שר האנרגיה ישראל כ''ץ בביקרו באסדת הקידוח ליוויתן / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ
כמה שבועות לאחר שפורסם לראשונה בגלובס כי שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ מתכוון להגדיל את יצוא הגז, הוא הכריז זאת אתמול (ג') רשמית במהלך ביקורו הראשון באסדת לוויתן - מאגר הגז הגדול ביותר של מדינת ישראל.
● כרית הביטחון של האוצר שהפכה לקופה קטנה לכספים קואליציוניים
● פגישה של חברת החשמל מעוררת סערה בין המתמודדות במכרז אשכול
"תפקידי להבטיח כי אספקת הגז הטבעי, קודם כל לאזרחי ישראל, תישאר איתנה לעשורים הקרובים", אמר השר. "לצד זאת, המשך ההכנסות של עשרות מילארדים לקופת המדינה לטובת אזרחי המדינה והמאבק ביוקר המחיה, לצד התועלת המדינית לחיזוק מעמדה של ישראל, בוודאי מצריכים לקבל החלטה להגדיל את יצוא הגז לפי הכמות הנדרשת".
ביקורו של כ"ץ נערך במסגרת ציון עשור למשק הגז הטבעי בישראל והתקיים בנוכחות בכירים רבים. ממשרד האנרגיה והתשתיות הגיעו המנכ"ל קובי בליטשטיין ומנהל מינהל אוצרות טבע והממונה על הנפט במשרד, חן בר יוסף. משלושת השותפות בלוויתן, ניו מד (45.33%), שברון (39.66%) ורציו (15%) הגיעו מנכ"ל ניו מד יוסי אבו, מנכ"ל "שברון" במזרח הים התיכון, ג'ף יואינג, שעדכן על העבודות באסדה והתוכניות העתידיות, ומנכ"ל רציו יגאל לנדאו.
במהלך האירוע, כ"ץ ביקר בחריפות את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואת הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס, על רקע רצף המכתבים שבו הזהירו מפני איבוד העצמאות האנרגטית של ישראל. "אני לומד את הדברים לעומק, אם יש פקיד שחושב אחרת באגף תקציבים וכו', הוא צריך כבר להכיר אותי", אמר השר.
מנגד, הוא פרגן לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ. "רה"מ נתניהו ושטייניץ הובילו קו נכון של לאפשר את הוצאת הגז וכל ההסכמים הבינלאומיים, תהליך מאוד מרשים", אמר כ"ץ.
"הביטחון הוא תמיד בראש"
בנוגע לאינטרסים האזוריים, שר האנרגיה והתשתיות פירט. "הביטחון הוא תמיד בראש, אבל הקשר האנרגטי בין מצרים לישראל הוא דבר משמעותי. מצרים צריכה לא רק להנזלה. יש להם משבר משמעותי, והם צריכים לצריכה המקומית. כל התחממות היחסים עם טורקיה - חצי מהם זה הסיפור הזה. אין שיחה שלא מתנהלת בדרגים כאלה או אחרים שבה זה לא עולה. קפריסין רוצה צינור ישיר אליה כדי להקים מתקן LNG, קפריסין ויוון הן פוטנציאל עם האיסטמד הוותיק, שעד היום לא קיבל גושפנקא. אותו דבר שזה מצרים, שצריכה לא רק להנזלה. יש להם משבר משמעותי והם צריכים לצריכה המקומית".
לגבי צרכי המשק המקומי, כ"ץ ציין כי יש הבדלי הערכות של כ-150 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) בנוגע להיקף עתודות הגז של ישראל, לא כולל המאגרים החדשים. "צריך לעשות אומדן, ואת זה עושים צוות המשרד שלפי החוק ממונים על זה", הוא הסביר. "אני לא אחתום על רישיונות יצוא, אלא עושה זו הדרג המקצועי. אני מתכונן לקבוע את המדיניות. בהחלטות אשתף את רה"מ, כי יש כאן היבט מדיני מאוד משמעותי. לגבי המאגרים הקיים, החוק קובע שהמחליט הוא הממונה על הנפט, והחלטת ממשלה קבעה שהממונה על הנפט יעשה זאת בהתייעצות עם רשות הגז". בהתייחסו למאגרים החדשים, כ"ץ ציין כי "תוקם ועדה שתהיה אחראית עליהם".
לדבריו, "אין סיכוי שיהיה מחסור בגז. ההנחיות שנתתי הן לבדוק את היקף הגז המשוער שיש בישראל, להעריך מהי הצריכה המקומית ולוודא שאפשר לספק עד 2048". חלק מהאתגר של השר כ"ץ נובע ממבנה הממשלה שבמסגרתו בדצמבר, הוא יהפוך לשר החוץ במקום אלי כהן. במענה לשאלת גלובס לגבי מהם לוחות הזמנים לקביעת היקף היצוא החדש? השיב כ"ץ: "זה יקרה מהר, אני צריך לקבל החלטות לעשר שנים. אנחנו נכין את התשתית קדימה, ועל סף סיכומים בעניין".