גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

19 מיליארד שקל זו הערכת חסר: אף אחד לא יודע כמה באמת עלתה תוכנית מחיר למשתכן

נתוני החשב הכללי באוצר מלמדים שהגרלות הדירות המוזלות עלו עד כה למדינה כ־19 מיליארד שקל ● אולם כדי לדעת כמה הן עלו באמת, יידרש מחקר עומק ממושך שיצטרך לכלול גם את אובדן ההכנסות ממסים וגם את הגובה האמיתי של ההנחות שהזוכים מקבלים ● כתבה חמישית בסדרה

שכונת יובלים בקריית שמונה. המדינה הלכה רחוק כדי לעודד יזמים להגיע לפריפריה / צילום: דוברות עיריית קריית שמונה
שכונת יובלים בקריית שמונה. המדינה הלכה רחוק כדי לעודד יזמים להגיע לפריפריה / צילום: דוברות עיריית קריית שמונה

 

כמה שילמה המדינה על תוכניות הדיור הממשלתיות, וכמה קיבלו הרוכשים? לפי נתוני החשב הכללי באוצר, עד לסוף 2022 הסכומים הגיעו כבר ללמעלה מ־19 מיליארד שקל - באופן ישיר באמצעות כספים וסבסוד ובאופן עקיף באמצעות אובדן הכנסות. מהנתונים עולה גם כי אובדן ההכנסות של המדינה בגין הנחות על קרקע שניתנו ליזמים עולה עם השנים, וזאת לאור עליות המחירים. עם זאת, גם ההנחות לרוכשים עולות מאותה סיבה, אך להבדיל מהוצאות המדינה - הן סבוכות בהרבה לחישוב. 

שוכרים ומשכירים דירה? כך תקזזו את המס שאתם משלמים 
עיריית תל אביב מנעה את סגירת בית רומנו. מה יקבלו היזמים בתמורה?
קיפאון בעסקאות נדל"ן? "כשהריבית תרד, תהיה התפרצות, כי ביקוש יש"

ממשלות ישראל מנסות לחמוק מלרשום את ההטבות שהן נותנת בתקציב המדינה, ומעדיפות שהן יגיעו מאובדן הכנסות. זה כמובן משחק חשבונאי שאינו משנה הרבה לגופו של עניין, אך משנה גם משנה לגופו של תקציב המדינה, שצריך להיות מאושר בכנסת בהליך מסורבל ומפוקח.

לפיכך, אם אפשר לבצע את המדיניות באמצעות ויתור על הכנסות - הדבר מועדף על שרי הממשלה לדורותיהם, וכך גם מתנהלות תוכניות הדיור הממשלתיות. כך יוצא, שרוב מוחלט של עלות תוכניות הדיור הממשלתיות למשלם המסים מגיעה בצורה של אובדן הכנסות בגין מחירי הקרקע המוזלים ששילמו היזמים במכרזי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ולא בתשלומים שהמדינה נאלצה לשלם לגורמים כלשהם.

אובדן ההכנסה הגדול ביותר הגיע מתוכנית "מחיר למשתכן", ואין פלא. התוכנית החלה לפעול ב־2015 והסתיימה ב־2020, אף שהגרלות מסוימות והגרלות המשך נמשכו גם לשנים האחרונות, ורק באחרונה התקיימה הגרלה כזו. בסך־הכול אובדן ההכנסה בגין תוכנית זו הגיע ל־7.6 מיליארד שקל.

תוכנית "מחיר מופחת", שאותה יזם שר השיכון לשעבר יעקב ליצמן, פעלה לזמן מוגבל עם מספר קטן של יחידות דיור, ועל כן אובדן ההכנסה למדינה בגין הקרקעות במסגרתה הגיע ל־3.1 מיליארד שקל.

התוכנית הנוכחית, "מחיר מטרה", שהיא יוזמה של שר השיכון הקודם זאב אלקין, שהחלה לפעול ב־2021 ונמשכת גם היום, הובילה עד כה לאובדן הכנסות למדינה בגובה של 5.6 מיליארד שקל. סביר להניח שבמהלך השנה הנוכחית או הבאה היא תעקוף את "מחיר למשתכן" מבחינת הפסדי הכנסות, משום שבקנה יש עוד מכרזי קרקע מסובסדים רבים לעשרות אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ.

הוצאות פיתוח שגורמות הפסדים ליזמים

אובדן ההכנסות מקרקע הוא לא הכול. הוגי "מחיר למשתכן" הבינו כי אם רוצים שהיזמים יגיעו ליישובי הפריפריה, ששם מחירי הקרקעות שאפו לאפס - כלומר הדירות עלו בערך כמו עלויות הבנייה - צריך לסייע להם במימון הוצאות הפיתוח. רק כך הם יוכלו למכור דירות בהנחה ואף להפיק רווח יזמי מהפרויקטים.

הנה סיפור אמיתי שמדגים את ההיגיון: בתחילת 2016 התקיים מכרז של מחיר למשתכן בקריית שמונה. מלכתחילה נקבע ערך מופחת של הקרקע שהגיע לכ־5,000 שקל ליחידת דיור. בנוסף הוטלו על היזמים הוצאות פיתוח בגובה של 20־25 אלף שקל עבור כל יחידת דיור שבפרויקט שלהם; לבסוף הוצע להם סבסוד בהוצאות פיתוח שהגיע ל־40 אלף שקל ליחידת דיור. יצא, שהמדינה שילמה ליזמים 10־15 אלף שקל לכל יחידת דיור עבור הקרקעות שרכשו באותו מכרז.

זהו אומנם מקרה קיצון, אך הוא ממחיש עד כמה רחוק המדינה הייתה מוכנה ללכת, על מנת שיזמים ירצו להגיע לקריית שמונה, לבנות בה, לתת הנחה לרוכשים ובסופו של דבר להוציא גם רווח יזמי מהפרויקטים שלהם.

בסוף 2017 בוצעו העסקאות בגין ההגרלות, והרוכשים שילמו מחירים של כ־700 אלף שקל בממוצע על דירות 4 חדרים שרכשו. בעצם, לא מדויק. בדרך לתשלום הכסף ליזמים, קיבלו הרוכשים מענק מהמדינה בסך של 60 אלף שקל, כלומר עלות הדירה עבורם ירדה ל־640 אלף שקל.

הסיבה לכך הייתה שעם תחילת "מחיר למשתכן" קבעו יוזמי התוכנית בממשלה, בראשות שר האוצר לשעבר משה כחלון, כי הם שואפים להשיג הנחה של 200 אלף שקל לפחות עבור הרוכשים, וכי במקרים שבהם לא ניתן להשיג הנחות כאלה, עקב מחירי הקרקע הנמוכים - יזכו הרוכשים במענקים של 40־60 אלף שקל (תלוי במיקום). גם כך היו מקרים רבים שבהם ההנחות הממשיות על דירות שנרכשו בערים הללו היו כה נמוכות, שגם לאחר קבלת המענק, הן בקושי הגיעו לרף של ה־200 אלף שקל.

הערכת חסר: השיטה הפכה מדויקת יותר

שני הרכיבים הללו, של סבסוד עלויות הפיתוח ליזמים ומענקים לרוכשי הדירות, הגיעו בסך־הכול לעלויות של כ־3.2 מיליארד שקל למדינה. יש לציין כי בגלל שמתחילת "מחיר למשתכן" במחצית השנייה של 2015 ועד לימינו, מחירי הדירות עלו ביותר מ־40%, הדבר העלה גם את מחירי הקרקעות במידה ניכרת, והתופעה של קרקע ששווה לאפס כמעט ירדה מהמפה. זה הביא לכך, ששני רכיבים אלה בהוצאות המדינה בגין תוכניות הדיור - פחתו בשנים האחרונות, אם כי לנוכח המצב כיום של ריביות גבוהות והשתתפות דלה במיוחד במכרזי רמ"י בפריפריה, הסיכוי שנשוב לראות מצב כזה, אינו תיאורטי. בחישוב של החשב הכללי באוצר לא נכלל אובדן הכנסות ממס רכישה וממע"מ. קשה לחשב את האובדן הזה בהשוואה לעסקאות רגילות, משום שמספר העסקאות עלה במקביל.

בסך־הכול עלויות תוכניות הדיור למדינה הגיעו כאמור ל־19.5 מיליארד שקל, ואולם החשב הכללי מדגיש כי מדובר בהערכת חסר, שכן במחיר למשתכן חישבו את ההנחות לפי שיטה מסוימת, ששונתה בשנה שעברה למדידה מדויקת יותר, שמביאה בחשבון גם את השינוי במחירי הדירות בשוק החופשי, את תנאי התוכניות השונים, תשומות הבנייה ועוד. לכן סביר, כי העלויות גבוהות אף יותר, אם כי החשב הכללי לא נותן אומדן בכמה.

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג / צילום: עודד קרני

ומה קיבלו הרוכשים, שזכו בהגרלות? כ־30 אלף רוכשי דירות בפריפריה, כלומר פחות משליש, קיבלו מענקים. נוסף לכך היו הנחות על מחירי הדירות. טרם נערכה עבודה מעמיקה סביב שאלת גובה ההנחות. מתחילת דרכה של "מחיר למשתכן" ועד ימינו ב"מחיר מטרה" קיימת ביקורת רבה על שיטות החישוב שלהן.

כאמור לדירות שנמכרו במסגרת "מחיר למשתכן" נקבעה הנחה של לפחות 200 אלף שקל ממחיר השוק. אבל מהו מחיר השוק? במסגרת התוכנית "עצרו" את מחיר הקרקעות שהשתתפו בתוכנית וחישבו אותן לפי מחיריהן שהיו ביוני 2015. בדרך זו גם חישבו את ההנחות מאז; "במחיר מופחת" מחירי הקרקע הוצמדו למחירים של סוף 2020; כיום הם צמודים למחירים הנוכחיים.

כיצד מחשבים הנחה? לכאורה, בודקים את מחירי השוק החופשי של דירות באזור מסוים, ומחשבים את ההפרש בינן לבין מחירן של הדירות המוזלות. אבל בתוכניות הדיור הממשלתיות הדברים מסובכים בהרבה. ההנחות של "מחיר למשתכן" נמצאו כמעט תמיד בחסר בגלל צורת החישוב שהוצמדה ל־2015 וכנ"ל מחיר מופחת שבהן המחירים הושוו באופן מלאכותי ל־2020, על אף שהגרלות נערכו ב־2021־2022 והמחירים עלו באותה תקופה בכ־30%.

פעמים רבות גם נמצא שהפרויקטים שהוגרלו היו בשכונות חדשות, שלא ניתן לגזור מהן מחירי שוק אמיתיים, וההשוואה הייתה למחירים תיאורטיים. מי ידע לפני שש שנים מה מחירי הדירות בגליל ים? אז היו במקום בעיקר שדות.

חישוב ההנחות עדיין תלוש מהמציאות

גם היום חישוב ההנחות תלוש במידה רבה מהמציאות בשטח, והוא מתבסס על נוסחה מסורבלת שדורשת שההנחה תהיה לא יותר גבוהה מ־300 אלף שקל ממחיר מסוים ולא יותר גבוהה מחצי מיליון שקל מאותו מחיר מוצמד למפתח הצמדה כלשהו. כל קשר בין זה לבין השוואה ישירה למ"ר או לחדר שנרכש בסמיכות בשוק החופשי מקרי בהחלט.

הנה דוגמה לשוני במתודות, שהביא גם לשוני גדול מאוד בחישוב ההנחות: בסוף 2017 נערכו מספר הגרלות גדולות במחיר למשתכן. על פי חישובי משרד השיכון, ההנחה שהתקבלה על דירות שהוגרלו אז ברעננה נעה בסביבות 210 אלף שקל, לדירות ארבעה חדרים. בבאר שבע היא הגיע לכ־100 אלף שקל, ואילו במודיעין ל־440 אלף שקל.

אתר מדלן ערך באותה תקופה בדיקה משלו על אותן הגרלות, התמקד בדירות ארבעה חדרים וגילה כי ברעננה ההנחות הגיעו ל־648 אלף שקל, במודיעין ל־758 אלף שקל ובבאר שבע ל־328 אלף שקל.

מה קרה? במשרד השיכון חישבו את ההנחות על סמך הכללים התיאורטיים שבנו לצורך "מחיר למשתכן", בעוד שבאתר מדלן הלכו בצורה פשוטה וחישבו מחירי דירות חדשות בשוק החופשי שנמכרו בסביבה בסמוך למועד ההגרלה. עניין נוסף היה ההבדל בזמנים: במשרד השיכון ערכו את חישובי ההנחה מיד לאחר סיום מכרזי הקרקעות ואילו במדלן עשו זאת זמן קצר לפני קיום ההגרלות. חלוף הזמן הגדיל מאוד את הפער.

איך יוצאים מהסבך? לפחות לגבי מחיר למשתכן עשה בנק ישראל מחקר מקיף שערך בשנה שעברה על ההנחות שניתנו בהגרלות שנערכו בין 2015 ל־2022 והוא גילה כי ההנחות שהתקבלו הגיעו ל־26%־40% ממחירי דירות דומות שנמכרו בשוק החופשי, ואולם השונות הייתה רבה. ההנחות במחוז תל אביב היו הגדולות ביותר והגיעו ל־1.185 מיליון שקל בממוצע; במחוז המרכז הן הגיעו ל־929 אלף שקל; בירושלים ל־841 אלף שקל; ביו"ש ל־683 אלף שקל; בחיפה ל־456 אלף שקל, בדרום ל־362 אלף שקל.

ומה לגבי ההגרלות שנעשות בתקופה הזו של "מחיר מטרה"? שוב נקלענו לסבך. כפי שכתבנו, שיטת החישוב החדשה סבוכה, ואינה תמיד עונה על הדרישות של התוכנית עצמה. כך, למשל, אחת מהמטרות היא שהנחות לא יעלו על חצי מיליון שקל. אנחנו בגלובס כבר מצאנו כמה מקרים שבהם היא כן חצתה את הסכום הזה, על אף שהיא עמדה בנוסחה התיאורטית.

ואם רוצים לחשב במדויק את ההנחות שבהם זוכים הרוכשים, אי אפשר להתעלם ממרכיב ההמתנה לדירות, שמאז 2018 הפך ארוך משמעותית מזה של השוק החופשי. אם זמן המתנה לדירה בשוק החופשי יכול לנוע סביב שנתיים, כאן הזמן יכול להגיע לארבע־חמש שנים ולעתים יותר. עניין זה חייב להתקזז מההנחות התיאורטיות המחושבות. בשוק החופשי מוכרת תופעת הפרי־סייל, שבמסגרתה יזמים מוכרים דירות על הנייר במכירה מוקדמת בהוזלות של כ־5% והרוכשים יודעים שהם יצטרכו להמתין זמן ארוך יותר עד לאיכלוס. כך שחישוב נכון של הנחה צריך להשוות את הדירה המוזלת לדירה בפרי־סייל.

עוד כתבות

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"