זירת תאונה בישראל / צילום: Shutterstock
אזרחי ישראל אוהבים לבטח את עצמם. ביטוח רכב, ביטוח דירה, ביטוח בריאות, ביטוח חיים ועוד שלל ביטוחים שונים הפכו לחלק מהחשבון של הרבה מאוד ישראלים. הביטוח הוא לא עסק זול ותורם ליוקר המחיה, אבל נראה שהשקט הנפשי שווה את זה, וגם המדינה מעודדת זאת. בשנה האחרונה למשל זינקו מחירי ביטוח הרכב ב־30%. אבל האם לבתי המשפט בישראל יש חלק בהתייקרות הזו?
● ראיון | "חוק הסבירות הוא קיצוני ובעייתי אבל לבג"ץ אסור להתערב": עו"ד רז נזרי חושף את הקריירה החדשה והמגעים לפשרה
● נאמני גיבוי הגישו נגד דלויט ובעלי השליטה תביעה על סך 360 מיליון שקל
תחום הביטוח מחובר בטבורו לתחום המשפטי. תביעות ביטוח מגיעות בהמוניהן מדי יום. בתי המשפט מלאים בתביעות, ומשרדי עורכי הדין מתפרנסים מהן יפה. כל זה אכן טוב ויפה, אך הבעיה מתעוררת כאשר מוגשות תביעות סרק ואנשים מנסים להונות את הביטוח. היכולת להוכיח את ההונאה היא מוגבלת מאוד. חברת הביטוח לא עדה לאירועים, וכדי להוכיח שהלקוח מרמה אותה, היא צריכה להשקיע תשומות רבות באיתור המקרים החשודים והפעלת חוקרים פרטיים כדי לנסות לגבש ראיות לתיזת ההונאה. לאחר מכן ישנו ניהול הליך משפטי ובסיומו, גם אם התביעה נדחית, חברת הביטוח יוצאת בחסרון כיס כי בית המשפט יפסוק לכל היותר הוצאות סמליות נגד המבוטח. הצרה הזו לא נשארת צרה של חברות הביטוח, אלא מתגלגלת ללקוחות ולכלל הציבור.
"שיטת מצליח"
אתן פה דוגמה עדכנית אחת. פלוני הגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מתאונת דרכים מסוג "פגע וברח". לטענת התובע, הוא יצא מביתו בשעה 21:30 כדי להתפלל. בן משפחתו הסיע אותו לשם ברכבו ונסע מהמקום. כאשר התובע חצה את הכביש במעבר חציה, פגע בו רכב חולף והפיל אותו על הכביש. התובע היה לבד, לא נראה איש באזור והוא חשש שהוא ייפגע מרכבים נוספים שיחלפו בכביש. לכן הוא גרר את עצמו למדרכה הסמוכה והמתין לסיוע. עובר אורח הזמין עבורו, על פי טענתו, אמבולנס שפינה אותו לבית החולים.
"קרנית" (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) טענה בתגובה כי מדובר בתביעה שקרית. לטענתה, התובע כלל לא נפגע בתאונת דרכים אלא באמצע משחק כדורגל. לאחר שנודע לקרנית על התאונה, היא פנתה למד"א וביקשה את תיעוד השיחה הטלפונית שבה התקבלה ההודעה הראשונה על התאונה. מהתמליל עלה כי האדם שהודיע למד"א על התאונה אמר באותה שיחה שהתובע עיקם את הרגל ונגרם לו שבר. אותו מודיע נחקר על ידי קרנית. התברר כי מדובר באיברהים אזברגה, אשר סיפר לחוקר כי הוא ראה שהתובע נפצע ועיקם את רגלו תוך כדי ששיחק כדורגל. אזברגה גם אישר בעדותו בבית המשפט שהוא מזהה את קולו שלו בהקלטת השיחה עם מד"א.
אולם בבית המשפט שינה העד את גרסתו, ואמר שאינו זוכר דבר. בית המשפט הותיר ב"צריך עיון" את השאלה סביב הגורם לשינוי התמוה בגרסה, והאם השינוי נובע מאיום שחווה. קרנית הוכיחה שעדות התובע מופרכת מכל כיוון, ובית המשפט אף מציין לדוגמה כי "התובע נתפס גם באי־אמת בכך שבהודעתו למשטרה הוא אמר שאיבד את ההכרה בתאונה והתעורר בבית החולים, בעוד שמהתיעוד בדוח מד"א עולה בבירור כי טענה זו אינה נכונה". זו לא הקביעה החמורה היחידה נגדו בפסק הדין.
התביעה אומנם נדחתה אך השופטת שרי סנדר מקובר לא העבירה עותק מפסק הדין למשטרה לצורך פתיחה בחקירה. מכיוון שמדובר בתיק "נזקי גוף", אזי על פי חוק שמו של התובע חסוי. הציבור לא יודע ולא יידע מי האיש שניסה להונות ולהוציא כספים במרמה. "שיטת מצליח" מעולם לא הייתה מפתה יותר.
המחיר מתגלגל לציבור
רגע, אתם ודאי שואלים למה שחברות הביטוח לא יפנו בעצמן למשטרה כשעולה חשד להונאה שכזו. ובכן, יש צד שני למטבע. חברות הביטוח מצד אחד לא רוצות לשלם כסף, אך מצד שני לא רוצות להצטייר כמי שמגישות תלונות במשטרה נגד הלקוחות שלהן. לכן נדיר מאוד שהן יערבו את המשטרה. הנורמה הזו השתרשה והפכה לטאבו בכל תחום הביטוח, אפילו אצל קרנית.
אם בתי המשפט לא ייקחו יוזמה, אף אחד לא יעשה זאת עבורם. אבל אל תדאגו לחברות הביטוח. יש להן לובי חזק. הן מסוגלות להתמודד עם התופעה הזו באופן שלא יפגע להן בכיס. המחיר מתגלגל חזרה לציבור.
בעיית הביטוח לא מצטמצמת רק לביטוחים הסטנדרטיים. גם פרמיית ביטוחי דירקטורים האמירה שחקים על רקע מבול התובענות הייצוגיות שמוגשות השכם והערב, גם כשאין שום תיק. חברות הביטוח לא מוכנות לספוג את הטרללת, מגלגלות את העניין לדירקטורים ודורשות כסף רב על הביטוח. הייעוץ המשפטי לממשלה מודע לבעיה כבר כמה שנים, הציע פתרונות, אך דבר לא קרה מאז. הייעוץ המשפטי לממשלה התחיל כבר לפני שנים להגביר את כמות התנגדויות להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות בהן עלה החשד שמדובר בהסדר גרוע שמעודד המשך הגשת תובענות ייצוגיות סרק. המגמה לא נעצרה. לאחר מכן, הייעוץ המשפטי הציע לתקן את חוק התובענות הייצוגיות, אך חלף זמן רב, ולמרות העבודה המקיפה של מחלקת ייעוץ וחקיקה לא הוגש תזכיר חוק בנושא.
נשיאת העליון אסתר חיות אמרה בנאום הנפיץ שלה נגד הרפורמה כי "במהלך שנות כהונתי כנשיאה חזרתי והדגשתי כי הרשות השופטת פתוחה לשינויים וחותרת כל העת לשיפורים. לאורך השנים אף ביצענו שינויים ושיפורים רבים כדי לייעל ולטייב את השירות הניתן על ידינו לציבור, תוך הסתייעות בחידושים טכנולוגיים ובדיגיטציה". אשמח לדעת איזה הצעות לשינוי ושיפור מציעה הנשיאה חיות בתחום הביטוח ובתחום התובענות הייצוגיות, ומה הדרך הנכונה לדעתה להתמודד עם אנשים שמעידים עדות שקר בבית המשפט.