גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ללא הגבלת זמן: אוסטריה תעגן בחוקה את הזכות לשימוש במזומן

בניסיון להכשיל מהלך עתידי ל"חברה ללא מזומנים" ההולך ומתהווה באירופה, קנצלר אוסטריה הכריז על הכוונה לאפשר את הזכות לשלם במזומן בחוקה ● האם מדובר בצעד כלכלי חברתי או בקריצה לימין הפופוליסטי? הדעות חלוקות

שדרת קניות בוינה, אוסטריה / צילום: Shutterstock
שדרת קניות בוינה, אוסטריה / צילום: Shutterstock

קנצלר אוסטריה, קארל נהאמר, הודיע בשבוע שעבר על צעד יוצא דופן, שנועד להוסיף קצת פופולריות לקואליציה המכהנת במדינה. נהאמר, ממפלגת העם השמרנית, הודיע כי בכוונתו להקים ועדת מומחים שתעגן בחוקה את הזכות לשימוש במזומן באוסטריה. מטרת המהלך היא ליצור בסיס חוקי לשימוש במזומן ללא הגבלת זמן, ולהבטיח כי למרות הפופולריות הגוברת של תשלומים אלקטרוניים, והדיבורים על השקת מטבעות דיגיטליים לאומיים או על־לאומיים (כמו האירו), מעמדו של המזומן לא יהיה בסכנת קיום.

המזומן הוא מלך, והעסקה של ריווק היא דוגמה מצוינת לכך
היקף ההשקעות הסעודיות בפלסטינים נחשף: 13.6 מיליארד דולר

למעשה, ההצעה נדונה באוסטריה במשך שנים, והחלה את דרכה בבחירות ב־2019, אז היתה חלק מהמצע של מפלגת החירות האוסטרית הימנית־קיצונית. באוסטריה, כבגרמניה ובשווייץ במרחב דובר־הגרמנית, ישנה עדיין העדפה חברתית גבוהה למזומן. זאת, לעומת מדינות סקנדינביה, למשל, שבהן התבצעה בשנים האחרונות הגירה מהירה וכמעט טוטאלית לתשלומים אלקטרוניים באמצעות כרטיסים, העברות בנקאיות, אפליקציות, טלפונים נייידים ועוד.

קנצלר אוסטריה, קארל ניהאמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

האוסטרים מסתובבים עם יותר מזומן בארנק

לפי נתוני הבנק המרכזי האירופי, כמות הכסף הנמשכת מדי שנה באוסטריה מכספומטים עומדת על 47 מיליארד אירו, וכל אוסטרי נושא אתו בארנק בממוצע 121 אירו, בתחילת יום העסקים. זהו שיעור גבוה מהממוצע האירופי (83 אירו), אבל דומה לזה שבגרמניה ובלוקסמבורג. בצרפת ובפורטוגל, לשם השוואה, כמות המזומן בארנק ממוצע עומדת על כ־50-60 אירו בלבד. היקף המזומן הנמצא במחזור מדי שנה עמד באוסטריה אשתקד על כ־11% מהתמ"ג, לעומת 1% בלבד בשבדיה, או קרוב ל־7% בישראל.

מבחינה זו, אוסטריה קרובה הרבה יותר לגרמניה, הנחשבת ל"מלכת המזומנים של אירופה", מאשר למדינות אחרות ביבשת. שיעור העסקאות הנעשות עדיין במזומן באוסטריה - כ־70% מהעסקאות במשק - אפילו גבוה יותר מזה שנרשם בגרמניה (62%). בדנמרק, למשל, עומד שיעור עסקאות אלו על כ־12% בלבד.

מבחינת הרשויות באירופה ובעולם כולו, ישנם יתרונות ברורים למעבר המתרחש בימים אלו לתשלומים בפורמט אלקטרוני כלשהו, בין היתר על ידי מתן האפשרות לתעד כל עסקה, לשמור מאגרי מידע רלוונטיים במשך שנים, וכך להילחם בהלבנות הון, בהתחמקות ממסים או לאמוד את מצב הכלכלה בצורה אמינה ומהירה. אבל יש גם התנגדות למגמה. בין היתר בדמות החדירה ההולכת וגוברת לפרטיות, הצורך באוריינות טכנולוגיות, השליטה האפשרית של הממשלה בחסכונות והסכנות הטמונות בפשעי סייבר.

אם בסקנדינביה תהליך המעבר ל"חברה ללא מזומנים" מתרחש באופן וולונטרי, ונובע בין היתר מהעובדה כי לתושבים אין ממש מה להעלים, מדינות דרום־אירופה מנסות לעודד את התושבים לזנוח את המזומן כדי להיאבק בכלכלה השחורה. מדינות כמו ספרד או איטליה מגבילות באופן משמעותי את היקף העסקאות הניתנות לביצוע במזומן, מתנות תשלום שכר דירה בתיעוד אלקטרוני, למשל, ומנסות ליצור רגולציה המעודדת שימוש בכרטיסים ובאפליקציות על ידי הפחתת עמלות.

הגנה על קשישים ומיעוטי יכולת

באוסטריה, עם זאת, ישנה תגובת נגד למציאות החדשה. "יותר ויותר תושבים מודאגים מכך שמזומן לא ישמש יותר כאמצעי תשלום בעתיד", כתב נהאמר ברשת "טוויטר" (שנקראת כעת X). הקנצלר האוסטרי הזכיר את "הזכות למזומן" שצריכה להישמר בעבור התושבים. תפיסות דומות נשמעו גם במדינות אחרות, כמו שבדיה, אך בעיקר בנימוק כי יש להגן על שכבה שלמה של קשישים או אנשים שאין להם גישה לטכנולוגיה כדי למנוע את הדרתם מהמרחב הציבורי בגלל המעבר לכסף אלקטרוני.

הקנצלר הודיע כי הכוונה היא להעביר ברוב גדול חוק שיתווסף לחוקה האוסטרית, שבו ייכתב כי הבנק המרכזי יהיה מחויב לשמור על מחזור מזומנים הולם כך שתישמר הזכות לשימוש במזומן בחברה, וכי הבנקים יהיו חייבים לפרוש כספומטים כדי לתמוך בחלוקת המזומנים לציבור באופן הולם. הקנצלר גם הודיע כי בספטמבר יתקיימו דיונים ראשונים כדי להביא להסכמה רחבה בנושא, שיכללו בנוסף לנציגי הממשלה את נציגי התעשייה ואת הבנק המרכזי האוסטרי. המטרה היא "ליישם את הרעיון בצורה הטובה ביותר מבחינה חוקית, אפשרית והגיוניות", אמר נהאמר.

"תוקע מקלות בגלגלי הכלכלה האופטימלית"

נדמה כי העוגן העיקרי להבטחות הנוכחיות הם פחות המעבר לתשלומים מקוונים, ויותר הדיונים שמתקיימים כעת בבנק המרכזי האירופי (ECB), וגם בבנק אנגליה, למשל, על השקתם של מטבעות דיגיטליים לאומיים. הדבר "ימיר" את המזומן להחזקות דיגיטליות, ויפטור בנקים מרכזיים ומוסדות פיננסיים מהמחויבות להעביר באופן פוטנציאלי את כל החסכונות לשטרות פיזיים. למהלך, התיאורטי מאוד בשלב הנוכחי, יכולות להיות השפעות חיוביות על מניעת מצב של "ריצה על הבנקים", למשל, שתפיל מוסד פיננסי בשם הצורך למשוך את כל הכסף במזומן, וכך גם על יחס הלימות ההון שלו ופרמטרים אחרים. כמה כלכלנים סבורים כי המזומן למעשה "תוקע מקלות בגלגלים" של הכלכלה האופטימלית, וכי המעבר לכסף דיגיטלי יהווה קפיצת מדרגה בהתפתחות הכלכלית של האנושות. ה־ECB נמצא בשלב "חקירה ראשונית" של השימוש במטבע דיגיטלי מטעם הבנק המרכזי, המכונה בראשי התיבות CBDC.

בסלובקיה השכנה לאוסטריה, למשל, קבע הפרלמנט כבר ביוני כי הזכות להשתמש במזומן היא חלק מהחוקה הבסיסית של המדינה, בנימוק שכך הדבר "ינטרל" הוראות מבחוץ, כמו מהבנק המרכזי האירופי בנוגע לעתיד השימוש באירו. "חשוב מאוד שהחוקה תזכיר זאת במפורש כדי שנוכל להיאבק בעתיד בכל הוראה מבחוץ, כמו ההצעה שיהיה רק אירו דיגיטלי ושלא יהיה צורך יותר במזומן בגוש האירו", אמר אחד מהמחוקקים שיזמו את ההצעה שאושרה.

בנציבות האירופית מבהירים כי האמנות הקיימות כבר מעניקות לכל מדינה את הזכות להמשיך ולהשתמש במזומן, במטבע האירו, בכל מצב, וכי החקיקה המוצעת באוסטריה וזו שכבר בוצעה בסלובקיה הן יותר "למטרות ראווה". במלים אחרות, הן מעניקות לציבור את ההרגשה כי לא ייפלו קורבן למדיניות המוכתבת מבריסל או מפרנקפורט (מקום מושבו של הבנק המרכזי האירופי). באוסטריה, הממשלה הנוכחית תידרש להסכמה עם מפלגת החירות הימנית, שהאשימה אותה ב"גניבת" הרעיון או עם המפלגה הסוציאל־דמוקרטית כדי להשיג את הרוב הנדרש בפרלמנט (שני־שלישים) לשינוי בחוקה. משמאל, המפלגה הסוציאל־דמוקרטית טוענת כי התיקון צריך להיות מחמיר עוד יותר, ולחייב הצבת כספומטים בכל קהילה באוסטריה. כבר כיום מובילה אוסטריה את מדינות אירופה עם 168 כספומטים ל־100 אלף תושבים.

עוד כתבות

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה