וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik
בשנת 1936, בעיצומו של השפל הגדול, וורן באפט בן ה־6 החל את חייו העסקיים במכירת מסטיק "Juicy Fruit", ברווח של שני סנט לחפיסה. הוא סירב למכור חתיכה אחת בכל פעם, שמא ישאר עם מסטיקים עודפים שלא יימכרו. בגיל 11, החוש העסקי שלו כבר היה הרבה יותר מפותח, ובאפט הצעיר החליט להשקיע את כל הונו - 114.7 דולר - במניות.
הוא רכש שש מניות בכורה של חברת הגז הטבעי Cities Service (היום CITGO) בעלות של 38 דולר למניה ונתן 3 מהן לאחותו דוריס. אבל אז המניה צנחה למחיר של 27 דולר. האחים המאוכזבים לבית באפט חיכו ש־Cities Service תתאושש מעט, מכרו את החזקותיהם ברווח של 2 דולר - ואז צפו במניית האנרגיה מזנקת ל־200 דולר עם תחושת החמצה.
● למה הורדת הדירוג של פיץ' לארה"ב חשובה
● האינדקטור של וורן באפט מאותת: סימנים של בועה בוול סטריט
אבל יכול להיות שההחמצה הזו הפכה את באפט בן ה־92 למשקיע הפרטי הגדול בעולם, המכונה "האורקל מאומהה", כינוי שמרמז על משקיע שלעולם לא מפספס. הקונצרן שבבעולותו, ברקשייר האת'וויי , פרסם בשבוע שעבר את הדוחות שלו למחצית הראשונה של שנת 2023. חברת ההחזקות הכתה את התחזיות כמעט בכל פרמטר - הן בשורת הרווח למניה והן בהכנסות, שעקפו ביותר מ־10 מיליארד דולר את הצפי בשוק (כ־82 מיליארד דולר). אבל ההצלחה שלה לא נמדדת ברבעון כזה או אחר, אלא במוניטין שצברה יחד עם באפט לאורך השנים. עשרות שנים של השקעות מוצלחות שהניבו לבאפט הון אישי של יותר מ־100 מיליארד דולר, את המקום החמישי ברשימת עשירי העולם של פורבס, ואת המעמד של כוכב הצפון עבור משקיעים ברחבי העולם. גלובס חוזר להשקעות שהפכו את וורן באפט למשקיע המיתולוגי שהוא היום.
עד גיל 30 אהיה מליונר, או שאקפוץ מהגג
כשהיה בן 13 הצהיר באפט בפני חבר שיהיה מיליונר עד שימלאו לו 30 - או שיקפוץ מהבניין הגבוה ביותר בעיר ילדותו, אומהה. והוא קיים את ההבטחה. בגיל 26 הקים באפט את השותפות הראשונה שלו (עסק הכולל מספר בעלים שאינם מאוגדים כחברה בע"מ). הוא קרא לה "Buffett Associates Ltd", או בתרגום חופשי, באפט ושות'. שבעה בני משפחה וחברים תרמו ליוזמה קצת יותר מ־100 אלף דולר, בעוד באפט עצמו השקיע 100 דולר בלבד. מעתה ואילך הוא ניהל את השותפות, פתח בעקבותיה שורה של שותפויות נוספות שאוחדו תחתיו ולמעשה לעולם לא עבד יותר בתור שכיר.
עד שנת 1961, השותפויות של באפט כבר היו שוות מיליונים. את ההשקעה הגדולה הראשונה שלו, על סך מיליון דולר, הוא השקיע ב־70% מחברת דאמפסטר, יצרנית תחנות רוח וציוד חקלאי בנברסקה. שנתיים לאחר מהן החברה נמכרה, והניבה לשותפויות כ־2.3 מיליון דולר. זה רק היה הפרומו לשנים הכי מכריעות בקריירה שלו.
המפגש הראשון עם צ'ארלי וברקשייר
בתוך זמן קצר באפט הכיר את שותפו העסקי וחברו הקרוב ביותר מאז ועד היום צ'ארלי מאנגר, היום בן ה־99. "לא עוברת שיחת טלפון שלי עם צ'ארלי שבה אני לא לומד משהו", סיפר באפט במכתב השנתי שלו למשקיעים השנה. "ובעוד שהוא גורם לי לחשוב, הוא גם תמיד גורם לי לצחוק. מצאו שותף מאוד חכם וברמה גבוהה מאוד - עדיף מישהו טיפה יותר מבוגר מכם - ואז תקשיבו בתשומת לב רבה למה שיש לו לומר".
באותה תקופה באפט גם רכש לראשונה מניות בברקשייר האת'וויי. אז, היא עוד הייתה חברת ייצור טקסטיל שנמכרה בפחות מ־8 דולר למניה ונועדה להיכשל. באפט החל לרכוש את המניות שלה ובתוך שנה באפט ושות' הפכה לבעלת המניות הגדולה ביותר בברקשייר. שנים ספורות לאחר מכן באפט ושות' נסגרה ובשנת 1965 באפט הפך לבעל השליטה בברקשייר.
מהר מאוד הבעלים החדש הוביל שינויים מרחיקי לכת במודל העסקי ובאסטרטגיה של חברת הטקסטיל שתחת ניצוחו הפכה למעשה לחברת החזקות. באמצע שנות ה־70 הצטרף לבאפט מאגנר, שהיה אז עורך דין ומנהל השקעות, וטיפס במהירות בסולם הדרגות עד שבשנת 78' מונה לסגן יו"ר החברה, תפקיד בו הוא מחזיק עד היום. ב־58 השנים בהן מוביל באפט את ברקשייר הת'אווי, מניית הקונצרן זינקה למחיר של יותר מחצי מיליון דולר למניה אחת - מה שהופך אותה למניה היקרה בעולם. את ההצלחה הזו זוקף באפט לשיטה של הכלכלן בנג'מין גראהם ובפרט "שולי הביטחון" שהתפרסם בהם - רכישת מניות ששוויין בשוק נמוך משמעותית מהשווי האמיתי שלהן לטווח ארוך.
בין קוקה קולה לאמריקן אקספרס
כך עשה עם קוקה קולה , אחת ההשקעות הגדולות, המפורסמות, והרווחיות ביותר של ברקשייר. בסוף שנות ה־80, בזמן שוול סטריט נצבעה באדום, באפט החל לרכוש את מניות החברה ובגדול. הוא השקיע מיליארד דולר בקוקה קולה בתמורה ל־6.2% מהחברה. השקעה שהוא לא התחרט עליה מאז "הצמיחה קרתה כל שנה והייתה ודאית כמו ימי הולדת", כתב באפט במכתב השנתי שלו למשקיעי ברקשייר השנה. היום באפט מחזיק ב־9.3% מקוקה קולה, ששווים 24 מיליארד דולר וכמעט 7% מתיק ההשקעות של ברקשייר. בשנת 2022, ההשקעה הזו הניבה דיבידנד של יותר מ־700 מיליון דולר. עם השנים, באפט עצמו הפך למעין פרזנטור של מותג המשקאות ושל משקה ספציפי אחד במיוחד - קולה דובדבנים, המשקה האהוב על באפט אותו הוא נוהג לשתות בכל יום.
"אמריקן אקספרס היא סיפור דומה במידה רבה", אמר באפט. אבל בסיפור של אמריקן אקספרס יש אלמנט נוסף, כזה שמאפיין את באפט מאז ועד היום - עור עבה. הוא ידוע בעמידות שלו בפני טלטלות בשווקים, אולי לקח מההחמצה של באפט בן ה־11. ההשקעה שלו באמריקן אקספרס החלה בשנת 1963. בעקבות פרשת הונאה, חברת האשראי החלה לצנוח בחדות בבורסה. בזמן שכולם מכרו את מניות החברה, באפט החל לרכוש אותן בהמוניהן, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהבהלה של המשקיעים סביבו. והוא צדק. בתוך כ־25 שנה, אמריקן אקספרס הניבה לשותפויות של באפט רווח של 20 מיליון דולר והיום היא כבר תופסת כ־7.5% מתיק ההחזקות של ברקשייר (24.6 מיליארד דולר).
את המוניטין של משקיע שמרוויח בתקופות קשות בשוק חיזק באפט ב־2008. בעיצומו של אחד המשברים הגדולים שעברו על המערכת הפיננסית בארה"ב, ודווקא בתקופה בה בנקים קורסים, באפט השקיע 5 מיליארד דולר בגולדמן זאקס ו־5 מיליארד דולר נוספים בבנק אוף אמריקה. גם היום מדובר בשניים מבנקי ההשקעות הגדולים והמצליחים בארה"ב.
כל ההשקעות האלו גם מבטאות את הנטייה המובהקת של באפט - להשקיע בעסקים המספקים סחורה או שירות, רווחיים באופן עקבי, ואולי חשוב מכך - בעלי פוטנציאל להרוויח הרבה יותר. תפריט ההשקעות המועדף על באפט כולל הרבה מניות, לצד נכסים בטוחים ברי־קיימא כמו אג"ח ונדל"ן, וכמות נכבדת של מזומנים.
מ"טכנופוב" למשקיע הכי מפורסם של אפל
במשך שנים הצהיר באפט שאין לו עניין בחברות טכנולוגיה, היו גם שכינו אותו "טכנופוב". פרט להשקעות חולפות, ההחזקה היחידה שלו בסקטור הייתה ב־IBM. כשנשאל למה הוא מעדיף את תאגיד המחשוב על פני אפל, שהייתה הדבר הכי חם בשוק, הוא ענה "תמיד אפשר להסתכל אחורה ולומר 'היינו צריכים לקנות את ההיא'. אבל אנחנו לא חושבים בצורה הזו. אנחנו קונים עסקים שאנחנו מבינים, במחירים שאנחנו אוהבים, ואז מחזיקים בהם המון זמן".
אבל ב־2016 חלה תפנית. רגע אחרי שמניית אפל נפלה בבורסה לשפל של שנתיים ובזמן שמשקיעים גדולים כמו קרל אייקן החלו למכור את החזקותיהם בחברה, ברקשייר האת'וויי רכשה 9.8 מיליון מניות של ענקית הטכנולוגיה ביותר מ-36 מיליארד דולר. הרכישה הזאת שינתה את המגמה השלילית של מניית אפל, שזינקה ביום שאחרי העסקה ומשכה איתה את סקטור הטכנולוגיה ואת מדד הנאסד"ק כולו. שנה לאחר מכן אפל הפכה להשקעה הגדולה ביותר של באפט שהוא מכנה מאז "היהלום של ברקשייר". בפגישת המשקיעים האחרונה שלו בחודש מאי, הסביר באפט כי הוא אמנם "לא מבין את הטלפון בכלל, אבל אני כן מבין את התנהגות הצרכנים".
מאז באפט בעיקר הגדיל את ההשקעה שלו בחברה שהפכה לבעלת השווי הגבוה בעולם, שנושק ל־3 טריליון דולר. שווי ההחזקות של ברקשייר באפל מוערך כיום בכ־180 מיליארד דולר, והן מגלמות רווח על הנייר של יותר מ־140 מיליארד דולר. לאחרונה, באפט אף הצהיר בפני דירקטוריון ברקשייר כי לדעתו יש אף להגדיל את ההשקעה באפל.
אפל מדגימה שני חלקים מרכזיים באסטרטגיית ההשקעה של באפט: "להיות תאבי בצע כשאחרים פוחדים", ו"לחשוש שעה שאחרים נוהרים". זו אחת הסיבות שהפורטפוליו של ברקשייר נעדר רשתות חברתיות, מיזמי מטבעות קריפטו או טרנדים אחרים. האורקל מאומהה נהנה לשחות נגד הזרם, להשקיע בתקופות שפל, ולשבת על הגדר בגאות, כשנוסחת ההצלחה שלו לדבריו היא, "החלטה אחת מוצלחת בכל חמש שנים".
הקריטריונים להשקעה של באפט
אבל "השקעות אינן קלות כמו שזה נשמע", כפי שבאפט אומר למשקיעי ברקשייר. ועבור חברות בתיק ההחזקות של הקונצרן יש לעמוד בקריטריונים נוספים: תזרים מזומנים קבוע, עם תשואות גבוהות וסיכון נמוך. באפט גם מעודד עסקים להתמקד במה שהם הכי טובים בו, ולא להסיח את דעתם במיזמים מחוץ למומחיות שלהם.
מאז שבאפט רכש את See's Candy Shops ב־1972, למשל, החברה יצרה החזר השקעה של יותר מ־160% בשנה - ולא בגלל שינויים משמעותיים בתפעול, בבסיס קהל היעד או בתמהיל המוצרים. במקום לשאוף לצמיחה מהירה, החברה שלחה תזרימי מזומנים עודפים בחזרה לברקשייר להשקעה מחדש. וזו השאיפה של באפט כמעט בכל השקעה.
עיקר התיק של ברקשייר, כ־77%, מתחלק בין חמש חברות - אפל, בנק אוף אמריקה, אמריקן אקספרס, קוקה קולה ושברון. אך לא כדאי להמעיט בערכם של ה־23% הנותרים, שכוללים שורה ארוכה של החזקות בהן ענקית הקטשופ הייץ, התאגיד מוד'יס וגם 5 חברות סחר יפניות הידועות בשם "סוגו שושה". החברות הללו עוסקות בייבוא של אנרגיה, מינרלים ומזון ליפן, וגם לייצוא של מוצרים. למעשה, יפן היא המדינה השנייה בגודלה בפוטפוליו של ברקשייר, אחרי ארה"ב. ביוני השנה, באפט הגדיל את השקעתו בסוגו שושה לממוצע של יותר מ־8.5% בכל חברה. נראה שהוא לוטש ע יניים לתנאים הדמוגרפיים הייחודיים של יפן, שאוכלוסייתה מזדקנת ומצטמצמת, מה שמצריך ממנה לייבא יותר סחורות. עם הגדלת ההשקעה, ברקשייר הצהירה כי היא מסתכלת על ארץ השמש העולה וחמש החברות היפניות בתור השקעה לטווח ארוך.
לאן הולכת ברקשייר הת'אווי?
האם השיטה של המשקיע האגדי תוכיח את עצמה גם בעתיד? מבקריו של באפט טוענים שהגישה שלו מיושנת ולא מתאימה לעולם בו חוסר הוודאות הכלכלי שולט והטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר. ובכל זאת לאחרונה קיבלנו עוד חיזוק לכך שברקשייר דבקה בשיטות ההשקעה שלה. באפט ידוע באמירתו "לעולם אל תהמרו נגד אמריקה". ולאורך השנים רכש עוד ועוד אגרות חוב של משרד האוצר האמריקאי. אחרי שפיץ' הודיעה על הורדת דירוג האשראי של ארה"ב מ־AAA (הדירוג הגבוה ביותר) ל־AA+, באפט הודיע כי ימשיך לקנות את אגרות החוב האמריקאיות. "ברקשייר קנתה אג"ח של ממשלת ארה"ב בשווי של 10 מיליון דולר ביום שני שעבר, וגם ביום שני האחרון", אמר באפט בראיון ל־CNBC. "השאלה היחידה שאנחנו שואלים את עצמנו לקראת יום שני הבא היא אם לקנות אג"ח בשווי 10 מיליארד דולר לשלושה חודשים או לשישה חודשים". באפט מגדיר את אגרות החוב הללו בתור אחד מהדברים ש"אנשים לא צריכים לדאוג לגביהם".
מה שכן מטריד רבים, הוא כמה זמן עוד ימשיך באפט, שיחגוג בקרוב יום הולדת 93, לנהל את ברקשייר. במאי השנה, בפגישה השנתית של הקונצרן נחשפה התשובה הכי חד־משמעית שניתנה עד היום לשאלת הירושה, כשבאפט סימן את גרג אבל, בן ה־61, סגן היו"ר בברקשייר לפעילות שאינה כוללת את תחום הביטוח. "הוא עושה את כל העבודה ואני מוריד בפניו את הכובע", אמר באפט. "זה בדיוק מה שרציתי".