גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ללא הגבלת זמן: אוסטריה תעגן בחוקה את הזכות לשימוש במזומן

בניסיון להכשיל מהלך עתידי ל"חברה ללא מזומנים" ההולך ומתהווה באירופה, קנצלר אוסטריה הכריז על הכוונה לאפשר את הזכות לשלם במזומן בחוקה ● האם מדובר בצעד כלכלי חברתי או בקריצה לימין הפופוליסטי? הדעות חלוקות

שדרת קניות בוינה, אוסטריה / צילום: Shutterstock
שדרת קניות בוינה, אוסטריה / צילום: Shutterstock

קנצלר אוסטריה, קארל נהאמר, הודיע בשבוע שעבר על צעד יוצא דופן, שנועד להוסיף קצת פופולריות לקואליציה המכהנת במדינה. נהאמר, ממפלגת העם השמרנית, הודיע כי בכוונתו להקים ועדת מומחים שתעגן בחוקה את הזכות לשימוש במזומן באוסטריה. מטרת המהלך היא ליצור בסיס חוקי לשימוש במזומן ללא הגבלת זמן, ולהבטיח כי למרות הפופולריות הגוברת של תשלומים אלקטרוניים, והדיבורים על השקת מטבעות דיגיטליים לאומיים או על־לאומיים (כמו האירו), מעמדו של המזומן לא יהיה בסכנת קיום.

המזומן הוא מלך, והעסקה של ריווק היא דוגמה מצוינת לכך
היקף ההשקעות הסעודיות בפלסטינים נחשף: 13.6 מיליארד דולר

למעשה, ההצעה נדונה באוסטריה במשך שנים, והחלה את דרכה בבחירות ב־2019, אז היתה חלק מהמצע של מפלגת החירות האוסטרית הימנית־קיצונית. באוסטריה, כבגרמניה ובשווייץ במרחב דובר־הגרמנית, ישנה עדיין העדפה חברתית גבוהה למזומן. זאת, לעומת מדינות סקנדינביה, למשל, שבהן התבצעה בשנים האחרונות הגירה מהירה וכמעט טוטאלית לתשלומים אלקטרוניים באמצעות כרטיסים, העברות בנקאיות, אפליקציות, טלפונים נייידים ועוד.

קנצלר אוסטריה, קארל ניהאמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

האוסטרים מסתובבים עם יותר מזומן בארנק

לפי נתוני הבנק המרכזי האירופי, כמות הכסף הנמשכת מדי שנה באוסטריה מכספומטים עומדת על 47 מיליארד אירו, וכל אוסטרי נושא אתו בארנק בממוצע 121 אירו, בתחילת יום העסקים. זהו שיעור גבוה מהממוצע האירופי (83 אירו), אבל דומה לזה שבגרמניה ובלוקסמבורג. בצרפת ובפורטוגל, לשם השוואה, כמות המזומן בארנק ממוצע עומדת על כ־50-60 אירו בלבד. היקף המזומן הנמצא במחזור מדי שנה עמד באוסטריה אשתקד על כ־11% מהתמ"ג, לעומת 1% בלבד בשבדיה, או קרוב ל־7% בישראל.

מבחינה זו, אוסטריה קרובה הרבה יותר לגרמניה, הנחשבת ל"מלכת המזומנים של אירופה", מאשר למדינות אחרות ביבשת. שיעור העסקאות הנעשות עדיין במזומן באוסטריה - כ־70% מהעסקאות במשק - אפילו גבוה יותר מזה שנרשם בגרמניה (62%). בדנמרק, למשל, עומד שיעור עסקאות אלו על כ־12% בלבד.

מבחינת הרשויות באירופה ובעולם כולו, ישנם יתרונות ברורים למעבר המתרחש בימים אלו לתשלומים בפורמט אלקטרוני כלשהו, בין היתר על ידי מתן האפשרות לתעד כל עסקה, לשמור מאגרי מידע רלוונטיים במשך שנים, וכך להילחם בהלבנות הון, בהתחמקות ממסים או לאמוד את מצב הכלכלה בצורה אמינה ומהירה. אבל יש גם התנגדות למגמה. בין היתר בדמות החדירה ההולכת וגוברת לפרטיות, הצורך באוריינות טכנולוגיות, השליטה האפשרית של הממשלה בחסכונות והסכנות הטמונות בפשעי סייבר.

אם בסקנדינביה תהליך המעבר ל"חברה ללא מזומנים" מתרחש באופן וולונטרי, ונובע בין היתר מהעובדה כי לתושבים אין ממש מה להעלים, מדינות דרום־אירופה מנסות לעודד את התושבים לזנוח את המזומן כדי להיאבק בכלכלה השחורה. מדינות כמו ספרד או איטליה מגבילות באופן משמעותי את היקף העסקאות הניתנות לביצוע במזומן, מתנות תשלום שכר דירה בתיעוד אלקטרוני, למשל, ומנסות ליצור רגולציה המעודדת שימוש בכרטיסים ובאפליקציות על ידי הפחתת עמלות.

הגנה על קשישים ומיעוטי יכולת

באוסטריה, עם זאת, ישנה תגובת נגד למציאות החדשה. "יותר ויותר תושבים מודאגים מכך שמזומן לא ישמש יותר כאמצעי תשלום בעתיד", כתב נהאמר ברשת "טוויטר" (שנקראת כעת X). הקנצלר האוסטרי הזכיר את "הזכות למזומן" שצריכה להישמר בעבור התושבים. תפיסות דומות נשמעו גם במדינות אחרות, כמו שבדיה, אך בעיקר בנימוק כי יש להגן על שכבה שלמה של קשישים או אנשים שאין להם גישה לטכנולוגיה כדי למנוע את הדרתם מהמרחב הציבורי בגלל המעבר לכסף אלקטרוני.

הקנצלר הודיע כי הכוונה היא להעביר ברוב גדול חוק שיתווסף לחוקה האוסטרית, שבו ייכתב כי הבנק המרכזי יהיה מחויב לשמור על מחזור מזומנים הולם כך שתישמר הזכות לשימוש במזומן בחברה, וכי הבנקים יהיו חייבים לפרוש כספומטים כדי לתמוך בחלוקת המזומנים לציבור באופן הולם. הקנצלר גם הודיע כי בספטמבר יתקיימו דיונים ראשונים כדי להביא להסכמה רחבה בנושא, שיכללו בנוסף לנציגי הממשלה את נציגי התעשייה ואת הבנק המרכזי האוסטרי. המטרה היא "ליישם את הרעיון בצורה הטובה ביותר מבחינה חוקית, אפשרית והגיוניות", אמר נהאמר.

"תוקע מקלות בגלגלי הכלכלה האופטימלית"

נדמה כי העוגן העיקרי להבטחות הנוכחיות הם פחות המעבר לתשלומים מקוונים, ויותר הדיונים שמתקיימים כעת בבנק המרכזי האירופי (ECB), וגם בבנק אנגליה, למשל, על השקתם של מטבעות דיגיטליים לאומיים. הדבר "ימיר" את המזומן להחזקות דיגיטליות, ויפטור בנקים מרכזיים ומוסדות פיננסיים מהמחויבות להעביר באופן פוטנציאלי את כל החסכונות לשטרות פיזיים. למהלך, התיאורטי מאוד בשלב הנוכחי, יכולות להיות השפעות חיוביות על מניעת מצב של "ריצה על הבנקים", למשל, שתפיל מוסד פיננסי בשם הצורך למשוך את כל הכסף במזומן, וכך גם על יחס הלימות ההון שלו ופרמטרים אחרים. כמה כלכלנים סבורים כי המזומן למעשה "תוקע מקלות בגלגלים" של הכלכלה האופטימלית, וכי המעבר לכסף דיגיטלי יהווה קפיצת מדרגה בהתפתחות הכלכלית של האנושות. ה־ECB נמצא בשלב "חקירה ראשונית" של השימוש במטבע דיגיטלי מטעם הבנק המרכזי, המכונה בראשי התיבות CBDC.

בסלובקיה השכנה לאוסטריה, למשל, קבע הפרלמנט כבר ביוני כי הזכות להשתמש במזומן היא חלק מהחוקה הבסיסית של המדינה, בנימוק שכך הדבר "ינטרל" הוראות מבחוץ, כמו מהבנק המרכזי האירופי בנוגע לעתיד השימוש באירו. "חשוב מאוד שהחוקה תזכיר זאת במפורש כדי שנוכל להיאבק בעתיד בכל הוראה מבחוץ, כמו ההצעה שיהיה רק אירו דיגיטלי ושלא יהיה צורך יותר במזומן בגוש האירו", אמר אחד מהמחוקקים שיזמו את ההצעה שאושרה.

בנציבות האירופית מבהירים כי האמנות הקיימות כבר מעניקות לכל מדינה את הזכות להמשיך ולהשתמש במזומן, במטבע האירו, בכל מצב, וכי החקיקה המוצעת באוסטריה וזו שכבר בוצעה בסלובקיה הן יותר "למטרות ראווה". במלים אחרות, הן מעניקות לציבור את ההרגשה כי לא ייפלו קורבן למדיניות המוכתבת מבריסל או מפרנקפורט (מקום מושבו של הבנק המרכזי האירופי). באוסטריה, הממשלה הנוכחית תידרש להסכמה עם מפלגת החירות הימנית, שהאשימה אותה ב"גניבת" הרעיון או עם המפלגה הסוציאל־דמוקרטית כדי להשיג את הרוב הנדרש בפרלמנט (שני־שלישים) לשינוי בחוקה. משמאל, המפלגה הסוציאל־דמוקרטית טוענת כי התיקון צריך להיות מחמיר עוד יותר, ולחייב הצבת כספומטים בכל קהילה באוסטריה. כבר כיום מובילה אוסטריה את מדינות אירופה עם 168 כספומטים ל־100 אלף תושבים.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?