עלייה של עשרות אחוזים בהפרשות להפסדי אשראי בדוחות דיסקונט והפועלים / צילומים: איל יצהר. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
נתחיל מהשורה התחתונה: שני הבנקים הגדולים שפרסמו את דוחותיהם הכספיים לרבעון השני של השנה - הפועלים ודיסקונט, רשמו רווחי עתק וסוגרים חצי שנה חלומית. הפועלים הציג רווח של 1.9 מיליארד שקל, עלייה של 43% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ובמחצית הראשונה זינק הרווח ב־31% לכדי 3.93 מיליארד שקל. בדיסקונט , הרווח הרבעוני עלה ב־75% לכ־1.2 מיליארד שקל, ובמחצית הוא כבר נושק ל־2.5 מיליארד שקל, 48% יותר מבתקופה המקבילה ב־2022.
● בנק הפועלים מציג: רווח של 1.9 מיליארד שקל ברבעון השני
● למרות זינוק בהוצאות להפסדי אשראי: הרווח הנקי של דיסקונט קפץ ב-75%
עם זאת, מדובר על רווחים קטנים יותר מאלו שהושגו ברבעון הראשון של השנה, והקיטון מתבטא גם בירידה בתשואה להון שרשמו, כשהפועלים יורד מ־17% ברבעון הראשון ל־15.8% בשני, ודיסקונט ירד מ־20.1% ל־18%.
אלו 4 הנקודות שבלטו בדוחות הבנקים שפרסמו את התוצאות הרבעוניות ביום שני.
זינוק בהפרשות לאשראי פרטני
הסוגיה העיקרית שהביאה לעצירת המגמה שבה הבנקים שוברים מדי רבעון את שיאי הרווחיות היא הגידול בהפרשות להפסדי אשראי. מדובר בכריות ביטחון שהבנקים שומרים למקרה שהלווים לא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם, וברבעון השני של השנה הפרשות אלו זינקו משמעותית, גם ביחס לרבעון הראשון של השנה ובעיקר ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
למעשה, הבנקים הפנימו את המסר שהועבר להם בפגישה שהתקיימה בתחילת החודש שעבר עם סגן המפקח על הבנקים, אור סופר, שעליה דווח לראשונה בגלובס. בפגישה, אותה הגדיר גורם במערכת הבנקאית כ"שיחה רצינית", אמר סופר לנציגי הבנקים כי הוא מצפה מהם להתאים את ההפרשות למצב במשק.
ואכן, בנק הפועלים רשם ברבעון השני הפרשות בסעיף זה בסכום של 579 מיליון שקל, יותר מפי 6 לעומת הרבעון המקביל ויותר מפי שלושה לעומת הרבעון הראשון של השנה. בדיסקונט הפרישו ברבעון הנוכחי 312 מיליון שקל, פי 2.5 מהרבעון המקביל ועלייה של 50% מהרבעון הקודם.
נשאלת השאלה אם בבנקים ביצעו גידול כה משמעותי בהפרשות בשל לחץ מצד בנק ישראל, או שהצעד ננקט על רקע תחושות אמיתיות שההאטה במשק בשילוב הריבית הגבוהה תביא, או שכבר מביאה, לקושי מצד לווים להחזיר הלוואות. אולי מדובר בכלל בניסיון להפחית בביקורת שמוטחת בהם בשל הרווחים הגבוהים.
נראה כי התשובה לכך נעוצה לא בגובה ההפרשה הכוללת, אלא בגידול המשמעותי בהפרשות הפרטניות שביצעו שני הבנקים, כלומר בהפרשות המיועדות לכסות חובות של לווים ספציפיים, שהבנק סיווג במהלך הרבעון ככאלו שעשויים להיקלע לקשיים. בנק הפועלים רשם הפרשות פרטניות ברבעון השני בהיקף של 113 מיליון שקל, בגין שניים או שלושה לקוחות שעברו להשגחה פרטנית של המחלקה המסחרית, ואילו דיסקונט הפריש 110 מיליון שקל בגין מספר מצומצם של לקוחות. לשם השוואה, ברבעון המקביל אשתקד הפועלים רשם גבייה של 8 מיליון שקל מלקוחות ספציפיים, ואילו דיסקונט 35 מיליון שקל, כך שנראה כי יש כאן כבר חשש אמיתי לכשלי אשראי.
האטה במתן אשראי חדש
לגידול בהפרשות יש להוסיף גם את ההאטה שרשמו הבנקים במתן האשראי החדש, בעיקר למשקי הבית ולעסקים הקטנים. סקטורים אלו אולי לא לוקחים פחות אשראי באופן מהותי ביחס לרבעונים הקודמים, אבל בהחלט מנצלים רזרבות או פודים חסכונות דוגמת קרנות השתלמות לטובת פירעון הלוואות קיימות, שהתייקרו משמעותית מאז החלה הריבית לטפס.
כך נראה שתחום האשראי שצמח בשיעורים ניכרים במשך כמעט שנתיים מאז היציאה מהקורונה, חווה האטה, ולראיה תיק האשראי של הפועלים צמח בכ־1.5%, ושל דיסקונט בפחות מ־3% ברבעון השני.
"הענף שהבנקים צריכים לחשוש ממנו הוא הנדל"ן - גם מפני לווים בינוניים וגם לווים גדולים, בעיקר אלו שקנו קרקעות ולא צפויים לראות מהן תזרים בתקופה הקרובה", אמרו במערכת הבנקאית. "צריך לזכור גם שהביקוש ירד מצד מי שרוצה לרכוש נכסי נדל"ן, ומהצד השני עלויות המימון של הקבלנים והיזמים גדלו, כך שהסיכון של הסקטור עלה".
כאן נציין כי לאורך השנים דיסקונט לא נטה להיות הרפתקני כמו שני הבנקים הגדולים יותר, לאומי והפועלים. גם הפועלים הפחית בחודשים האחרונים את חלקו של הנדל"ן בתיק האשראי שלו, והגידול באשראי מגיע מסקטורים מסחריים אחרים.
הציבור נמלט מהעו"ש
מקור נוסף לירידה בתשואה להון של הבנקים היא ההבנה בציבור שעליית הריבית לא רק ייקרה את העלויות של המשכנתאות וההלוואות האחרות, אלא גם יכולה להוות מקור רווח עבורם, הלקוחות. הבנקים ספגו, ובצדק, ביקורת נוקבת מהציבור ומצד פוליטיקאים על הגלגול החלקי והאיטי של עליית הריבית של בנק ישראל לפיקדונות, אך נראה כי הציבור הפנים היטב שהתנאים השתנו.
נתוני בנק ישראל שפורסמו השבוע מגלים כי מתחילת השנה הסיט הציבור יותר מ־108 מיליארד שקל מחשבונות עו"ש לחשבונות שנושאים ריבית, כלומר בקצב שנתי של כמעט 220 מיליארד שקל. בהנחה זהירה שהפער בין הריבית שהציבור יקבל על הפיקדונות אליהם הוסטו הכספים לבין עו"ש שאינו נושא ריבית יעמוד על כ־4% לשנה, מדובר על תוספת לציבור של כ־8 מיליארד שקל בשנה, שייגרעו מהכנסות המערכת הבנקאית.
לפי שעה הבנקים עדיין שומרים על רווחיות גבוהה מאוד כתוצאה מסביבת הריבית הגבוהה. הפועלים רשם הכנסות מריבית נטו של 4.3 מיליארד שקל ברבעון השני ודיסקונט של כ־3 מיליארד שקל. אולם בשני הבנקים צופים שינוי מגמה כבר ברבעונים הקרובים.
"זו תהיה מגמה שתראה ששיא הרווחיות מאחורי הבנקים והשאלה היא באיזו עוצמה תורגש הירידה", אומר גורם במערכת. "כאשר השוק לא יכול לצמוח (באשראי, ר"ו), ויש מעבר של לקוחות מעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית, ברור לחלוטין שתהיה שחיקה קדימה".
רוח דומה עולה גם מהדוחות של בנק הפועלים. "להערכת הבנק ובכפוף לצפי הנוכחי לשינויים עתידיים בשיעורי הריבית... הווקטורים אשר תמכו בגידול מהיר של הכנסות מריבית נטו הגיעו כדי מיצוי ואף עשויים להתהפך בתקופה הקרובה ולהשפיע לשלילה על הכנסות הריבית נטו, בהשוואה לרמתן הנוכחית", נכתב בדוח של הבנק.
עד כמה מהיר השינוי הזה יורגש בדוחות? "הריבית ברבעון השני עדיין עלתה, גם אם לא בקצב של הרבעונים הקודמים. הריבית הממוצעת עמדה ברבעון השני על 4.58% והיום היא עומדת על 4.75%. כך שיש עדיין פער שהמערכת הבנקאית יכול להנות ממנו ברבעון השלישי. אם היא לא תמשיך לעלות אז אכן תהיה שחיקה בהכנסות מריבית אבל היא תהיה איטית", הסביר גורם אחר במערכת.
מס רווחי היתר על הפרק?
לפי דיווחים, באוצר טרם התרשמו מהצעדים שנקטו הבנקים לטובת הציבור בעקבות הלחץ של נגיד בנק ישראל, שיתבטאו בין היתר באותם 8 מיליארד שקל שצפויים לעבור לציבור שהעביר את כספי העו"ש לפיקדונות. לכן, נראה כי חקיקה שנועדה להצר את רווחי הבנקים לא הוסרה מסדר היום.
בבנק הפועלים לדוגמה התייחסו לרשימה של יוזמות רגולטוריות שעלו בשנים האחרונות וביתר שאת בחודשים האחרונים, שעניינן בעיקר הגברת התחרות במערכת הבנקאית, אשר חלקן עוסק בהתערבות ישירה במחירים ובריביות במערכת הבנקאית.
בין ההצעות והצעדים המוצעים נכללים כוונות משרד האוצר להטיל מס רווחי יתר; הודעת רשות התחרות בדבר אפשרות הכרזה על בנקים כקבוצת ריכוז; מתן הוראות בנושא הצעת משרד האוצר ליצירת פיקדון ברירת מחדל; התערבות חקיקתית ישירה בריביות פיקדונות, עו"ש ומשכנתאות באמצעות הגשת הצעות חוק פרטיות; טיוטת תיקוני חקיקה שרשות ניירות־ערך מציעה לגבי הוצאת קרנות כספיות מחוק הייעוץ ויצירת קרנות כספיות הדומות במאפייניהן לפיקדונות.
"היוזמות והמגמות הרגולטוריות עשויות להשפיע לרעה על המערכת הבנקאית ובכלל זה על הבנק. בשלב זה מוקדם להעריך את ההשפעות של שינויים אלה על הבנק, ככל שיתרחשו. כמו־כן, ייתכן כי השפעות אלו לא יהיו מיידיות, אלא השפעות איטיות ומתמשכות לאורך זמן, שתגזרנה מתהליכי השינוי ההדרגתי בסביבת הבנק (לקוחותיו, שחקנים בשוק וכדומה), לצד היערכות הדרגתית של הבנק להתאמות הדרושות בפעילותו", כתבו בבנק הפועלים.