גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היזהרו, מיתון באופק: איך תיראה כלכלת ישראל בעוד שנה מהיום?

"גם אם החקיקה תיעצר, המשבר הכלכלי יימשך שנתיים–שלוש", אומר הכלכלן פרופ' צבי אקשטיין מאוניברסיטת רייכמן ● מי שהיה המשנה לנגיד בנק ישראל מזהה שהנסיגה בהשקעות בהייטק כבר החלה וצופה מיתון חמור בעוד כשנה ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם הכלכלן פרופ' צבי אקשטיין / צילום: בר - אל
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם הכלכלן פרופ' צבי אקשטיין / צילום: בר - אל

 

פרופ' צבי אקשטיין, האם להערכתך דירוג האשראי של ישראל צפוי לרדת בקרוב? בחברת הדירוג מודי'ס - שכבר הורידה באפריל את תחזית הדירוג של ישראל מחיובית ליציבה - פרסמו בשבוע שעבר דוח חריף. לפי הדוח, "קיים סיכון משמעותי להשלכות שליליות על כלכלת ישראל". יומיים אחר כך החל צונאמי של אזהרות כלכליות מצדם של סיטי בנק, מורגן סטנלי ו־S&P.
"להערכתי, בהחלטות הקרובות אולי תחזיות הדירוג ישתנו, אך לא הדירוג עצמו. חברות הדירוג בדרך כלל מגיבות על מה שקורה בטווח בינוני, של שנתיים-שלוש. במקרה שלנו, הן ירצו לראות אם השינויים שהממשלה מתכננת ליישם במערכת המשפט אכן יגרמו להעלאת אי הוודאות במשק והקטנת ההשקעות. בדרך כלל, החברות לא משנות את הדירוג לפני שהשוק עצמו כבר התחיל לתמחר את אי הוודאות, למשל דרך העלאת ריביות האג"ח של ישראל".

פרישות, מינויים פוליטיים והשתקות: מה עובר על המגזר הציבורי?
הנעליים המכוערות ששוות מיליארדי דולרים
שקיעתה של העיר המוזהבת: התושבים, העסקים והכסף עוזבים את סן פרנסיסקו

יש עוד פרמטרים שעליהם יסתכלו חברות הדירוג?
"צמיחה. למשל, כיום בנק ישראל צופה שהמשק הישראלי יצמח ב-3% גם ב-2023 וגם ב-2024. רק כאשר הצמיחה תפחת מהצפי הזה, אנחנו נראה את חברות הדירוג מורידות בפועל את הדירוג".

לולא המהפכה המשפטית ומשבר ההייטק הגלובלי, הדירוג של ישראל היה עולה?
"אם ישראל הייתה ממשיכה באותו תוואי של סוף 2022, ללא המשברים האלה, חברות הדירוג היו צריכות להעלות את הדירוג של ישראל. לכן הוא כבר בנסיגה. עד כדי כך מצבנו היה טוב. אחד הדברים היפים שקרו לישראל הוא שלאורך השנים, הראנו לחברות הדירוג שהחוסן הכלכלי של ישראל השתפר דרמטית. יחס החוב-תוצר ירד. בתקופתי בבנק ישראל הוא היה 75% וכיום הוא סביב 60%. הסיבה היחידה שלא קיבלנו דירוגים ברמה הגבוהה ביותר, כמו כמה ממדינות אירופה, נניח דאבל A, היא הסיכונים הביטחוניים. וגם הם ירדו לאורך זמן".

מה שמנחה את חברות הדירוג, הוא שככל שהכלכלה יציבה יותר, איתנה יותר, כך זה מקום טוב יותר להשקעות. חברות הדירוג נותנות קריאת כיוון לחברות כמו קרנות הון סיכון בבואן לשקול איפה להשקיע?
"בדיוק. חברות הון סיכון גדולות בחו"ל מסתמכות על דירוגי האשראי של מדינות בבואן לשקול היכן להשקיע וכמה כסף להשקיע. למשל, כמה כסף להשקיע בחברות בישראל, לעומת בחברות בצרפת, באיטליה, בשוודיה או בארה"ב. עד 2022 הייתה המלצה מאוד מאוד חזקה להשקיע בישראל".

 

אני מניחה שכמשנה לנגיד בשנים 2006-2011 קיימת שיחות רבות עם חברות הדירוג.
"בהחלט. חברות הדירוג מדברות לא רק עם בנק ישראל. הן מדברות עם אנשי משרד האוצר, עם הכלכלנים בבנקים וגורמים אחרים. התכלית היא לאמוד את מידת היציבות הפיננסית בישראל. צריך גם לשים דברים בפרופורציה: מודי'ס, S&P ופיץ' - אלה שלוש חברות ענק שנותנות דירוגי אשראי בעבור כל המשקיעים הגדולים בעולם. החלק היחסי של ישראל בתוך השקעות הגופים הגדולים הוא מאוד קטן".

איך נראות שיחות כאלה? אילו שאלות נשאלות?
"בדרך כלל הם שואלים אותנו, איך אנחנו רואים את המשק הישראלי? איפה הוא נמצא היום, מה קרה לו בשנים האחרונות? מה הצפי שלנו ביחס למדיניות המוניטרית. אתן דוגמה: לפני 2008, היו לבנק ישראל רק 28 מיליארד דולר כיתרות במט"ח. בחברות הדירוג אמרו לנו לא פעם שזה נראה להם מעט מדי, כי אם יתרחש אירוע טראומטי - כמו מלחמה או רעידת אדמה - תהיה לישראל בעיה לממן יבוא לטווח ארוך.

"זה היה אחד השיקולים שהניעו את ההחלטה שלנו, במרץ 2008, להגדיל את היתרות. בתקופה ההיא, של משבר כלכלי עולמי, הדולר נחלש מאוד מול השקל, וחשבנו שזה נכון לקנות מטבע חוץ ולהגיע ל-50-60 מיליארד דולר ביתרות מט"ח (ואגב כך גם למתן את התחזקות השקל, דבר שמסייע ליצואנים, ה"ו). אז השיחות הן גם על הנושאים הללו".

ציינת שככל הנראה דירוג האשראי לא יירד כרגע. אך אתה בכל זאת מצביע על פקטור שיכול לטרוף את הקלפים. למשל, אם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לא ימשיך לכהונה נוספת ובמקומו ימונה נגיד לא עצמאי ועצמאות בנק ישראל כולה תתערער.
"הקדנציה של פרופ' ירון מסתיימת בדצמבר. אם הוא יחליט שלא להמשיך בתפקיד, יש חשיבות עצומה לכך שייבחר נגיד עצמאי, שישמור על עצמאות בנק ישראל. זה נכס ענק. אם זה לא יקרה, דירוג האשראי של ישראל ייפגע בוודאות וגם הריבית בשוק. הפגיעה הזו תהיה יותר קשה ממה שראינו עד כה. עצמאות בנק ישראל היא שוות ערך לעצמאות מערכת המשפט. למעשה, חוסר העצמאות שהיה לבנק ישראל עד שחוקק חוק בנק ישראל בשנת 2010, הוא זה שהביא לכך שעמדנו על סף פשיטת רגל בשנות ה־80 המוקדמות. חיקוק החוק, עיגון עצמאות הנגיד והקמת הוועדה המוניטרית שמקבלת את החלטות הריבית - כך שהנגיד לא מקבל החלטות לבד - תרמו לחיזוק המשק הישראלי, מה שעודד את חברות הדירוג להעלות את הדירוג של ישראל לרמה גבוהה".

 דירוג האשראי של ישראל עלה בהתמדה לאורך השנים. הוא מעולם לא ירד. במקרה של ישראל, גם הורדת תחזית הדירוג היא אירוע חריג. אם חלילה דירוג האשראי שלנו יירד, מהן ההשלכות?
"דירוג האשראי קובע את גובה הריבית שהמדינה משלמת על הלוואותיה, כשהיא מגייסת חוב. הריבית הזו תעלה, ואז הוצאות הממשלה עולות וגם המיסים עולים. גם חובות הבנקים יתייקרו. כל אלה מיד יתגלגלו לחברות במשק ולצרכנים. זה מיד ישפיע על ריבית המשכנתאות. יוקר המחיה יעלה".

כבר עכשיו יוקר המחיה עולה, כי השקל נחלש. יקר יותר לנסוע לחו"ל למשל.
"כן, האינפלציה עלולה לעלות כתוצאה משער החליפין של השקל שנחלש. במצב כזה יקר יותר לייבא לכאן מוצרים, והצרכנים חשים זאת בכיסם".

חשש למיתון גדול בעוד שנה

במכון אהרן ערכתם חישוב בנוגע להשלכות המהפכה המשפטית על הכלכלה בשנתיים הקרובות. אתם מניחים שכל עוד יש אי ודאות סביב הנכונות של הממשלה להוביל מהפכה משפטית, אנחנו נראה את המשק הולך וגולש לצמיחה שלילית ולמיתון. אחת מנקודות המוצא שלהם היא שההייטק ייתכווץ ב־7% בשנה, כפי שראינו כאן בתקופת המיתון הכלכלי של תחילת שנות ה־2000. למה אתם סבורים שנראה כעת בדיוק את אותה התכווצות שראינו אז?
"גם אז וגם היום המשק חווה משבר הייטק עולמי יחד עם משבר מקומי. אז זה היה כתוצאה מהאינתיפאדה, וכיום אנחנו חווים את המשבר הפנימי הגדול ביותר בתולדותינו. הפגנות של מאות אלפי אנשים במשך 30 שבועות ברצף, לא היה דבר כזה".

מה המשמעות של התכווצות ההייטק בכאלה סדרי גודל? 7% בשנה?
"זה המון. המשמעות היא ירידה של כמעט 1.5% בתוצר. ההייטק בעיקרו הוא ענף שמעסיק עובדים. מיליארד דולר השקעה בענף ההייטק הישראלי, משמעותה תוספת של 3,500 משרות. הורדה של מיליארד דולר, זו הפחתה של 3,500 משרות. זה המנגנון העיקרי שמשפיע על כל המשק, והוא לוקח זמן. יחלפו כשנה עד שנה וחצי עד שנראה את הביטוי לכך בשיעורי האבטלה במשק".

איך התכווצות ההייטק ב־7% משליכה על מצבו הכלכלי של שאר המשק?
"הכנסות עובדי ההייטק יורדות, וגם הצריכה שלהם יורדת. מחצית מהיצוא הישראלי היא מוצרי הייטק, ולכן גם היצוא יפחת והצפי הוא להיחלשות השקל. זה יעלה את הסיכונים של מדינת ישראל ובכך גם הריבית על האג"ח של ישראל תעלה. התוצאה תהיה הקטנת ההשקעות ביתר המשק. זה כדור שלג. אני בהחלט רואה בעוד שנה מהיום, מיתון מאוד גדול בפעילות הכלכלית".

"חשש נוסף שדובר רבות בחודשים האחרונים הוא מפני בריחת מוחות מסיבית. זה מצב שפרופ' אקשטיין מכנה: "האסון הגדול של ישראל". "בשנת 1983 חזרתי ארצה מהעבודה שלי באוניברסיטת ייל. אבל ב-20 השנים האחרונות אין כמעט אף כלכלן ישראלי שקיבל עבודה בעשר האוניברסיטאות המובילות בארה"ב, הטופ 10, שחזר לאקדמיה לאקדמיה הישראלית".

מה הראו החישובים שביצעתם בנוגע להשלכות הכלכליות על המשק?
"חישובים שביצענו, שמסתמכים גם על ניתוח של בנק ישראל, מראים שבממוצע בשנים 2024-2025 הצמיחה תהיה בין 1% ל-1.5%, כשהיום אנחנו ב־3%. אם מורידים את צמיחת האוכלוסייה, אז אנחנו מגיעים לצמיחה שלילית בתוצר לנפש.

"בנוסף, הביקוש לעובדים יקטן, ואנחנו נראה ירידה בתעסוקה ועלייה באבטלה, כך שתגיע ל־5%-6% ואף יותר. זו פחות או יותר המכה שקיבלנו באינתיפאדה השנייה. המשבר הזה יימשך כשנתיים־שלוש, גם אם ניעצר בתוך התהליך החקיקתי".

נשמע שזהו התרחיש האופטימי, שבו הממשלה או מתחלפת או מתעשתת בשלב מסוים. מהו התרחיש הפסימי?
"המצב יהיה חמור. תהיה אבטלה גבוהה וצמיחה נמוכה כמצב קבוע".

"הנסיגה בהייטק כבר החלה"

שווה ללכת כמה צעדים לאחור ולהמחיש במספרים - למה הכוונה כאשר מדברים על ההייטק הישראל כעל "הקטר של המשק".
"השנים שבין 2017 ל־2022 היו מהשנים הכלכליות טובות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. אנשים לא כל כך ערים לזה. התוצר צמח ב־4.2% לשנה בממוצע, והתוצר לנפש ב־2.3%, כולל שנת הקורונה. זה אחד הנתונים הגבוהים שנראו בקרב מדינות OECD. סגרנו פערים מול מדינות מובילות כמו שוודיה, אוסטריה, פינלנד, דנמרק. 40% מהצמיחה הזו הגיעה מההייטק. לכן מדברים על ההייטק כעל קטר הצמיחה של המשק. לכך צריך להוסיף עוד נתונים: 25% מההכנסות ממסים ישירים מגיעות מההייטק. הוא מהווה 50% מהייצוא ומעסיק כ־12% מהאוכלוסייה נכון לסוף 2022, שזה ענק. ההייטק הוא 17% מהתוצר. אין אף מדינה שמשתווה לנו בזה. הכי חשוב לזכור הוא ש־90% מהענף הזה מבוסס על השקעות של גופי השקעה מחו"ל".

אבל.
"אבל הנסיגה החלה, וברור שהיא לא מתרחשת רק בגלל המשבר הגלובלי בהייטק. כבר ברבעון הראשון והשני של 2023, אנחנו ברמת ההשקעות של 2019 (הן הסתכמו ב־3.7 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה, לעומת 13.3 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2021 לפי מכון המחקר SNPI, ה"ו). לפי שיחות שאנחנו מקיימים עם מנהלי השקעות, ההערכה היא שרמת ההשקעות הזו תרד עוד".

ראינו גלי פיטורים בהייטק וכאמור ההשקעות צונחות. אך שיעור האבטלה במשק עדיין נמוך מאוד, פחות מ-4%. המשק הדוק. איך זה מתיישב?
"זה תהליך שלוקח זמן. לכן הירידה הזו עדיין לא מתבטאת בשוק העבודה וגם לא ביצוא, אלא מתבטאת בעיקר במה שקורה לערך החברות האלה בבורסה בת"א ובנאסד"ק. שם המניות מייצגות תחזיות של משקיעים. אלה מעריכים שהשינוי המשטרי שנדחף כעת בידי הקואליציה יוריד את שיעורי הצמיחה של המשק".

"הממשלה איבדה את אמון השווקים"

כדי להבין מה ההיסטוריה מלמדת אותנו על העתיד, פרופ' אקשטיין שב וחוזר לימי האינתיפאדה השנייה. זו תקופה שבה משבר הדוט.קום, שערער את תעשיית ההייטק הגלובלית והמקומית, התלכד יחד עם משבר ביטחוני חמור. התוצאה הייתה מיתון כלכלי שנמשך כמה שנים. "מבחינה כלכלית, זה היה אירוע דרמטי מאוד. בתחילה היינו במצב כלכלי יחסית טוב, כי הייתה צמיחה מאוד גדולה בשנת 2000. אבל היינו ביחס חוב־תוצר של יותר מ־90%. היינו בגירעון במאזן התשלומים. המערכת הפיננסית לא הייתה מאוד יציבה. ב־2003-2004, מבחינה ביטחונית, ייצבנו את המערכת. אגיד עוד משהו שאולי חלק מהאנשים לא יאהבו", מוסיף אקשטיין. "הצעדים שבהם נקטה ממשלת שרון באותן שנתיים, כולל גם ההתנתקות, פתחו אותנו בחזרה לעולם. למרות הבעיות שיש לנו עם שלטון החמאס בעזה, הצלחנו לייצב את המשק. ולכן ההייטק צמח בצורה דרמטית מ־2006-2007 ובצורה פנומנלית מ־2017.

"עכשיו זה אותו סיפור. אם נצליח בשנה וחצי הקרובות לעשות סיבוב פרסה מהמסלול שבו אנחנו נמצאים כעת, אולי עם איזון טיפה שונה בין הקואליציה למערכת המשפט - אבל כששומרים על ודאות ועל זכויות קניין - ייתכן שתוך שנתיים־שלוש נצליח לגרום לכך שהשווקים ייתנו בנו שוב אמון".

מה שאנחנו חווים עכשיו הוא אובדן אמון מצד השווקים והמערכת הבינלאומית?
"ממשלת ישראל וראש הממשלה איבדו את אמון השווקים. אובדן אמון הוא נזק ענק. האמון יהיה כאשר ממשלת ישראל תנהל מדיניות בפועל של עצמאות מערכת המשפט, ליברלית, דמוקרטית, עם תמיכה מסיבית של כל חלקי העם".

אנחנו מנהלים פה שיח רציונלי, אבל נראה שהקברניטים לא מושפעים כלל. בריחת מוחות, בריחת השקעות, האזהרות, זה לא מדגדג.
"לדבריהם האג'נדה שלהם לא תפגע בכלכלה בטווח הארוך. אני חושב שהם טועים. העובדה שראש הממשלה עוד לא ביקר בבית הלבן זה משמעותי מאוד. אני חושש שאם נמשיך בפילוג הזה בתוך העם, בין רוב האוכלוסייה שמעדיף דמוקרטיה־ליברלית, לבין שלטון הרוב הקואליציוני כמעט ללא מגבלות, אנחנו נימצא בעולם כלכלי נחות. בדומה להונגריה, אבל יותר גרוע. יותר גרוע, כי לנו יש בעיות ביטחון שלהם אין, ובעיקר כי הקטר אצלנו הוא ההייטק שרגיש מאוד להשקעות חוץ".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מאותת שלא יתמוך בהארכת כהונתו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שמסיים חמש שנות קדנציה בדצמבר הקרוב. האם לדעתך הנגיד יישאר או יוחלף?
"אני מכיר את פרופ' ירון שנים רבות, אנחנו מיודדים. לדעתי הוא עשה עבודה פנטסטית בארבע וחצי השנים האחרונות. מה לא עבר עליו? קורונה, אינפלציה, חמש מערכות בחירות. ולאורך כל התקופה, הוא ניהל את בנק ישראל במקצועיות וענייניות. הוא נכס ליציבות. לדעתי זו תהיה טעות של ראש הממשלה לא לבקש, וללחוץ על אמיר ירון להיות נגיד חמש שנים נוספות. אבל הוא עבר תקופה קשה והוא יצטרך לקבל את ההחלטה. שמעתי שהוא אומר שיקבל את ההחלטה אחרי החגים".

לו מציעים לך להתמנות לתפקיד הנגיד, אתה מסכים?
"אני חושב שעברתי את השלב הזה, של להיות נגיד. למיטב ידיעתי, יש קבוצה של כלכלנים טובים מאוד שיכולים למלא את התפקיד הזה. הטוב ביותר מביניהם הוא פרופ' אמיר ירון".

עוד כתבות

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אורמת מזנקת ב-7%, דלתא מותגים נופלת ב-16%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן יורדות ● מגמה שלילית בוול סטריט ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ- 400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס