ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: חיים צח, לע''מ
הכותב הוא ראש תוכנית ה-MBA בהתמחות מימון נדל"ן, בית הספר למינהל עסקים, האוניברסיטה העברית
המשבר בשוק הבנייה למגורים, שמתבטא בירידת היקף התחלות הבנייה בכ־43%, בגידול מלאי הדירות הבלתי מכורות שבידי הקבלנים ליותר מ־57,000 (מספיק למכירות של שנתיים) ובירידת היקף העסקאות בכ־46%, הולך ומחריף. זאת במקביל לעימות המתמשך בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ועוזריו, שמנסים להעביר את חוקי ההפיכה המשטרית, לבין מובילי המחאה וההמונים, שממשיכים להפגין נגד ההפיכה כבר למעלה מ־27 שבועות ואינם מוכנים לוותר.
העימות החריף הגיע לשלבים קריטיים, שמזכירים את האימרה המפורסמת שאומרת כי "המלחמה האמיתית מתרחשת במוחות המצביאים/מנהיגים". לאימרה זאת, שמיוחסת במקורה לפובליוס קורנליוס סקיפיו (המצביא הרומי המהולל, שכונה על־ידי לידל־הארט "הגדול מנפוליון", שהביס את חניבעל בקרב זאמה, 202 לפני הספירה, ובכך סיים את המלחמה הפונית השנייה, ובעקבות הישגו זכה בתואר סקיפיו אפריקנוס), יש כעת עדנה מחודשת.
מנהיגי המחאה ניצבים בפני הדילמה הקלאסית, מתי ובאיזו עוצמה להפעיל את העתודה הניידת שלהם - קרי טייסי חיל האוויר ולוחמי המודיעין (אולי גם את ההסתדרות והרופאים) - כדי לנסות לעצור את מתקפת החקיקה המתוכננת עד סוף יולי.
יש לקחת בחשבון שמחד, להפעלת העתודה הנ"ל יש מגבלות חוקיות שאוסרות התארגנות, ולכן מתחייבת פעולת פרישה אישית של כל אחד עם מידע מוגבל באשר לפעולת שאר המתנדבים. מאידך, אם הפרישה לא תהיה המונית, ייתכן שלא תהייה לפרט הפורש דרך חזרה.
בלימת המתקפה
חשוב לציין כי איום הפעלת עתודת המילואימניקים במרץ אכן בלמה את מתקפת החקיקה, אך כמובן לא הביסה אותה לחלוטין, ואכן מובילי החקיקה נערכים כעת לחידוש מתקפת החקיקה, שהחלה באישור החוק לביטול עילת הסבירות.
סביב המצב המורכב הזה יכולים להתפתח מגוון תרחישים פוליטיים כלכליים שמותנים גם בגורמים נוספים, כמו למשל מתי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן יסיר את הכפפות בטיפולו בנתניהו, איך יגיב שער החליפין של הדולר אם החקיקה תתקדם, האם למחאת הטייסים ולוחמי המודיעין יצטרפו למשל גם מתנדבי המשטרה המבוגרים ברובם, שמהווים קרוב ל־50% מהשוטרים.
להערכתי, לתרחיש שיתפתח צפויה להיות השפעה משמעותית על כלל המשק ובמיוחד על שוק הדיור, שנמצא כיום, כאמור, בהאטה משמעותית.
אם החקיקה תתממש, צפוי להערכתי זינוק של שער הדולר שמדשדש כיום סביב 3.6-3.7 שקלים לדולר. פיחות השקל לרמה של 4 שקלים לדולר יגרום, דרך מנגנון התמסורת, לעליית האינפלציה בכ־2%-1.5%, תוספת שתכריח את בנק ישראל להעלות את הריבית בהתאם. לתהליך הפנימי עשוי להצטרף גם גורם חיצוני בדמות הורדת דירוג של כלכלת ישראל, מהלך שצפוי להחריף את הלחץ על השקל. מכלול התהליכים הללו יחלחלו למשק בחודשים הקרובים, כאמור, אם תמומש החקיקה המתוכננת.
העלאה נוספת של הריבית צפויה להחריף את מגמת ההאטה בשוק הדיור, דרך התייקרות המשכנתאות והמשך עליית שכר הדירה.
גורם נוסף שהולך ותופס תאוצה הוא המלכוד שבו נמצאים רבים ממשפרי הדיור. אלה הסיקו בטעות שעליית מחירי הדירות בקצב שנתי של כ-10% ויותר תימשך, ולכן השהו את מכירת דירתם הראשונה, בתקווה להרוויח את עליית המחירים "הצפויה". אלא שהשנתיים המאפשרות להימנע ממס רכישה ומס שבח אוזלות, וקונים אין (בטח ברמת המחירים הנוכחית). ציבור מוכרים זה שהולך וגדל צפוי להחריף את ההאטה בשוק הדיור.
עצירה מבורכת
מול התרחיש הפוליטי כלכלי שתואר לעיל קיימת גם האפשרות שנתניהו, בדומה למהלך שנקט במרץ, יעצור את החקיקה ויחזור לניסיון חקיקה במושב החורף, היינו אוקטובר 2023. מהלך כזה ימחיש את מלחמת המוחות, שכן הוא יעמיד באור בעייתי את אנשי המילואים שהתפטרו.
מבחינת שוק הדיור, עצירת החקיקה, גם אם תהיה זמנית בלבד, תרפה במידת מה את ההאטה בשוק.
נתניהו, ש"התרגל" להפגנות, העלה את ההימור ומימש בחקיקה את ביטול עילת הסבירות, מה שמוביל לכאוס חוקתי, שיביא לגל התייקרויות בשוק השכירות ולעצירה דרמטית של עסקאות הנדל"ן, עד להתבהרות המצב החוקי.