גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ההתלהבות מהשקעה של אינטל בישראל הייתה מוקדמת מדי?

נתניהו וסמוטריץ' התפארו השבוע בהקמת מפעל של אינטל בישראל ● אלא שחודש חלף מאז הדיווחים על ההשקעה, ובחברה טרם אישרו אותה ● מאחורי הקלעים של המגעים והמסרים הסותרים

מתחם אינטל חיפה / צילום: Shutterstock
מתחם אינטל חיפה / צילום: Shutterstock

בשעות אחר הצהריים של יום שלישי האחרון, מיד לאחר שנודע על כוונתה של סוכנות הדירוג מודי'ס להוציא הודעה מיוחדת לאור חקיקת צמצום עילת הסבירות, הוציאו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודעה משלהם, המסבירה כי מדובר ב"תגובה רגעית". בתוך כך שורבבו להודעה שמן של שתי ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות: אינטל ואנבידיה, שהוזכרו כמי שהתחייבו להשקיע בארץ. "אינטל מתכננת את ההשקעה הגדולה ביותר שלה מחוץ לארה"ב, ותשקיע 25 מיליארד דולר בישראל, ואנבידיה בונה מחשב־על בישראל".

הנהלת משרד האוצר דנה באיומים לפתוח ב"מרד מסים"
הנתון שהפתיע ואיפה נמצאים הסיכונים? 4 גרפים שיגלו לכם - מה המצב האמיתי של המשק הישראלי

זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה עשו השניים שימוש בשמה של אינטל נגד אלה שמאשימים אותם בפגיעה בכלכלה. בחודש שעבר נחתה הודעה לעיתונות שהוציא משרד האוצר בתיבת הדואר האלקטרוני של כלי התקשורת: "אינטל תקים מפעל ענק בהשקעת עתק של כ־25 מיליארד דולר", שבו התגאה ראש הממשלה על "ההשקעה הכי גדולה של חברה בינלאומית אי פעם בישראל".

אי־הדיוקים בהודעה

אולם, שעה קלה לאחר פרסום ההודעה, התברר כי היא כללה כמה אי־דיוקים: ראשית, לא מדובר בהשקעה חדשה להקמת מפעל חדש, אלא בהחלטה לשדרג מפעל הנמצא בבנייה. בנוסף, ההחלטה על בניית המפעל והשגת ההתחייבות מאינטל להקמתו נערכה עוד בממשלת נתניהו הרביעית, כאשר שר האוצר היה משה כחלון. אינטל התחייבה לאחר מכן, בשנת 2021, להשקיע 10 מיליארד דולר במפעל.

ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

עוד נכתב בהודעה כי הוסכם להעלות את שיעור המס שהחברה תשלם למדינה, ולהעניק לה מענק של יותר מ־3 מיליארד דולר. לגלובס נודע עם זאת כי העסקה נמצאת בשלב מוקדם, וכי מדובר בהכרזה לאחר הסכמה עקרונית בין השתיים. כמה דרישות לקידומה של העסקה עדיין לא יצאו לפועל: אינטל טרם הגישה את בקשתה הרשמית לקבלת מענק מרשות ההשקעות במשרד הכלכלה; יתר על כן, במשרד הכלכלה הופתעו מההכרזה של משרד האוצר, שלא תואמה איתם, על אף שיש למשרד תפקיד מפתח במשא־ומתן על הטבות ממשלתיות הניתנות לחברות זרות. למשרד הכלכלה נגיעה גם לשיעור המס על הרווחים הנקבע לתאגידים.

רשות ההשקעות וצמרת משרד הכלכלה היו מעורבים בהבאתה של אינטל למשא־ומתן, אך לא היו מצויים בשלבים החשובים שכללו את ההסכמה על גובה המענק וגובה המס שייגבה מהחברה. שר הכלכלה ניר ברקת קיבל אומנם עדכונים על הנעשה, אך ניהל מפגשים באופן עצמאי עם בכירים בחברה ואף ניסה לקבוע פגישה עם בכיר באינטל בוושינגטון, שבוטלה בסופו של דבר.

לגלובס נודע כי לאחר התמיהה שהביע ברקת על כך שרשות ההשקעות לא עודכנה בפרטי המשא־ומתן, נפגשו מוקדם יותר השבוע בכירים בשני המשרדים על מנת ליישר את ההדורים ולעדכן בהתפתחויות. זו לא רק אחריותו של משרד האוצר: גורמים המקורבים למשא־ומתן טוענים כי באינטל התעקשו להשאיר אותו דיסקרטי בידיו של אגף התקציבים, על מנת למנוע הדלפות. באינטל סירבו להגיב לנושא.

הקלפים פתוחים

לא תמיד נראו ככה פני הדברים. בשנת 2014, בימי ממשלת נתניהו השלישית, התנהל המשא־ומתן עם שר האוצר דאז, יאיר לפיד ושר הכלכלה דאז נפתלי בנט, באופן אחר. בניית ההצעה לאינטל נעשתה עם נציגים ממרכז ההשקעות, משרד הכלכלה וצמרת משרד האוצר, שעבדו במשותף.

ההבנות העקרוניות על גובה המענק אומנם התקבלו ללא מעורבות ועדת ההשקעות, אך זו ריבונית להחליט בעצמה מה יהיה גובה המענק הממשלתי שיינתן לאינטל על בסיס משא־ומתן, ותהליך בדיקה ארוך. מאחר וזה טרם נערך, הקלפים למעשה פתוחים ועלולים להיטרף מחדש ולשנות את כללי המשחק. גם התכנסות משולשת של ראש רשות המסים, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד הכלכלה, לניסוח הצהרת מס עקרונית, עדיין לא התקיימה - אם כי בכירים מבטיחים שהיא תצא בקרוב.

בכירים שמכירים את המשא־ומתן הודו כי הוא אומנם נמצא בשלב ההסכמה העקרונית, אך תהליכי האישור ברשות ההשקעות ובדירקטוריון אינטל בלאו הכי נערכים לאחר קבלת ההסכמה. בנוסף, עצם הוצאת ההודעה על ידי נתניהו וסמוטריץ' בעיתוי מוקדם איננה אומרת שאינטל מתכחשת לה, וייתכן שאף רווח למנהליה על כך שנחסכה מהם ההכרזה על שיתוף פעולה עם פוליטיקאים ישראלים מעוררי מחלוקת בארה"ב. עם זאת, העובדה שנתניהו משרבב את שמה של אינטל להודעות שעשויות להתפרש כפוליטיות, ככל הנראה אינה תורמת ליחסים עם החברה.

דיסקרטיות מרבית

יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, הוא הרוח החיה מאחורי המשא־ומתן עם אינטל. לאגף התקציבים תפקיד חשוב בו, מאחר שמדובר במענק אדיר הנמצא ממקורות חוץ־תקציביים. אליו הצטרף גם מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, עם מעורבות מופחתת של החשכ"ל והיועץ המשפטי של משרד האוצר, אשר בדרך כלל מקבלים תפקיד פעיל יותר בתהליך.

גרדוס, ששמר את הקלפים קרוב לחזה במטרה לשמור על דיסקרטיות מרבית, עדכן בטרם החלה ישיבת הממשלה את נתניהו וסמוטריץ', ובמקביל נערכה שיחה עם דניאל בן עטר, מנכ"ל מערך הייצור של אינטל בישראל וסגן נשיא בחברה העולמית, שבה החליפו הצדדים ברכות.

עם זאת, באינטל היו כאלה שהופתעו מעיתוי ההכרזה. גם אם היא נעשתה בהסכמה מצד בכירים באינטל, מערך הדוברות והשיווק של החברה לא ידע על כוונה לצאת בהודעה משותפת ביום ראשון בבוקר. למעשה, יום קודם לכן הוציאו אינטל וממשלת פולין הודעה משותפת על הקמת מפעל, ויומיים לאחר מכן הוצאה ידיעה דומה בשיתוף ממשלת גרמניה, הכוללת גם תמונת חתימה מחויכת של כל הצדדים.

באשר למפעל בקריית גת - אינטל מעולם לא הודתה באופן רשמי כי הוא יקום, ומצד שני גם לא הכחישה זאת. באתר האינטרנט של החברה מתנוססות ההודעות הרשמיות על המפעלים בפולין וגרמניה - אך לא על ישראל. התגובה ששלחו באינטל, באיחור מה להכרזה הממשלתית, לא התייחסה לעסקה, אלא לכוונה להרחיב את יכולת הייצור שלה בישראל.

יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים / צילום: עודד קרני

אינטל גם עדיין לא אישרה את ההכרזה בדירקטוריון שלה. תהליך שכזה עלול לקחת עוד כמה חודשים, במקביל להגשת בקשה רשמית למענק במשרד הכלכלה ואישורו על ידה. כעת ההערכה היא כי גם תהליכים אלה יושלמו עד תחילת השנה, ורק אז ניתן יהיה לברך על המוגמר.

ממשרד האוצר נמסר: "העבודה מול אינטל נעשתה באופן מקצועי ביותר, כמו גם העבודה התקשורתית אשר תואמה עם חברת אינטל. גורמי המקצוע ניהלו את התהליך באופן דיסקרטי גם לבקשת החברה, והמשא־ומתן בוצע לשביעות רצון שני הצדדים".

מאינטל נמסר: "ישראל היא מרכז עולמי של טאלנטים טכנולוגיים וחדשנות, ואחד ממרכזי הייצור והמו"פ העולמיים המשמעותיים של אינטל. כוונתנו להרחיב את יכולת הייצור שלנו בישראל מונעת מתוך המחויבות שלנו לענות על צורכי ייצור עתידיים ולתמוך באסטרטגיית IDM 2.0 (פתיחת מערך הייצור לחברות שבבים אחרות - א"ג) של אינטל".

עוד כתבות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"