גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם חוק השידורים של קרעי אינו מבוסס על הצעת החוק של קודמו?

שר התקשורת שלמה קרעי מתעקש שלא לתת טיפת קרדיט לשר שקדם לו. ספק אם יש לכך הצדקה ● המשרוקית של גלובס

שר התקשורת שלמה קרעי, הליכוד (ציוץ בטוויטר, 4.8.23) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
שר התקשורת שלמה קרעי, הליכוד (ציוץ בטוויטר, 4.8.23) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

בשלהי יולי, שר התקשורת שלמה קרעי פרסם את תזכיר חוק השידורים להערות הציבור. זוהי הצעת חוק מקיפה ורחבה שנועדה לאסדר מחדש את שוק התקשורת לאחר עשורים רבים, ואם היא אכן תעבור במלואה, צפויות להיות לה השלכות רבות. אבל על מה מבוסס החוק של קרעי?

ניתוח | המרוויחים, המפסידים והמניעים מאחורי חוק השידורים החדש של קרעי
המאבק ברפורמת קרעי: קשת, רשת והתאגיד מקימים את פורום הערוצים הישראליים
ועדת המדרוג: "הצעת קרעי דומה למצב ברוסיה"

השאלה הזאת עלתה לדיון בטוויטר כשגולשת בשם אביבה בלס פנתה לשר ושאלה אותו: "זה נכון שהעתקת את הצעת החוק של יועז הנדל, ושינית רק כמה סעיפים…?". השר שלל את האפשרות בנחרצות: "יועז הנדל? הצעת חוק? לא היה ולא נברא. לקח לגורמי המקצוע במשרד בראשותי לגבש את תזכיר החקיקה 7 חודשים… הנדל לא הצליח לגבש… תזכיר חקיקה. מוזמנת לבדוק". בדקנו.

ראשית, האם הנדל גיבש תזכיר חוק או לא? מטעמו של קרעי מסרו לנו בעניין זה שמה שהנדל הגיש לא היה תזכיר אלא "שימוע". כלומר - כפי שהסביר לנו טל אלוביץ', חוקר הליכי חקיקה בכנסת - השלב שבו התזכיר המיועד הוא עדיין בגדר הליך פנימי של המשרד, שנשלח ל"בעלי עניין" שצפויים להיות מושפעים מהשינוי. אלא שבהקשר של השאלה שהופנתה כלפי קרעי, ספק אם יש לכך משמעות.

"ישנן כמה דרכים לפרסם הצעות חוק לציבור לפני שהן מתגבשות לכדי הצעה סופית", אומרת ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריה, מבחינה מהותית, אין חשיבות לשאלה האם הטיוטה מתפרסמת כשימוע או תזכיר. גם גורמים נוספים שאיתם התייעצנו בסוגיה סבורים כך. למעשה, בדברי הרקע בתזכיר שאותו הגיש קרעי עצמו, נכתב כי באוגוסט 2022 (בתקופת הנדל) "פורסמה טיוטה של תזכיר להערות הציבור".

שמנו את הפרוצדורה בצד. מה לגבי המהות? עד כמה דומה התזכיר שהגיש כעת קרעי למסמך של הנדל? שוורץ-אלטשולר, שפרסמה לאחרונה (יחד עם עו"ד אלעד מן) חוות-דעת שמנתחת את הצעת החוק של קרעי, אומרת שלפי ניתוח שהיא ערכה, 75% מהתזכיר של קרעי זהה לחלוטין מבחינה מילולית לחוק הקודם. "הנדל הוא כמובן לא הראשון שעסק בכך", היא מזכירה, "20 שנה מדברים על הצורך לאחד את רשויות הרגולציה", והיו גם הרבה ועדות שעסקו בעניין. אבל הנדל "לקח את ההמלצות של ועדת פולקמן (שמונתה על-ידו ב-2020) ועשה מזה תזכיר חקיקה. וזה המון עבודה".

ואכן עיון בהצעה מעלה כי חלקים ניכרים מהטיוטה של הנדל אומצו כמעט במלואם על-ידי קרעי. החל מדברי ההסבר ועד לסעיפים רבים בחוק. "איחוד רשויות הרגולציה; איסורים על בעלויות צולבות; חובת מכירה והנגשה של שידורי הספורט; וחובת יצירה ישראלית מקורית שתחול גם על שחקנים בינלאומיים - כל אלה מוכרים כבר", אומרת שוורץ-אלטשולר.

אילו שינויים קרעי בכל זאת הכניס? שוורץ-אלטשולר מציינת כי השינויים הללו "אינם מהווים שיקוף של המלצות ועדה מקצועית כלשהי שהוקמה אי-פעם בתחום". כלומר, לפחות על פניו הם אינם תוצר של עבודה מעמיקה או כזאת שדורשת זמן רב. על טיב השינויים עצמם אפשר כמובן להתווכח, אך אלה נוגעים, לפחות בחלקם, לנושאים שלפי שוורץ-אלטשולר ניתן לזהות בהם "מגמת פוליטיזציה". בין הנושאים הללו: אופן המינוי של חברי המועצה שתחליף את שני גופי הרגולציה הנוכחיים, הקמת ועדת מדרוג חדשה, איסור על התאגיד לשדר פרסומות ועוד.

מטעמו של השר קרעי נמסר כי "תזכיר החקיקה ששר התקשורת הגיש מבוסס על שנים רבות של מחקרים ודיונים שהתקיימו במשרד התקשורת, בכנסת ובוועדות שונות. בשבעת החודשים האחרונים הצליח משרד התקשורת, בהובלתו של השר, לגבש הכול לכדי תזכיר חוק מוגמר שפורסם באתר החקיקה הממשלתי, וזאת לאחר שנים רבות ששוק השידורים הישראלי קפא על השמרים. יש לעשות הפרדה בין הסעיפים הטכניים, שם נשארו דברים דומים, לבין ההבדלים המהותיים. למרות הדימיון בסעיפים הטכניים, שוק חופשי ותחרותי אמיתי והפסקת מעורבות בתוכן - מופיעים לראשונה".

בשורה התחתונה: דבריו של קרעי מטעים. שר התקשורת הקודם, יועז הנדל, פרסם באוגוסט 2022 טיוטה להצעת חוק נרחבת שעסקה באסדרת שוק התקשורת, ובאופן רשמי הוגדרה כשימוע. תזכיר החוק שהגיש כעת קרעי אכן מבוסס במידה רבה על העבודה שנעשתה בתקופת הנדל. לפי ד"ר שוורץ-אלטשולר, המסמכים זהים ב-75%, והשינויים שנוספו על-ידי קרעי אינם מגובים בעבודה של ועדה מקצועית.

תחקיר: אביה שקלאר-חמו

עוד כתבות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות