גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציבור הערבי לא יהיה הקופה הקטנה של סמוטריץ' לבוחריו

אם שר האוצר היה טורח לצלול למספרים, הוא היה מגלה שמה שכתב הוא לא נכון ● האוצר מתקצב את הרשויות הערביות אחרי אפליה מתמשכת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

הכותב הוא מנכ"ל הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות

כשקראתי את תגובת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפניית שר הפנים משה ארבל בעניין שחרור תקציב האיזון לרשויות הערביות, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. מדובר באחת התגובות המסולפות ביותר שיצאו אי־פעם מפי שר אוצר, ואני בטוח שהיא לא נסמכת על עמדת אנשי המקצוע במשרדו, שמרביתם היו שותפים מלאים בגיבוש החלטת הממשלה 550, שהיא למעשה המקור לתשלום מענק זה, ומכירים בדיוק את הנסיבות שהביאו את הממשלה להחליט מה שהחליטה באוקטובר 2021.

קביעתו של סמוטריץ' כי מדובר ב"תקציבים פוליטיים", מטרתה לנשל את החברה הערבית מהתקציבים המגיעים לה בדין, ולייצר לעצמו לגיטימציה לשים את ידו על תקציבים אלה לטובת הבייס האלקטורלי שלו. 

עצירת הכספים לחברה הערבית והתירוצים: בדקנו את הטענות של שר האוצר
התקציב למזרח ירושלים יאושר - למעט מאות המיליונים ללימודים אקדמיים 
ראשי המשק לנתניהו: "אל תתן יד לפגיעה בחברה הערבית"

נוסחה היסטורית מפלה

על־מנת לעשות סדר, אתן הסבר על התקציב שסמוטריץ' מעכב: כבר יותר מ־20 שנה נאבקות הרשויות המקומיות הערביות עם משרד הפנים על אחד ממנגנוני התקצוב המפלים ביותר הקיימים במשרדי הממשלה: נוסחת "גדיש" לחלוקת מענקי האיזון לרשויות המקומיות, שבמסגרתה מחולקים לכלל הרשויות בארץ 3.3 מיליארד שקל.

העיקרון מאחורי נוסחת גדיש פשוט: הממשלה קובעת מדי שנה הוצאה לנפש, שהיא למעשה ההוצאה המינימלית הנחוצה לכל רשות מקומית לצורך מתן שירות ברמה סבירה. מסכום ההוצאה הזו מחשבת הממשלה את פוטנציאל ההכנסות של כל רשות. במקרה שסכום ההכנסות הוא פחות מההוצאה לנפש, הממשלה משלמת לרשות "מענק איזון".

במרוצת השנים עיקם משרד הפנים את הפרמטרים הכלולים בנוסחת גדיש במטרה לצמצם את מענק האיזון של הרשויות הערביות. בכל שנה דאגו לעקם פרמטר אחר, על־מנת שהכוכבים יסתדרו להם כפי שרצו.

הנושא נידון מספר פעמים בבית המשפט העליון, ובכל פעם מינתה הממשלה ועדה שמסמסה את הנושא עד כדי גניזת המסקנות וההמלצות.

בהחלטה 550 החליטה הממשלה על הקמת ועדה נוספת לבחינת נוסחת מענק האיזון (לימים ועדת שראל), אך מכיוון שלאור ניסיון העבר הרשויות הערביות כבר איבדו כל אמון במשרדי הממשלה, הן דרשו כי עד לסיום עבודת הוועדה, האוצר יעביר סך של 200 מיליון שקל על חשבון תיקון העיוותים, על אף שהיקפם היה מעל ל־400 מיליון שקל לשנה.

בדיעבד מסתבר כי הרשויות הערביות צדקו. אף על־פי שוועדת שראל סיימה את עבודתה לפני יותר מחצי שנה, לא פורסמו המלצות, ולא נודע מה עלה בגורלה. לכן, אם שר האוצר היה טורח לצלול למספרים, הוא היה מגלה שמה שכתב בעמוד הפייסבוק שלו הוא שקר מוחלט.

מגיע לנו כדין

מתוך 17 מיליארד שקל ארנונה מעסקים שנגבים בכלל, הרשויות במדינת ישראל חלקן של הרשויות הערביות הוא כ־300 מיליון שקל בלבד, וזאת מפני שרק 3% מהקרקעות המיועדות לתעשייה ומסחר נופלות בשטחיהן. זו למעשה הסיבה העיקרית למצבן הכלכלי של הרשויות הערביות, שבקושי מאפשר להן להוציא על תושביהן פחות ממחצית ממה שמוציאה רשות מקומית יהודית, כולל המוחלשות שבהן. הנושא מקבל ביטוי בהוצאה האפסית על ביטחון אישי, בסבסוד בחסר של מערכת החינוך, בתחזוקה רעועה של התשתיות, בפינוי אשפה בצורה לא סדירה ועוד ועוד.

במקום להבטיח מענקי איזון אשר מתמודדים עם המחסור בהכנסות עצמיות, דאגו במשרד הפנים להשתמש בחסמים שונים ומשונים על־מנת לקצץ בחלקן של הרשויות הערביות: מענקים לערי עולים, מענקים בגין מועצות דתיות, מענקים למרכיבי ביטחון.

אז יש לנו חדשות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ': אנחנו לא נהיה הקופה הקטנה של הבייס האלקטורלי שלך. זה כסף שמגיע לנו בדין, כאזרחי ישראל, ואנחנו ניאבק כדי לקבל אותו.

עוד כתבות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה