מפגיני ''אחים לנשק'' בבורסה לניירות ערך / צילום: תמונה פרטית
הכותב הוא מרצה לתקשורת ולמדעי המדינה, חוקר בכיר במרכז בס"א, אוניברסיטת בר־אילן
התשובה לשאלה "מה חושבים על ישראל" מעולם לא הייתה קלה לאף ישראלי באף מקום, אבל הדיווחים הבלתי פוסקים על אי־היציבות במדינה ועל "המצב הנוראי" בחודשים האחרונים, פוגעים בדימוי של ישראל ומרסקות את העוצמה הרכה שלה בעולם. למשל, הכותרות מציגות את ישראל כמדינה בה מתקיימת "מהפכת קצינים נגד השלטון", "מלחמת אחים אלימה" ו"קרב בין הרשות המבצעת לבג"ץ". אלה גורמות נזק שיהיה קשה לתקן.
שנת 2006 זכורה "כערב יום הכיפורים" של אנשי ההסברה, בה ישראל דורגה "כמדינה בעלת התדמית הגרועה בעולם". מאז הושקעו כספים רבים במערכי הדיפלומטיה, שהצליחו באופן חלקי למקם את "מותג" מדינת ישראל במקום סביר - אי־שם באמצע אך עדיין רחוק מהפסגה.
אי־אפשר לבד
"עוצמה רכה" היא רמת "האטרקטיביות" של מדינה המשתקפת ביכולת שלה לגרום למדינות אחרות לרצות בה, במוצריה ואנשיה, זאת מבלי שתפעיל מאמצים "קשים" (כפייה/סנקציות). עוצמה זו זוכה לתחייה מחודשת לאחר עידן הקורונה, בו הוכח כי אין אף מדינה שתוכל להתמודד לבדה עם הבעיות הגלובליות של האנושות. התוצאה היא שהתחרות בין המדינות עולה.
מדדי העוצמה הרכה המראים "מה העולם חושב על ישראל" בנושאים שונים נערכים מדי שנה מטעמם של ארגונים וחברות בעלי כוח ויוקרה בינלאומית המפרסמים "דירוג בינלאומי" (אינדקס) שנתי המנציח את "הכוח הרך" של ישראל בעיני העולם שנמצא בימים אלה תחת מתקפה רבתית. אחד מהם, שנראה לכאורה "בלתי מזיק", הוא למשל "מדד התיירות העולמי". סיקור תקשורתי שלילי ובלתי פוסק, שמצייר את ישראל "כמקום בלתי דמוקרטי בעליל של מלחמת אזרחים", עלול לפגוע בו. 10.4% מהתמ"ג העולמי ו־7% מסך היצוא העולמי מגיעים מתיירות, בעוד שתעשיית התיירות שווה יותר מ־1.1 טריליון דולר.
דוגמה אחרת היא "מדד התחרות הכללית העולמית", שמדרג מדי שנה את "יכולת המדינה לספק סביבה נוחה לעסקים בינלאומיים", או "מדד הדמוקרטיות" של מדינות, שמשפיע על האופן בו חברות הדירוג מדרגות מדינות, שבו כבר בדירוג של 2022 לפני הרפורמה/המהפכה המשפטית, ישראל ירדה 6 מקומות בדירוג ממקום 23 ל־29 מתוך 165 מדינות שדורגו. יש מי שצופה.
ויש גם את מדד השחיתות העולמי של ארגון שקיפות בינלאומית שישראל, ממשיכה לנוע סביב "הקו האדום" של "מדינות מושחתות". המדד משמש אמצעי מקובל עבור הסקטור העסקי העולמי לבחינת השקעות כלכליות ודירוגי אשראי.
המצב של ישראל מחריף ב"מדד המדינה הטובה" שמנוהל על־ידי סיימון אנהולט ("הגורו" של עולם מיתוג המדינות), שמדרג מדינות על "השפעתה החיובית על הבמה העולמית", בו ישראל נכשלת ב־"תרומה תרבותית עולמית" ישראל מדורגת במקום ה־75 (איכות מוצרי תרבות, אתרי מורשת, אירועים בינלאומיים וחופש כניסה למדינה); ב"שלום וביטחון בינלאומי" ישראל מתרסקת אל המקום ה־134 ולקינוח מר, בפרמטר של "תרומה בעולם" הכולל למשל אירוח פליטים ומתן צדקה, ישראל במקום הלא מחמיא של 124. אפילו הסכמי אברהם לא הצליחו לשפר את העוצמה הרכה של ישראל, והיא נמצאת בירידה - במדד האחרון של 2023 איחוד האמירויות נכנסת "לטופ 10 כמותג האומה הראשון מהמזרח התיכון", בעוד ישראל במקום ה־27.
קצה הקרחון
החשש מפני ירידה במדדי חברות דירוג האשראי הן רק קצה הקרחון, ומקבלי ההחלטות בשני צידי המתרס חייבים להבין שככל שיעמיק הקרע בעם, כך יעמיקו ויימשכו הדיווחים שמנציחים את ישראל כמדינה "לקראת דיקטטורה".
לא משנה מדוע, עוצמתה הרכה של המדינה הייתה לנכס האסטרטגי מאז הקמתה, וכשייסדקו כושר התחרות ועוצמתה הרכה של ישראל, כולנו נפסיד מכך - אלה ש"נגד" ואלה ש"בעד".