ביום ראשון הבא צפויה הממשלה לאשר את תוכנית החומש החדשה לשכונות הערביות במזרח ירושלים, בהיקף של כ-3.2 מיליארד שקל - גידול של 52% לעומת קודמתה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעיכב את התוכנית בחודשים האחרונים בשל התנגדות להעביר תקציבים לשילוב ערביי מזרח העיר במוסדות להשכלה גבוהה ישראלים בירושלים, יצביע בעד התוכנית בכפוף להסכמות שהושגו.
● סמוטריץ' מתעקש: לא אאפשר את העברת התקציבים לרשויות הערביות
● שאלות ותשובות | עצירת הכספים לחברה הערבית: בדקנו את הטענות של שר האוצר
● ראשי המשק לנתניהו: "אל תתן יד לפגיעה בחברה הערבית"
ההסכמות קובעות כי תוכנית החומש תיכנס לתוקף מיידי, למעט מאות מיליוני השקלים שבמחלוקת ללימודים אקדמיים, שיועברו לבחינת צוות בין־משרדי למשך 90 יום. המשמעות היא ששנת הלימודים האקדמית הקרובה תיפתח ללא תקצוב לפרויקט, שנחשב עד כה להצלחה על־ידי גורמי המקצוע, ולא ברור כעת האם הוא ימשיך לפעול.
בתוכנית החומש הקודמת למזרח העיר, שיצאה תחת הממשלה ב-2018 והסתיימה השנה, הוקצה סך של כרבע מיליארד שקל למימון המיזם. עבור צעירים רבים במזרח ירושלים הוא נחשב למסלול העיקרי - אם לא היחידי - שמאפשר לימודים במוסד אקדמי ישראלי, כמו האוניברסיטה העברית או מכללת הדסה.
מוסדות אלה מאפשרים הזדמנות להתקדמות מקצועית והשתלבות בחברה, שלא קיימת באלטרנטיבה של אותם צעירים: הרשמה למוסדות השכלה פלסטיניים, כמו אוניברסיטת ביר זית. ואכן, בתוך חמש שנים זינק מספר הסטודנטים המשתתפים בתוכנית ההנגשה למזרח ירושלים, מכ-1,000 לכ-1,700.
סמוטריץ' התנגד לתקצוב בטענה כי באוניברסיטאות התפתחו תאי איסלאם קיצוני
תוכנית החומש החדשה אמורה הייתה לעבור בממשלה עוד במאי האחרון, ביום ירושלים. מאז היא התעכבה, הרבה בגלל ההתנגדות של סמוטריץ', שבמקביל בולם העברת 300 מיליוני שקלים נוספים לרשויות המקומיות הערביות ברחבי הארץ. בפועל, תוכניות הפיתוח לכ-400 אלף ערביי מזרח ירושלים - העיר הרביעית בגודלה בישראל אם הייתה נספרת כך - מוקפאות כבר חודשים ארוכים.
גורמי המקצוע במשרד האוצר, בניגוד לשר, דחפו לאישור מהיר של תוכנית החומש החדשה. משרד האוצר הקצה לתוכנית 1.1 מיליארד שקל, לרבות כספים בתקציב הנוכחי לשנים 2023-2024. מקור תקציבי נוסף בן כ-700 מיליון שקל יגיע מקופת עיריית ירושלים. הנתח הארי בתוכנית, כ-1.4 מיליארד, יגיע דווקא מתקציבים של כעשרה משרדי ממשלה אחרים, שכל אחד מהם יקדיש כספים למזרח ירושלים בתחומו (ביטחון לאומי, תחבורה, רווחה וכו').
מה עוד כוללת תוכנית החומש? בגילאי בית ספר יסודי, תמומן הרחבה משמעותית של לימודי השפה העברית לתלמידים במוסדות המוכרים, כולל הבאה של מורים יהודים למזרח העיר. ובצד ההפוך, כחלק מהתוכנית, שוטרים ישראלים המוצבים במזרח ירושלים ילמדו את השפה הערבית ואת התרבות.
מלבד נושא החינוך וההשכלה, כוללת התוכנית ארבעה פרקים נוספים: תעסוקה, תשתיות ושירותים לתושב, ומקרקעין. האחרון שבהם יעסוק בבעיות הסטטוטוריות במזרח העיר, במצוקת הדיור והמחסור בקרקעות לתכנון יחידות מגורים או לפיתוח אזורי מסחר ותעסוקה. במסגרת התשתיות יושקעו כ-500 מיליון שקל, בתחבורה בעיקר, בדגש על תחבורה ציבורית, וכן בתשתיות ביוב, חשמל, מים וכדומה.
מצגת מחודש מאי של המשרד לירושלים ומסורת ישראל, שמוביל את תוכנית החומש, הדגישה את החשיבות בהשקעה בשילוב התושבים הערבים באקדמיה: "תחום החינוך מהווה תנאי מהותי להשתלבות בהשכלה גבוהה ישראלית ובתעסוקה איכותית. בשנת תשפ"א, למדו במערכת החינוך הערבי בירושלים 119,700 תלמידים, המהווים 40% מכלל התלמידים במערכת החינוך בירושלים. הנגשת ההשכלה הגבוהה הישראלית מאפשרת שוויון הזדמנויות ומימוש הפוטנציאל הטמון במזרח ירושלמים".
אולם סמוטריץ' התנגד לתקצוב זה, בטענה כי "בשנים האחרונות התפתחו באוניברסיטאות ובמכללות בישראל תאים איסלאמיים קיצוניים, שמביעים פעם אחר פעם הזדהות עם אויבי ישראל, ופעמים רבות דוחקים את רגלי הסטודנטים האחרים, ובתקופות של מתח ביטחוני הופכים את החיים של הסטודנטים היהודים לבלתי נסבלים".
