גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תשכחו מתשע עד חמש: הכירו את המודל שעשוי להחליף את יום העבודה המסורתי

זמן קצר לאחר שפרצה הקורונה, במיקרוסופט גילו כי הפרודוקטיביות של המשתמשים בתוכנת התקשורת הארגונית, טימס, עלתה בערב, והחליטו לבחון את התופעה ● המסקנה הייתה ברורה: יעילות העובדים גוברת לפני השינה ● מהן הסיבות לכך, והאם המודל יכול לעבוד בישראל?

יעילות העובדים גוברת לפני השינה? / צילום: Shutterstock
יעילות העובדים גוברת לפני השינה? / צילום: Shutterstock

בשנים האחרונות הגיחו לחיינו תופעות, מודלים ופיילוטים שונים במטרה לשפר את רווחת העובדים, וכמובן את היעילות שלהם בעבודה. זמן קצר לאחר שפרצה מגפת הקורונה ברחבי העולם ואנשים רבים עברו לעבוד מהבית, במיקרוסופט זיהו כי הפרודוקטיביות של המשתמשים בתוכנת התקשורת הארגונית, טימס, עלתה דווקא בערב, בין השעות 18:00 ל־20:00. בענקית הטכנולוגיה בחנו את התופעה לעומק, והגיעו למסקנה החד־משמעית: היעילות של העובדים גוברת בסמוך לשעות השינה.

למה כל כך קשה לנו לבקש עזרה, ואיך נוכל לשנות את זה?
אלו השאלות שאסור לשאול אתכם בריאיון עבודה

"מיקרוסופט שמו לב שנוצר 'שיא שלישי' של עבודה במהלך היום", מסבירה עינב לביא, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת בדיקות התוכנה קווליטסט, ויועצת לסטארט־אפים וקרנות השקעה פרטיות. "הגמישות הביאה לכך שעובדים החלו לעבוד בערב ולהיות יותר פרודוקטיביים בשעות אלה. במיקרוסופט לא כל כך ידעו להסביר למה זה קורה, בין אם בגלל הצורך לטפל בילדים, שלרוב מגיע בשעות הצהריים ודוחה את המטלות לערב, או בגלל הבדלי השעות בין המדינות".

האם המודל עשוי לעבוד גם בארץ?

גם במדינת ישראל השפעת העבודה ההיברידית הביאה לשיאי פרודוקטיביות חדשים בעבודה, שמערערים את המודל המוכר של עבודה בשעות המסורתיות.

רוני שניצר, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה, מסבירה שאמנם עדיין לא נאספו נתונים רשמיים באשר לשיאי העבודה החדשים, אך בארץ נצפו שתי מגמות שמעידות על שחיקה בשעות העבודה המסורתיות. "המודל של 9:00־17:00 בהחלט מתערער", היא אומרת. "הנתונים שאספנו מצביעים על עלייה משמעותית בשעות העבודה מהבית, וכן על מגמה של יותר ויותר אנשים שמשלבים בין עבודה שכירה לעצמאית".

כפי שמסבירה שניצר, מנתוני דוח שוק העבודה לשנת 2022 של משרד העבודה, עולה כי שיעור שעות העבודה מהבית עומד על מעל 50% בקרב כלל האוכלוסיות שנבדקו. מדובר בעלייה בהשוואה לשנים קודמות.

ד"ר אבי שניידר, חוקר ארגונים ושוק העבודה בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למינהל, סבור שישראל היא מקרה בוחן מעניין לבחינת אפקטיביות בעבודה תחת תנאים לא שגרתיים. לדבריו, מחקרים שבוצעו בארץ מצביעים על כך ששירות מילואים למשל, מעודד תפוקה, בדומה ליציאה מהשגרה בעקבות חופשה, ובכך גוברת התפוקה של העובדים. "הפוקוס עובר לתפוקות ולא לשעות העבודה", הוא מסביר. "אנחנו עדים לעוד שלב במעבר לעולם העבודה הפוסט־ארגוני ועולם העבודה הפוסט־מודרני, שלא נשמע לכללים והמבנים שנקבעו בעבר".

"העולם השתנה. אתה חי גם כשאתה עובד"

"החוקים שנקבעו בעולם העבודה של המאה ה־19 וה־20, לא אפשרו לבדוק את הפרודקטיביות של אנשים לפני השינה", מסביר ד"ר שניידר. "עולם העבודה המודרני השתנה. מדובר בעוד פרמטר שמפרק את המבנים הישנים. אין work-life balance, אתה חי גם כשאתה עובד. הורים דואגים לילדים בשעות העבודה וגם לוקחים אותם לגן השעשועים במקביל. העבודה הופכת להיות ברצף ולא דיכוטומיה".

טלי שם טוב, מנכ"לית ובעלי חברות הטכנולוגיה SppedValue ,CodeValue ו־WellDone, מסכימה עם אמירה זו. "היום אנשים יכולים להוציא את הילדים מהמסגרות ואחרי זה לחזור לעבוד. יש אפקטיביות שונה במהלך שעות היום. עם זאת, מנהלים רבים דווקא החליטו להחזיר אותם למשרדים, בעקבות היתרונות הברורים של העבודה מהמשרד, שגם היא מגבירה אפקטיביות בתחומים מסוימים".

האם החסרונות גוברים על היתרונות?

שיא הפרודוקטיביות השלישי של יום העבודה עלול לגבות גם מחיר מעובדים. הגבולות בין שעות המשרד לשעות האישיות מטשטשים, כשבמקביל המשימות נותרו כשהיו. פעמים רבות, מצב זה מגביר את הלחץ והשחיקה. כמו כן, האמון בין המעסיק לעובד עומד למבחן, שכן קיים קושי לעקוב אחר שעות העבודה של העובד בביתו מבלי לפגוע בפרטיותו.

"כשאתה לא עובד בין 09:00 ל־17:00, העבודה גם גולשת לשעות אחר הצהריים, הערב וסופי השבוע", אומרת מיכל דן הראל, מנכ"לית Manpower ישראל, חברת ההשמה וכוח האדם. "הגמישות פועלת לשני הכיוונים. כאשר פועלים ללא מסגרת אין גבולות לטוב ולרע. זה מאוד תלוי באופי האדם, אבל לתפיסתי, עבור רוב העובדים, עבודה בשעות לא שגרתיות או קבועות עלולה דווקא להגביר את הלחץ שנלווים לעבודה".

אז האם החסרונות עולים על היתרונות? לא בהכרח. הראל טייב מנכ"ל eTeacher, חברת אדטק, דווקא מאמין שמדובר בשינוי מבורך. "המנהלים והעובדים נמצאים במצב רגוע יותר כשהם יודעים שכל המשימות מטופלות. כל היום יותר רגוע", הוא אומר. ד"ר שניידר מהמכללה למינהל מוסיף: "מחקרים מראים שעובדים רבים יצירתיים יותר בשעות שאינן שגרתיות לעבודה השוטפת. יש יתרון מהותי עבור המנהלים".

"ממש כמו בגן משחקים"

היתרונות של עבודה גמישה הם ברורים למעסיקים ולעובדים כאחד. אבל איך ניתן לנהל ביעילות את שעות העבודה? לדברי שניידר, על המנהלים לייצר "וורק גראונד", כלומר סביבת עבודה מתאימה לעובדים שיש בה את כל האלמנטים הדרושים להצלחתם, והם אלו שינווטו בה כרצונם. "ארגונים צריכים לתת כלים, משאבים, ידע ומרחב - ממש כמו בגן משחקים. כך הם יעבדו בו איך שירצו. המנהל צריך להיות בבקרה שהכול עובד כשורה". שניידר סבור כי יש לשנות את תפיסות השליטה מבקרה על תהליכים לבקרה על תוצאות.

"כמעסיקים, חשוב שנעזור לעובדים למצוא את האיזון", אומרת לביא מקווליטסט. לדבריה, יש כמה דרכים לעשות זאת: ראשית, לבחון את שעות העבודה של העובדים ולהקפיד על מדיניות ברורה לגבי העבודה בערב. כך, שאם העובד מעדיף לעבוד בערב, חשוב לבקר פחות את פעילותו במהלך היום.

שנית, שימוש בכלים לניהול משימות: ייתכן שעובדים לא יודעים לנהל את הזמן והמשימות שלהם בצורה אפקטיבית, ולכן עובדים בשעות לא ריאליות. מתן כלים לאותם עובדים, יעניקו תמונה ברורה ויאפשרו למנהלים לסייע לעובד לתעדף משימות, ולמנוע ממנו לעבוד בשעות מאוחרות.

שלישית, יש להפחית את מספר הפגישות שמתקיימות במהלך כל יום. ריבוי פגישות גוזל זמן עבודה אפקטיבי וקריטי, ולכן עובדים נאלצים לעבוד מאוחר כדי לסיים את המשימות שהוטלו עליהם. חלק מהחברות מגבילות פגישות רק ליומיים־שלושה בשבוע, כדי לשמור על איזון.

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן