשלה לדורותיהם, וכך גם מתנהלות תוכניות הדיור הממשלתיות. כך יוצא, שרוב מוחלט של עלות תוכניות הדיור הממשלתיות למשלם המסים מגיעה בצורה של אובדן הכנסות בגין מחירי הקרקע המוזלים ששילמו היזמים במכרזי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ולא בתשלומים שהמדינה נאלצה לשלם לגורמים כלשהם.

אובדן ההכנסה הגדול ביותר הגיע מתוכנית "מחיר למשתכן", ואין פלא. התוכנית החלה לפעול ב־2015 והסתיימה ב־2020, אף שהגרלות מסוימות והגרלות המשך נמשכו גם לשנים האחרונות, ורק באחרונה התקיימה הגרלה כזו. בסך־הכול אובדן ההכנסה בגין תוכנית זו הגיע ל־7.6 מיליארד שקל.

תוכנית "מחיר מופחת", שאותה יזם שר השיכון לשעבר יעקב ליצמן, פעלה לזמן מוגבל עם מספר קטן של יחידות דיור, ועל כן אובדן ההכנסה למדינה בגין הקרקעות במסגרתה הגיע ל־3.1 מיליארד שקל.

התוכנית הנוכחית, "מחיר מטרה", שהיא יוזמה של שר השיכון הקודם זאב אלקין, שהחלה לפעול ב־2021 ונמשכת גם היום, הובילה עד כה לאובדן הכנסות למדינה בגובה של 5.6 מיליארד שקל. סביר להניח שבמהלך השנה הנוכחית או הבאה היא תעקוף את "מחיר למשתכן" מבחינת הפסדי הכנסות, משום שבקנה יש עוד מכרזי קרקע מסובסדים רבים לעשרות אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ.

הוצאות פיתוח שגורמות הפסדים ליזמים

אובדן ההכנסות מקרקע הוא לא הכול. הוגי "מחיר למשתכן" הבינו כי אם רוצים שהיזמים יגיעו ליישובי הפריפריה, ששם מחירי הקרקעות שאפו לאפס - כלומר הדירות עלו בערך כמו עלויות הבנייה - צריך לסייע להם במימון הוצאות הפיתוח. רק כך הם יוכלו למכור דירות בהנחה ואף להפיק רווח יזמי מהפרויקטים.

הנה סיפור אמיתי שמדגים את ההיגיון: בתחילת 2016 התקיים מכרז של מחיר למשתכן בקריית שמונה. מלכתחילה נקבע ערך מופחת של הקרקע שהגיע לכ־5,000 שקל ליחידת דיור. בנוסף הוטלו על היזמים הוצאות פיתוח בגובה של 20־25 אלף שקל עבור כל יחידת דיור שבפרויקט שלהם; לבסוף הוצע להם סבסוד בהוצאות פיתוח שהגיע ל־40 אלף שקל ליחידת דיור. יצא, שהמדינה שילמה ליזמים 10־15 אלף שקל לכל יחידת דיור עבור הקרקעות שרכשו באותו מכרז.

זהו אומנם מקרה קיצון, אך הוא ממחיש עד כמה רחוק המדינה הייתה מוכנה ללכת, על מנת שיזמים ירצו להגיע לקריית שמונה, לבנות בה, לתת הנחה לרוכשים ובסופו של דבר להוציא גם רווח יזמי מהפרויקטים שלהם.

בסוף 2017 בוצעו העסקאות בגין ההגרלות, והרוכשים שילמו מחירים של כ־700 אלף שקל בממוצע על דירות 4 חדרים שרכשו. בעצם, לא מדויק. בדרך לתשלום הכסף ליזמים, קיבלו הרוכשים מענק מהמדינה בסך של 60 אלף שקל, כלומר עלות הדירה עבורם ירדה ל־640 אלף שקל.

הסיבה לכך הייתה שעם תחילת "מחיר למשתכן" קבעו יוזמי התוכנית בממשלה, בראשות שר האוצר לשעבר משה כחלון, כי הם שואפים להשיג הנחה של 200 אלף שקל לפחות עבור הרוכשים, וכי במקרים שבהם לא ניתן להשיג הנחות כאלה, עקב מחירי הקרקע הנמוכים - יזכו הרוכשים במענקים של 40־60 אלף שקל (תלוי במיקום). גם כך היו מקרים רבים שבהם ההנחות הממשיות על דירות שנרכשו בערים הללו היו כה נמוכות, שגם לאחר קבלת המענק, הן בקושי הגיעו לרף של ה־200 אלף שקל.

הערכת חסר: השיטה הפכה מדויקת יותר

שני הרכיבים הללו, של סבסוד עלויות הפיתוח ליזמים ומענקים לרוכשי הדירות, הגיעו בסך־הכול לעלויות של כ־3.2 מיליארד שקל למדינה. יש לציין כי בגלל שמתחילת "מחיר למשתכן" במחצית השנייה של 2015 ועד לימינו, מחירי הדירות עלו ביותר מ־40%, הדבר העלה גם את מחירי הקרקעות במידה ניכרת, והתופעה של קרקע ששווה לאפס כמעט ירדה מהמפה. זה הביא לכך, ששני רכיבים אלה בהוצאות המדינה בגין תוכניות הדיור - פחתו בשנים האחרונות, אם כי לנוכח המצב כיום של ריביות גבוהות והשתתפות דלה במיוחד במכרזי רמ"י בפריפריה, הסיכוי שנשוב לראות מצב כזה, אינו תיאורטי. בחישוב של החשב הכללי באוצר לא נכלל אובדן הכנסות ממס רכישה וממע"מ. קשה לחשב את האובדן הזה בהשוואה לעסקאות רגילות, משום שמספר העסקאות עלה במקביל.

בסך־הכול עלויות תוכניות הדיור למדינה הגיעו כאמור ל־19.5 מיליארד שקל, ואולם החשב הכללי מדגיש כי מדובר בהערכת חסר, שכן במחיר למשתכן חישבו את ההנחות לפי שיטה מסוימת, ששונתה בשנה שעברה למדידה מדויקת יותר, שמביאה בחשבון גם את השינוי במחירי הדירות בשוק החופשי, את תנאי התוכניות השונים, תשומות הבנייה ועוד. לכן סביר, כי העלויות גבוהות אף יותר, אם כי החשב הכללי לא נותן אומדן בכמה.

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג / צילום: עודד קרני

ומה קיבלו הרוכשים, שזכו בהגרלות? כ־30 אלף רוכשי דירות בפריפריה, כלומר פחות משליש, קיבלו מענקים. נוסף לכך היו הנחות על מחירי הדירות. טרם נערכה עבודה מעמיקה סביב שאלת גובה ההנחות. מתחילת דרכה של "מחיר למשתכן" ועד ימינו ב"מחיר מטרה" קיימת ביקורת רבה על שיטות החישוב שלהן.

כאמור לדירות שנמכרו במסגרת "מחיר למשתכן" נקבעה הנחה של לפחות 200 אלף שקל ממחיר השוק. אבל מהו מחיר השוק? במסגרת התוכנית "עצרו" את מחיר הקרקעות שהשתתפו בתוכנית וחישבו אותן לפי מחיריהן שהיו ביוני 2015. בדרך זו גם חישבו את ההנחות מאז; "במחיר מופחת" מחירי הקרקע הוצמדו למחירים של סוף 2020; כיום הם צמודים למחירים הנוכחיים.

כיצד מחשבים הנחה? לכאורה, בודקים את מחירי השוק החופשי של דירות באזור מסוים, ומחשבים את ההפרש בינן לבין מחירן של הדירות המוזלות. אבל בתוכניות הדיור הממשלתיות הדברים מסובכים בהרבה. ההנחות של "מחיר למשתכן" נמצאו כמעט תמיד בחסר בגלל צורת החישוב שהוצמדה ל־2015 וכנ"ל מחיר מופחת שבהן המחירים הושוו באופן מלאכותי ל־2020, על אף שהגרלות נערכו ב־2021־2022 והמחירים עלו באותה תקופה בכ־30%.

פעמים רבות גם נמצא שהפרויקטים שהוגרלו היו בשכונות חדשות, שלא ניתן לגזור מהן מחירי שוק אמיתיים, וההשוואה הייתה למחירים תיאורטיים. מי ידע לפני שש שנים מה מחירי הדירות בגליל ים? אז היו במקום בעיקר שדות.

חישוב ההנחות עדיין תלוש מהמציאות

גם היום חישוב ההנחות תלוש במידה רבה מהמציאות בשטח, והוא מתבסס על נוסחה מסורבלת שדורשת שההנחה תהיה לא יותר גבוהה מ־300 אלף שקל ממחיר מסוים ולא יותר גבוהה מחצי מיליון שקל מאותו מחיר מוצמד למפתח הצמדה כלשהו. כל קשר בין זה לבין השוואה ישירה למ"ר או לחדר שנרכש בסמיכות בשוק החופשי מקרי בהחלט.

הנה דוגמה לשוני במתודות, שהביא גם לשוני גדול מאוד בחישוב ההנחות: בסוף 2017 נערכו מספר הגרלות גדולות במחיר למשתכן. על פי חישובי משרד השיכון, ההנחה שהתקבלה על דירות שהוגרלו אז ברעננה נעה בסביבות 210 אלף שקל, לדירות ארבעה חדרים. בבאר שבע היא הגיע לכ־100 אלף שקל, ואילו במודיעין ל־440 אלף שקל.

אתר מדלן ערך באותה תקופה בדיקה משלו על אותן הגרלות, התמקד בדירות ארבעה חדרים וגילה כי ברעננה ההנחות הגיעו ל־648 אלף שקל, במודיעין ל־758 אלף שקל ובבאר שבע ל־328 אלף שקל.

מה קרה? במשרד השיכון חישבו את ההנחות על סמך הכללים התיאורטיים שבנו לצורך "מחיר למשתכן", בעוד שבאתר מדלן הלכו בצורה פשוטה וחישבו מחירי דירות חדשות בשוק החופשי שנמכרו בסביבה בסמוך למועד ההגרלה. עניין נוסף היה ההבדל בזמנים: במשרד השיכון ערכו את חישובי ההנחה מיד לאחר סיום מכרזי הקרקעות ואילו במדלן עשו זאת זמן קצר לפני קיום ההגרלות. חלוף הזמן הגדיל מאוד את הפער.

איך יוצאים מהסבך? לפחות לגבי מחיר למשתכן עשה בנק ישראל מחקר מקיף שערך בשנה שעברה על ההנחות שניתנו בהגרלות שנערכו בין 2015 ל־2022 והוא גילה כי ההנחות שהתקבלו הגיעו ל־26%־40% ממחירי דירות דומות שנמכרו בשוק החופשי, ואולם השונות הייתה רבה. ההנחות במחוז תל אביב היו הגדולות ביותר והגיעו ל־1.185 מיליון שקל בממוצע; במחוז המרכז הן הגיעו ל־929 אלף שקל; בירושלים ל־841 אלף שקל; ביו"ש ל־683 אלף שקל; בחיפה ל־456 אלף שקל, בדרום ל־362 אלף שקל.

ומה לגבי ההגרלות שנעשות בתקופה הזו של "מחיר מטרה"? שוב נקלענו לסבך. כפי שכתבנו, שיטת החישוב החדשה סבוכה, ואינה תמיד עונה על הדרישות של התוכנית עצמה. כך, למשל, אחת מהמטרות היא שהנחות לא יעלו על חצי מיליון שקל. אנחנו בגלובס כבר מצאנו כמה מקרים שבהם היא כן חצתה את הסכום הזה, על אף שהיא עמדה בנוסחה התיאורטית.

ואם רוצים לחשב במדויק את ההנחות שבהם זוכים הרוכשים, אי אפשר להתעלם ממרכיב ההמתנה לדירות, שמאז 2018 הפך ארוך משמעותית מזה של השוק החופשי. אם זמן המתנה לדירה בשוק החופשי יכול לנוע סביב שנתיים, כאן הזמן יכול להגיע לארבע־חמש שנים ולעתים יותר. עניין זה חייב להתקזז מההנחות התיאורטיות המחושבות. בשוק החופשי מוכרת תופעת הפרי־סייל, שבמסגרתה יזמים מוכרים דירות על הנייר במכירה מוקדמת בהוזלות של כ־5% והרוכשים יודעים שהם יצטרכו להמתין זמן ארוך יותר עד לאיכלוס. כך שחישוב נכון של הנחה צריך להשוות את הדירה המוזלת לדירה בפרי־סייל.

עוד כתבות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה