עו''ד מאיר לוין, המשנה ליועמ''שית / צילום: רפי קוץ
משרד המשפטים מפרסם היום (ב') טיוטת תקנות לתביעות נגזרות, לאחר שבעשור האחרון עלה מספר התביעות הממוצע לשנה ב-350% לעומת 5 השנים שקדמו. התקנות נועדו להשלים סדרי דין, והן מתבססות על ההסדרים בתחום התובענות הייצוגיות לאור הדמיון בין ההליכים.
את טיוטת התקנות גיבשו במחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה, שבראשה עומד המשנה ליועמ"שית, עו"ד מאיר לוין, והן מתפרסמות להערות הציבור לפני הבאתן לאישור שר המשפטים יריב לוין.
● המספרים מאחורי מבול התביעות הנגזרות: כמה הן מעמיסות על בתי המשפט
● העליון קבע: כך יתחלק מעתה הרכוש של ידועים בציבור
לדברי עו"ד לוין, "התקנות מבקשות לאפשר פיקוח מספק על הקמת ועדת התביעות המיוחדת (המכונות גם הוועדות הבלתי תלויות - נ.ש.). כאשר התביעות אינן מבוססות, טיוטת התקנות מבקשת לספק לבית המשפט כלים לסילוק התביעה על הסף כדי לחסוך במשאבי הצדדים ובזמן שיפוטי יקר".
● לקריאת התקנות שפרסם משרד המשפטים
גלובס עושה סדר בתקנות החדשות.
מהי תביעה נגזרת?
תביעה נגזרת היא תביעה המוגשת על-ידי בעלי מניות בשם החברה נגד מנהליה, במצבים בהם הנהלת החברה נמנעת מלתבוע בשם החברה, לפי הרציונל שהמנהלים לא יובילו לתביעה נגד עצמם, גם אם זו מוצדקת. התביעה הנגזרת מוסדרת בחוק החברות, אך עד היום לא הותקנו תקנות סדרי הדין.
אילו נושאים מוסדרים בתקנות החדשות?
מועדים להגשת כתבי בית דין והיקפם; כללים לעניין שכר-טרחה וגמול לתובע; הקמה של פנקס תביעות נגזרות ועיגון מנגנון של דיון מקדמי בטענות סף, במטרה לעודד את בתי המשפט לסלק בקלות יחסית תביעות שאין הצדקה לנהל. לצד זאת, הטיוטה כוללת הסדרים שנועדו לתת לבית המשפט כלים להתמודד עם המגמה המתפתחת והגוברת של הקמת ועדות התביעות המיוחדות על-ידי החברה, המכונות גם ועדות בלתי תלויות.
מה החידוש לגבי מוסד הוועדות הבלתי תלויות?
אחד החידושים החשובים בתקנות הוא בתחום הוועדות הבלתי תלויות. ועדות אלה מוקמות על-ידי החברה, לאחר שמוגשת נגדה בקשה לאישור תביעה נגזרת או סמוך לפני כן, והן ממליצות לדירקטוריון האם לתבוע את נושאי המשרה.
התופעה של הוועדות הבלתי תלויות צברה תאוצה בשנים האחרונות, ואלה מגלות חשש מובנה להטיה לטובת נושאי המשרה בחברה. מאחר שהם הממנים את חברי הוועדה ומשלמים את שכרם, וברור שרצון החברה הוא שהוועדה תמליץ על דחיית התביעה. במרבית המקרים, הוועדות מעניקות פטור לנושאי המשרה. התקנות מנסות לתת לבית המשפט כלים לפקח על עבודת הוועדה.
החידוש הוא בהגדרת השיקולים שעל בית המשפט לשקול כאשר הוא מחליט אם לעכב תביעה בשל כינוס הוועדה - החלטה פרוצדורלית אך בעלת משקל רב. אין טעם בעבודת הוועדה אם התיק מתברר תוך כדי. לרוב, המלצות הוועדה מביאות להסדר פשרה, והחשש הוא שהמלצת הוועדה לא משקפת את כלל האינטרסים. עד לאחרונה מרבית בקשות העיכוב היו מאושרות בלי לבחון האם התביעה מתאימה להתברר במסגרת זאת.
לפי טיוטת התקנות, בית המשפט יבדוק בטרם יעכב את ההליך, אם יש נסיבות המצדיקות לתת מעמד לחברה בבירור התביעה, והאם עיכוב ההליכים יתרום ליעילות הדיון. בין השיקולים: עמדת התובע, הרכב הוועדה והבטחת אי-תלותה, היקף הסמכויות המוקנות לה והיתרון של הוועדה מול האפשרות למינוי מומחה.
מה היחס של בתי המשפט לוועדות הבלתי תלויות?
בחודשים האחרונים רואים ניצנים של שינוי ביחס לוועדות. שלושה מותבים שונים הרחיבו את הביקורת השיפוטית על החלטת חברה שאימצה המלצה של ועדה בלתי תלויה שלא לתבוע נושאי משרה.
כך היה בבקשה לסילוק על הסף שהגישה דן נגד תביעה של 18 בעלי מניות, בטענה כי נושאי משרה העלו לעצמם את השכר כשהם מצויים בניגוד עניינים. הוועדה מצאה פגם בהתנהלות הדירקטורים, אך קבעה כי לא נגרם נזק בקבלת ההחלטות. השופטת מיכל רוזן-עוזר מבית המשפט הכלכלי בתל אביב דחתה את הבקשה לסילוק על הסף, במרץ השנה, וקבעה כי לבית המשפט יש סמכות לבחון את ההמלצות.
השופט מגן אלטוביה אישר באותו החודש לדון בתביעה נגזרת נגד בעלי השליטה בשפיר הנדסה. בבקשה נטען כי החברה שילמה 54 מיליון שקל לאחר שערבות שנתנה חולטה, בעת שבעלי השליטה היו בניגוד עניינים בנוגע להחלטה שהביאה לכך. ועדה בלתי תלויה קבעה כי אין הצדקה להגשת תביעה נגד בעלי השליטה והחברה אימצה את ההמלצה. אלטוביה דחה את המלצת הוועדה.
בהחלטה השלישית השופט רון סוקול מבית המשפט הכלכלי בחיפה קבע ביוני השנה, במסגרת תביעה של בעלי מניות בבזק נגד החברה, כי ניתן לקיים ביקורת שיפוטית על תוכן החלטת חברה המסתמכת על ממצאי הוועדה, ולא רק על התהליך.
חידוש נוסף הוא הטלת חובה להגיש את דוח הוועדה המלא לבית המשפט. כך גם אם מגיעים להסכם פשרה. כיום, לא בכל מקרה מוגשים הדוחות, כך היה בהליך נגד בנק הפועלים בשל העלמת המס בארה"ב שהגיע להסכם פשרה בעקבות המלצות הוועדה, והדוח לא הוגש לבית המשפט.
מהי עמדת משרד המשפטים בנוגע לוועדות?
מדברי ההסבר לתקנות עולה כי משרד המשפטים מבקש להשיב לבית המשפט את המוקד, לאחר שכוחן של הוועדות הבלתי תלויות עלה בשנים האחרונות. "השבת התביעה לבירור בחברה לא מובנת מאליה", נכתב, וצוין כי מתן "מעמד לחברה בהליך הנגזר, שככלל מנוהל בידי התובע הנגזר, צריך להינתן במשורה ובהתקיים נסיבות המצדיקות זאת בלבד". זאת מאחר שהקמת הוועדה מעבירה למעשה את הבירור לוועדה שהיא אורגן של החברה, במקום לברר את הטענות בבית המשפט. עוד נכתב כי הסדרי פשרה כתוצאה מהמלצת הוועדה לא בהכרח מובילים לתוצאה המיטבית עבור החברה ובעלי מניותיה.
מה קובעות התקנות על המרוץ בין תביעות נגזרות?
בין התובעים קיים מרוץ, בשל הכלל שעוצב בפסיקה לפיו ניתנת עדיפות לראשון שתובע באותו עניין. התקנות קובעות כי בית המשפט רשאי לצרף או למחוק תביעה נגזרת שהוגשה מאוחר לתביעה קיימת באותו עניין. "אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין", כדי שהתביעה תנוהל "בדרך הטובה והיעילה ביותר". יחד עם זאת, גם כיום איכות התביעה נבחנת, ובית המשפט יכול לקבוע כי התביעה שתוביל היא המאוחרת, אך הדרך כרוכה במאבק ובשכנוע בית המשפט.
מה תפקידו של מומחה אובייקטיבי?
חידוש נוסף הוא מינוי מומחה. התקנות קובעות כי בית המשפט יוכל למנות מומחה אובייקטיבי במקום הוועדה הבלתי תלויה או בנוסף, זאת כדי שישמש מעין "זרוע ארוכה" של בית המשפט. חשיבות המומחה היא מכיוון שרוב התביעות מסתיימות בפשרה בשלב מוקדם, ובית המשפט לא תמיד נחשף לדוח ונעדר את הכלים להכריע אם ההסדר ראוי וסביר. המומחה יהיה בעל סמכות לקבל את הפרוטוקולים וכל מידע שהוצג בפני הוועדה ואף לשבת בדיוניה אלא אם בית המשפט קבע אחרת.