גירושים / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur
הכותבים הם השותפים המייסדים במשרד עורכי הדין "הופמן & פרידנברג" המתמחה בענייני משפחה וירושה
אישה שהתגוררה במשך 30 שנה בדירה שנבנתה במיוחד לרגל נישואיה בשטח ששייך להורי בעלה, תתפנה ממנה בתוך 90 ימים. פסק דין ארוך ומפורט של השופט רן ארנון מבית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה דחה את גרסת הנתבעת לאחר שבחן בצורה יסודית את כל טענותיה, ומדגיש שוב את החשיבות של תכנון מוקדם לעסקאות נדל"ן ומקרקעין בתוך המשפחה.
● דוחות חברות הבנייה: איפה נרשם השינוי החד ביותר ומי מכרה 5 דירות בלבד ברבעון? | בדיקת גלובס
● בתוך חודש - שתי חברות נדל"ן נקלעו לקשיים: מה יעלה בגורל הדירות?
עובדות המקרה: בני זוג התגוררו ביחידת דיור שנבנתה בצמוד לבית אמו של האיש ועל קרקע שבבעלותה. לאחר שהזוג החל לנהל הליכי גירושים, הגישה אמו של האיש תביעה לסילוקם של הזוג מן הנכס ולחיובם בדמי שימוש ראויים.
בנה של התובעת מסר הסכמה ועזב את הנכס, ולבית המשפט נותר להכריע באשר לתביעה נגד כלתה של התובעת. התובעת טענה כי מגורי הזוג בנכס נעשתה על דרך של רשות מגורים זמנית בלבד, ומעבר לכך לא הוענקה להם שום זכות בעלות.
ברבות השנים דרשה התובעת (ובעלה, שבינתיים נפטר) מבני הזוג תשלום דמי שכירות, ואלה התחמקו מכך באמתלות שונות. הנתבעת טענה כי מדובר במהלך הקשור עם סכסוך הגירושים שנועד לנשל אותה מזכויותיה בנכס - שקיימות לה לאחר שהיא זו שתכננה ומימנה את בניית יחידת הדיור ששימשה אותה ואת המשפחה במשך 30 שנה ואף שופצה על חשבונם במהלך השנים.
ההחלטה: בית המשפט הורה על סילוקה של הנתבעת מיחידת הדיור, ולנוכח מגוריה הממושכים בנכס איפשר לה שהות בת 90 יום למצוא מקום מגורים חלופי.
פסק הדין כולל בחינה מדוקדקת של כל טענות הנתבעת, ומשלא הצליחה להוכיח אותן בצורה מספקת, לא נותר אלא לפעול על-פי חוק המקרקעין בישראל, אשר מקדש את הרישום החוקי ומעניק לו מעמד-על, ומכאן קצרה הדרך להכיר בזכותה של התובעת, כבעלת הנכס, לדרוש את פינויו.
זכות השימוש
אגב הפינוי, בית המשפט הכיר בזכותה של האישה לקבל השבה כספית בסך 30 אלף שקל אותם הוכיחה ששילמה מכיסה לאורך השנים, אולם סכום זה התקזז עם דמי השימוש בגין תקופת המגורים החל ממועד הגשת התביעה.
המשמעות: בהתאם לחוק המקרקעין, זכויות הבעלות בנכס נקבעות על-פי המרשם החוקי (על-פי רוב: לשכת רישום המקרקעין, ה"טאבו"). מתן זכות שימוש בנכס, רחבה ככל שתהא, לא יכולה להקים זכות בעלות אלא לכל היותר זכות שימוש בלבד - שלעולם תהא זמנית וניתנת לביטול, אלא אם הוסכם מראש אחרת ובכתב. נסיבות משפחתיות של השקעה בדירה ומגורים ממושכים בה אכן מייצרות "תחושת אי-נוחות", אך זו אינה יכולה להשפיע על התוצאה המשפטית.
הסדרה כתובה מראש של כל פעולה הקשורה בנכס מקרקעין בכלל, ובתוך המשפחה בפרט, איננה רק פועל יוצא מדרישת החוק. מדובר בפעולה פשוטה (בפרט שבזמן אמת הכול ממילא נעשה בהסכמה) שיכולה לחסוך לכל המעורבים התעסקות משפטית והוצאות בעתיד.
7228־02־22